שילוב וקידום מחוננים ומצטיינים בבתי ספר יסודיים הטרוגניים
ליטמנוביץ, ע' (2018). שילוב וקידום מחוננים ומצטיינים בבתי ספר יסודיים הטרוגניים. היזמה למחקר יישומי בחינוך
היזמה למחקר יישומי בחינוך ערכה דוח מקיף ומרשים על איתור וטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים בארץ ובעולם. הדוח מחולק לארבעה פרקים: 1. רקע ובירור מושגי. 2. שיטות וכלים להוראת מחוננים ומצטיינים. 3. אתגרים בהוראת מחוננים ומצטיינים בקבוצות סיכון. 4. הטמעת שיטות וכלים להוראת המחוננים והמצטיינים בבית ספר הטרוגני. בדו"ח מופיעים מראי מקום רבים למקורות המאפשרים להרחיב בנושאים הנידונים בפרקים השונים, וכדי להגיע אליהם ניתן לקרוא את המסמך המקורי כאן. לפניכם סיכום של
עיקרי הדברים:
:לקריאה נוספת
למה, בית ספר, למה? תלמידים מחוננים הנכשלים בלימודים
מחוננים – הגדרה
תלמידים מחוננים ומצטיינים הם מי שיכולתם האינטלקטואלית ומהירות הביצוע שלהם גבוהות מאוד ביחס לשאר בני גילם, וביכולתם להבין רעיונות מופשטים טוב יותר מאחרים וכן לפתח בקלות רבה יותר הרגלי למידה עצמאית. במקרים רבים קיים מתאם בין היכולות הקוגניטיביות הגבוהות של תלמידים מחוננים ומצטיינים לבין סקרנותם האינטלקטואלית. הם מתעניינים בנושאים נוספים שאינם קשורים ישירות לתוכנית הלימודים. נושאי עניין אינטלקטואלים אלו יוצרים גם בידול בינם לבין עמיתיהם בכיתה, והבידול עלול להשפיע גם על מצבם החברתי והרגשי.
בישראל מוגדרים מחוננים כמי שהגיעו לשלושת האחוזונים העליונים של האוכלוסייה בשנתון (אחוזון 100 עד 97), ומצטיינים הם מי שהגיעו לחמשת האחוזונים הבאים (אחוזון 92 עד 97).
עם זאת, קיימת גם גישה מחקרית המפרידה בין תלמידים שיכולותיהם גבוהות מאוד דהיינו כלל המחוננים, לבין מי שהישגיהם גבוהים, שעמם נמנים רק חלק מהמחוננים. יתרון מובהק של גישה זו הוא שניתן ליצור בעזרתה הפרדה בין מחוננים שמגיעים לכלל מימוש הפוטנציאל שלהם והישגיהם גבוהים במיוחד, לבין מחוננים שאינם מצטיינים כלל, בגלל סיבות אישיותיות כגון חוסר עניין במתרחש בכיתה או עצלות, וסיבות סביבתיות כגון תת־טיפוח או יחס ביקורתי מצד המורים.
על פי התיאוריה של ג'וסף רנזולי (Renzulli), מוטיבציה ויצירתיות הן פנים משלימים ליכולת הקוגניטיבית הגבוהה מאוד של מחוננים, ואלו משמשים גם תנאים למימושה. בהתאם לתיאוריה זו, מוגדרים המחוננים והמצטיינים בישראל ככאלו "בתנאי שיעמדו גם בקריטריונים של מוטיבציה (התמדה, נחישות) ויצירתיות מעל לחציון השנתי" (חוזר מנכ"ל תש"ע/8(ב)).
איתור מחוננים בישראל
למרות גישת רנזולי, בישראל מתמקדים ביכולות קוגניטיביות, וההיבטים של מוטיבציה ויצירתיות אינם נבדקים באיתור מחוננים. לאיתור מצטיינים לפי אמות המידה של חוזר המנכ"ל, מעודד משרד החינוך את בתי הספר לאתר את כל החמישון העליון של תלמידיהם, ברמת המוסד, כתלמידים מצטיינים בית ספריים.
קשיי ההתאמה בין מחוננים למערכת החינוך הרגילה
רוב תוכניות הלימודים הממלכתיות בארץ ובעולם נבנות בהתאם לממוצע של יכולות התלמידים, ואינן נותנות מענה ליכולות ולצרכים הייחודיים של התלמידים המחוננים והמצטיינים. רוב המורים המלמדים בכיתות הטרוגניות בארץ ובעולם חסרי הכשרה ייחודית בהוראת מחוננים. המשאבים המצויים בידיהם ואילוצי המערכת הם שמנחים את עבודתם עם תלמידים מחוננים ומצטיינים. כך, הצרכים של תלמידים אלו אינם זוכים למענה אפקטיבי.
טיפוח מחוננים ומצטיינים בישראל
בישראל קיימות שתי מסגרות מרכזיות לטיפוח המחוננים המאותרים בכיתות ב' ו-ג': מרכזי מחוננים (שבהם לומדים המחוננים אחת לשבוע ב"יום שליפה") ושבע כיתות מחוננים בבתי ספר יסודיים, מהן חמש בגוש דן. במרכזי המחוננים, הפועלים בכיתות ג' עד ט', מקבלים המחוננים יום העשרה שבועי במקום יום לימודים רגיל. למצטיינים המאותרים על ידי משרד החינוך מוצע להשתלב בתוכניות העשרה ייעודיות להם במרכזי המחוננים בשעות אחר הצהריים, לאחר שעות הלימוד הרגילות. בחלק מבתי הספר היסודיים מפעילים גם תוכניות לתלמידים מצטיינים, כגון תוכנית אמירים ותוכנית מצוינות 2000. תוכניות אלו פועלות במשך יום אחד בשבוע הלימודים או כהעשרה לאחר יום הלימודים.
הוראה מותאמת לתלמידים מחוננים ומצטיינים: האצה והכשרה
תוכניות הלימוד הייחודיות למחוננים ולמצטיינים בארץ ובעולם מאורגנות סביב גישות של האצה והעשרה (הנחלקת להעמקה והרחבה). נוסף על כך מציינים גם את הלמידה בקבוצה הומוגנית ככלי יעיל לארגון הלמידה של מחוננים ומצטיינים בתוך כיתה הטרוגנית ובית ספר הטרוגני.
האצה משמעה קיצור זמן ההוראה של יחידות לימוד או דילוג עליהן בהתאמה ליכולות הלומדים. זאת מתוך הנחה שהתלמיד המחונן כבר שולט בחומר, או לפחות יכול להשתלט עליו בקלות. שיטות מוכרות להאצה, שקיימות גם בישראל, הן הקדמת גיל הכניסה לבית הספר או דילוג על כיתה ("הקפצת כיתה"). אפשרויות נוספות הן למידה עצמאית בקצב מואץ, או שילוב תלמיד בכיתות גבוהות בחלק מהמקצועות.
העשרה מתייחסת לתוספות לחומר הלימוד שנקבע בתוכניות הלימודים. התוספות נועדו לספק את הצורך האינטלקטואלי של תלמידים שחומר הלימוד בכיתה כבר ידוע להם, לפתח חשיבה מסדר גבוה ולפתח יצירתיות. כיוון שההעשרה איננה חלק מתוכנית הלימודים אין מחוונים (קריטריונים) ברורים להצלחתה. בישראל, העשרה במסגרת שעות הלימודים הרגילות ניתנת בעיקר מחוץ לבתי הספר הרגילים – במרכזי המחוננים. בשונה מהעמקה, הרחבה אינה חייבת להיות ברמת תחכום גבוהה מזו של החומר הנלמד.
יצירת קבוצה הומוגנית של תלמידים
יצירת קבוצה הומוגנית של תלמידים היא כלי עזר להוראה של תלמידים בעלי יכולות שונות. בהקשר לתלמידים מחוננים ומצטיינים מדובר בקיבוץ תלמידים לכיתה אחת או לתת־קבוצה בתוך כיתה. לקבוצה הומוגנית של מחוננים ומצטיינים יש תועלת לימודית מוכחת, בייחוד אם משלבים בה אחת מגישות ההוראה שפורטו לעיל.
שלושת התנאים להטמעה של הוראת מחוננים ומצטיינים
הטמעה של שיטות הוראה למחוננים ולמצטיינים בכיתה הטרוגנית ובבית ספר הטרוגני דורשת שלושה תנאים מרכזיים:
- הכרה של המורים במאפיינים ובצרכים הייחודיים של התלמידים המחוננים והמצטיינים, ונכונות שלהם להתמודד עם אתגר זה;
- היכרות של המורים עם שיטות ההוראה המיוחדות שפותחו כדי להתמודד עם צרכים אלו;
- יצירת סביבת לימוד גמישה ומכילה, המאפשרת לתלמידים מחוננים להתקדם בקצב מותאם אישית וללמוד נושאים מחוץ לתוכנית הלימוד.
הכשרה ייחודית להוראת מחוננים
בישראל קיימת תוכנית התמקצעות דו־שנתית חדשה בהוראת תלמידים מחוננים ומצטיינים, הפועלת בכמה מוסדות אקדמיים. התוכנית נפתחה ביוזמת משרד החינוך, מסובסדת על ידו ומוכרת לגמול השתלמות. ההיענות של מורים לתוכנית בשנת תשע"ח הייתה נמוכה. נוסף על כך, עקב שינוי ביעדים הורה משרד החינוך לאוניברסיטאות המשתתפות בתוכנית שלא לפתוח מחזור חדש בשנת הלימודים תשע"ט. מלבד זאת פועלת באוניברסיטת חיפה תוכנית תואר שני במגמה לחינוך מחוננים ומצטיינים.
הסברים אפשריים לביקוש הנמוך להכשרה הם היצע משרות מצומצם למורים מתמחים ותחושת האיּום שמורים רבים חשים מצד תלמידים מחוננים.
שיטות וכלים להוראת מחוננים ומצטיינים
דחיסת תוכנית לימודים: בשיטה זו התלמידים המחוננים והמצטיינים מדלגים על יחידות לימוד הנלמדות בכיתה או לומדים אותן באופן מואץ, תוך דילוג על שלבי לימוד כגון חזרות, הבהרות ותרגולים.תלמידים שעומדים בהצלחה במטלה או בבוחן לא זקוקים למעשה ללמוד אותו עם שאר הכיתה. במקרה זה ניתן לפטור אותם מהשתתפות בשיעור או לשלוח אותם ללמד תלמידים אחרים בקבוצה הטרוגני. תלמידים שהראו פוטנציאל ללמוד את החומר במהירות, אולם טרם שולטים בו מקבלים מהמורה הסבר מקוצר על החומר ונשלחים ללמוד אותו בעצמם. במקרה כזה הם נבחנים על הידע שלהם כמו שאר התלמידים – בתרגילים, עבודות או בחנים. ואולם להבדיל משאר התלמידים, המחוננים והמצטיינים נבחנים כשהם עצמם מדווחים שהגיעו לרמת בקיאות מספקת, ולא כשהמורה מעריך שהכיתה כולה הגיעה לרמת בקיאות זו. שימוש אפקטיבי בשיטה זו דורש לימוד והתנסות של מורים. אלו דרושים למורים על מנת לזהות אילו מבין השלבים במערך ההוראה והתרגול הרגילים חיוניים להבנת החומר הנלמד באופן קומפקטי, ואילו ניתן להשמיט.
תוכנית העשרה אישית: תוכנית העשרה ניתנת למי שדילג על מערך השיעור הרגיל בכיתה או סיים אותו באופן מואץ, כפי שפורט לעיל. היא יכולה להתבסס על יוזמה של המורה או העדפות של התלמידים. מורים יכולים ליצור בעצמם או בשיתוף עם מורים אחרים חומרים לימודים ומערכי שיעור לצורך העשרה. נוסף על כך המורים עשויים להתבסס על משאבים חיצוניים, שקל יחסית להטמיע אותם, כולל אפשרויות של למידה מרחוק.
פרויקט חקר מצומצם: פרויקט אישי שהעבודה עליו נמשכת כמה שבועות ומתבצעת בהנחיית המורה. המורה מסייע לתלמיד לאתר נושא שמעניין אותו, ועוזר לו לתכנן את הפרויקט (לתכנן ניסוי, לבחור חומרי קריאה מתאימים וכולי). בהמשך הוא מאפשר לתלמיד לעבוד על הפרויקט בזמן השיעור, בודק התקדמות בזמנים קבועים ולפי תוכנית שסוכמה עם התלמיד וקורא את המחקר לאחר שנכתב. כיוון שהנחיה אישית אינה נכללת בדרך כלל בתוכנית ההכשרה של מורי בתי ספר יסודיים, יישום מיטבי שלה דורש פיתוח מקצועי מתאים. פרויקט חקר אישי מצומצם יכול להתמקד בנושא העניין של התלמיד, או בבעיה אותנטית – פרויקט חקר שמתמודד עם יישום במציאות של בעיה הנלמדת בכיתה. דוגמה לכך היא בחינה של הרלוונטיות של סוגיה מוסרית העולה בשיעור תנ"ך לימינו. היתרון של בעיה אותנטית הוא שהיא מייצרת עניין בנושא נלמד בכיתה והופכת אותו לאקטואלי. פרויקט אישי שהעבודה עליו נמשכת כמה שבועות ומתבצעת בהנחיית המורה. עם חסרונותיה של עבודת החקר נמנים היעדר מחוונים ברורים להצלחתה, היעדר תמריץ ברור לתלמידים לסיימה והנחיה לא מספקת לתלמיד כיצד לנהל מחקר עצמאי. על מנת להתמודד עם האתגר הראשון ניתן לאמץ מחוונים מעבודות חקר המיועדות לתלמידי תיכון ולהתאימן לתלמידים מחוננים ומצטיינים בבתי ספר יסודיים.
הובלה וסיוע לתלמידים אחרים בקבוצה הטרוגנית: הצבת מחוננים בראש קבוצות לימוד קטנות או כמסייעים למורה בהוראה בכיתה יכולה לשאת פירות אם הדבר נערך באופן מזדמן ולא קבוע, אם חברי הקבוצות אינם קבועים ואם המחונן מנחה דיון לפי נושא העניין שלו. עם זאת, שימוש לא זהיר בכלי זה עלול לגרום לתלמידים מחוננים ומצטיינים לעסוק בחומר לימוד שהם עצמם לא מוצאים בו עניין. כמו כן עלולים להיווצר מתחים חברתיים או לימודיים, בין השאר, כיוון שהכישורים החברתיים של המחוננים לא תמיד תואמים את אלו של בני גילו. אם מדובר בקבוצות עבודה, עלולה להיווצר דינמיקה שבה התלמידים המצטיינים לוקחים על עצמם את רוב העשייה ושאר התלמידים לא משתתפים כמעט בלימוד.
הוראת נושא ברמות קושי שונות: קיימים מודלים שונים להכנת מערכי שיעור בכמה רמות קושי, תוך הדגשת הוראה ברמת קושי גבוהה עבור מחוננים ומצטיינים. מורים המעוניינים להכין מערכי שיעור למחוננים ומצטיינים בעצמם יכולים להשתמש במודלים אלו לצורך השראה והנחיה. לחלופין, קיימים גם מערכי שיעור ברמות אתגור שונות, בדגש על מחוננים ומצטיינים, שפותחו על ידי מומחים. דוגמה לכך הוא פרויקטM³ Mathematical Mentoring Minds)) מארה"ב שמציע יחידות לימוד ברמות קושי שונות במתמטיקה. הפרויקט מתבסס על התנסויות בבתי ספר שעברו הערכה ומודולציה.
שיטות וכלים להוראה בבית הספר מחוץ לכיתת האם
קבוצה הומוגנית שכבתית למחוננים ולמצטיינים: על מנת לייצר קבוצה הומוגנית מואצת מרכזים את כלל התלמידים המחוננים והמצטיינים (20-5 אחוזים מכלל תלמידי השכבה) באחת הכיתות בשכבה. הקבוצה נמצאת בכיתה יחד עם תלמידים אחרים, ובחלק מהזמן לומדת בנפרד משאר הכיתה. נוסף ליתרונות שהוזכרו לעיל, קיים יתרון משני לקבוצות ההומוגניות: מורה אחד בלבד אחראי על הקבוצה, בעוד מורים אחרים בשכבה עוסקים בהוראה בכיתה הטרוגנית. על מורה זה להיות בעל הכשרה פרופסיונאלית לעבודה עם מחוננים ורצון לעבור עמם.
תוכניות "שליפה" בתוך בית הספר: תוכניות אלה פועלות במתכונת שכבתית או רב־גילית, במשך שעות אחדות בכל שבוע. אל תוכניות כאלו מגיעים תלמידים לצורך לימודי העשרה עצמאיים או בקבוצות קטנות. מורה בעל הכשרה פרופסיונאלית להוראת מחוננים ומצטיינים מנחה את תוכנית ההעשרה. התוכניות הללו יכולות לשמש פתרון לבתי ספר בפריפריה שמעוניינים לספק תוכניות העשרה למחוננים ומצטיינים, והן מחליפות את ימי השליפה מחוץ לבית הספר. זאת משום שהן מספקות לתלמידים המחוננים והמצטיינים "שליפה" שלא כרוכה בנסיעות למרכזי מחוננים מרוחקים.
האצה במקצועות ספציפיים: זהו פתרון לתלמידים שהישגיהם ויכולותיהם גבוהים במיוחד בתחומים מסוימים, כגון שפות או מתמטיקה. הרציונל הוא קידום התלמיד רק במקצועות שבהם חסר לו אתגר אינטלקטואלי. במקרה כזה התלמידים מופנים לשיעור בכיתה גבוהה יותר בשיעורים ספציפיים, ונמצאים עם כיתת האם שלהם בשאר הזמן. פתרון זה דורש תיאום של שעות הוראה בין שכבות גיל.
הקפצת כיתה: ההיגיון בהקפצת כיתה הוא התאמה של התלמיד לחומר הלימוד, במקום התאמה ייחודית של חומר הלימוד לתלמיד. כלומר, מדובר בפתרון שלא דורש היערכות מיוחדת של מורים או של בית הספר. קיימת השפעה חיובית מוכחת של הקפצת כיתה על הישגים אקדמיים הן לאחר ההקפצה הן בהמשך הלימודים. עם זאת, ההשפעה רחוקת הטווח של הקפצה על הישגים חזקה יותר בקרב גברים, כנראה בשל בחירות מקצועיות שונות של נשים. נוסף על כך נטען גם שתלמידים מחוננים מרוויחים מהקפצת כיתה גם מבחינה חברתית. ואולם, גם ההסתייגות המרכזית מהקפצת כיתה קשורה לממד החברתי: נטען כי תלמידים שעברו לכיתה גבוהה יותר עלולים דווקא לסבול מהשלכות חברתיות שליליות כגון בידוד או בריונות, על כן דרוש להם ליווי חברתי ורגשי צמוד.
הקשיים המיוחדים הכרוכים באיתור ובטיפוח מחוננים השייכים לקבוצות מיעוט וסיכון
השתייכות לקבוצות מיעוט או סיכון עלולה למנוע איתור של ילדים מוכשרים לכיתות מחוננים. נוסף על כך מובילה השתייכות זו לנשירה מוגברת מתוכניות ייחודיות למחוננים ומצטיינים. בהקשר לתלמידים מחוננים ומצטיינים, גם מגדר יכול להיות במתאם עם סיכון. ילדים בקבוצות מיעוט וסיכון סובלים מאפליה (גם אם אינה מודעת) מצד המורים והקהילה, וכן מעמדות שליליות של משפחותיהם.
