-
תקציר
-
תקציר
-
תקציר
"חיים ללא חקירה אינם ראויים לאדם לחיותם", אמר סוקרטס. דגם כזה של חיים טובים ניתן למצוא בגישת "למידה לאורך החיים" או באנגלית: Lifelong Learning. זאת מתוך תפיסה עובדתית וערכית כאחת, לפיה לימודים אינם דבר מה שאדם מפסיק לעשות, או ראוי שיפסיק לעשות, ברגע שהוא מסיים את בית הספר. בסקירת מידע זו מוצגים ארבעת היסודות של תפיסת הלמידה המתמשכת לאורך החיים: ללמוד לדעת, ללמוד לעשות, ללמוד לחיות חיים משותפים וללמוד להיות.
-
לינק
-
לינק
המחקר המוצג במאמר בדק את מידת היעילות של תכנית העשרה מחוץ לשעות הלימודים לילדי בתי ספר יסודיים מחוננים, שיושמה ברחבי באדן-וירטמברג, אחת מ-16 המדינות בפדרציה הגרמנית. התכנית יישמה אסטרטגיית "צמיחה מלמטה", אשר במסגרתה יחידות מקומיות פיתחו את קורסי ההעשרה, שנעו סביב מגוון רחב של נושאים. התכנית שמה לה למטרה לקדם את התפתחות התלמידים המשתתפים בה בממדים שונים, ביניהם יכולותיהם הקוגניטיביות, הישגיהם בבית הספר, תחומי עניין, יצירתיות, שליטה וויסות עצמיים, תפיסה עצמית ומיומנויות חברתיות. המחקר השווה בין 423 תלמידי כיתה ג' מבתי ספר שונים בבאדן-וירטמברג שהשתתפו בתכנית לבין 2328 תלמידי כיתה ג' מרחבי אותה מדינה שלא השתתפו בה. מהממצאים עולה כי התכנית השפיעה לחיוב על הישגיהם הלימודיים של משתתפיה, שציוניהם במתמטיקה ובגרמנית השתפרו, אך לא הניבה שיפור נראה לעין בשאר הממדים שכיוונה אליהם.
-
סיכום
חינוך ביתי הפך בשני העשורים האחרונים לאופציה ממשית עבור משפחות של ילדים מחוננים בעולם כולו. אך למרות הצמיחה בשיעור המתחנכים בבית, יחסם של בתי הספר לתופעה הוא אמביוולנטי אם לא אדיש. יותר מכל מעיד יחס בתי הספר לתופעה על חוסר עניין בשאלה מדוע יותר ויותר תלמידים מחוננים מדירים רגליהם מהמוסדות הרגילים, ובהתאמה, גם המחקר על חינוך ביתי של מחוננים לוקה בחסר.
-
תקציר
מאמר זה עוסק במאמצי בתי ספר אוסטרליים לשמר את המורשת היהודית באמצעות קיום מחנות נוער חינוכיים-דתיים בכל שנה. החוקרות ביקשו לבחון כיצד מחנה נוער בית ספרי יכול לשמש כמקום לסוציאליזציה וחינוך למורשת תרבותית ודתית, באמצעות למידה חווייתית וחינוך בלתי פורמלי. הן מציינות שבעולמנו הגלובלי, קיים סיכון לאובדן מורשות של תרבויות ייחודיות. אובדן זה תורם לפגיעה בתרבות ככללה משום שאינדיבידואלים צריכים להיות נטועים בזהותם הספציפית על מנת להשתתף באופן פעיל בחיי הקהילה.
