כמרצה בקורס סמסטריאלי בנושר "חלופות בהערכה" במכללה להכשרת סטודנטים להוראת מתמטיקה התלבטה מחברת המאמר בנוגע לדרך ההערכה של הישגי הסטודנטים בקורס. היא הרגישה צורך אמיתי לבנות מודל להערכה בקורס שיקיף היבטים שונים הנוגעים למהות ההערכה (בירנבוים, 1998) ושיאפשר לתת מענה לפחות לחלק מהגורמים המעכבים שילוב חלופות בהערכה. על רקע זה בנתה מחברת המאמר משימת הערכה מסכמת, שנשאה אופי של מבחן ובחנה בשלביה השונים היבטים שונים של חלופות בהערכה בהקשר להוראת מתמטיקה ( אורלי גוטליב ).

המחקר מתאר אסטרטגיית הוראה מובנית של מתן משוב, הערכת עמיתים וניהול דיאלוג לימודי, בהתבסס על תבנית של פיגום (scaffolding), כמקור מידע לדיאלוג כדי לקדם את הלמידה ואת הביצוע של הסטודנטים בקורס אקדמי. מודל ה-SWOT (חוזקות, חולשות, הזדמנויות וסיכונים) שמקורו בתחום העסקי, אומץ ככלי מסייע (Rachel Cohen, 2013).

המחברת מציעה תשובות לשאלות נפוצות העולות בסדנאות שהיא מעבירה בנושא הערכה מעצבת. במהלך השנים, ננקטו רפורמות רבות בחינוך, אולם הערכה מעצבת שונה מרובן בשתי דרכים חשובות. (Laura Greenstein, 2013).

גישות חדשות להערכת מורים משתמשות בממצאי מחקרים על יעילות מורים. למרות הקשיים הקיימים בשימוש בגישות VAM להערכה ישירה של מורים בודדים, השימוש בהן עשוי לסייע לתיקוף הערכות בצד גישות אחרות. מבחינת הנושא משתמע שראוי להימנע מה- VAM לצורך קבלת החלטות עתירות סיכון ברמה אינדיווידואלית ביחס למורים, בתי ספר או תלמידים. בה במידה ניתן להצביע על כלי הערכה שנמצאו הן כמנבאים תוצאות למידת תלמידים והן – למידת מורים כולל תהליכי הערכה מבוססי סטנדרטים. שימוש במאפיינים כנ"ל עשוי להפוך את תהליכי הערכת המורים להיות חלק שימושי יותר בפיתוח הון אנושי יעיל בהוראה, חלק הנותן מידע מדויק על מורים, משוב מסייע והחלטות מבוססות ( Darling- Hammond L ).

במחקר המדווח בחנו החוקרים תוכנית שניסתה להתמודד עם אתגרים אלה בהכשרת מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי להוראה שאפתנית. בתוכנית, לתלמידי תואר שני שהופעלה בשלוש אוניברסיטאות, הוכשרו מורים ללמד מתמטיקה תוך פיתוח שיטה של פדגוגיה להוראה וללמידה על פי הגישה שלעיל. התוכנית בקורסים המתודיים בכל אתרי המחקר התבססה על מערכת של דרכי הוראה (הכנה להוראה בנוסף לכישורים אינטראקטיביים להפעלת שיעור, ניהול חומרים ומרחב, ניהול זמן וקצב, שימוש בשפת גוף ובקול ועוד ), מערכת של עקרונות נורמטיביים לשיקולי דעת בשימוש בדרכי ההוראה כדי להגיע לנגישות רבה ביותר של התלמידים ללמידת מתמטיקה (התלמידים כמפרשים משמעויות, הוראה מותאמת לכל, התייחסות למטרות ברורות, היענות לדרישות סביבת בית הספר ועוד) וידע מתמטי נדרש לבית הספר היסודי. השימוש בדרכים, בעקרונות ובידע הללו נעשו תוך שהם מתייחסים אלה לאלה ולא מתקיימים במבודד ותוך יצירת קשרים בין מורה, תלמידים ותוכן. האתגר היה לתכנן את כל אלה כתוכנית להכשרת מורים (Lampert, M., et al.).

הכותבת , מורה מנוסה בכיתות הגבוהות בביה"ס היסודי בארה"ב , מציעה כמה תובנות לגבי תכנון ויישום של משוב לתלמידים במהלך הלמידה בכיתה ובסביבת הלמידה . במקרים לא מעטים , משוב של מורה יכול להיות בעל השלכות שליליות על התלמיד לא רק בשיעור אלא גם לאורך השנה ולכן רצוי לתכנן את המשוב בזהירות ובשיקול דעת פדגוגי. משוב בונה הוא משמעותי ללומד והוא יכול להתבטא בצורות שונות , בצורה מילולית , בצורה מתוקשבת וגם בשפת הגוף (Laura Reynolds).

מאמר זה דן ביכולות הרגשיות והחברתיות של המורה, וטוען שהן חיוניות לאפקטיביות שלהם כמורים ולהצלחה של בתי הספר ושל תלמידיהם. במאמר מודגש הרעיון של למידה רגשית וחברתית ( בראשי תיבות SEL) כחלק מההתפתחות של המורה ונבחנת חשיבותו עבור הפחתת השחיקה והלחץ של המורה. המחבר חוקר גם את הדרכים שבהן למידה רגשית וחברתית יכולה להשתלב בהוראה היומיומית הכוללות שילוב של רפלקציה, חיפוש אחר בניית מודעות רגשית, ובניית תרבות של שיפור מתמשך (Jones S, Bouffard S, Weissbourd R. , 2013).

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, משקיע מאמצים רבים בשיפור מערכת החינוך האמריקאית. במסגרת הרצאה שנשא ב-TED, הוא דיבר בזכות הקמת מערכת שיטתית של מתן משובים למורים, ובכלל זה התקנה בכיתות של מצלמות שיופעלו וינוהלו על-ידי המורים עצמם. אלה עיקרי דבריו: