מחברי מאמר זה ממליצים להציג תיאוריות אטום בלי לדלג על פרטים חיוניים, לבחור מודלים אטומיים באופן שיקל על תלמידים להכין ייצוגים פיסיים, להדגיש את הזיקה בין המידע העדכני ביותר בנושא ובין המודל המוצג ולהשתמש בסימולציות תלת-ממדיות שהכינו מומחים

בספר פיזיקה בגובה העיניים מוצגים ניסויים נבחרים העוסקים בתפיסת מושגי יסוד פיזיקליים שונים. הניסויים פשוטים, ואפשר לבצע אותם גם ללא מכשור מתקדם. הם קשורים לחיי היום-יום, מה שמגביר את מידת העניין של התלמידים בהם ומזמן אפשרות לפיתוח חשיבה הגיונית-מדעית.

במאמר זה, המחברים מתארים פרויקט שפותח עבור קורס בפיזיקה ברמת מתחילים. מטרת הפרויקט הייתה לעודד את התהליך היצירתי במדעים, מאחר ומדע מוזכר לעתים רחוקות בדיונים לגבי יצירתיות. המחברים ביקשו לערב סטודנטים בתהליך היצירתי על ידי הצבת אתגר קולקטיבי לכיתה. האתגר כלל עיצוב אמצעים ברי-קיימא שבעזרתם ניתן יהיה ליצור סרטים קצרים על נושא הקיימות (Munakata, Mika; Vaidya, Ashwin, 2015).

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לקבוע את פרקטיקות ההוראה של מתכשרים להוראת הפיזיקה בבית הספר התיכון ביחס להעדפה שלהם להוראה מסורתית או קונסטרוקטיביסטית. ניתוח הממצאים של הסקר ושל הראיונות הראה שרוב המתכשרים להוראה בבית הספר התיכון החזיקו באמונות ביניים (מסורתיות ועד קונסטרוקטיביסטיות) לגבי הוראת פיזיקה (Demirci, Neset, 2015).

במאמר זה, החוקרים מציגים ומיישמים שיטת ניתוח שיח רב-שיכבתית בכיתות מדעים. שיטה זו מבוססת על המבנה של הפעילות האנושית (פעילות, מעשים, ופעולות) והיא מיושמת כדי לחקור קורס שיטות הוראה לפרחי הוראה בפיסיקה. החוקרים טוענים כי גישה כזו, המבוססת על נקודת מבט פסיכולוגית תרבותית, מעניקה הזדמנויות לבודקים לבצע ניתוח מפורט ומבוסס באופן תיאורטי של אירועי שיח (Drumond Rodrigo Vieira, Gregory J. Kelly).

בעשורים האחרונים, הוראה נתמכת מולטימדיה התפשטה לכל סוגי ורמות בתי הספר. כותבי המאמר, שהם גם מבצעי המחקר, דנו בשאלה האם קיימת אפשרות שדרך אפליקציה של חומרי לימוד בנושאים במדעי הטבע המבוססים על מולטימדיה ניתן להפחית את התנגדות התלמידים והגישה השלילית שלהם לנושאים אלה. כדי לענות על שאלה זאת, נערך מחקר שבו שימת הלב היתה נתונה לאפשרויות להסיר את הגישות השליליות לפיסיקה, שהיא הנושא הכי פחות פופולרי בבית הספר (Jan Zahorec).

לאחרונה פורסם דו"ח הערכה של מכון סאלד שכותרתו; מקצוע הפיזיקה 2001, 2010, 2012. הדו"ח הוזמן ממכון סאלד על ידי קרן טראמפ ובשיתוף הפיקוח על הוראת הפיזיקה במשרד החינוך. דו"ח זה אמור לשרטט תמונת מצב עדכנית על מקצוע הפיזיקה, ומטרתו לספק לקרן מידע שיסייע לקבלת החלטות מושכלות. המחקר התבסס על ניתוח נתונים של מורים לפיזיקה שלימדו בשנים 2001 ו-2010 ועל שאלון נוסף שהועבר לאחרונה ( סיגל בן ארצי – קו לחינוך) .

התיכון הווירטואלי, יוזמה משותפת של קרן טראמפ, משרד החינוך ומטח, נחנך בחודש ספטמבר 2012 באירוע חגיגי ומרגש, בהשתתפות תלמידי המחזור הראשון בפיזיקה. התלמידים הגיעו למטח מכל מרחבי הארץ: דימונה, שפרעם, קרני שומרון, שיטים בערבה ועוד. מטרת התיכון הווירטואלי היא להעלות את מספר התלמידים שיסיימו לימודי מתמטיקה ופיזיקה ברמה מוגברת, ולהביאם להישגים גבוהים. באירוע הפתיחה נפגשו התלמידים עם חבריהם לכיתה הווירטואלית, הכירו את סביבת הלמידה בתיכון הווירטואלי, האזינו להרצאה של מרצה בכיר לפיזיקה, התנסו בפעילויות חקר בפיזיקה (בניית פריסקופ וחקר של מטוטלת), עברו סדנת ניהול זמן, ולסיום קיבלו ערכת מעבדה, עט אלקטרוני וספר לימוד.

מחקר זה בוחן את ההשפעה של טכנולוגיית TEAL הן על הביצוע של התלמידים והן על ההוראה של המורים בהקשר של הוראת פיזיקה באחד מבתי הספר התיכוניים (Shieh, Ruey S., 2012) .

מה משותף לחוקי ניוטון ושירותי כיבוי אש? על שאלה זו מנסים להשיב תלמידי כיתה ח' בסניף תיכון אחוזה של ביה"ס הריאלי בחיפה, במסגרת לימודי הפיזיקה. בשיעורי פיזיקה לומדים התלמידים נושאים כמו "מכאניקה" ו"כוחות ותנ ו ע ה " . במה ל ך השיעורים גם עורכים התלמידים פרויקטמחקרי בנושא "חילוץ מגורדי שחקים", שבו מומחשים נושאי הלימוד.

המחקרים שבדקו בעבר מדוע בנות מדירות את רגליהן ממדע זה גילו שהן נרתעות בין השאר מהאווירה התחרותית שיוצרים הבנים בשיעורים וכן כי ההעדפה של בנים מצד המורים או המורות מפריעה להצלחתן. החוקרים גם דיברו על הציפיות החברתיות השונות מבנות ומבנים . אבל בשנים האחרונות מתברר שלבנות יש גם השגות על דרך לימוד המקצוע, ובעיקר חסרה להן הרלוונטיות לחייהן הן. על רקע זה נולדה לפני כשנתיים תוכנית ניסיונית ללימודי פיסיקה שהדגש בה הוא מודעות ורגישות לבנות וצורכיהן. תוכנית זו, שיזמה היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, מופעלת בשני תיכונים בירוחם, וכן ברחובות, בדימונה ובגן יבנה ( תמר רותם).

בשכבת גיל ממוצעת בישראל יש כיום כ-120 אלף תלמידים. כמה מורים לפיסיקה יש בישראל? כ-850. מה מאפיין את המורים האלה? רובם מבוגרים יחסית – הגיל הממוצע עלה בעשור האחרון ל-50. כמה מורים צעירים לפיסיקה יש במדינת ישראל? עשרות בודדות. אולי פחות. אבי גולן הוא ראש יחידת התלמידים במכון דוידסון לחינוך מדעי. עד לפני שנתיים הוא היה מנהל תיכון בנרקו וייס בבית שמש, ובעברו גם היה מורה למדעים ולמתמטיקה בעירוני ו' בתל אביב ובתיכון פרקאוף באור יהודה. גולן טוען שבתוואי הנוכחי של פרישת מורים ותיקים לפיסיקה לעומת מספרים כה קטנים של מורים חדשים שמצטרפים – תוך חמש שנים יהיו בישראל פחות מ-500 מורים לפיסיקה. לפני 25 שנה – כשאוכלוסיית ישראל היתה קטנה בכ-40% (ומנתה כ-4.3 מיליון איש בלבד) היו בישראל כ-1,000 מורים לפיסיקה ( גיא רולניק ).

השפעת החדרת תכנית הלימודים החדשה בפיסיקה על הטמעתה במערכת החינוך הערבית בישראל נבדקה במחקר הנוכחי. ההשתלמויות במגזר הערבי נתפסו כבלתי מספקות, במיוחד בהשוואה לאלה הנערכות במגזר היהודי. נמתחה עליהן ביקורת נוקבת מצד המורים משתתפי המחקר הנוכחי. כמו כן לדעתם של מורים אלה מעמדם של המדרכים המחוזיים נדחק הצידה ונתפס על ידי אתר האינטרנט של מורי הפיסיקה. התזה המוצעת בעקבות תופעה זו היא שהאתר ממלא תפקיד דומיננטי של סוכן שינוי שניתן לכנותו "סוכן שינוי וירטואלי". הועלה לפיכך הצורך בשינוי מהותי בתפקידם המסורתי של המדריכים המחוזיים. מוצעת גישה אלטרנטיבית שתאפשר להם לחדש את מעמדם הדומיננטי כסוכני שינוי הפועלים בשיתוף הרמוני עם "סוכן השינוי הוירטואלי" ( ראפע ספדי).

המחקר עוקב אחרי הקורס "אור וצבע" בשנים תשס"ג–תשס"ה במכללת אורנים. המטרה הקורס (תכנית המכללה) היא, ללמד את הסטודנטים אופטיקה, כלומר לפתח את ההבנה המושגית בתחום – ידע תוכן (קורס דיסציפלינארי). השיעור מתבצע במעבדה לפיסיקה שבה נמצאים מחשבים. פרחי ההוראה מקבלים משימות בקורס: חלקן משימות מעבדה, חלקן נעזרות בסימולציה וחלקן משימות של נייר ועיפרון. ההסברים שניתנים על ידי הלומדים משתמשים בייצוגים חזותיים של מודל מדעי (אסנת אלדר)