מטרת המחקר הייתה לבחון את המאבקים בפניהם עומדים מורים כשהם מנסים ליישם דרכי הוראה המתאימות להתפתחות התלמידים בשנת עבודתם הראשונה ולזהות מה עזר להם להתגבר על מכשולים אלה. המאמר מסכם בכמה רעיונות לתוכניות הכשרה והצעות למורי השנה הראשונה. (Brashier,A., & Norris, E.)

התפתחות מקצועית מתמשכת של מורים באנגליה הוא תחום השרוי במחלוקת ויש רק מיעוט עדויות לגבי קיומה של מסגרת התייחסות קוהרנטית שסביבה פותח נושא זה. המאמר בוחן את המידה שבה החומרים שפותחו למטרה זו נתפשים כמעודדים חידושים בהוראה בביה"ס היסודי – בונוס, ו/או כדורשים רמות גבוהות של תווך ועבודה מפתחת כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהם – נטל.לדעת כותבות המאמר נקודות החוזק של החומרים להתפתחות מקצועית מתמשכת טמונות בשיטתיות שלהם ובדגש על רפלקציה וחקר המעשה. (Passy, R., Waite, S.)

תצפיות הוראה מלמדות שרק מיעוט של התלמידים משתתף ישירות בלמידה ושלרוב המורים אין ידיעה על רמת המעורבות הקוגניטיבית , על הידע או המיומנויות הנרכשות במהלך השיעור. שאלות במהלך ההוראה הן אחת הדרכים הנפוצות בהוראה לעורר קשב ולמידה , אך מספר השאלות הרב בשיעורים אינו מאפשר זמן לחשיבה , ורוב השאלות הן שאלות ברמת ידע או זיכרון. מורים מתמקדים ברמת חשיבה בסיסית – זכירה של ידע ומדגישים פחות רמות חשיבה גבוהות יותר. השתתפות של תלמידים בלמידה היא מאבני היסוד של הוראה יעילה. השתתפות כזו מעלה את המוטיבציה של מורים ותלמידים ותורמת לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית שלהם. העיקרון הוא להפעיל כמה שיתר תלמידים בכמה שיותר שיעורים. ההפעלה כוללת שאלות של ידע ובעיקר שאלות של חשיבה מסדר גבוה. המאמר ממליץ על מטלת פתיחה מפעילה ומעוררת בהתחלת השיעור. מטרת מטלה זו היא יצירת מעורבות של כל התלמידים בכיתה. המטלה חייבת להיות קשורה לתהליך ההוראה-למידה מהשיעור הקודם ומובן שעליה להיות קשורה למטרת ההוראה של השיעור שבו יעסוק המורה היום. העיקרון המנחה הוא לבקש מהתלמידים בכיתה לכתוב ורק אחר כך לענות. כך מאפשרים המורים זמן חשיבה רב יותר. תלמידים שכתבו נוטים יותר להשתתפות פעילה מתוך רצון לענות על השאלה. גם בסיכום השיעור יש לחתור לשיתוף של כל התלמידים. ( קובי גוטרמן ).

אזלת ידן של הרפורמות הפדגוגיות מתבטאת בראש ובראשונה מהתעלמות מתהליכי האינטראקציה בכיתה. הרפורמות אינן מתמקדות בהוראה ובלמידה בכיתה אלא במשתנים היקפיים כגון תכנית הלימודים , טיפוח מנהיגות שעות תגבור, הקטנת הכיתות, סטנדרים ועוד. דלת הכיתה נותרה נעולה בפני שינויים היקפיים. המאפיינים הנוכחיים של האינטראקציה הכיתתית המוכתבת על ידי המורה משקפת מאפיינים של אווירה מונולוגית – המורה מנסה להשליט סדר באמצעות דפוס היחסים שהוא מכתיב. אינטראקציה זו ממוקדת בתוצר או מוכוונת תשובה , ואינה מזמנת חשיבה עצמאית וביקורתית. המאפיינים של דיבור כיתתי ראוי יותר הם : המורה פותחת בשאלה מאתגרת , וזו מעצבת במידה רבה את המשך הדיבור שלה ושל התלמידים. לאחר הצגת השאלה המאתגרת מספקת המורה שהות לחשיבה . שהות זו עולה בקנה אחד עם הסוגיה שהועלתה ותשובות התלמידים אכן ארוכות מאלו הנהוגות בדפוס הימ"מ ( המורה יוזם, התלמידים מגיבים , המורה מעריך ) השכיח כיום בכיתות. ככלל, פעולות הדיבור של המורה מעטות ותכליתן לעודד אינטראקציה בין הלומדים. (מאיה בוזו , גל פישר) .

המחקר המתואר הוא חלק מסקר רחב שבדק את היישום של תוכנית לקליטת מורים מתחילים בבתי ספר תיכוניים באנגליה. ההתפתחות המקצועית של מורים בפועל יכולה להשתפר אם מוסדות ההשכלה הגבוהה ייטלו חלק בתוכניות אלה. הדבר עשוי לתרום לכל המשתתפים הנוגעים בדבר – מתכשרים להוראה, מתמחים וחונכים, אנשי המחוזות ומדריכים פדגוגיים. רצוי שהשותפים ימצאו דרכים למצב עצמם כנותני התפתחות מקצועית אמינים תוך אימוץ תרבות המחקר הדומיננטית באוניברסיטאות. בעיית הזהות – הצורך של המורה לנוע בין תפקידיו כמכשיר מורים, כחלק מקהיליית המורים וכאיש אקדמיה וחוקר. תוכניות הכשרת מורים בסקוטלנד באופן מסורתי מגיבות למדיניות ממשלתית ולא מובילות ומחדשות. הן חלשות במונחים של יצירת סדר יום משלהן ( O' Brien, J., & Christie, F).

המאמר מציג מחקר שהוא חלק מפרויקט מחקרי מקיף יותר הנערך בישראל הבוחן עמדות של מורי-מורים למשובי הערכה מתוקננים על איכות ההוראה של הסטודנטים שלהם בישראל. מוקד המאמר הוא בדרך שבה מורי המורים תופסים את התייחסות הסטודנטים למשוב והמידה שבה נעשה שימוש במשוב לקידום צמיחה מקצועית. הממצאים מראים שקיימת קבלה של המשוב כחלק מהזכויות הדמוקרטיות של הסטודנטים. אולם נמצאו הבדלים בין הניתוחים הכמותיים לאיכותיים. מורי-מורים היו יותר ביקורתיים כשבטאו את עמדותיהם באופן חופשי. יותר מכך, התפתחות מקצועית המבוססת על משוב מתבצעת לרוב בבידוד. החוקרות מציעות שמוסדות ההכשרה יפתחו מרכזי תמיכה להתפתחות מקצועית שבהם מורי מורים יודרכו לראות את המשוב ככלי לצמיחה, ויערבו את הסטודנטים בפעילויות התפתחות משמעותיות. (Smith, K., Welicker-Pollak. M.)

מאמר זה מתמקד בהשוואה בין המשותף והשונה בין שתי תוכניות לקליטת מורים תוך קישור הממצאים למדיניות ופרקטיקות של כל תוכנית. המחקר הוא חקר מקרה איכותני שנתוניו נאספו בשנים 1998 – 2000. שתי התוכניות שנסקרו כאן מראות שהדרכה והערכה יכולות להתקיים זו בצד זו אם כי אף תוכנית לא טיפלה בצורה מספקת בסתירה שבשורש התהליך הזה, דהיינו בשאלה, כיצד לשלב אחריותיות מקצועית כפונקציה של חונכות מבלי לסכן פתיחות ואמון הנדרשים הדרכה משמעותית (Yusko, B., & Feiman-Nemser, S.)

