רפורמות בחינוך בכלל ובבתי הספר בפרט מונעות לעתים קרובות מתוך השאיפה לשפר את ההישגים ואת הביצועים הלימודיים של התלמידים ושל המוסד ולהכינם לאתגרים הכלכליים שיעמדו בפניהם. מבחנים, כמו מבחני פיז"א למשל, הם בעלי השפעה מכרעת על קובעי המדיניות ובסופו של דבר גם על אופי הלימוד. אך האם אין בכך כדי לצמצם את משמעות החינוך? לא מעט חוקרים תוהים ולמעשה מערערים על תפיסת החינוך הזו המוגבלת במידה רבה ליחסי אמצעי-מטרה, וטוענים כי החינוך אמור להנחות את הנוער לקבל החלטות משמעויות באשר לעתידו, להדריך אותו כיצד להתקדם לעבר עתיד מצליח אך לא פחות חשוב מכך, אל עבר עתיד מוסרי.

מחקר זה מכוון להפריד בין ההקשר (context), התהליכים והתוצאות כשלושת הרכיבים העיקריים של פיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר בששה בתי ספר שונים בסינגפור. המחברים יצרו מהנתונים מסגרת לפיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר המורכבת מחמישה נושאים שהתרכזו ב"תרבות של למידה". מסגרת זו מספקת ראייה חלופית להמשגה המסורתית של פיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר על ידי הדגשה של הקשרים הלא-ליניאריים בין שלושת המרכיבים הללו (Chen, Der-Thanq; Wang, Li-Yi; Neo, Wei-Leng, 2015).

מאמר זה בוחן יוזמות חינוכיות הוליסטיות של שתי מערכות חינוך בעלות ביצועים גבוהים – פינלנד וסינגפור. ניתוח איכותני זה לוכד התנסות חינוכית פנומנולוגית של חינוך הוליסטי תחת שתי המערכות. ההמשגה של המחברות לגבי חינוך הוליסטי מתמקדת בשני ממדים עיקריים: למידה הגורמת לשינוי ומעורבות של הקהילה. סימנים ללמידה הגורמת לשינוי נצפו באמצעות פעילויות משחק (לא)מובנות שהתלמידים מעורבים בהן. לגבי המעורבות של הקהילה, המחברות בחנו את הציוויים התומכים ביוזמות של מעורבות הקהילה אשר התלמידים נחשפו אליהן ( Lee, Daphnee; Hong, Helen; Niemi, Hannele, 2014).

הספר הוא אוסף של מאמרים ומחקרים שנכתבו על ידי רבים מהמומחים המובילים בהשכלה הגבוהה הבין-לאומית, המשתפים את התובנות שלהם לגבי ההיבטים השונים של גלובליזציה בהשכלה הגבוהה. הספר עוקב אחר המגמות העיקריות דרך עדשות שונות: במונחים של העולם כשלם, במונחים של האזורים העיקריים ושל האתרים הלאומיים והמוסדיים, ובמונחים של ההשלכות עבור קשרים חוצי גבולות של כוח ועבור הכללה חברתית. מספר פרקים גם מעבדים מחדש את הכלים הקונבנציונליים שלנו לגבי פרשנות, בייחוד ביחס לניידות של אנשים ושל תכניות ומוסדות חינוכיים (Bernhard Streitwieser).

המבחנים הבין לאומיים מטלטלים את מדינות המערב…..אז מה הבעיה? מערכות החינוך או מדידה או שניהם…..ולא תאמינו איך שוודיה מדרדרת…מרתק .התוצאות של התלמידים מבריטניה, מארה"ב ומרוב אירופה המערבית נעו מ"ממוצע" ל"עלוב". לעומת זאת, התלמידים משנגחאי הגיעו לראש הטבלה בפער ניכר, ואליהם הצטרפו גם התלמידים מסינגפור, מהונג קונג, מטייוואן ומדרום קוריאה שכולם התקבצו בקצה הגבוה של הטבלה (D. D. GUTTENPLAN, 2013).

בשעה שברוב העולם המפותח המרדף אחר ציונים, הישגים והצלחה במבחנים השוואתיים רק מחריף, סינגפור – שהתלמידים במערכת החינוך שלה מדורגים בעקביות בין המצטיינים בעולם – פועלת כבר כמה שנים בדיוק בכיוון ההפוך, ומנסה למתן את המרוץ, או לפחות לקחת אותו למקום אחר. –2004 החזון התגלגל לרפורמת Teach Less ,Learn More‏ ( TLLM), שנועדה לשנות באופן יסודי את טבעו של החינוך בסינגפור. המניע לביצוע הרפורמה היה החשש שלמרות הציונים הגבוהים, התלמידים בסינגפור לא אוהבים ללמוד, ולא יצליחו לגדול להיות יזמים ומנהלים שיכולים לקדם את סינגפור בתחרות הגלובלית ( דפנה מאור, ליאור דטל).

מהי מצוינות חינוכית? בשאלה זו מתלבטים אלפי מחנכים ברחבי העולם, והתשובות שנותנים לה במקומות שונים משקפות, לעתים קרובות, אתוסים תרבותיים יותר מאשר מדד בינלאומי כלשהו. האם הכנה טובה לחיים יכולה להיחשב לחינוך מיטבי? האם רכישת ערכים מעל לכל הישג היא פסגת החינוך? האם כדאי ללמד כיצד לענות היטב על מבחנים, כמו "פיזה" או מבחני הבגרות? במאמר זה נבחנות ארבע גישות חינוכיות הנהוגות בארבע ארצות שונות, כולן ממוקמות גבוה בהרבה מישראל במבחנים הבינלאומיים. לכל ארץ מאפיינים תרבותיים, ממשליים וחברתיים אחרים, שאפשרו לגישה החינוכית הספציפית לפרוח בה. לפיכך, בדיון המתבקש לגבי מידת הרלוונטיות של כל גישה למערכת החינוך הישראלית יש להביא בחשבון את התנאים הדמוגראפיים והתרבותיים של כל מדינה נדונה ( אלחנן בר-לב ).