-
תקציר
בתי ספר רבים מונהגת וממוסדת תוכנית לימודים מסוימת, אך המורים נוטים לבצע התאמות, תיקונים ותוספות בהתאם לקצב הכיתה וצרכי התלמידים. על פניו, מדובר במגמה מבורכת שמטרתה לקדם ולטפח למידה-מבוססת-לומד. אבל, ברגע שכל מורה בשכבה מעצב ומשנה את תוכנית הלימודים כראות עיניו ומסתמך על משאבים שונים, פערי הידע מתרחבים ומקצינים. מה אפשר לעשות בנידון? האם האוטונומיה הניתנת למורים היא הגישה הנכונה? והאם וכיצד ניתן לשלב בין אוטונומיה לבין אחידות?
-
סיכום
מה אם אפשר היה לתת ל-AI לנתח את תשובות התלמידים, להעניק להם משוב בונה ולהציב בפניהם יעדים – בתוך שניות אחדות? זהו עתיד פדגוגי בו אין יותר צרוך לברור בין איכות לבין כמות ובו התלמידים מקבלים שאלות פתוחות שמניעות אותם לחשוב על פתרון בעיות בזמן אמת, להצדיק את אופני החשיבה ודרך הפתרון ולקבל משוב משמעותי בו במקום. למעשה, לא מדובר כאן על תרחיש עתידי, המציאות הזו כבר כאן, זמינה ונגישה, וניתן להשתמש בה, בעזרת ה-AI, בדרכים המוצגות במאמר.
-
תקציר
כמורים ומחנכים, חשוב להבין שאין בכוחנו להעריך במדויק את מידת האינטליגנציה והפוטנציאל של כל תלמיד היושב בכיתה. לראיה, יש אינספור מקרים של ילד שהתקשה בכיתות א'-ב', אך הצטיין בכיתות ה'-ו' או תלמיד עם שגיאות כתיב חמורות שגדל להיות עיתונאי חשוב או סופר מצליח. כדי לבנות תוכנית לימודים מותאמת לכול, רצוי לנקוט באסטרטגיות המוצגות במאמר.
-
תקציר
כדי לגדל ולחנך לומדים עצמאיים ומיומנים, שיוכלו בעתיד לקבל החלטות מיטביות בזמן אמת, המורים צריכים לתפקד כמנחים, ולא כמרצים, והתלמידים צריכים ללמוד בצורה אקטיבית ויוזמת. אלא שברוב בתי הספר, התלמידים סופגים וצוברים מידע, במקום לפתח מיומנויות חשובות דוגמת חשיבה ביקורתית, ניתוח מידע וחתירה לפתרון בעיות. על רקע זה, המאמר מציע אסטרטגיות מיטביות, פרקטיות וחדשניות לחינוך דור הלומדים הנוכחי.
-
תקציר
מעבר לחוויה הלימודית-אקדמית, בית הספר הינו מרחב בו התלמידים מפתחים זהות אישית וערכית, יחסים בינאישיים וכישורים חברתיים ומיומנויות תקשורת, ובד בבד מוצבים להם גבולות. את כל המיומנויות החשובות האלו עדיין אי אפשר לפתח בזירות דיגיטליות. אדרבא, הסתמכות מוגזמת על למידה טכנולוגית עלולה להוביל לבידוד דיגיטלי, ללחץ חברתי-דיגיטלי ולפגום ביחסים בינאישיים.
-
תקציר
בכוחה של למידה חברתית רגשית לסייע בטיפוח מיומנויות חשיבה, הבנת הסאב-טקסט, העמקת כושר הניתוח המילולי והחזותי ואפילו טיפוח האינטליגנציה הרגשית וההתפתחות החברתית. הטמעה ויישום של למידה חברתית רגשית אינם מתרחשים מאליהם וזו מצריכה השקעה, נכונות ויצירתיות. אבל, בכוחה לייצר לומדים רגישים, מווסתים, מודעים ומכילים. על רקע זה, מציג המאמר ארבע אסטרטגיות להטמעה ויישום של למידה חברתית רגשית בכיתה.
-
תקציר
למה אני חייב ללמוד את זה? זהו אחד המשפטים הכי נפוצים הבוקעים מפיהם של תלמידים מתוסכלים או משועממים. הגם ששאלה זו נתפסת לרוב כתלונה קנטרנית, זוהי, למעשה, שאלה הגיונית וחשובה מאוד. הרי, מי מאיתנו, המורים או המרצים, היה רוצה לשבת בסדנת פיתוח מקצועי שאינה רלוונטית עבורו? במציאות של היום, חשוב שתלמידים באמת יבינו למה אנחנו מחייבים אותם ללמוד את מקצועות הלימוד וחומרי השיעור הנתונים. על רקע זה, המאמר מציע כמה אסטרטגיות יעילות שבכוחן לסייע למורים להמחיש לתלמידים את חשיבות השיעור.
