מחקר שפורסם בארצות הברית קובע כי שיעורי בית הניתנים לתלמידי בית ספר יסודי אינם מקדמים את הישגיהם הלימודיים, ואף עלולים להזיק. פרופ' אליעזר יריב, שחקר את הנושא בארץ, טוען: "ההורים הישראלים לוחצים לתת שיעורי בית, וההנהלות לא עומדות בלחץ" (איילת פישביין).

יורם אורעד, המנהל הפדגוגי של רשת שלובים, מפרסם תגובה מעניינת ועתירות תובנות לכתבתו של אודי מלכה במגזין "הגיע זמן חינוך": "אודי מלכה הוא איש חינוך שאני מעריך. במאמרון בלוג בהיר וממוקד שכתב לאחרונה ונקרא בשם "ילדים וטכנולוגיה – גבולות מטושטשים או מציאות חדשה?", הוא דן במגמות עולמיות המשנות את פני החינוך. בין היתר הוא מציג את IOT (האינטרנט של הדברים), התקנים לבישים שונים ומציאות מדומה. הוא דן גם בלמידה משמעותית והקשר שלה לטכנולוגיה. מלכה דן גם בניתוח למידה באמצעות טכנולוגיית ה-Big Data. המאמר הוא, כאמור, בהיר וממוקד אך אני רוצה להניח במוקד דווקא את הפדגוגיה ולא את הטכנולוגיה החינוכית. כמו אנשי חינוך אחרים, ביניהם טובים ואף מעולים, ההתייחסות במאמר הבהיר הזה היא שוב מנקודת הראות של הטכנולוגיה ולא של הפדגוגיה. קשה לי לקבל זאת משום ששנים כה רבות אנחנו מתלהבים (ובצדק) מיכולות הטכנולוגיה וממה שהיא מאפשרת אך כאשר דנים בה בהקשר החינוכי, משום מה אנחנו נוהגים במקרים רבים להציב את הטכנולוגיה לפני החינוך" (יורם אורעד).

כשבאים להעריך אתר לימודי יש להתייחס לשלושה ממדים עיקריים: ממד תיאורי, ממד פדגוגי ומימד תוכן. ממדים אלה כוללים בתוכם תתי נושאים. במסגרת הקורס עיצוב סביבות למידה מתוקשבות במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה נתבקשה הסטודנטית לתואר שני חגית צחור ע"י המרצה ד"ר אתי כוכבי לבחור אתר לימודי ולנתח אותו ( חגית צחור ) .

מדי יום מופיעים בשוק החינוך טכנולוגיות ומכשירים חדשים רבים עד שקשה להחליט על מה להוציא את הכסף, אם בכלל. לפני שתעשו את ההשקעה הבאה שלכם, שאלו את עצמכם כמה שאלות מהותיות . השאלות יסייעו לכם לקבל החלטה כיצד להשקיע את התקציב בטכנולוגיה חינוכית בכיתה ולקבל החלטה נכונה לגבי כיווני ההשקעה והתועלות שתפיקו מכך בביה"ס. המאמר התפרסם בנובמבר 2011 בארה"ב. במקור , המאמר מיועד לבתי ספר בארה"ב , אך ניתן ללמוד ממנו רבות גם בישראל.

לאור חשיבות גיבוש תורת הדרכה נכונה ותמציתית להוראה מתוקשבת, החלו כמה מורים ומומחים בעולם העוסקים בלמידה מתוקשבת לגבש, כל אחד בנפרד , מסמך קצר הנקרא "עשרת הדברות של למידה מתוקשבת". חלק מהמסמכים הקצרים נכתבו בבלוגים מובילים והם בהחלט משקפים תובנה מצטברת של הגורמים בעולם שהתנסו במשך שנים בכל המכלול של למידה מתוקשבת ועל סמך הטעויות שלהם הם הגיעו לאותה תובנה. כך לדוגמא, כולם מונים כדיבר הראשון את העיקרון של " שיקולים פדגוגיים קודמים לשיקול הטכנולוגי", לאחר מכן הם מונים את הדיבר הבא , "היה מודע לדפוסי העבודה העשויים להניב עומסי מידע ועבודה מיותרים בקורס המתוקשב", " הדגם התנסויות מועילות במהלך הלמידה המתוקשבת", "אזן את האתגר האינטלקטואלי בלמידה המתוקשבת עם תחושת הרווחה של הלומד", "הבהר את הציפיות כבר בראשית הדרך". מומחי תקשוב אחרים הציגו את הדיבר הבא: " חלק, פרוס וארגן את נושאי הלימוד ליחידות קטנות, כלומר הימנע מלדחוס יותר מדי נושאים ותכנים ביחידת לימוד מתוקשבת אחת ", "הצג את הרעיונות בהקשרים הנכונים", "אזן בין חובות לבין תגמול במהלך כל שלב של הלמידה המתוקשבת", השתמש במדיות שונות על מנת להבהיר תהליכים ומושגים ולא על מנת להרשים הלומדים (הכוונה, כמובן, לאותן מצגות מולטימדיה מרשימות שאינן תמיד עונות על כלל זה), " חשוב תמיד על הקישור והרלבנטיות לשלב הבא כאשר אתה/את מציג נושא או מושג" , "השתמש בדוגמאות מתאימות המבהירות את העיקרון שהצגת כי הלומד המתוקשב מתמודד גם עם פיצול הקשב שלו" . כדאי לקרוא את כל המאמרונים מהם דלינו העקרונות הנ"ל על מנת להבין שיש כאן תובנה מצטברת והפקת לקחים ראויה . חלק מן הכותבים הם מומחים ללמידה מתוקשבת בארגונים ובתאגידים ונקודת המבט שלהם יכולה לסייע למרצים באקדמיה ולמורים בבתי הספר.