-
מאמר מלא
התמחות המורים של בוסטון (BTR) הוקמה בשנת 2003, והיא תכנית הכשרה המגייסת בוגרי מכללות מצטיינים ואנשי מקצוע מנוסים ומכינה אותם להוראה בבתי הספר בבוסטון. התכנית מתמקדת בהקניית המיומנויות הדרושות להוראה אפקטיבית בחינוך הציבורי, היא מדגישה הכשרה מעשית ומצמידה את המתמחים למורים מנוסים. התכנית נפתחת בהשתלמות קיץ בת חודשיים. לאחר מכן מבלים המתמחים בכיתות ארבעה ימים בשבוע במהלך שנתם הראשונה, וביום החמישי הם משתתפים בקורסים ובסמינרים. גישה זו מאפשרת למתמחים להשתלט גם על התיאוריה וגם על הפרקטיקה של ההוראה.
-
לינק
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תרומת ההשתתפות ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחות המקצועית של עמיתיה, מורי מורים.מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד עמיתי המחקר תופסים את תרומת ההשתתפות שלהם ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחותם המקצועית בכלל ולארבעת המרכיבים הבאים בפרט: (א) קידום הידע והיכולות בתחום המחקר; (ב) שיפור, עדכון והרחבה של הידע ושל היכולות בתחום המקצועי (במקרה זה הכשרת מורים); (ג) טיפוח ופיתוח של הון חברתי-מקצועי; (ד) פיתוח זהות מקצועית בתחום ההכשרה להוראה(קלויר רמה, 2012).
-
לינק
מאמר זה מתמקד בתלמידים הלומדים בכיתה מקוונת, וכיצד לפנות לצורכיהם במאמץ לטפח חוויית למידה משביעת רצון יותר. תוך שימוש בהיררכיית הצרכים של מאסלו (1943) כמסגרת מושגית, מאמר זה בוחן כיצד ניתן לענות על צורכי התלמידים בקורסים מקוונים ברמות מרובות, החל בצרכים הבסיסיים ועד למטרה של מימוש עצמי (Karen L. Milheim, 2012).
-
לינק
תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. "בבתי ספר קיפ אין הרבה מנהלי מערכת במשרד המרכזי, אין הרבה בירוקרטיה. לכן כל הכסף נשאב לכיתה ולתשלום גבוה יותר למורים. .90% מהתלמידים מבתי ספר קיפ היום הולכים לאוניברסיטאות, והם באים משכונות שבהן רק 15% הולכים לאוניברסיטאות. לכן הם גאים בתוצאות, אבל הם עדיין רוצים לשפר את התוצאה של 90%. רשת בתי ספר KIPP הוקמה בארה"ב על ידי פילנתרופים יהודים לפני כ-19 שנה וכיום היא מפעילה כ-109 בתי ספר ברוח רשת בתי הספר ציבוריים בשיטת הזיכיון בכ-20 מדינות בארה"ב.
-
לינק
המחקרים האמפיריים המעטים שבדקו את ההשפעה של חונכות מורים לאחר שנת חונכות מצביעים על תוצאות מאכזבות בהקשר זה (Glazerman, et al., 2008, Isenberg et al., 2009).). המחקר המוצג במאמר עוסק בסיוע למורים מתחלים ללמוד לנהל דיונים כיתתיים מבוססי-טקסט לקידום חשיבה מסדר גבוה. במחקר נבחנה תוכנית התערבות לתמיכה במורים מתחילים בפיתוח כישור הוראתי זה במטרה לברר אם מיקוד החונכות בכישורים ספציפיים וחשובים של הוראה איכותית משפיע על מה שקורה בכיתה ( Stanulis, N.R., Little, S., & Wibbens, E.) .
-
לינק
-
לינק
בסקירה זו מתואר מחקר הערכה, אשר נערך בשנת תשע"א במערך מרכזי הפסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) בישראל. מטרתו הייתה ללמוד על אפיונים מרכזיים של היבטיים ניהוליים וארגוניים בפעילותם של מרכזי פסג"ה לאור שינויים בנהלים ובתהליכים בפיתוח המקצועי של מורים, שהתוותה רפורמת "אופק חדש"-שינויים שהשפיעו מיד על אופי הפעילות של מרכזי פסג"ה ועל היקפה (שלומית אבדור , 2012).
-
לינק
מאמר זה מספק למנהיגים הזדמנות לסקור ארבע תיאוריות מרכזיות של שינוי ארגוני. התיאוריות הנסקרות במאמר:מודל השיפור המתמיד, תיאוריית הלמידה הארגונית, תיאוריית הארגון הלומד ותיאוריית החקר המוקיר. ארבע תיאוריות אלה נבחרו בשל הופעתן בתחום החינוך, יכולת ההסתגלות האפשרית שלהן למערכות בית הספר, והפוטנציאל לתמוך בשינוי ארגוני. תיאוריות כאלה יכולות לספק קווי הנחיה ברורים לטרנספורמציה ארגונית מוצלחת, לקדם ניהול שינוי אפקטיבי, ולהקל על קבלת החלטות אופרטיבית (Evans, L., Thornton, B., & Usinger, J., 2012).