-
סיכום
למידה מבוססת סימולציה היא טכניקה המדמה את תוואי הבית ספרי השטח וממחישה את תנאי הזירה המקצועית העתידית למטרות למידה, תרגול מיומנויות יסוד ורכישת כישורים נחוצים. השימוש בסימולציות החל בעולמות הרפואה והצבא, ומשם גלש לתחומי דעת נוספים כמו הכשרה להוראה, סיעוד ותחבורה. הגם שסימולציות נחשבות ומוכחות ככלי יעיל בתחומים אלו, בשדה ההכשרה להוראה תחום השימוש בסימולציות נחשב כנמצא בראשית דרכו.
-
תקציר
על בתי הספר כיום מוטל להכין את תלמידי המחר לעולם דינמי, בלתי-צפוי ומרושת אשר מנווט ונשלט על ידי טכנולוגיות חדשניות, בינה מלאכותית וזירות מקוונות. בבוא היום, יצטרכו התלמידים להניע תהליכים ולנהל פרויקטים בכוחות עצמם. לכן, מורים ומנהלים צריכים לקדם יכולות של למידה לאורך החיים ומוכוונות אוטונומית. זאת, ניתן יהיה לעשות בעזרת הישענות על ארבע הפעולות המנחות המוצגות בפריט זה.
-
תקציר
מערכת e-portfolio יכולה להיות יעילה במיוחד לצרכי למידה סטודנטיאלית והערכת לומדים. שכן, היא מאפשרת לראשי האוניברסיטאות ולמרצים לבצע מעקב עקבי, לטווח הקצר והארוך וברמת המקרו והמיקרו, תוך שימור הנתונים לאורך זמן. בנוסף, הסטודנטים יכולים ללמוד באופן עצמאי, לשמור, לאבטח ולשתף מידע, לרענן את הזיכרון מקורסים קודמים, להפגין כישורים בקמפוס אקדמי וירטואלי ואף לשווק עצמם, מבעוד מועד, בשוק התעסוקה.
-
תקציר
המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה של דפוס חשיבה צומח (growth mindset), כלומר התפיסה שיכולת היא תכונה מתפתחת באדם, על תהליכי למידה ועל תוצאותיה. 138 תלמידי כיתה י' הוקצו לאחת משתי קבוצות באופן אקראי: קבוצת הניסוי (שבה החוקרים קידמו דפוס חשיבה צומח) וקבוצות הביקורת. ממצאי המחקר הראו שלקידום דפוס חשיבה צומח יש יתרונות למוטיבציה, לתפיסת העומס הקוגניטיבי של הלמידה ולביצועי הלמידה. יש לעצב סביבה ופרקטיקות הוראה ולמידה אשר מעודדות דפוס חשיבה צומח בקרב תלמידים.
-
תקציר
משבר הקורונה שיבש את פעילותם של מיליוני בתי ספר. הוא שבר שגרות, דפוסים ונורמות. האתגרים והקשיים הגדולים שהציב המשבר בפני בתי ספר מהווים הזדמנות להטיל ספק בנורמות ובשגרות ישנות ובה בעת לחשוב מחדש על החינוך. המאמר מציע מספר שאלות שבתי ספר ומובילי חינוך יכולים לשאול על מנת לדמיין ולעצב מחדש את החינוך בעולם שאחרי הקורונה.
-
סיכום
מחקר זה דן בתופעה של התנגדות הורים לשימוש בטלפונים ניידים בלמידה. המחקר ממפה את גורמי ההתנגדות השונים ובוחן את הקשר שבין גורמים אלה, סגנונות ההורות ותפיסות ההורים בנוגע לתפקיד החינוך לבין רמת התנגדותם. ממצאי המחקר מאפשרים ליצור מודל להתמודדות עם התנגדות הורים לשימוש בטלפונים הניידים ולבחינתה לנוכח מטרות החינוך המעוצבות מחדש במאה ה-21.
-
לינק
פרקטיקה נפוצה בקרב תלמידים היא "סיכומי שיעור": תקצירים שנכתבים במחברות ומכילים את עיקר הדברים שאמר/ה המורה. אבל האם הפרקטיקה הזו יעילה? האם התלמידים שעורכים את הסיכומים האלה אכן מיטיבים להבין ולזכור את החומר? ואם כן, מהי טכניקת סיכומי השיעור היעילה ביותר וכיצד יכולים המורים להקנותה לתלמידיהם?מחקר מעניין גילה שחלוקת "דפי פיגומים" משפרת את האפקטיביות של הסיכומים. המחקר בדק שישה סוגים שונים של דפי עזר שלומדים קיבלו על מנת שיסכמו את החומר. כל דפי העזר כללו כותרות הנושאים העתידים להיות מוצגים בשיעור ואת השאלות הגדולות שהשיעור יעסוק בהם. חלק מהדפים עודדו כתיבה מפורטת של התוכן על ידי התלמידים וחלק היו פיגומים גרפיים בעיקרם, כך שראשי הפרקים של השיעור היו מסודרים באופן גרפי על גבי העמוד באופן שיצר ביטוי ויזואלי למבנה שיעור.
-
סיכום
מחקרים העוסקים בגיל הרך דנים בשנים האחרונות בסוגיית "קולם" של ילדים. מחקר החינוך לאמנות, לעומת זאת, מתמקד דווקא בבחינת עמדות המבוגרים, לומדים ומלמדים, וכתוצאה מכך גישותיהם של ילדים לא נבחנו באופן מספק. המחקר העומד במרכז המאמר בחן בגישה פנומנולוגית את מקומן של האמנויות החזותיות בחייהם של ארבעה ילדים בני 6-5 מכיתה משולבת של גן וכיתה א' בסידני, אוסטרליה. מגוון כלי מחקר מ"גישת הפסיפס" (mosaic approach) הותאמו לחקירת האופן שבו ילדים מבינים את חוויית לימודי האמנות שלהם. לאור השאלות החדשות שעלו בעקבות הכרת תפיסותיהם של ילדים, נשקלו אפשרויות לשיפור דרכי הוראת האמנות.
-
תקציר
מחקרים הראו כי לקריאה חוזרת יש תועלת מינימלית להבנת הטקסט, בהשוואה לקריאה אחת בלבד או לסוגים אחרים של טכניקות למידה (כגון, עריכת מבחן; הסבר עצמי). המחברים בחנו את ההשפעה של קריאה חוזרת על הסחת הדעת בשני ניסויים. המשתתפים קראו שני טקסטים, שבמהלכם הגיבו לבדיקות של הסחת דעת לסירוגין. טקסט אחד נקרא פעם אחת והשני פעמיים. בהתאמה לממצאים קודמים, לא הייתה השפעה לקריאה החוזרת על ההבנה אף על פי שהמשתתפים דיווחו שהם מרגישים כשירים יותר לאחר שקראו שוב את הטקסט (Phillips, Natalie E.; Mills, Caitlin; D'Mello, Sidney; Risko, Evan F., 2016).
-
לינק
בניית יכולת בשיטות מחקר במדעי החברה מוצבת על ידי מועצות מחקר כסוגיה מכריעה לתחרותיות גלובלית. אולם, הפדגוגיות המעורבות לא נחקרו דיין והתרבות הפדגוגית לא פותחה דיה. מאמר זה נסמך על סקירות תמטיות עכשוויות של ספרות המחקר כדי לדווח על מחקר חדש אשר משנה את המיקוד מהתנסויות אינדיבידואליות של הוראת שיטות מחקר לעדויות אמפיריות ממחקר החוצה שיטות מחקר, דיסציפלינות ואומות. נעשה שימוש בשיטה של פאנל מומחים דיאלוגי, המערב מומחים בין-לאומיים כדי לבחון פרקטיקות הוראה ולמידה בשיטות מתקדמות של המחקר החברתי (Lewthwaite, Sarah; Nind, Melanie, 2016).
-
תקציר
מאמר זה מציג שני נרטיבים של הוראה ולמידה של מחקר מורים במדעי החברה. על רקע מושג העבודה על הדיאלקטיקה, שני מחנכים במדעי החברה דנים בהתנסויות שלהם כמורים וכלומדים של מחקר מורים. מאמר זה מדגיש את כוחו של מחקר איש המעשה לשינוי הוראה ופרקטיקות של הכשרת מורים, וכיצד ניתן להשתמש בו ככלי עבור פרקטיקה רפלקטיבית ולצורך חקירת הדרכים בהן אנו מלמדים אזרחות דמוקרטית (Martell, Christopher C.; Sequenzia, Maria R., 2016).
-
סיכום
המושג "הסבר" משמעו הכפפת מקרה פרטי לחוק כללי, שמטרתו להשיב על השאלה מדוע. מהלך זה נהוג במדעי הטבע הניסויים והתצפיתיים והוא מתייחס למקרה פרטי של חוק כללי תוך התעלמות מפרטיותו. בתוך כך, כל מקרה שנבחן דומה לכל המקרים האחרים ביחס להיבט הנבחן. המושג "הבנה", לעומת זאת, משמעו ראיית הפרט בפרטיותו. מכאן, שהבנה עוסקת בייחודו של המקרה, בנבדל ממקרים דומים לו, ובחינה זו הינה עיקר מושא ההבנה (שמואל שקולניקוב).
-
תקציר
המטרה המרכזית של מחקר זה הייתה לחקור את התפקיד שממלאים הלימודים והניסיון בחיפוש באינטרנט באמונות אפיסטמיות ספציפיות לאינטרנט של לומדים בעת חיפוש מידע באינטרנט הקשור לקורס. הגרסה הסינית של "השאלון האפיסטמי הספציפי לאינטרנט" (Internet-Specific Epistemic Questionnaire) שימשה כדי להעריך את האמונות האפיסטמיות של המשתתפים ביחס לאי-הוודאות, המורכבות והמקור של ידע מבוסס אינטרנט כמו גם להצדקתה של ידיעה מבוססת אינטרנט. על הסקר השיבו 1,070 נבדקים משלבי לימודים החל מחטיבת ביניים ועד לתואר ראשון (Chiu, Yen-Lin; Liang, Jyh-Chong; Tsai, Chin-Chung, 2016).
למידה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין