המחקר נערך בכיתות א' וב' בבתי ספר יסודיים בארה"ב במטרה לבדוק האם תכנון הלמידה בכיתות ביה"ס היסודי צריך להיות אינטגרטיבי ( רב-תחומי) המשולב יותר בפעולות אותנטיות כולל למידה פעילה של תלמידים או מבוסס על הוראה ישירה ומסורתית של המורים . המחקר שנערך בשיטה כמותית ואיכותית התבסס על תצפיות ושאלונים . במחקר השתתפו כיתות שלמדו בשיטה המסורתית וגם כיתות שלמדו בשיטה האינטגרטיבית. בתכנון הלמידה האינטגרטיבית המורים עבדו יותר כמנחים של קבוצות למידה המציעים לתלמידים חלופות שונות , מעודדים ומשבחים את התלמידים. בשיטת ההוראה הישירה, הנחשבת כשיטה המסורתית , המורים שלטו בכל התהליך והיו פחות דרגות חופש לתלמידים ולקבוצות שיתופיות של לומדים (Zhbanova, Ksenia, Rule, Audrey Montgomery, Sarah Nielsen, Lynn).

המדריך "למידה דרך תנועה" מיועד לספק כלים יישומיים לאנשי חינוך המעוניינים לשלב פעילות גופנית עם ניתוח יישומי של התנהגות, למטרות חינוכיות מגוונות. הספר מתאר "חיבור דידקטי" בין החינוך הגופני לבין ניתוח יישומי של התנהגות ומביא הסבר תיאורטי קצר ורציונאל ליעילותו של קשר זה. תכניו מתמקדים בהקניית מיומנויות שליטה וניהול עצמי, שיתוף פעולה, מוטיבציה ללמידה ועוד. מפורטים בו ההליכים היישומיים שניתן להחיל על מסגרות חינוך שונות, וכמו כן הוא מפרט את התהליכים שיושמו בפועל בבית הספר "הוד" (ומיושמים היום בהצלחה בבתי ספר בישראל ובמדינות אחרות), לצד נתונים אמפיריים אשר תועדו במהלך יישום התכנית. מוצגים בו דפי עבודה המהווים בסיס ליישום התהליכים הדידקטיים, שניתן יהיה להתאימם ולעשות בהם שימוש במסגרות חינוך דומות. נכתב ע"י ד"ר איתן אלדר.

המאמר מתאר פרויקט לאומי של התפתחות מקצועית למורי מורים בניו-זילנד (INSTEP*) שמטרתו העיקרית הייתה לחקור ולפתח גישות יעילות ללמידה המקצועית של מורי-מורים תוך כדי עבודתם בהכשרה. המסקנות – התפתחות מקצועית הניתנת למורי-מורים בפועל בהקשרים של הכשרת מורים, הלמידה המקצועית של מורי המורים עצמם וזו של המורים שעמם הם עובדים כמדריכים/חונכים תהייה יעילה אם יתקיימו כמה מעקרונות המפתח הכלליים של התפתחות מקצועית יעילה למורי מורים בפועל: 1) ההתפתחות המקצועית נעשית בדגש על חקר-עצמי ומחקר שעונים על השאלות והדילמות של הלומדים על הפרקטיקה שלהם. 2) השיפור בפרקטיקות של מורי המורים מתבסס על חקר ואיסוף נתונים הקשורים לתוצרי הלומד. 3) הלמידה המקצועית מבוססת על יחסים קולבורטיביים וקולגיאליים. 4)הלמידה המקצועית מבטאת את ההקשר והתרבות ונענית למאפייניהם. 5) הלמידה המקצועית מתבססת על מנהיגות פעילה ומודעת ונתמכת על ידע. ( Davey, R., & Ham, V).

הרצאתו של Dan-Pink בכנס TED היוקרתי בארה"ב הצליחה להפיח חיים בתחום חשוב שסבל מחוסר תשומת לב בעשורים האחרונים. הכוונה לחקר המוטיבציה של אנשים בארגונים ובתוכם גם לומדים במערכות חינוך לסוגיהן. עפ"י PINK כל מה שאנו יודעים על הנעת עובדים ולומדים מוטעה. הוא מסכם בצורה תמציתית את ממצאי המחקרים על מוטיבציה ומצביע על כך שאנשים אינם מונעים ע"י גורמים חיצוניים כגון תמריצים כספיים או ציונים במבחנים אלא בראש ובראשונה ע"י מניעים פנימיים כגון אוטונומיה, מרחב התפתחות וצמיחה ושליטה. אם נבחן את ההשלכות של ממצאי המחקר המוצגים בספרו של פינק הרי יש לכך השלכות על תכנון הלמידה במערכות חינוך, כאשר אנו מפתחים מערכות למידה ממוחשבות או מטלות למידה סגורות ללא חופש בחירה אנו פוגעים במרחב האוטונומיה של הלומד. כאשר אנו יוצרים התנסויות חינוכיות המנותקות מההקשר אנו פוגעים במוטיבציה של הלומד. מספרו של Dank-Pink ניתן גם להבין כי הלמידה המתמדת (lifelong-learning) היא התשתית להתפתחותו של העובד או המורה במרוצת חייו כי היא לא מונעת מיסודות של תמריצים כספיים אלא ממוטיבציה פנימית של סקרנות ומרחב אוטונומיה . ספרו של Dan-Pink מופץ עתה ברחבי ארה"ב לבתי ספר ע"י מנהלי מחוזות החינוך שם וסביר להניח שבשנה הקרובה הוא גם יגיע ארצה במהדורה מתורגמת לעברית.

ליקטנו כמה מקורות מידע באינטרנט על מאפיינים של המורה הטוב כהוקרה למורים אשר ב5 באוקטובר 2010 חב להם העולם תודה והערכה על התמודדותם. בין הסקירות ניתן למצוא את ההיבטים הבאים: הקושי בבחינת איכות מורים ( פרופסור David C. Berliner), הויכוח על דמות המורה הטוב נמשך בארה"ב, מ"דמות המורה העתידי" לדפוסים פרופסיונאליים של אנשי חינוך עתידיים … ( פרופסור רוני אבירם) , סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה / מירה קרניאלי, המורה להיסטוריה מתיכון עירוני א' שפתח לפני יעקב שבתאי את שערי התופת של דנטה, מקום המנהיגות בתפיסת תלמידים את המורה הטוב, מהוראת מסירה להוראת בנייה, מדוע המורים בפינלנד טובים יותר?, תפקיד המורה בסביבה של פדגוגיה חדשה ( פרופסור חנן יניב) .