-
לינק
מבין הגורמים שנתונים להשפעה ישירה יותר של מדיניות חינוך הסתמנה בעקביות מרכזיותו של המורה בהשפעה על הישגי התלמידים.לתשובות לשאלה הנוגעת לידע הספציפי במתמטיקה יש השלכות על הכשרת מורים לפני כניסתם להוראה, על הליך הרישוי וההסמכה שלהם, על הכשרתם המתמשכת במהלך חייהם המקצועיים ועוד. לפיכך החליטה הוועדה לעסוק במכלול הסוגיות האלה. המסמך מתמקד במורים למתמטיקה כגורם הבית־ספרי בעל ההשפעה הגדולה ביותר על החינוך המתמטי של התלמידים. להלן המלצות הועדה שדנה בידע ובהכשרה של המורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי (חנוך גוטפרוינד ויהושע רוזנברג, 2012).
-
לינק
במסגרת הסקירה המקיפה תוארו כמה וכמה מיזמים מובילים בעולם לסימולציה מתוקשבת של הכשרת מורים והדרכת מורים , ביניהם : המיזם של המרכז האוניברסיטאי של גרינוויל UCG , מערכת ה-SimSchool, ארה"ב, היא מערכת סימולציה ממוחשבת חדשנית שבאמצעותה מורים ופרחי הוראה מתנסים בהוראה, מערכת הסימולציה של Simiosys, פיתוח משחקים רציניים לפיתוח הכשרת מורים באוניברסיטת מרכז פלורידה, ובשיתוף פעולה עם קרן החינוך האברמן Haberman, מערכת הסימולציה SimTeacher.com בה נעשה חידוש אוטונומי ומשמעותי מסוגו עבור המורים. במקום קיבוע הקודים המוכר בסימולציות, המערכת הזו הוגמשה וכעת היא מאפשרת למורים ליצור תוכן רלבנטי משלהם לסימולציה ( דזירה פז, עמי סלנט) .
-
לינק
לפי התיאוריה הקונסטרוקטביסטית הלומדים בונים את הבנתם מתוך ידע המצוי אצלם. מכאן שכל לומד מחזיק בידע ייחודי, והעימות שנוצר בין ידע קיים למידע חדש ואינטראקציה עם לומדים אחרים יוצרת למידת עמיתים משמעותית יותר מאשר למידה שהתבססה אך ורק על המורה. חשוב לציין שהמורה הקונסטרוקטיביסט משמש כמנחה ועמית בתהליך זה. רעיון קהילת החשיבה נשען על השקפת עולם פוסט מודרנית הרואה את המציאות בצורה פלורליסטית ומכבדת את האפשרות שאנשים שונים בהקשרים תרבותיים שונים יראו את המציאות בדרך שונה ויתפסו אמת שונה. הפוסטמודרניות מתייחסת בבקורתיות אל טענות דוגמטיות לאמת אחת גדולה ומחפשת את הרב משמעותיות המצויה בכל עמדה ובכל טענה לגבי המציאות.
-
סיכום
המאמר מציג סקירה של ניהול כישרונות נכון לגיוס מורים איכותיים להוראה. השאלות שהנחו את הסקירה היו: 1. מהן האסטרטגיות לניהול הון אנושי הטובות ביותר בתחום החינוך ומחוץ לו? 2. כיצד מתייחסים בתחומים אחרים לגיוס, בחירה, פיתוח ותגמול של עובדים צעירים? המאמר סוקר ספרות מחקרית העוסקת בגישות וממדים שונים בניהול נכון של כוח אדם צעיר, מיומן ואיכותי לטובת הארגונים ותפקודם וטוען שחלק מאלה נכונים גם לתחום החינוך אך בדרך כלל אינם מיושמים בו. נסקרת גם ספרות לא רבה אמנם בתחום העסקים העוסקת בדור הצעיר (Y generation ) והשלכותיו על ניהול כישרונות. גוף ידע זה מתבסס על דווחים מחברות בינלאומיות ומאמרים בכתבי עת עסקיים ( Behrstock, E. (2010).
-
לינק
Learning analytics הוא תחום של מחקר שיהיה מסוגל לומר למחנכים לא רק עד כמה התלמידים למדו ועד כמה הם מעורבים-אלא גם מציע דרכים שבעזרתן המחנכים יוכלו לשפר את השיעורים. לפי Educause, תחום זה נעשה "שימוש בנתונים ובמודלים כדי לחזות את ההתקדמות ואת הביצוע של התלמיד, והיכולת לפעול לפי מידע זה". LA מערב ארבעה שלבים בסיסיים: איסוף כמות גדולה של נתונים ממספר ערוצים; תרגום הנתונים הללו לתובנות מעשיות; התאמה והתאמה אישית;ולחזות מה יהיה הקורס הטוב ביותר בעתיד (Andrianes Pinantoan).
-
לינק
-
לינק
במאמר זה, המחבר טוען שיש להעריך את הכלים להערכת המורים לא רק לגבי היכולת שלהם למדוד במדויק את הביצוע של המורה, אלא גם לגבי כמה טוב הם מיידעים ותומכים בהתפתחות השוטפת של המורה. המחבר מתבונן בשתי גישות לרפורמה של הערכת המורה: אמצעים בעלי ערך מוסף והערכות המבוססות על סטנדרטים. המחבר מנתח את שתי הגישות הללו הן ככלי מדידה והן ככלים להתפתחות מקצועית, תוך הארת היתרונות, החסרונות, והפוטנציאל הלא מנוצל של כל אחת מהן (Papay, John P., 2012).
-
לינק
עולם התקשוב והאינטרנט הגביר את המשוב הכתוב של מורים לעבודות ולמטלות של תלמידים , אך מבחינה דידקטית יש למשוב הקולי חשיבות רבה יותר ויש להחזיר אותו לקדמת הבימה של המורה ולאינטראקציה עם התלמידים. במחקר שנעשה על-ידי Sloan Consortium, המשוב הקולי של המורה התקבל בצורה חיובית מאוד מצד התלמידים. בנוסף, לפי סקר התלמידים הלאומי (National Student Survey (HEFCE, 2007), משוב שניתן לתלמידים על-ידי מדריכים ומעריכים משפיע על שביעות הרצון של התלמידים (Nancy rubin).
-
סיכום
דרך חשובה ליצירת מצב למידה בהקשר אותנטי היא על ידי יצירת חניכות קוגניטיבית. זה כולל "פיתוח תפיסות באמצעות פעילות אותנטית מתמשכת שתומכת בלמידה במרחב הרלוונטי בכך שמאפשרת לתלמידים לרכוש, לפתח ולהשתמש בכלים קוגניטיביים במרחב האותנטי" (בראון, קולינס ודוגוויד, 1989). זאת אומרת, הלומד עובד עם מומחה מוכשר שמדריך את תהליך הלמידה. כפי שהבונים טוענים, מערכת היחסים עם המומחה היא מרכיב חשוב בתהליך הלמידה (רוגוף, 1990). חונכות קוגניטיבית, היא הוראה הממקמת את הלומדים בסיטואציות אותנטיות של למידה ובדרכי הערכה העולות בקנה אחד עם תכנית זו . שלבים בתהליך (חונכות קוגניטיבית): הדגמה. אימון. התרחקות. תמיכה .
-
לינק
הכותבים דנים בשאלה כיצד ניתן לעצב מחדש קורס בפסיכולוגיה חינוכית בהכשרת מורים תוך שימוש בתובנות מהתחום של מדעי הלמידה. המחקר על האופי המצבי של הלמידה ועל החשיבות של הקשרים((contexts חוץ-בית-ספריים לתמיכה בהתפתחות ילדים שימשו בסיס להחלטות לדרוש ממתכשרים להוראה בקורס בפסיכולוגיה חינוכית לעבוד עם ילדים במסגרות קהילתיות, לראות באינטראקציות שלהם עם ילדים "שירות" ולא "רק" הכשרה להוראה ולנהל מחקר על האופי החברתי, התרבותי והקוגניטיבי של התנסויות אלה. מדעי הלמידה כוללים מגוון רחב של דעות בשאלה מה יוצר למידה וכיצד לתכנן סביבות למידה יעילות ( Jurow, A.S., Tracy, R., Hotchkiss, J.J., & Kirshner, B).
-
לינק
המאמר מדווח על 12 חקרי מקרה של מתכשרים להוראה, בהם נבחנה השאלה כיצד ההתנסויות במהלך העבודה המעשית משפיעות על החלטות הבוגרים להמשיך בהוראה. במחקר נבדקה השאלה כיצד משפיעות ההתנסויות המעשיות על ההנעה של המתכשרים להגיע להחלטה על כניסה למקצוע ההוראה? המסגרות העיוניות שהמחקר נסמך עליהן הן המחקר על חשיבת מורים והמסורת הפרשנית בסוציולוגיה. לאור זאת ההיעשות למורה נתפשת כתהליך מתמשך של התפתחות מקצועית, הנובעת מהאינטראקציה החברתית המשמעותית בין המתכשר לבין הסביבה המקצועית שלו ( Rots, I., Kelchtermans, G., & Aelterman, A. ).
-
לינק
מחקר זה מדווח על ההשפעות של הערכת עמיתים מקוונת, בצורה של דירוג עמיתים ומשוב עמיתים, על הלמידה של התלמידים. במחקר השתתפו 181 תלמידי תיכון העוסקים בהערכת עמיתים באמצעות מערכת מקוונת – iLap. תוצאות המחקר מראות כי למתן הערכות של סטודנטים בצורת משוב המזהה בעיות ומציע פתרונות , היה מנבא משמעותי של הביצועים של המעריכים עצמם, וכי משוב אפקטיבי חיובי קשור לביצועי המוערכים ( Lu, Jingyan. Law, Nancy) .
תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

