רפורמה בחינוך
מיון:
נמצאו 234 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מערכת החינוך הישראלית נוסדה בשנת 1948 עם הקמת המדינה היהודית. מאז התרחשו 15 רפורמות במטרה לשפר מערכת זו, כולל את תנאי ההעסקה של המורים. חוקרי חינוך שבחנו רפורמות אלה מבחינים בין שינויים גלובליים ומקומיים, המכונים גם שינויים מסדר ראשון או מסדר שני. כך למשל, השינוי שהוצע על ידי ועדת דברת נחשב לשינוי מהסדר השני, משום שניסה לשנות את תשתית המערכת, את חזונה ואת האידיאולוגיה שלה. ועדת דברת, שכונתה 'כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל', ביקשה ליזום את הרפורמה הגדולה והמקיפה ביותר במערכת החינוך בעשור הראשון של המאה ה-21. רפורמה זו כללה סדרה של המלצות ארגוניות, פדגוגיות, מבניות ותקציביות, אך יישום ההמלצות היה כרוך בהוצאה תקציבית גדולה, שהממשלה לא אישרה. לפיכך, מרבית ההמלצות מעולם לא יושמו.

  • סיכום

    ההתרחקות מעמדה ערכית ומנרטיב היסטורי ברור עלולה לדחוף חלקים גדולים מהדור הצעיר למצוא נרטיבים היסטוריים חלופיים, לרוב בעלי קסם רב אך עם הטיות ועיוותים גדולים. הללו מפעפעים אל ציבור החינוך הממלכתי דרך המעטפת התרבותית בישראל כמו גם באמצעות רשתות חברתיות וערוצי תקשורת מגוונים. לכן, לטענת מאמר זה  קיימת סכנה בתנועת המטוטלת במטרות החינוך ההיסטורי – מהגיון אקולטורציה מגייס ומונוליטי אל הדגשת הגיונות אינדיווידואציה וסוציאליזציה מכווני קריירה והצלחה חברתית. בנוסף לכך, כך נטען, לא קיים למעשה בסיס מחקרי המעיד על ההשלכות שיהיו ליישום אסטרטגיות הלמידה של החשיבה ההיסטורית בתנאים ובמשאבים הנוכחיים בחינוך הממלכתי.

  • תקציר

    הרפורמה בבחינות הבגרות במקצועות ההומניים שעליה הכריזה שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון תצא לדרך בשנת הלימודים תשפ"ג (2023-2022). במסגרת הרפורמה, יבוטלו בחינות הבגרות בהיסטוריה, בספרות, באזרחות ובתנ"ך, ויוגשו במקומן עבודות שייבדקו בתוך בית הספר. כיצד תשפיע הרפורמה על הוראת המקצועות ועל מה יתבססו הציונים? כתבה זו של עיתון "הארץ" מציגה את טיעוני התומכים והמתנגדים לרפורמה.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי ערך השוואה בין קבלת החלטות של מנהיגי חינוך לבין ממצאי מחקרים ממדעי הלמידה. באמצעות סקירת ספרות נבחנו נקודות המבט השונות, זו של מנהיגי חינוך וזו של מדעי למידה, ביחס לנושאים חשובים בחינוך. ממצאי המחקר הראו שסדרי עדיפויות של מנהיגי חינוך אינם זהים לאלה של חוקרי למידה. מנהיגי חינוך אינם משתמשים באופן עקבי בנתונים ממדעי הלמידה, בשל סיבות שונות, ביניהן ניסוח הבעיה, סדרי עדיפויות, הצורך להיכנס לטריטוריה לא מוכרת של מחקר הלמידה והעדר נגישות טבעית לידע שמייצרים מחקרי הלמידה.

  • סיכום

    משטרים פוליטיים מסוגלים להשפיע עמוקות על מערכת החינוך, ולהביאה עד כדי מהפכה. מאמר זה מראה כיצד ממשלות ג'מאל עבד אל נאסר (1970-1954), אנואר סאדאת (1981-1970) וחוסני מובארק (2011-1981) שינו את מערכת החינוך במצרים – לטובה ולרעה. הפרספקטיבה ההיסטורית שמציע המאמר משקפת את ההישגים, הבעיות, ההשלכות והאתגרים הכרוכים בשינוי ופיתוח של מערך לימודים כלל-ארצי.

  • סיכום

    מאמר זה מציג את המניעים, המטרות, הקשיים ודרכי הפתרון של רפורמה לשיפור הישגי תלמידים ומורים בבתי ספר בסין – שנמשכה ארבעה עשורים. הכותב סוקר שינויים שיושמו בתכנית הלימודים, בהכשרת המורים ובפיתוח מקצועי והובילו את מערכת החינוך בסין למקומות הראשונים במדדי ה-OECD, במחקר TALIS ובמבחן פיז"ה.

  • לינק

    היוזמה לשותפויות אינטנסיביות למען שיפור ההוראה, שעוצבה ומומנה בידי קרן ביל ומלינדה גייטס, היתה מאמץ רב שנתי שנכשל בניסיונו לשפר משמעותית את הישגי התלמידים באמצעות הרחבה של נגישותם להוראה יעילה. מקומות שהשתתפו ביוזמה אימצו אמצעים שונים להוראה יעילה שכללו הן את תרומת המורה לשיפור בהישגי התלמיד ואת הערכת הפרקטיקות שלו באמצעות תצפית המלווה במילוי טבלה מובנית. אמצעי ההוראה היעילה נועדו לשיפור פעולות הציוות, לזיהוי חולשות בהוראה ולהתגברות עליהן בעזרת פיתוח מקצועי הממוקד ביעילות, וכן שימוש בסולמות פיצוי וקידום כתמריצים לשמר את המורים היעילים ביותר ולעודדם לסייע בצמיחתם של מורים אחרים. המפתחים האמינו שמנגנונים אלה יובילו להוראה יעילה יותר, ירחיבו את נגישותם של תלמידים בני מיעוטים עניים להוראה יעילה וישפרו דרמטית את ההישגים הלימודיים.

  • תקציר

    ילדים בצרפת יחלו ללמוד בבתי הספר בגיל שלוש במקום שש, כחלק מרפורמה במערכת החינוך שעליה הכריז בסוף מארס 2018 הנשיא עמנואל מקרון. בכך ייהפך גיל חינוך החובה בצרפת לאחד הנמוכים באירופה.

  • סיכום

    ב-2013 יזם משרד החינוך רפורמה שתאפשר לבתי ספר חרדיים לשנות את מעמדם ממוסדות מוכרים שאינם רשמיים לבתי ספר ציבוריים רשמיים הקשורים לזרם חדש במערכת החינוך: זרם החינוך החרדי-ממלכתי. בבתי ספר חרדיים-ממלכתיים, מצופה מהתלמידים ללמוד את כל תוכנית הליבה, המקבילה לזו הנלמדת בבתי ספר ציבוריים אחרים, ובכלל זה מקצועות חילוניים כמתמטיקה, אנגלית, עברית ומדעים. מחקר זה בחן כיצד קבוצה של בתי ספר חרדיים העניקה לגיטימציה לרפורמה חדשנית זו, שהחוק אינו מחייב לאמצה.

  • תקציר

    המחקר מבקש להבין בצורה טובה יותר את התהליך של תכנית לימודים לאומית בקנה מידה גדול במונחים של אסטרטגיות היישום שבהן השתמשו, תפקידה של הרפורמה, והקוהרנטיות של תכנית הלימודים כפי שנתפסו בידי בעלי העניין האחראים על הבניית תכנית הליבה הלאומית בפינלנד. גוף מחקרי גדול לגבי רפורמה בית-ספרית מראה שגורם מכריע מרכזי עבור האפקטיביות של רפורמה בתכנית הלימודים הוא הדרך שבה הרפורמה מייושמת. בהתאם לכך, יישום רפורמה בתכנית הלימודים גורר תמיד תרגום של הרעיונות החדשים לפרקטיקות חינוכיות חדשות, הכרוך בתהליכי הענקת מובן מורכבים אצל המעורבים (Pietarinen, Janne; Pyhalto, Kirsi; Soini, Tiina, 2017).

  • תקציר

    הדוח מתאר מהלך לימודי שהוביל צוות מומחים בראשותו של פרופ' ישראל בר-יוסף והוא כולל חמישה פרקים: 1. 'מחר 98' כדוגמה לרפורמה בחינוך מדעי, 2. חשיבות החינוך המדעי בקרב מוסדות חיצוניים למשרד החינוך – גופים פילנתרופיים, רשתות חינוך ורשויות מקומיות, 3. מורים ותפקידם ברפורמות בחינוך מדעי, 4. לימוד מרפורמות בחינוך מדעי בחו"ל, 5. תובנות של משרד החינוך ושל צוות המומחים על אודות יישום שלרפורמות (ניב שטראוס).

