מחקר זה פונה למורים, מחנכים, מנהלים וקובעי מדיניות ומבקש להאיר את עיניהם בנוגע להשפעה הפוטנציאלית של למידת מתמטיקה עם מכשירים ניידים אישיים בבית הספר. המחקר מראה כי תלמידים (במידה רבה) ומורים מחזיקים בעמדה חיובית כלפי שילוב מכשירים ניידים אישיים בכיתה ומזהים את הפוטנציאל הגלום בו (לצד מספר אתגרים התנהגותיים, אדמיניסטרטיביים וטכניים).

מחקר זה מוכיח כי השימוש בטלפונים חכמים ככלי פדגוגי במערכת ההשכלה הגבוהה הינו אפשרי ואף מומלץ. לאפליקציות סלולאריות יש פוטנציאל עצום לתרום לתהליכי למידה והוראה. אולם, הפוטנציאל הזה יכול לבוא לידי מימוש אם רק יוקנו ויוקצו למשרדי החינוך, למוסדות הלימוד, למרצים ולסטודנטים הכלים, המיומנויות והתנאים ליישם פדגוגיה סלולארית.

למרות ההתקדמות העצומה שהפיחה הטכנולוגיה במערכת החינוך, תלמידים רבים נסוגים לאחור, מבחינה רגשית, חברתית ובריאותית, כתוצאה משימוש גובר ותלות גדולה במכשירים הניידים. לא רק שהטלפונים החכמים פוגעים בריכוז של התלמידים, הם מקשים עליהם לפתח מערכות יחסים עם חברים, מורים והורים. מאמר זה בוחן את השפעת הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים על ההתפתחות הרגשית והחברתית של תלמידי בית ספר ומציע שיטות להסתגלות לאזרחות דיגיטלית בבתי הספר.

עידן הלמידה הניידת (M-learning), הכולל שימוש בטלפונים ניידים כחלק מתהליך ההוראה, הוכר זה מכבר על ידי מוסדות ההשכלה הגבוהה ובתי הספר התיכוניים, ואף על פי כן, יישומה בבתי ספר יסודיים אינו נפוץ. מאפיין/תכונת (feature) ה- GIS (מערכת מידע טכנולוגית, להלן: ממ"ט) המיושמת במוסדות להשכלה גבוהה מזה מספר שנים, ולאחרונה נכנסה לשימוש ראשוני גם בבתי ספר תיכוניים, עדיין כמעט ולא מיושמת בבתי ספר יסודיים (Hong. Et al., 2015). בתי הספר היסודיים הם האחרונים שנכנסו לעידן הלמידה הניידת ומיישמים את טכנולוגיית הממ"ט מסיבות שונות.

מחקר זה דן בתופעה של התנגדות הורים לשימוש בטלפונים ניידים בלמידה. המחקר ממפה את גורמי ההתנגדות השונים ובוחן את הקשר שבין גורמים אלה, סגנונות ההורות ותפיסות ההורים בנוגע לתפקיד החינוך לבין רמת התנגדותם. ממצאי המחקר מאפשרים ליצור מודל להתמודדות עם התנגדות הורים לשימוש בטלפונים הניידים ולבחינתה לנוכח מטרות החינוך המעוצבות מחדש במאה ה-21.

בצרפת התקבלה החלטה גורפת לאסור על הכנסת טלפונים ניידים לבית הספר מספטמבר 2018, ובידיעות אחרונות פנו להורים, מורים, תלמידים ואנשי מקצוע בכוונה לשמוע את עמדותיהם בסוגיה. המרואיינים התייחסו בדבריהם להחלטה הצרפתית כמו גם למצב הקיים בישראל: חוזר מנכ"ל משרד החינוך אוסר על שימוש בטלפונים במהלך שיעורים ומורה להשאירם בתיק כשהם כבויים, אך איסור זה אינו נאכף במקרים רבים.

מאמר זה מתאר את הפיתוח של אפליקציה אינטראקטיבית שניתן להשתמש בה בהוראת אנגלית כשפה שנייה תוך שימוש בסיפורי ילדים במכשירים ניידים. מטרת מחקר ניסויי זה היא לגלות את הפוטנציאל של שימוש באפליקציה הניידת האינטראקטיבית שפותחה לשיפור מיומנויות למידה, כגון אוצר מלים, הגיה, הקשבה והבנה של הלומדים את השפה האנגלית ללא עזרת המורה. החידוש במחקר המוצג במאמר זה הוא שימוש במנוע זיהוי דיבור בטלפון הנייד כדי לזהות מילים הנאמרות על ידי הלומד בניסיון ללמד הגיה נכונה של מלים. הלמידה היא אינטראקטיבית ומתרחשת על גבי טלפון נייד (Cavus, Nadire; Ibrahim, Dogan, 2017).

כמעט כל הסטודנטים ברחבי העולם הראשון והשני מחזיקים בבעלותם מכשירים ניידים, אבל ייתכן שמערכת ההשכלה הגבוהה אינה משתמשת מספיק במשאב זה. סקירה זו בוחנת 91 מאמרים בכתבי עת מ-28 מדינות שפורסמו בשנים 2015-2009, ועוסקים ביישומים של מדיניות Bring Your Own Device – הביאו את המכשיר שלכם – באקדמיה. מטרת הסקירה היא לבחון כיצד מדיניות זו מיושמת כאשר ניתן להבחין בטשטוש גבולות הזמן והמרחב, כלומר לימוד מחוץ לחלל הכיתה ומחוץ לשעות השיעור – למשל בשעת הנסיעה באוטובוס בדרך לפקולטה. מטרה נוספת של הסקירה היא לאתר את הבעיות והמכשולים הנוגעים ליישומים האלה. לא נצפה שינוי לאורך השנים בתחומי העניין שהופיעו בספרות המחקר, אך תחומים אלה נעשו מגוונים יותר. חמשת היישומים שזוהו ב-2009 נידונו לאורך כל השנים המדוברות, בעוד שהמספר הכולל של יישומים שנידונו גדל ל-12 ב-2015. מאחר שיותר ממחצית המאמרים שנסקרו חסרו ציון של שנת איסוף הנתונים, עלתה סוגיה מתודולוגית הנוגעת לניתוח מגמות. מאחר שנתון זה יכול להשתנות בצורה ניכרת מאז זמני פרסום המחקרים שנסקרו, כל ניתוח מגמות לוקה בחוסר ודאות. בצד זאת, הסקירה העלתה דפוס של התרחקות מהפצה של תוכן לעבר יישומים של רישות חברתי. תשומת לב קטנה בהרבה ניתנה בספרות המחקר שנסקרה למכשולים ולבעיות בשנים מאוחרות יותר, אבל היו כמה תחומים שטופלו: בעיות בשימוש במכשירים בשל קוטן המסכים והמקלדות, עלויות גבוהות של מכשירים ותכניות נתונים שהופכות את הבעלות לבלתי מעשית בסוגי פעילות ובקבוצות סטודנטים מסוימים.

יותר משנתיים אחרי שגוגל הכריזו על היישום לניהול מידע Google Keep הוא הולך ומשתפר מחודש לחודש. Google Keep הופך להיות מסד רשימות מבוסס ענן, שנועד לאפשר למשתמשים לרשום הערות, תזכורות ומחשבות בצורה זמינה ונוחה, בדומה לשירות אחר – Evernote – שהאפליקציה שלו נחשבת לבולטת בתחום. ב-Keep ניתן לא רק לרשום הערות, אלא גם לבנות רשימת "צ'ק ליסט", לכלול תמונות, לבצע מעקב על משימות ולהקליט הודעות קוליות. כל המידע נשמר ב-Google Drive, שירות הענן של גוגל, ומסונכרן לכל המכשירים הניידים של המשתמש (עמי סלנט).

מאמר זה יוצא מנקודת מוצא, המחוזקת במחקר עדכני, לפיה ההוראה הפרונטלית אינה מביאה את הלומד לקליטה ולשימור אופטימלי של הידע שאליו הוא נחשף. על כן נעשים ניסיונות רבים לשלב למידה מסוג אחר, המכונה למידה פעילה. במסגרת זו של למידה הלומד הופך מלקוח פאסיבי של ידע לשותף אקטיבי בחוויית הלמידה. המפתח הוא יצירת צורך אותנטי בידע שמהווה כלי נחוץ לביצוע משימה מלהיבה (חנן יניב).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הכלי השימושי Google Goggles המאפשר לחפש מידע באמצעות צילום תמונה בסמארטפון. מצלמים ציור, ציון דרך מפורסם, ברקוד או קוד QR, מוצר או תמונה מפורסמת, ואם Goggles מוצא אותו בבסיס הנתונים שלו, הוא יספק עבורך מידע מועיל. Goggles יכול לקרוא טקסט בשלל שפות ולבצע תרגום לשפות אחרות (אפרת מעטוף).

במאמר זה מציגים המחברים את הערך של היישומונים ביישום פדגוגיה עדכנית בסביבה דיגיטלית, ואת הפוטנציאל שלהם לקידום ושינוי מהותי בהתאמה אותנטית של ערכת החינוך למאה ה-21. הם מציעים מאפיינים של יישומונים הטובים לחינוך, כעוגנים לבחירה מושכלת של יישומם בשדה החינוכי, ומתייחסים לאופני הטמעה מיטבית שלהם. המחברים צופים כי היישומונים המקוונים "הקטנים", יעצבו שינוי גדול בהטמעת הטכנולוגיה בחינוך, בדומה למהפכה השקטה שהם מחוללים בחיי כל אזרח בעולם הדיגיטלי (עידית אבני, אברום רותם).

עמי סלנט עוקב בהתמדה אחר יתרונות מערכת ניהול ותיוג פריטי המידע Google Keep. ראו לדוגמה: כלים מתוקשבים לניהול מידע אישי: Google keep אחרי שנה; חידושים ביישום לניהול המידע: Google Keep. עתה ,בספטמבר 2015, יצאה גרסה מס' 32 של היישום המועיל הזה והיא כוללת התאמה מלאה למכשירי אנדרואיד לסוגיהם (עמי סלנט).

במאמרון ביקורת נוקב מתייחס ג'יי הורוויץ לנושא של שילוב סמרטפונים בהשכלה הגבוהה: "דרך מאמרון קצר של טים סטאמר הגעתי לכתבה בוושינגטון פוסט שדיווחה על מחקר שהתפרסם בגליון החדש של ה-British Journal of Educational Technology. במחקר, שנערך בשנת הלימודים 2010-2011, החוקרים חילקו סמרטפונים ל-24 סטודנטים שעבורם היתה זאת הנגיעה הראשונה במכשירים כאלה. לפני השימוש הם ביקשו מהסטודנטים להעריך עד כמה המכשירים יעזרו להם בלמידה, כאשר בסיום שנת הלימודים הם חזרו על אותן השאלות כדי לבדוק עד כמה התחזית של הסטודנטים תאמה את הנסיון שהם צברו" (ג'יי הורוויץ).

מבין כל השינויים הטכנולוגיים בחברה, הטלפונים החכמים הפכו לאחד החידושים המאומצים ביותר. בכיתה, לעומת זאת, תגובה מקובלת לטלפונים בידי התלמידים היא להחרים אותם! מחקר זה משתמש בתיאוריה של הבנייה חברתית של טכנולוגיה (Social Construction of Technology) כדי לחקור באם למדיה הניידת יכול להיות מקום בכיתה (Laskin, A. V., & Avena, J. , 2015).

מאמר זה בוחן כיצד אפליקציה של למידה ניידת יכולה להגביר את התנסויות הלמידה של הילדים מחוץ לכיתה. המחקר מתבסס על ראיות אמפיריות שנאספו בחקר מקרה אחד אשר נערך במסגרת בית ספר יסודי בפינלנד בסתיו 2012. חקר המקרה הראה שהאפליקציה בטלפון הנייד סיפקה לתלמידים התנסויות מוחשיות, מניעות וחינוכיות. האפליקציה הניידת עודדה גם את האינטראקציה החברתית. בנוסף, חקר המקרה הדגיש את החשיבות של הפדגוגיה (Rikala, Jenni, 2015).

מחקר זה השתמש במודל סגנון הלמידה של דיויד קולב (Kolb) כדי לחקור את ההבדלים בתוצאות הלמידה של התלמיד ואת שביעות רצונו תוך שימוש בפייסבוק בטלפון הנייד ללמידה, בהתאם לסגנון הלמידה. התוצאות הראו שלמשתתפים בעלי סגנונות הלמידה "מטמיע" (Assimilating) ו"מתפרס" (Diverging) היו ביצועים טובים יותר מאשר בעלי סגנונות הלמידה "מסתגל" (Assimilating) ו"מתכנס" (Converging), וכן היו בעלי מסוגלות עצמית, יכולת דיגום וכוח הרגל ללמידה בפייסבוק באמצעות טלפון נייד גבוהים יותר (Yu-ching Chen, 2015).