קורסי MOOC הופכים להיות נפוצים יותר ויותר בזירה האקדמית. סקירה זו מציגה את הרקע לעליית ה-MOOC, שיעורי ההתמדה והנשירה, סוגי הקורסים המוצעים כיום, המלצות למרצי MOOC, חוויות של סטודנטים ומרצים שהתנסו ב-MOOCs והיבטים טכנולוגיים נוספים.

יותר ויותר סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות נרשמים לקורסים מקוונים בתקווה להצליח לשלב בין דרישות הקורס, חייהם האישיים, הצלחתם האקדמית ושאיפותיהם לפיתוח קריירה. עם זאת, אחד הגורמים המרכזיים לנשירה מוגברת של סטודנטים מקורסים מקוונים הוא חוסר היכולת לחלק את הקשב בין המרצה, תכתובות הסטודנטים, המטלות ורשימות הקריאה. על רקע זה, המאמר מציע חמש אסטרטגיות לשיפור הישגי סטודנטים ושימורם במסלולים אקדמיים הכוללים למידה מקוונת.

מאמר זה בוחן בעין ביקורתית את תפקודם של בתי ספר מקוונים בארצות הברית. החוקרים רואים בהוראה מקוונת תופעה בעלת פוטנציאל כביר, אך מבוזבז, שהתפשטה ללא פיקוח הולם. לטענתם, רוב המתכנתים והמנהלים שהקימו בתי ספר מקוונים נכשלו במשימתם בגלל מחסור במימון, כשל במערכות המידע וחזון חינוכי מעורפל.

MOOC הם ראשי תיבות ל – Massive Open Online Course, קורסים מקוונים הפתוחים בפני הקהל הרחב (להלן: קורסי מוק). קורסים אלה מאפשרים לכל אדם להעשיר את עולמו וללמוד אצל מרצים מהמוסדות האקדמים הטובים בעולם. קורסי המוק מבוססים בעיקר על וידאו וככאלה הם מציבים אתגרים בפני חלק מהמשתתפים. תמיכה חברתית ולמידה פנים אל פנים עשויה להגביר את הישגי הסטודנטים החווים קשיים ולהקל על המחסומים הניצבים בפני הרוצים לגשת לקורסים המקוונים.

מחקר זה בוחן האם וכיצד מדיניות זכויות היוצרים של אוניברסיטאות בבריטניה מטפלת בסוגיות הקשורות בחומרי לימוד מודפסים ואלקטרוניים. כדי להבין את גישת האוניברסיטאות לנושא, בוצע ניתוח תוכן של 81 גישות שונות של מדיניות זכויות יוצרים באוניברסיטאות. המדובר בסוגיות כגון: בעלות על חומרי לימוד מודפסים ואלקטרוניים ודברים הנאמרים בכיתה; זכויות לסיים חוזה; וזכויות של מי שאינם חברי סגל. בוצעו קרוס-טבולציות עם קבוצת המשימה ועם גילה של מדיניות זכויות היוצרים. ב-90% מהמקרים המדיניות מטפלת באופן גלוי בחומרי לימוד. מספר קטן יותר של אוניברסיטאות (77%) דורשות בעלות על חומרי לימוד פנימיים מאשר על חומרי לימוד מקוונים (84%). רק 20% מטפלות בזכויות על דברים הנאמרים בכיתה, 46% מטפלות בזכויות של מי שאינם מועסקים ו-44% מטפלות בזכויות לסיום חוזה. עם השנים, המדיניות נעשית ליברלית יותר ויותר. מומלץ כי אוניברסיטאות בבריטניה יעבדו עם סגל אקדמי כדי לטפל בסוגיות מפתח בזכויות יוצרים באופן שיאזן בין הזכויות של שני הצדדים. זהו המחקר האמפירי הראשון של גישות שונות של מדיניות זכויות יוצרים באוניברסיטאות בריטיות בעניין בעלות על חומרי הוראה ועל חומרי לימוד מקוונים.

פלטפורמת edX, הפלטפורמה שעליה קורסי ה-MOOC של ישראל דיגיטלית אמורים להבנות, מחייבת שימוש רב בסרטוני וידיאו. היא איננה שוללת קריאת ספרים או מאמרים, כמובן, אבל הווידיאו הוא האמצעי המרכזי ל-העברת הידע" (ואולי אפילו להוראה). יוזמי הפרויקט בוודאי מקווים שהתוצאה לא תהיה "סתם" הרצאות מצולמות, אבל לא קל להפיק שיעורים שיעוררו ענין, ומרצים רבים אינם עוברים מסך כמו שחקנים מקצועיים. נוצר מצב שבו יש סיכוי טוב שכסף רב יושקע בהפקת סרטוני הרצאות, סרטונים שבסופו של דבר לא בדיוק יעוררו ענין, ולא ישביעו רצון. האם יש דרך אחרת? דווקא בעיני, יש, אם כי אני חושש שאף אחד איננו ממהר לאמץ אותה. הדרך היא לעבוד בסדר הפוך" (ג'יי הורוויץ).

קורסים מקוונים פתוחים הופכים לרווחים יותר ברמה המקומית ולמטרות פיתוח מקצועי. תכנון והפקת יחידת הוראה מתאימה בשילוב כלים מקוונים יכול לקדם אינטראקציית לומד בסביבות מקוונות. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את אינטראקציית הלומדים ואת התפיסות שלהם לגבי נוכחות הוראה, נוכחות חברתית ונוכחות קוגניטיבית בקורס מקוון פתוח המוצע עבור פיתוח מקצועי בשלוש אוניברסיטאות שבדיות, תוך שימוש במסגרת קהילת החקר. הקורס היה פתוח לכולם וללא תשלום, ומשך משתתפים מכל העולם. כדי להבין את האינטראקציות המקוונות של הקורס, שלוש נוכחויות של קהילת חקר הותאמו לשלושה סוגים של אינטראקציה (Mohsen Saadatmand, Lars Uhlin, Maria Hedberg, Maria Kvarnstrom , 2017).

מאמר זה חוקר את המאפיינים ואת התנהגות הלומדים בתשעה קורסי מוּק בפלטפורמת ה-FutureLearn בשנים 2014 ו-2015. הגישה הקונסטרוקטיביסטית חברתית של הפלטפורמה, המדגישה למידה דרך אינטראקציה חברתית, הופכת את המיקוד על פרסום בפורומים בתוך קורסי המוּק הללו למתאים במיוחד. מחקר זה תורם באופן ניכר לספרות המחקר אודות קורסי מוּק, ראשית על ידי חקירת ההיקף שבו לומדים בקורסי מוּק בפלטפורמת ה-FutureLearn מעלים תגובות; שנית, בחקירה באם לקבוצות לומדים, המעלים תגובות במידה קטנה או במידה רבה יותר, יש מאפיינים דמוגרפיים שונים; ושלישית, בחקירה באם פעילות העלאת התגובות מקושרת לסיום קורסי המוּק (Swinnerton, B.; Hotchkiss, S.; Morris, N.P.. , 2017).

קורסי המוּק (Massive Open Online Course – MOOC) קודמו כמנגנון להגברת הנגישות להשכלה הגבוהה עבור אוכלוסיות מוחלשות (underserved populations). אולם, אנו עדיין יודעים מעט על הנתונים הסוציו-דמוגרפיים של המשתתפים בקורסי המוּק באופן כללי ועוד פחות מכך על המשתתפים מאוכלוסיות מוחלשות בקורסי המוּק בפרט. כדי להרחיב את הבנתנו לגבי המשתתפים בקורסי המוּק, כולל אלה העומדים להפיק את המירב מקורסים בחינם בקולג', מחקר זה מסתמך על מדגם של 2,634 משתמשים בקורסי מוּק בארצות הברית שהשתתפו לפחות ב-398 קורסי מוּק שונים שהוצעו על ידי 129 אוניברסיטאות שונות ועל ידי 22 ספקים שונים (Stich, Amy E.; Reeves, Todd D.., 2017)

המאמר מתמקד בקורס פרטי מקוון ממועט משתתפים (Small Private Online Course – SPOC), צורה של קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Course – MOOC). הנושאים שנזכרים במאמר כוללים את חשיבותו של קורס המוּק ללמידה שיתופית, החשיבות של ניהול למידה וניהול הכיתה ההפוכה (flipped classroom). נזכרים גם חשיבותם של חידושים טכנולוגיים בפיתוח חינוכי וניהולם של קורסים מקוונים פתוחים (SAUNDERSON, ROY, 2016).

תוך התעכבות על נושא איכותם של קורסים מקוונים, פתוחים ורבי–משתתפים – או קורסי מוּק (Massive Open Online Course – MOOC) – המאמר מציג כמה רפלקציות לגבי שאלות מקדימות: האם עלינו להעריך קורסי מוּק באופן שונה מלמידה מקוונת (e-learning)? מה בנוגע להבדל בין הבטחת האיכות של קורסי מוּק לבין הגברת האיכות שלהם? מהם הפרמטרים שבהם ישתמשו האוניברסיטאות על מנת להעניק הכרה (קרדיט) רשמית לקורסי מוּק? המאמר מנתח את הספרות המדעית שפורסמה העוסקת במחקרים המשמעותיים ביותר בנוגע לאיכות קורסי מוּק ובייחוד אלה שהוקדשו להגברת האיכות (Ghislandi, Patrizia, 2016).

קיימים מחקרים איכותניים ודוחות אנקדוטליים רבים לגבי למידה משולבת וקורסים של למידה משולבת. אף על פי כן, מחקרים מעטים מתמקדים במה שקורה ברמת הכיתה. מחקר זה מבקש להתייחס לסביבה ההקשרית (contextual) הגבוהה של קורסי למידה משולבת אפקטיביים על ידי זיהוי האסטרטגיות שמרצים משתמשים בהן כדי לאחד את רכיבי הפנים אל פנים והרכיבים המקוונים של הקורסים שלהם כדי לתמוך בהצלחתם של סטודנטים. תוך שימוש בחקר מקרה, נערכו ראיונות עם שלושה מרצי קולג'ים קהילתיים שזוהו כמורים למופת של קורסי למידה משולבת במוסדות שלהם (Futch, Linda S.; deNoyelles, Aimee; Thompson, Kelvin; Howard, Wendy, 2016).

ג'יי הורוויץ אינו חושך שבטו "מהיומרה ומהיוהרה", כדבריו, של מקדמי קורסי המוּק: "בכתבה קצרה חדשה ב-Chronicle of Higher Education פיל היל סוקר את השינויים שחלו בניהול של Coursera ושל Udacity…היל ממשיך ומסביר שגם אם ה-MOOC לא חולל את השינוי המיוחל בהשכלה הגבוהה הוא העלה את קרנה של הלימוד המקוון, כך שהיום מוסדות להשכלה גבוהה מתאמצים מאד לבנות קורסים מקוונים איכותיים. זה ללא ספק תהליך מבורך, אבל קיים מרחק רב מאד בין קורסים מקוונים איכותיים במוסדות להשכלה גבוהה לבין המהפכה ש-Coursera ו-Udacity הבטיחו. די להזכיר שבשנת 2012 סבסטיאן תרון, מייסד Udacity, הצהיר שבעקבות הצלחת מודל ה-MOOC תוך 50 שנים יהיו רק עשרה מוסדות של השכלה גבוהה בעולם…היו שהוקסמו מהתחזית הזאת, והיו שראו בו חלום בלהות. מה שבטוח, והיום זה ברור לחלוטין, הוא שמדובר בהגזמה פרועה שלא תתממש…" (ג'יי הורוויץ).

מרחק ההבנה ההדדית (transactional distance) היא תיאוריה פדגוגית חשובה בלמידה מרחוק הזקוקה לתמיכה אמפירית רבה יותר. המטרה של מחקר זה הייתה לאשש את התיאוריה באמצעות הגדרה אופרציונלית ובחינת הקשר בין (1) דיאלוג, מבנה ואוטונומיית הלומד למרחק ההבנה ההדדית, ו-(2) הקשר בין גורמים סביבתיים וגורמים דמוגרפיים של לומדים למרחק ההבנה ההדדית בקורסים בלמידה מרחוק מבוססי אינטרנט (Xiaoxia Huang; Chandra, Aruna; DePaolo, Concetta A.; Simmons, Lakisha L.. , 2016).

מחקר זה, שנערך בישראל, בחן כיצד אסטרטגיות למידה ואוריינטציות מוטיבציוניות תרמו לתחושת הישג של תלמידי תיכון בקורס מוּק (MOOC). המטרה הייתה לשלב אסטרטגיית הוראה-למידה חדשנית בתוך המערכת החינוכית המבוססת על למידה מקוונת עבור תלמידים בנושאים עתירי ידע וטכנולוגיה (Lizi Cohen , Noga Magen-Nagar, 2016).

המאמר מדווח על גישה חדשה להתגברות על חסמי השפה והתרבות להשתתפות בקורסי מוּק (Massive Open Online Course – MOOC). ההנחה היא שהצבה זה לצד זה של אנגלית כשפת ההוראה, המשמשת לאינטראקציה עם חומרי הקורס, והשפה המועדפת של הלומד כשפת ההשתתפות, המשמשת לאינטראקציה עם עמיתים ועם מסייעים, עדיפה על פני שימוש ב"אנגלית בלבד" לצורך השתתפות בקורס מוּק(Jean-Francois Colas, Peter B. Sloep, and Muriel Garreta-Domingo, 2016).

רותי סלומון מפרסמת סקירה מעניינת העוסקת בפלטפורמות המוּדֶל (Moodle) וה-אֶדֶקְס (EdX): "שתיהן מערכות LMS: מערכות לניהול תהליכי למידה מקוונים. מערכת לניהול למידה מאפשרת רישום של לומדים, מעקב אחר קורסים ומעקב אחר תוצאות למידה של לומדים. שתיהן מבוססות קוד פתוח: המושג קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד ואחת" (רותי סלומון).