במאמר זה, Chappuis דנה באופן שבו משוב אפקטיבי מסייע לתלמידים להבין מה הם יודעים ועל מה עליהם להמשיך לעבוד (Chappuis, Jan, 2012).

מחקר זה בחן את השימוש של סטודנטים בריטיים בהערכות מעצבות שבועיות ומקוונות של הוראה מתוקשבת באמצעות סביבת למידה וירטואלית(Winchester, Maxwell K.; Winchester, Tiffany M. 2012).

במאמר זה, המחבר דן כיצד להבטיח שהמורים יתנו לתלמידים משוב, שהתלמידים יוכלו להפיק ממנו תועלת ( Hattie, John, 2012).

במאמר זה, Lalor מראה שמשוב טוב מאפשר לתלמידים לדעת איך הם מתקדמים, עד כמה הם קרובים למטרה שלהם, ומה עליהם לעשות אם הם טועים (Lalor, Angela Di Michele, 2012).

במאמר זה, המחבר מדבר על בית הספר היסודי מדיסון שמכיר בערכו של המשוב שנותנים התלמידים ושואף ללמוד יותר באמצעות פגישות חודשיות עם התלמידים, ישיבות כיתתיות וראיונות עם תלמידים שעזבו את בית הספר (Kaster, Gregory, 2012).

במאמר זה, Fisher ו-Frey דנים בדרכים חכמות לחסוך זמן ולהבטיח שהמשוב יהיה אפקטיבי, כולל התמקדות בשגיאות וזיהוי דפוסים בטעויות של התלמידים (Fisher, Douglas and Frey, Nancy, 2012).

מחברת המאמר מתארת כיצד בשנים האחרונות היא נוטלת חלק בסדנות קיץ אשר מדגישות את היתרונות של סמינרים סוקרטיים. הדיונים נסובו סביב שאלות פתוחות בהנחייתם של תלמידים, אך היא התקשתה לתאר כיצד זה עשוי לעבוד בשיעורים שלה בכיתה ו'. למרות המבחנים עתירי-הסיכונים ומערכת ההערכה חדשה, היא החליטה לבצע זאת באוגוסט בשנה שעברה. התהליך החל בתחילת השנה, כאשר התלמידים התבקשו לזהות את המאפיינים של שומע פעיל. רפלקציה נמשכת על פעילויות הכיתה הובילה לכך שהתלמידים הפכו למודעים יותר לציפיות של מחברת המאמר ושל עצמם ( Ely, E.).

עבודת דוקטורט משנת 2012 בארה"ב אשר מטרתה הייתה לבדוק האם מכשירים ליצירת משוב בשיעור, מכשירים מסוג קליקר, משפיעים על מטה-קוגניציה של הלומד. המחקר בדק את ההשפעות המשוב של מכשירים ליצירת משוב בכיתה שאין בהם מרכיב טכנולוגי גבוה לעומת מכשיר עם מערכת משוב עתירת טכנולוגיה מסוג קליקר. ממצאי המחקר הוכיחו כי למכשירים טכנולוגיים ליצירת משוב מסוג קליקר יש השפעה משמעותית על המטה-קוגניציה של הלומד ( Manke-Brady, Melanie).

למשוב בונה יש השפעה חינוכית רבה. מורים צריכים להקצות מקום וזמן לשיחות משוב עם תלמידיהם. איך עושים את זה . משוב הוא הכלי היעיל ביותר שעומד לרשותם של מורים בניסיונם להשפיע על למידתם והתנהגותם של תלמידיהם. מחקרים רבים מלמדים שהצלחתם של תלמידים תלויה במידה מכרעת באיכות המשובים שקיבלו ממוריהם. למשוב חיובי יש השפעה חינוכית גדולה יותר מגורמים אחרים כגון גודל הכיתה, תכנית הלימודים או אמצעי התקשוב. אך למרות חשיבותו של המשוב החיובי בגרסתו הבונה, המשוב השלילי בגרסתו ההרסנית (שכן גם משוב חיובי עלול להיות הרסני כשם שמשוב שלילי עשוי להיות בונה) שגור על לשונם של המורים פי חמישה מן המשוב החיובי הבונה ( ערן רון ) .

ההנחיות המוצעות במאמר מציעות כיצד ניתן להעריך מיומנויות חשיבה ביקורתית באופן "מדעי" בקורסים ותכניות בפסיכולוגיה. המחברים מתחילים בציון דבר מה אודות סגל הפסיכולוגיה שהוא נכון לגבי הסגל של דיסציפלינות רבות אחרות, ההופך מאמר זה לרלוונטי עבור קהל רחב הרבה יותר. "ההסתייגות של פסיכולוגים להעריך את החשיבה הביקורתית של הסטודנטים שלהם נראית אירונית במיוחד לאור העובדה שרבים כל כך מאשרים את החשיבה הביקורתית כתוצאה…" (עמ' 5). המטרה שלהם היא להציע "הנחיות מעשיות לאיסוף מידע באיכות גבוהה של הערכת תוצאות למידה היכול לספק בסיס מדעי לשיפור הוראת החשיבה הביקורתית" (עמ' 5). ההנחיות רלוונטיות לקורסים בודדים כמו גם לקבוצות קורסים המהוות תכניות לתואר. מרביתן רלוונטיות לקורסים או תכניות בדיסציפלינות רבות; אחרות ניתן בקלות להפכן לכאלה (Maryellen Weimer).

האסטרטגיה המוצגת במאמר היא תיאום של התפתחות מקצועית בין הקשרים שונים (בית-ספרית או מחוזית) ובין תפקידים שונים (מורים, מדריכי מקצוע (כאן-מתמטיקה), צוותים מובילים). הספרות העוסקת בהתפתחות מקצועית ובהכשרת מורים מדגישה את חשיבות ארגון הלמידה סביב דרכי הוראה גבוהות-מינוף (Ball et al., 2009), ואת הצורך בהזדמנויות של חקר והפעלה של דרכים אלה ע"י המורים (Grossman, et al., 2009). מטרת המחקר הייתה להבין מה נדרש כדי לתמוך במורים ( כאן-בכיתות האמצעיות) לביצוע הוראה שאפתנית (כאן- בבתי ספר גדולים עירוניים).המחקר בוצע בשיתוף פעולה עם ארבעה מחוזות עירוניים גדולים. כל אחד מהם מתמודד עם אתגרים רבים ובהם: שיעור גבוה של תלמידים חלשים (Jackson, K.,& Cobb, P.).

מסגרת המחקר – מיזם של חקרי מקרה שהתבצע כמחקר-אורך רב אתרים שעקב אחר ההתנסויות של 15 מורים מרגע כניסתם להכשרת מורים (ברמת תואר שני) ובמהלך 3– 4 שנות הוראה או נשירה ממנה. כלים: ראיונות, תצפיות, ניתוח מטלות תלמידים, מעקב אחר תוכניות העבודה השנתיות של הנבדקים וניתוח מטלות שניתנו במסגרת תוכנית ההכשרה (שאלונים, סילבוסים). השאלה המרכזית: האם וכיצד הוראה והחלטות – קריירה קשורות לאורך זמן בהקשרים ובתנאים בית ספריים וכיתתיים שונים? ( Cochran-Smith, M) .