-
לינק
דוח זה מסכם תהליך לימוד בנושא חינוך בלתי פורמלי לילדים, בני נוער וצעירים בישראל. מטרתו העיקרית היא להציג ולתאר בתמצות חלק לא מייצג מהעושים במלאכה – מטרותיהם, אופני פעולתם, הישגיהם וכן אתגרים וחסמים שאיתם הם מתמודדים. הכותרת 'חינוך בלתי פורמלי לילדים, נוער וצעירים בישראל' משתקפת במציאות באין-ספור פעילויות הנחלקות לסוגים שונים, יש להן מטרות שונות, והן מופעלות וממומנות על ידי מגוון רחב של גופים ומוסדות – ממשלתיים, מקומיים, פילנתרופיים ופרטיים. בתהליך הלימוד ביקשנו להיפגש עם השחקנים הגדולים בתחום וכן עם מגוון לא מייצג של ארגונים, גופים ומוסדות שמציעים פעילות בתחום החינוך הבלתי פורמלי (נעמי מנדל-לוי ואיתי ארצי).
-
לינק
ספר זה הוא כרך שני מתוך שניים, אשר אמורים למלא חלל בשדה המקצועי של חינוך וטיפול בילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל. מטרת העורכים הייתה לספק לאנשי המקצוע בישראל, הן בשדה הן באקדמיה, כמו גם לסטודנטים המכשירים את עצמם לקראת השתלבות בעבודה חינוכית-טיפולית עם נוער בסיכון, לקט נבחר של מאמרים עדכניים, שרובם מתבססים על מחקר שיטתי ואמפירי. בכרך זה נוסף פרק ייחודי המבוסס על רב-שיח בנושא הכשרתם של עובדים חינוכיים-טיפוליים שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית עורכי הספר (עמנואל גרופר, שלמה רומי).
-
מאמר מלא
הוצאתו לאור של "ילדים ומתבגרים במצבי סיכון", כרך ראשון מבין שניים, בעריכתם של ד"ר עמנואל גרופר ופרופ' שלמה רומי בסיועה של ד"ר מירב סלקובסקי, ראויה להתקבל בברכה על ידי כל העוסקים בתחום של ילדים ונוער במצבי סיכון — החל בקובעי מדיניות חברתית וחינוכית וכלה במדריכים לקידום נוער, עובדים במוסדות לילדים ולנוער, חוקרים, מרצים במכללות ובאוניברסיטאות, מורים וסטודנטים. הערכתי נתונה למכון מופ"ת ולעומדים בראשו על נכונותם להוציא לאור ספר רב היקף זה. העורכים קיבלו על עצמם מטלה נכבדה: להציג לקורא פנורמה מקיפה ומאורגנת של ידע מעודכן, מבוסס מחקר, בתחום ילדים ונוער במצבי סיכון (מאיר טייכמן).
-
לינק
ספר זה הוא כרך ראשון מתוך שניים, אשר אמורים למלא חלל בשדה המקצועי של חינוך וטיפול בילדים ובמתבגרים במצבי סיכון בישראל. מטרת העורכים הייתה לספק לאנשי המקצוע בישראל, הן בשדה הן באקדמיה, כמו גם לסטודנטים המכשירים את עצמם לקראת השתלבות בעבודה חינוכית-טיפולית עם נוער בסיכון, לקט נבחר של מאמרים עדכניים, שרובם מתבססים על מחקר שיטתי ואמפירי (עמנואל גרופר, שלמה רומי).
-
סיכום
מטרת מאמר זה היא להדגיש את חשיבותה של גישת הפדגוגיה החברתית (social pedagogy) להתמודדות עם בעיות חינוכיות-חברתיות. גישה זו זוכה לעניין רב בשנים האחרונות כתיאוריה לטיפול בבעיות קיימות בתחום העבודה החינוכית-סוציאלית. הנחת היסוד של הפדגוגיה החברתית היא, כי לכל ילד זכות להתפתח בדרך ייחודית, שתאפשר לו השגת אוטונומיה. גישה זו גורסת, כי יש ללוות ילדים ובני נוער במהלך התפתחותם, תוך שיתוף פעולה עימם וכדרך להעצמתם. העצמה, בהקשר זה, היא אידאל אתי ואינה נתפסת רק במובנים של רכישת השכלה. היא מאפשרת לפרט למצוא את דרך החיים המתאימה לו וגם מיטיבה עם האנושות בכללותה (מיכאל וינקלר).
-
תקציר
מדגם של 191 נבדקים נבחן כדי לקבוע הבדלים אופייניים מסוימים בין נבדקים המשתמשים באינטרנט במידה רבה לבין נבדקים המשתמשים באינטרנט במידה נמוכה. התוצאות מראות שלאנשים המשתמשים באינטרנט במידה רבה יש ציונים גבוהים יותר במאפיינים של פתיחות ושל החצנה( COSTA, SEBASTIANO; CUZZOCREA, FRANCESCA; NUZZACI, ANTONELLA, 2014).
-
מאמר מלא
החינוך הפורמלי משתוקק ל"חינוך אחר" כפי שמעידה התסיסה . יש חינוך אחר – גלוי לעיני כול אך בלתי נראה . החינוך האחר הוא החינוך הלא פורמלי . מסקנה: החינוך הפורמלי צריך לאמץ את עקרונות החינוך הלא פורמלי . חינוך אחד, החינוך הלא פורמלי, מהדהד את שלוש הביקורות על הפדגוגיה השלטת וכולל את שלושת העקרונות המנחים של הפדגוגיות החדשות. בכל הניסיונות לפצח את הגנום של החינוך הלא פורמלי (ראובן כהנא, דיאנה סילברמן־קלר ואחרים) יש לשלושה עקרונות אלו נוכחות מרכזית. מה שנחשב לעקרונות "אלטרנטיביים", "חדשניים", "מתקדמים" בחינוך הפורמלי הוא בגדר שגרה בחינוך הלא פורמלי ( ניר מיכאלי) .
-
לינק
רמת ההישגים הלימודיים והכישורים החברתיים של ילדים המתחנכים בחינוך ביתי בישראל אינה נבדלת בעיקרה מזו של ילדי החינוך הבית-ספרי. עם זאת, קיימים הבדלים בתחום הקריאה ובתחום אוצר המילים. כך עולה ממחקר שערכה אבישג אדרי, דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, בהנחייתה של פרופ' פנינה קליין ( נגה שביט-רז).
-
לינק
ראובן כהנא הוא האב המייסד של תאוריית החינוך הלא פורמלי בישראל, וכיוון שמדינת ישראל היא תוצר של תנועות נוער – מסגרות של חינוך לא פורמלי – יש לחינוך הלא פורמלי ולתאורטיקן שלו חשיבות רבה. קוד החינוך הלא פורמלי עשוי, לפי כהנא, מהיסודות האלה: וולונטריזם (הצטרפות והסתלקות חופשיות), רב־ממדיות (פעילויות מגוונות), סימטריה (יחסי גומלין שוויוניים), דואליזם (קיום בו־זמני של מגמות שונות), מורטוריום (דחייה זמנית של מחויבויות), מודולריות (הבניה אקלקטית של פעילויות), אינסטרומנטליות הפגנתית ויצרנית (פעילויות הפגנתיות ויצרניות להשגת תוצאות בעתיד) וסימבוליזם פרגמטי (ייחוס משמעות סמלית לעשייה או עשייה סמלית). החלק העיקרי של המאמרים מנסה לשכלל את הקוד הזה וליישם אותו על תופעות חינוכיות וחברתיות מגוונות ( תמר רפופורט ואהוביה כהנא (עורכים),
-
לינק
מחקר זה בחן את השפעת השימוש ברשת חברתית (כגון פייסבוק, אדיולייב) על הזדהות הפרט עם המסגרת החינוכית הבלתי פורמאלית אליה הוא שייך. התיאוריה שנבדקה גורסת כי שימוש ברשת חברתית מגבירה את הזדהות הפרט עם הקבוצה וזאת בעקבות שיפור התקשורת הפנים קבוצתית. תוצאות המחקר מבוססות על שאלון שהועבר ל 607- משתתפים בכיתות י' עד י"ב, חניכים פעילים במסגרת בלתי פורמאלית, המפוזרים ב 18- מרכזים ברחבי הארץ. התוצאות הראו כי שימוש ברשת חברתית מעלה את הזדהות הפרט עם המסגרת החינוכית הבלתי פורמאלית. תוצאות המחקר מצביעות על חשיבות השימוש ברשת חברתית לחיזוק היחסים התוך-קבוצתיים ולמעורבות גדולה יותר בפעילות החברתית של המסגרת( רועי שילו, אבנר כספי) .
-
לינק
מאמר זה מתאר תפיסת הכשרה הפועלת בסמינר הקיבוצים והמבקשת לטשטש את ההבחנות בין הפורמלי לבלתי-פורמלי בחינוך בדרך לטיפוחם של מורים חברתיים. תפיסת ההכשרה ותרגומה המעשי צמחו בחצר המכללה מתוך ערוגותיהם של מסלולים ייחודיים, יוזמות של מרצים והכוונה של ההנהלה . אלה התלכדו לכדי תכנית ניסויית מקיפה, אשר נערכת זו השנה השלישית בשיתוף גף ניסויים ויזמויות במשרד החינוך. תחילה מציג ד"ר ניר מיכאלי שלוש תמונות מתוך התכנית הניסויית; לאחר מכן הוא סוקר וממפה גישות תאורטיות העוסקות בחינוך הבלתי-פורמלי; מדגיש את הגישות הרואות בבלתי-פורמליוּת תפיסת הוראה-למידה שלמה; לבסוף מציע את הפדגוגיה החברתית כמושג שעשוי לייצג אותה תפיסת הוראה בלתי-פורמלית ונציג את עיקריה ( ניר מיכאלי ) .
-
לינק
מערכת החינוך הישראלית צומחת בעת ובעונה אחת עם החברה הישראלית ועם תרבותה. היא נוצרה על ידי החברה העברית בראשית התהוותה והייתה כלי ליצירתה, מאז היא ממשיכה לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית במכוון או באקראי. השתיים משקפות זו את פניה של זו, את מאבקיה ואת בעיותיה של זו וחוזר חלילה. היכרות עם מערכת החינוך פרושה היכרות עם החברה הישראלית, עם הלכי הרוח המקובלים בה, עם השלבים השונים המאפיינים את התפתחותה ועם ציפיותיה לעתיד. בספר זה לוקחת אותנו המחברת למסע היכרות עם מערכת החינוך הישראלית, עם מאפייניה, עם קשייה ועם הצלחותיה מנקודת המוצא שהיכרות וידע הם תנאי להבנה, לשותפות, לביקורת ולשיפור. מטרת הספר היא לתת מבט כולל על סיפורה של מערכת החינוך הישראלית תוך הפניית תשומת לב לזרמים ולמגמות שבה, למגזרים שבהם היא פועלת ולמאפייניה השונים. הספר אינו מתיימר להעמיק בכל אחד מהנושאים הקשורים למערכת החינוך אלא לתת רקע כללי על ציר הזמן, לאפשר את המשך המסע ולעודד חקירה בנתיבים שהקורא יבחר לעצמו.
-
לינק
האתר מיועד לצוותי הוראה באוניברסיטאות ובמכללות, אנשי מחקר, מפקחים, מנהלים, רכזים, מורים, מדריכים, וכל המעוניין בנושאים של חינוך חברתי קהילתי / חינוך לא פורמאלי / Non Formal Education / Social Education. מטרת האתר לחזק ולבסס את עבודתם של אנשי חינוך העוסקים בתחום החברתי, הערכי והקהילתי עם בני נוער, תוך שימוש בשיטות בלתי פורמאליות, במסגרות בית ספריות וחוץ בית ספריות. באתר ניתן למצוא: מאגר פרסומים, קישורים למאגרי מידע, מידע על כנסים, ימי עיון ואירועים ועוד.
- 1
- 2