חינוך מוסיקלי
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • תקציר

    במחקר זה נבדקה ההשפעה של תוכנית התערבות מתמטית ומוזיקה בכיתות ד', בהשוואה לבני גילם שקיבלו הוראת מתמטיקה ומוזיקה סטנדרטית. תוכנית ההתערבות הרב-תחומית נועדה להעשיר את הידע בשברים בשני התחומים: שברים במתמטיקה וקצב במוסיקה; וכן לפתח את החשיבה היצירתית של התלמידים לקראת רכישת מיומנויות מתמטיות ומוזיקליות

  • תקציר

    ככל שלמידה חברתית-רגשית (SEL) צוברת תאוצה בבתי ספר, מורים רבים למוסיקה משלבים אותה באופן פעיל ומוצלח בתוכניות הלימוד שלהם. מורים למוסיקה יכולים ליצור סביבת לימודים שמקדמת מטרות חברתיות ורגשיות גם בשיעורים פרטניים וגם בלמידה מרחוק, לבנות יחסים עם התלמידים ובינם לבין עצמם, לעודד מעורבות מוסיקלית משפחתית ולקדם פעילויות מוסיקליות שפתוחות לכולם.

  • תקציר

    התזמורת הסימפונית של פיניקס יצרה תוכנית מוזיקלית-לימודית עבור ילדי הגנים, תלמידי א'-י"ב וצוותי ההוראה באריזונה, ארה"ב. שם התוכנית הינו: Mind over Music והיא מתקיימת אחת לחודש, לאורך שנת הלימודים. התוכנית מפגישה בין מוזיקאים מקצוענים לבין גננות, תלמידים ומורים מתוך כוונה לחשוף תלמידים לעולם הפילהרמוני, לסייע לאנשי חינוך להכין מערכי שיעור מוזיקליים ולזהות כישרונות צעירים.

  • תקציר

    על מורי המוסיקה לחשוב כיצד הם יכולים לסייע לקהילה להבין באילו אופנים תורם החינוך המוסיקלי למטרות חינוכיות רחבות. פיתוח דרכים יעילות לעשות זאת דורש הבנה של העמדות ונקודות המבט של אחרים. כך למשל, בעת הופעה בפני הורים ומורים אחרים, המורה למוסיקה או התלמידים המנגנים יכולים להסביר לקהל היבטים ספציפיים של היצירה המוסיקלית, כגון קטע מאולתר של שאלות-ותשובות בין שני מתופפים

  • סיכום

    המנצח ליאונרד ברנשטיין קיים בשנים 1958 עד 1972 בניו יורק סדרת קונצרטים לילדים שבה ניסה להשיב על השאלה על מה מדברת המוסיקה. הוא שלל כמה חלופות, ולבסוף טען כי המוסיקה אינה מספרת סיפור, מציירת תמונה או מתארת רגש. לדבריו, למוסיקה יש משמעות משלה – ועל המאזינים מוטל לגלותה. ברנשטיין הקדים דור שלם של חוקרים בחינוך המוסיקלי הרואים ביכולתם של תלמידים להרהר ולדבר על החוויה המוסיקלית שלהם כלי חשוב בהתפתחותם המוסיקלית.

  • לינק

    עמדה נפוצה בקרב מומחים גורסת כי נטיות מוסיקליות הן תוצר של אינטראקציות מצטברות בין נטיות מורשות וגורמים סביבתיים המעודדים אותן. עם זאת, אין מידע מספיק בשאלה מהן הדרכים הטובות ביותר לעודד באופן שיטתי את הנטייה המוסיקלית בחינוך הקדם בית-ספרי. לפיכך, היה הכרח לבחון את הגישה המסורתית לפעילות מוסיקלית בהשוואה לגישה המודרנית של תוכנית מעוררת (stimulative). המחקר נערך באמצעות שימוש במבחן גורדון למדדים בסיסיים של הבנה מוסיקלית – Gordon's Primary Measures of Music Audiation test. השפעה משמעותית על פיתוח של נטיות מוסיקלית בסיסיות הושגה באמצעות פעילויות בתוכנית המעוררת של חינוך מוסיקלי, בשעה שפעילויות של תוכנית הלימודים המסורתית לא הראו השפעה מספקת בתחום זה. בכך, אושרה ההיפותזה לפיה ייווצר הבדל מובהק סטטיסטית ביכולת ההבחנה השמיעתית והקצבית בין ילדים שהשתתפו בתוכניות השונות.

  • לינק

    מי שניסו אי פעם לשפר את קולם ואת הגייתם מכירים את התרגילים החדגוניים ונטולי ההשראה כמו: "מָה – מֶה – מִי – מוֺ – מוּ…" הכרוכים בכך. אמנם אין מנוס מתרגול מונוטוני חיוני זה, אך אפשר להשיג תוצאות טובות בדרכים מהנות ויעילות יותר, למשל באמצעות תרגילים שיטתיים, מחורזים וקצביים, שלא חסר בהם אלמנט של שעשוע והם מתרכזים בכל פעם בהגה אחר ובצירופיו (טאוטופוניה). את אלה מציע הספר דבר דבור ואופניו.הספר המציע הסברים מפורטים בצד הצעות להפיכת תרגילי הדיבור לתרגילי זמרה, מיועד לכל המשתמשים בקולם בפומבי או המתעתדים להשתמש בו, בהם זמרים, קריינים, שחקנים ואף מורים ועורכי דין. הוא יכול לשמש גם כלי עזר למטפלים הקול ולקלינאי תקשורת בעבודה עם מטופליהם ( רות ליטאי-יעקבי).

  • לינק

    התפתחות מקצועית בקהיליות מורים עשויה להיות עשירה ויעילה כשהיא מכבדת את המומחיות של חבריה. אין הכוונה לבטל את תפקיד בעלי הסמכות והוותיקים. אולם, עידון חוכמת המעשה של המשתתפים ומציאת דרכים לקדם תובנות יכולות להוות משאבי למידה חשובים. הדגם השיתופי המוצע יכול להוות אמצעי למורים לשוחח על מה ש"מצליח" בעבודתם ובתהליך זה להיות מעורבים בדיון רפלקטיבי עם עמיתים על גישותיהם. זהו דגם העומד בניגוד לדגמי ההתפתחות המקצועית השכיחים של הצגת/העברת/מסירת מידע ע"י מומחים למשתתפים. עם זאת, כאמור, התפתחות מקצועית יעילה אינה חילופי רעיונות מקרית ע"י מורים. היא דורשת תשומת לב למאפיינים רבים שהוצגו במפורט במאמר זה ( Stanley, A.M) .

  • לינק

    מחקר זה בא להעריך את השפעתה של תכנית חדשנית במוזיקה המיועדת לזרז ולקדם התפתחות קוגניטיבית וכישורים חברתיים אצל ילדים בסיכון בגילאי בית הספר העממי. בהתמקד בשאלה באיזה אופן יכול חינוך מוזיקלי לתרום לפיתוח כישורי למידה כלליים. אוכלוסיית הניסוי הם ילדים בגילאי 12-6 ממועדוניות היום של האגודה לקידום החינוך ביפו. הממצאים תומכים במרבית השערות המחקר ומראים שכאשר מוזיקה נלמדת בגישה פעילה המעודדת התייחסות למבנים מוזיקליים קוהרנטיים, ומאפשרת לתלמיד לבטא את הבנותיו האינטואיטיביות והמוּדעות בדרכים מגוונות ונגישות, היא הופכת לקונטקסט לימודי המשפר ומחדד יכולות חשיבה ומטפח שימוש בפונקציות קוגניטיביות כלליות. ואכן בתהליך ההערכה נמצא שילדים מקבוצת הניסוי הצליחו יותר מחבריהם בקבוצת הביקורת בפתרון בעיות שדרשו כישורי חשיבה. ממצאים אלה תורמים לשדה המחקר בהציעם שכישורי למידה בסיסיים יכולים לשמש מנגנונים המקשרים בין חינוך מוזיקלי ובין השתנות קוגניטיבית ושסביבות מתווכות מוזיקליות יכולות לשמש קונטקסט יעיל במיוחד להפקת תוצאות רצויות אלו. המערך הכיתתי האינטראקטיבי מציע לתלמידים הזדמנויות רבות להביע את חששותיהם, את רגשותיהם ואת הבנותיהם באשר למוזיקה שלמדו (עדינה פורטוביץ, אסנת ליכטנשטיין, לודה יוגורוב, ואוה ברנד).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין