אקדמיה-כיתה היא תוכנית הכשרת סטודנטים להוראה שמשלבת את פרחי ההוראה בצוות בית הספר ומעמיקה את הממד הקליני והמעשי בהכשרתם. מטרתה המשנית של התוכנית היא להשפיע על ההתפתחות המקצועית של המורים המכשירים. מחקר זה בדק, בין השאר, השפעת התוכנית על המוטיבציה של המורים ועל דרכי ההוראה שלהם, הסיפוק שהם חשים מהנחיית סטודנט, כמו גם הקשיים בעבודה זו. נושאים אלה נבחנו ביחס למשתני רקע של המורים, אפיוני ההכשרה לתפקיד והתמיכה והליווי שקיבלו.

מאמר זה הינו סקירה של 70 מחקרים, שפורסמו בין השנים 2007-2016, ושדנה בגורמים שונים, אשר מסבירים את המוטיבציה לעסוק במקצוע ההוראה. באופן ספציפי, הסקירה מנתחת שלושה מוקדים עיקריים של מוטיבציות לקריירה בהוראה: מקום המגורים, מגדר ותפקיד האדם המשמעותי בחייו של המתכשר להוראה.

מאמר זה מציג את סיפור ההגשמה וההיעדר של צמיחה, אמונה, התמדה, חזון וייעוד בקרב שתי סטודנטיות מהחוג לגיל הרך במכללת "שאנן" בחיפה, במשך חמש שנים. שתי הסטודנטיות היו חלק מקבוצה בת שש סטודנטיות נאחריהן נערך מעקב אישי בתדירות של אחת לחודש במסגרת מפגשים קבוצתיים של קהילה לומדת. טענת המחקר היא הגורמים לכישלון או להצלחה תלויים בשלושה פרמטרים עיקריים הקשורים זה בזה: מוטיבציה, מסוגלות עצמית ואינטליגנציה רגשית.

מאמר זה מציג מחקר שנערך במספר תוכניות להכשרת מורים בארה"ב שמברר את הקשר והתרומה שיש להתנסויות של מתכשרים להוראה לחוללות עצמית שלהם. המאמר מציע הסברים לקשר ותרומה אלה ואת ייחודיותם של ממצאים אלה לאור מחקרים אחרים שנעשו בתחום. במאמר ישנן מספר המלצות הנוגעות למרכיבי התוכניות להכשרת מורים כדי לתרום באופן משמעותי לחוללות העצמית של המורים ולאפשר להם לחוות באופן מוצלח אתגרים והתמודדויות הקשורים עם מקצוע ההוראה.

מאמר זה מתמקד בסטודנטים להוראה באוסטרליה, שהתקבלו לתוכנית להכשרת מורים עם ציונים במבחן קבלה ארצי, הנמוכים מהמקובל בתוכניות כאלה. המאמר מתאר את סיפורי החיים שלהם, השופכים אור על תכונות האופי הנחוצות להוראה אפקטיבית וללמידה בבתי ספר. הטענה המובאת במאמר כי שימוש יחיד במבחני קבלה ארציים ובמבחן ידע שפתי וכמותי של מתכשרים להוראה המהווים הסללה של המועמדים לעיסוק בהוראה הם אמצעים שלא מצליחים לעמוד על המורכבות הטמונה במקצוע ההוראה ובהוראה איכותית.

מאמר זה מתאר מחקר איכותני שנערך בשמונה מכללות להכשרת מורים בישראל הבוחן את הזהות המקצועית של מכשירי מורים לנוכח שינויים חברתיים וטכנולוגיים שאירעו עם התפתחות טכנולוגיות תקשורת ומידע. זהותם המקצועית של מכשירי מורים מתוארת באמצעות שלוש גישות של זהות מקצועית: being, doing ו-having. ניתוח הרכיבים השונים, שנכללים בגישות אלה מספק תמונה עשירה בקשר לזהותם המקצועית של מכשירי המורים לנוכח תהליכי שינוי אלה.