המאמר מבוסס על מחקר שנעשה בנורבגיה. למחקר, שבחן מורים מתחילים ומורים מובילים בנושא של מנהיגות ופרופסיונליזם, היו שני מוקדים: א. הדרך שבה מורים מתחילים מתארים כיצד הם פועלים בבית הספר או בגן הילדים, וכיצד המפגש עם מערכת החינוך משפיע על חיי היומיום שלהם כמורים ועל התפתחות מיומנויותיהם; ב. נקודת המבט של מנהלי הארגון, המדגישה את המורכבות של יכולת פרופסיונלית הכוללת, לדעתם, היבטים חשובים של תפקיד המורה ובהם: סמכותיות, מנהיגות ודרכי פעולה הנדרשות ממורים, שהינם מרכיבים חשובים בהתפתחות המקצועית בשנות העבודה הראשונות. (Grimsaeth, G., Nordvik, G., & Bergsvik, E)

המאמר מציע דגם של התפתחות מקצועית מקוונת להתפתחות מקצועית של מורים ומורי-מורים. הדגם שימש לפיתוח קורסים לשימוש ברשת לקידום הוראה בתחומי דעת שונים: ספרות ילדים, מתמטיקה, מדעים, לימודי חברה, חינוך רב-תרבותי, מעורבות הורים, אוריינות, למידה מבוססת-חקר ואנגלית כשפה שנייה. מרכיבי הדגם והבסיס הפדגוגי שלו הם יישומיים לתכנון ויישום של קורסים מקוונים בדיסציפלינות אחרות שיש בהן התנסות מעשית.הדגם המוצע במאמר זה עושה שימוש בדיונים א-סינכרוניים לתמיכה במורים המנסים טכניקות חדשות ודנים בלמידת תלמידים ובנושאים הקשורים להוראת כיתה. מורים עושים באינטרנט שימוש כמקור לשיעורים ולמידע על דרכי הוראה. המורים מיישמים ידע חדש לשיעורים שהם הורו בעבר ומשתפים ברפלקציות על למידה ובהצעות להוראה עתידית ( Signer, B).

המאמר מציע סיפור מקרה לשימוש לעבודה עם סטודנטים בנושאי נשירה והתמדה בהוראה. שמירה retention) ( על המורים במערכת או נשירת מורים מהמערכת הפכו למשבר ברמה לאומית. המאמר הוא חקר מקרה המתאר מאמצים של מנהל לתמוך במורים מתחילים ולצמצם את שיעור הנשירה בבית הספר, ותוצאותיהם הבלתי-צפויות – המשך התופעה ואף חיזוקה. המאמר מתאר את הצעדים בהם נקטה המנהלת למניעת נשירת מורים חדשים ( Brown, K.M., & Schainker, S.A).

יותר ויותר אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב מתקינות מערכות משוב ממוחשבות בכיתות הלימוד ובאולמי ההרצאות. מערכות אינטראקטיביות אלו הידועות בשם student response system -SRS נועדו לאפשר מעורבות רבה יותר של הסטודנטים עם המרצה ועם תכני הקורס. באמצעות הקשה על השלטים הממוחשבים ( קליקרים ) יכולים הסטודנטים להגיב ולענות של שאלונים ממוחשבים , סקרים קצרים ולענות על מבחנים ממוחשבים מהירים שהמורה מפעיל. שלטים תומכי למידה דומים לשלט הרחוק המוכר לנו מהשימוש בטלוויזיה. מדובר במכשיר שניתן לכל תלמיד בכתה המקשר אותו עם כל חברי הכתה האחרים, עם המורה ועם נושא הלימוד ( Blood, E. & Neel, R ).

הסקירה המובאת במאמר זה נשענת על הספרות המחקרית החל משנת 1997 ובוחנת את ההשפעות של תוכניות לקליטת מורים מתחילים על תפיסותיהם ועל ההוראה שלהם. מן הסקירה עולות שלוש גישות להבנת השפעות אלה: הראשונה מתבססת על הנחות תיאורטיות בבחינת ההשפעות המשוערות של מרכיבי התוכניות על ההוראה של מורים מתחילים; השנייה מנתחת את ההשפעות באמצעות דיווחים–עצמיים של מורים; השלישית בוחנת את ההשפעות של שימוש בכמה מקורות של נתונים. למרות שתוכניות לקליטת מורים מתחילים משפיעות על תפישותיהם את ההוראה מעטים המחקרים המטפלים בהשפעותיהן על מעשה ההוראה עצמו ועל הישגי תלמידים. יש בסקירה שלהלן כדי להציע כיווני מחקר עתידיים. (Wang, J., Odell, S., Schwille, S.A)