בנות מחוננות ומצטיינות נוטות לסבול, יותר ממקביליהן הבנים, מסטאטוס חברתי נמוך או להיות מאוימות מסטאטוס כזה. תגובות של מורים ושל משפחות עלולות לעיתים להחמיר מצב זה. מטעם זה, לתלמידות מחוננות ומצטיינות יש נטייה להסוות את יכולותיהן ואף לנשור באופן יזום מתוכניות האצה, העשרה ובייחוד מהקבצות. דרך אפשרית להתמודד עם הבעיה היא יצירת קבוצת לימוד לבנות בלבד, שבה ההוראה מותאמת לבנות מצטיינות ושבה בנות חשות בנוח להצטיין.
הטמעת שיטות וכלים להוראת המחוננים והמצטיינים בבית ספר הטרוגני
קורס חובה בהוראת מחוננים ומצטיינים: יש המחליפים את ההכשרה הייעודית המעמיקה להוראת מחוננים ומצטיינים של פרחי הוראה בקורס חובה בהוראת מחוננים ומצטיינים. הקורס מתקיים במסגרת הכשרת פרחי הוראה, פיתוח מקצועי של מורים או הדרכת מורים בבית הספר.
פרוטוקולים בית ספריים: הפרוטוקולים מגדירים בצורה רשמית ומסודרת את אופן איתורם של התלמידים, את ערוצי הפעולה המרכזיים לקידום התלמידים, את המחוונים (קריטריונים) להצלחה ואת תפקידיהם של גורמים שונים בבית הספר בהקשרם של המחוננים.
חוברות הדרכה למורים ולבתי הספר: את הפרוטוקולים של בתי הספר משלימים במדינות שונות בהפקת חוברות הדרכה למורים ולבתי הספר, הנכתבות בשפה פשוטה וברורה. להפצת החוברות כמה מטרות: לעורר את המודעות של מנהלי בתי ספר ושל מורים בכיתה ההטרוגנית הרגילה לצורך בהוראה ייחודית למחוננים ומצטיינים בכיתתם, לגייס אותם לפעילות זו, לתת להם כלים ראשוניים להוראת מחוננים ומצטיינים, לעורר עניין פדגוגי להעמיק באופן עצמאי בכלים אלו ולהתנסות בהם.
רפרנט מחוננים ומצטיינים: צעד משלים נוסף הוא מינוי של רפרנט מחוננים ומצטיינים בבית הספר. תפקידיו הם לקדם מדיניות בנושא מחוננים ומצטיינים בבית הספר, לשמש כשתדלן לנושא בקרב המורים, להדריך את המורים בבית הספר, לספק את העניין המקצועי והאינטלקטואלי שלהם בהעמקה בכלים אלו, לעקוב אחר מצבם הלימודי, החברתי והרגשי של התלמידים המחוננים והמצטיינים. יחד עם מנהל בית הספר והמורים, הרפרנט יכול לגייס גם את הורי התלמידים – לקבל מהם משוב על מצב התלמידים והתקדמותם מצד אחד ולהדריך אותם מצד שני.
מורה יחיד מומחה בבית הספר: שיטה חלופית להטמעה רחבה וכוללת של שיטות הוראה למחוננים ומצטיינים בבית הספר היא מינוי מורה יחיד מומחה להוראת מחוננים ומצטיינים. בשונה מהרפרנט, שיטה כזו בנויה סביב המורה וקהילת הלומדים שהוא מטפח. השיטה מתאימה לבתי ספר קטנים ומרוחקים, כיוון שהיא מתבססת על אפשרויות הפעולה של מורה אחד ולא של צוות שלם, אך מבטלת את הצורך בהסעת התלמידים למרכזי למידה למצטיינים.
הצורך בהכשרה ספציפית של מורים המלמדים ילדים מחוננים
לאורך מסמך זה חזרה הטענה שהכשרה פרופסיונאלית בהוראת מחוננים או התמחות ייעודית מעמיקה של מורים בנושא זה מקנות למורים הבנה של הצרכים הייחודיים של מחוננים ומצטיינים וכלים להוראה המתאימה להם. מכאן עולה שהפעלה אופטימלית של השיטות והכלים שנסקרו בדוח זה תוכל להתבצע רק בידי מורים בעלי הכשרה פרופסיונאלית ייחודית להוראת מחוננים.