  • לינק

    פעמים רבות בבלוג הזה הבאתי דברים שכתב לארי קיובן. לקיובן קבלות רבות בחקר ההיסטוריה של החינוך, ובמיוחד בחקר הנסיונות לחולל שינויים בחינוך באמצעות הטכנולוגיה. על אף העובדה שלא פעם מציגים אותו כמתנגד לטכנולוגיות דיגיטאליות בבתי הספר, הגישה של קיובן לנושא הרבה יותר מפוכחת. לקיובן היכרות עמוקה עם ההיסטוריה של הנסיונות לשנות את בית ספר, וההכרות הזאת לימדה אותו שאפילו אם מדובר בכלים דיגיטאליים רבי עוצמה שמגיעים לכיתה, אי-אפשר לצפות למהפכות בתהליכי הוראה ולמידה. פעם אחר פעם קיובן מצביע על המורכבות של המתרחש בכיתה, מורכבות שמקשה מאד על שינויים מהירים. הוא מדגיש שלרוב, גם כאשר המורים מאמצים כלים חדשים (או נאלצים על ידי ההנהלות לעשות זאת), הם מוצאים דרך להתאים אותם לשיטות ההוראה שכבר נהוגות אצלם. התוצאה היא שבמקום השינוי הגורף המקווה, בסופו של דבר עולם כמנהגו נוהג (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    המאמר מתמקד בשינויים בהשכלה הגבוהה במדינות שונות בעולם, וסוקר את קווי המדיניות העיקריים כלפי ההשכלה הגבוהה במדינות מערביות בשני העשורים האחרונים. במאמר מובאות המגמות המורכבות ולעיתים אף הפרדוקסליות המתרחשות במערכת ההשכלה הגבוהה, ומוצגים דרכי הפעולה המרכזיות שנקטו מוסדות החינוך הגבוה בתגובה לשינויים תחיקתיים וציבוריים. המאמר בין השאר מתמקד בנושאים הבאים: תהליכי גיוון מוסדי ואידיאולוגי במערכת ההשכלה הגבוהה, שינויים בתקציב ובשכר הלימוד ושינויים בדרכי המשילות והניהול של המוסדות הללו. ברור שלכל אלה יש השפעה גם על עיצוב הידע המדעי ופיתוחו. כל אלה תורמים לשינוי בתפקידם של המוסדות להשכלה גבוהה בחברה. המאמר בוחן את ההשלכות של השינויים שנסקרו בהקשר הישראלי, ומצביע על הצורך שיעדי ותפקידי ההשכלה הגבוהה צריכים להיות מותאמים למאפיינים ולצרכים החברתיים הייחודיים והמקומיים של החברה הישראלית (יזהר אופלטקה).

  • סיכום

    המאמר מתייחס לרפורמות בהשכלה הגבוהה במדינות שונות ומשמעותן למערכת החינוך, בדגש על מה שאפשר ללמוד מהשינויים האלה על התהליכים המתהווים בישראל. במאמר מובא תיאור של השינויים במוסדות להשכלה גבוהה – תהליכים לנגישות להשכלה גבוהה, מדיניות ממשלתית, שינוי בדרכי ניהול, קביעתם של מדדי איכות ותהליכי גלובליזציה, כפי שאלו משתקפים במערכת השכלה גבוהה במדינות מערביות דוגמת ארצות הברית, אנגליה, קנדה ואוסטרליה. במאמר נבחנת משמעותם של השינויים למעמדם של מוסדות להשכלה גבוהה. בסופו מציע המאמר כיוונים לחיזוקה האקדמי של מערכת ההשכלה הגבוהה בזירה הבין-לאומית בכלל ובישראל בפרט, הנוגעים לאקרדיטציה, רלוונטיות לשוק העבודה, אימוץ אמנת בולוניה ובנייה של מערך סיוע לסטודנטים מאוכלוסיות חלשות (ניסן לימור, עמי וולנסקי).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן באיזו מידה וכיצד הנתונים והתוצאות של מבחן פיז"ה (PISA) שימשו בעלי עניין שונים בתחום החינוך ובאיזו מידה משפיע מבחן פיז"ה על מדיניות ופרקטיקות חינוכיות בהונג קונג. מנקודת המבט של הממשלה, למבחן פיז"ה יש תפקיד חשוב בתמיכה ובהכשרת הרפורמה החינוכית של הממשלה מאז שנת 2000. הוא תמך במסגרות של תכניות לימודים ובמידה מסוימת בהתפתחות וברפורמה מנקודות השקפה חינוכיות ופילוסופיות. הניסיון מהמקרה של הונג קונג הציע כי על ידי שמירה על ההערכה הבין-לאומית כ"מעוטת סיכון" (low stake) אך עשיית שימוש טוב בה כדי ליידע בעלי עניין שונים וכדי ליזום התפתחות מקצועית של מורים עשויה לשמש כלי חסכוני להנעת רפורמה חינוכית (Sui Chu Ho, Esther, 2016).

  • תקציר

    סקירה זו בוחנת הצלחות וכישלונות של רפורמות בחינוך מדעי משלושת העשורים האחרונים בבתי הספר העל-יסודיים בארה"ב, באנגליה, בפינלנד ובסינגפור. עוד הסקירה בוחנת הצלחות וכישלונות ברפורמות בין-לאומיות בארגון תוכני הלמידה והפדגוגיה, ה- (Science, technology and society (STS. הרפורמות שנסקרו נוגעות לכמה תחומים ומשלבות ביניהם, לרבות רפורמות בתכניות הלימוד ובתוכניהן; רפורמות בהיקף, בתדירות ובתיאום לימודי המדע; רפורמה ביעדי החינוך המדעי (אוריינות מדעית) ורפורמות בפדגוגיה (הוראה-מבוססת-חקר, הוראה-מבוססת-פתרון בעיות ושיתוף פעולה, הוראה קישורית, למידה-מבוססת-הֶקשר, הוראה לפיתוח חשיבה ביקורתית והוראה המייצרת עניין). עוד הסקירה כוללת רפורמה בהכשרת מורים ומתכשרים להוראה, רפורמה בדרך ההערכה של חינוך מדעי ובמרכיביה ורפורמה באמצעים ובתשתיות לחינוך מדעי בזיקתו לטכנולוגיה (דניאל שפרלינג).

  • סיכום

    זוהי ביקורת על ספרו החדש של לארי קיובן, היסטוריון מוביל של החינוך האמריקני, שחיבוריו הקלאסיים "מורים ומכונות", "כיצד מורים לימדו" ו"טיקרינג לקראת אוטופיה" אשר כתב עם דייוויד טייק, לצד עשרות פרסומים נוספים, זכו לתשומת לב רבה. הפרויקט האחרון, שספר זה מתארו, עוסק ביציבות ובשינוי. השאלה המרכזית, שמנותחת בספר היא מה השתנה ומה נשאר קבוע בתוכן ובפדגוגיה של היסטוריית בית הספר העל-יסודי במהלך חצי המאה שעברה. במענה על השאלה המחבר מביא מגישת המורשת (שימור העבר) והגישה ההיסטורית להוראה (המדגישה חשיבה ביקורתית) ומדגיש את המתח שביניהן כפי שבא לידי ביטוי במדיניות ובפרקטיקה. המחבר מרמז, שאף שבתי הספר ציידו את מוריהם בשתי גישות אלה, הן מובילות לכיוונים שונים (A. J. Angulo).

  • סיכום

    זוהי ביקורת על ספר, שדן בחינוך הציבורי בארה"ב מנקודות מבט פילוסופית, אקזיסטנציאלית ופרקטית. ניתן לראות בספר ככולל בתוכו שני ערוצי תוכן. ערוץ אחד, כולל ביקורת על המצב הקיים מהבחינה הפוליטית, החברתית ו/או התרבותית ומפנה לחקר של אי צדק מערכתי. המערכת מואשמת כמטה לרעה, נצלנית, מדכאת, סקסיסטית, גזענית והומופובית. בעיות אלה משילות מידי מורים ותלמידים את ניסיונם, הסקרנות האינטלקטואלית שלהם וחדוותם. מכאן, נפתחת הדרך לערוץ תוכן נוסף, שבו המורים והתלמידים נדרשים לקחת חלק פעיל. מחבר הספר מפציר במורים לקדם תכניות לימוד שמגלמות אמון, יוזמה, אומץ, דמיון, ספקנות וסקרנות וממקם גישה של אתיקה של דאגה (ethic of care) במערכת היחסים שבין מורה לתלמיד ובתרבות הכיתתית תוך שהוא מאפיין אותם בתפיסות של דאגה, אמון, אהדה ואהבה (Gillian Rosenberg).

  • סיכום

    קיימות עדיין אי-הסכמות רבות לגבי האופן שבו ניתן לשפר את מערכת החינוך כך שילדים יסיימו את לימודיהם עם המיומנויות והנטיות שיזקקו להן כדי להצליח בחיים. הדיונים לגבי רפורמה בחינוך מתרכזים לעתים קרובות באופן שבו יש להתאים את המנגנונים הקיימים, אך מה אם המערכת עצמה יוצרת את הבעיות שהמחנכים וקובעי המדיניות מנסים לפתור? זו התיאוריה המועדפת על המחבר וסנסציית הרצאות הטד, סר קן רובינסון (Katrina Schwartz, 2016).

  • תקציר

    השיח הציבורי ושיח המדיניות לגבי התוכן של תכניות הלימודים בהיסטוריה מעורר ויכוחים באופן תדיר, אך קולם של המורים להיסטוריה נעדר לעיתים קרובות מדיון זה. בהתבסס על סקר מקוון בקנה מידה רחב שנערך בקרב מורים להיסטוריה באנגליה, מאמר זה חוקר את תגובותיהם לרפורמות גדולות בתכנית הלימודים שהוצעו על ידי הממשלה בפברואר 2013. בפרט, המאמר בוחן את תגובות המורים לתכניות הממשלה לקבוע רשימת נושאים, אירועים ואישים שילמדו בסדר כרונולוגי אשר כל התלמידים יחויבו ללמוד עליהם (Harris, Richard; Burn, Katharine, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין