תלמידים
מיון:
נמצאו 1069 פריטים
פריטים מ- 401 ל-420
  • לינק

    באמצעות ראיונות עם 25 בוגרי בית ספר יסודי, מחקר זה בחן את העמדות של התלמידים כלפי שימוש באינטרנט לצורכי בית הספר, תוך חשיפה והבנה של הדפוסים שמאחורי שימוש בתקשוב חינוכי (ICT) לאחר שעות הלימודים והתפיסות שמאחוריהם לגבי למידה, תפקיד המורה והתפקיד הרצוי שממלא התקשוב החינוכי בלמידה (Ben-David Kolikant, Yifat, 2012).

  • לינק

    על פי הקונצנזוס בנושא של חינוך ילדים, כיתות קטנות תורמות לשיפור ההישגים הלימודיים. אולם אם נתעמק בסוגיה, דווקא מדינות עם כיתות צפופות הן בעלות מערכת חינוך מפותחת וזוכות להישגים בינלאומיים בתחום. מספר התלמידים בכיתה הוא אחד הנושאים העיקריים עליהם דנים בחינוך. יתר על כן – קיים בנושא זה קונצנזוס, לפיו ככל שמספר הילדים בכיתה קטן יותר – כן הישגיהם גבוהים יותר. בארץ יש רגישות מיוחדת לנושא, שכן, ישראל היא המדינה שבה צפיפות הכיתות היא השנייה מבין כל מדינות ה-OECD ( חנה דויד ) .

  • לינק

    הרעיון שעומד מאחורי Learni הוא להעביר את תחום החינוך לעולם הדיגיטלי, על-ידי הפיכת ספרי הלימוד הרגילים לספרים דיגיטליים והוספת שכבות נוספות של מידע על-גבי הספרים הללו. המערכת שפיתחה החברה, מאפשרת לתלמידים לבצע אינטראקציה מלאה עם התוכן של הספר, כולל אפשרות להוסיף הערות, לראות הערות של תלמידים אחרים או של המורה וכמובן לתרגם, להקריא בקול, לבדוק פירושים במילון ולחפש באינטרנט, כל אחת מהמילים המופיעות בטקסט.

  • לינק

    נתונים של ארגון ה-OECD מראים שישראל בצמרת מדינות המערב בזמן הכנת שיעורי בית. סקר של המגזין מצא ש-35 מהילדים נעזרים בהוריהם לשיעורי בית, ו-95% מההורים מאמינים כי זה מסייע לילדיהם. אולם מחקרים ומומחים טוענים דווקא כי הכנסת בית הספר לבית אינה מועילה כלל וכלל (ינון מילס).

  • לינק

    באופן לא מפתיע, בהתייחס לגודלה העצום של מערכת החינוך המודרנית ומכוונותה לקהלים שונים ומגוונים, דמותו של הבוגר הרצוי במערכת זו איננה בהירה ותלויה רבות בזמן ובמקום, קרי בערכים השולטים בחברה שבה חי הבוגר ובציפיות המופנות כלפי מערכת החינוך מצד חברי קהילתו. אי בהירות זו מופיעה אף במחקרים הנעשים מעת לעת על בוגרי מערכות חינוכיות אשר תכליתם לבחון את איכות התפוקות של מערכות אלו והתהליכים המתרחשים בהן (יזהר אופלטקה) .

  • לינק

    כאשר למידה נתפסת כתוצר, ואותה אמת מידה ביצועית חלה על כל התלמידים, הנחיית הלמידה ניתנת לצמצום להוראה כחותכן עוגיות: אותם חלקי מידע והדרכה נראים מספיקים עבור כל התלמידים. ניתן לראות זאת גם בפרקטיקות כיתתיות: לתת תבנית לתלמידים ולבקש מהם שיעתיקו אותה – באם מדובר בפרויקט "אמנות", הערות, שעורי בית, חיבור או כל דבר אחר. לא נותר מקום רב לייחודיות או להבחנות, משום שהתוצרים נתפסים כאמת המידה של הלמידה – אשר כמובן אינה משקפת את המציאות, אך עשויה לספק את המנהלים וקובעי המדיניות ( Smith, N.C ) .

  • לינק

    בשיטת למידה מבוססת בעיות מציג המורה או המרצה לתלמידים בעיה מורכבת ומאתגרת שקשורה למציאות. המוטיבציה של התלמידים לפתור בעיות מסוג זה גבוהה יותר מאשר לפתור תרגילים לשם התרגול. כך, מפתח התלמיד הנעה עצמית ללימוד ולפתרון הבעיה. בחלק מן הבעיות הניתנות לתלמידים כתרגילים, הם משובצים בקבוצות עבודה קטנות, כשכל חבר בקבוצה עובד על משימה נפרדת אשר משתלבת במטלה כללית שקיבלה הקבוצה. התלמיד משתלב בתהליך הלמידה שלו ושל אחרים (למידה פעילה), צובר ידע חדש ולא פחות חשוב מכך – הוא מחזיק בידיו חלק משמעותי בתהליך הלמידה שלו והופך להיות אחראי עליו. הוא מרגיש שהצלחת הקבוצה היא בידיו ( אודי מלכה) .

  • לינק

    המאמר עוסק בויסות עצמי בלמידה ובגורמים המשפיעים עליו. ויסות עצמי הוא תהליך אקטיבי בו הלומד מציב לעצמו מטרות ומנסה לשלוט בקוגניציה, במוטיבציה, בהתנהגות ובסביבה שלו בהתאם למטרות שלו ולמשובים שהוא מקבל מהסביבה. מחקרים רבים עומדים על חשיבותו של הוויסות העצמי להישגים ולאיכות החיים של תלמידים ועל הקשר ההדוק בינו לבין תהליכים מוטיבציוניים. המאמר יבחן את חשיבותו של הוויסות העצמי ללמידה יעילה ומשמעותית, יעמוד על הקשר בין הוויסות העצמי לאוריינטציה המוטיבציונית של התלמיד ויתמקד בדרכים בהן סביבת הלמידה משפיעה על תהליכים אלה ( עינת ליכטניגר) .

  • מאמר מלא

    בימיו של דיואי לא היו תנאים למימוש הפילוסופיה הגדולה שלו; כיום התנאים ישנם, אך אין פילוסופיה גדולה. "דיואיזציה" של החשיבה החינוכית תוכל לרתום את התנאים לטובת חינוך אלטרנטיבי שהמאה העשרים ואחת זקוקה לו . הסיבה העיקרית לכישלונו של החינוך הפרוגרסיבי נעוצה באי־הבנה של הפילוסופיה שלו – של דיואי ( אמנון כרמון) .

  • מאמר מלא

    ג'ון דיואי הוא האבא של מהפכת החינוך המודרני, שהעמידה את הילד במרכז. אך המהפכה של דיואי נתקעה באמצע הדרך; צריך לחלץ ולמצות אותה . התלמידים של ימינו אינם מכירים את השם ג'ון דיואי, אך כל אחד ואחת מהם – ביסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון – חייבים לו תודה. על מה? על שיעורי אמנות ושיעורי מחשבים; על הוראה מגוונת שכוללת עבודות חקר, שיחות, צפייה בסרטים; על טיול שנתי; על נוכחותם של יועצים ואבחונים לליקויי למידה; על כל הבחירות וההתאמות; על היחס האישי. כל האפשרויות הללו, הנראות לתלמידים (ומורים) מובנות מאליהן, הן תוצאה של מהפכה חינוכית שהגה והנהיג ג'ון דיואי ( אורית שוורץ-פרנקו ) .

  • לינק

    בתיכון בניו יורק הבינו כי המכשול העיקרי המונע מתלמידים להצטיין הוא קשיי הכתיבה שלהם – וחזרה ללימוד היסודות הפכה את התיכון למופת חינוכי. מהפכת הכתיבה בבית הספר החלה ב-2007, כאשר המנהלת דיידרה דאנג'ליס פתחה בחקירה בשיתוף צוות המורים, שמטרתה להבין מדוע אפילו תלמידים שמשקיעים מאמצים לא מצליחים בלימודיהם. הם הגיעו עד מהרה למסקנה שהמאפיין המשותף לרובם הוא שאינם יודעים לכתוב, אינם יכולים "לתרגם מחשבות למשפטים, פסקאות ומאמרים מגובשים ומנוסחים היטב" ( ליטל לוין) .

  • לינק

    בחיי בתי הספר התיכוניים בארה"ב ובקנדה הולך ונכנס מושג חדש אותו ניתן לתרגם באופן חופשי לעברית כ"רשת למידת משאבים מתוקשבת באינטרנט" . Virtual Learning Commons (VLC). רשת למידת המשאבים היא סוג של קהילת מעשה בחינוך אשר מופעלת על ידי ספריית ביה"ס. מדובר על מרחב מתוקשב שיתופי באינטרנט שבו צוות ספריית ביה"ס יוצר אוספים דיגיטליים שונים לטובת התלמידים והמורים ומגבש באופן מעשי הבנייה של ידע חינוכי באינטרנט. התלמידים עצמם יכולים להיפגש באופן וירטואלי, בכל עת , במרחב השיתופי הזה באינטרנט וללמוד שם בצוותא סביב חומרי הלמידה או חומרי הרקע שאורגנו ( LOERTSCHER D, KOECHLIN C) .

  • לינק

    מאמר זה דן בשאלה, מדוע נושאים מדעיים מסוימים נחשבים כמציגי מכשולים ללמידה ומציע למורים איסטראטגיות אנליזה ועיקוף בעיות אלה. הוא קובע את הטבע של התפיסה השגויה של התלמיד ונותן מספר איסטראטגיות לחשוף אותן ולעורר את התלמיד לחשיבה חוזרת לגבי אמונותיו במערכות. הוא מציג את תפקיד המורים בתיקון התפיסות השגויות האלה על ידי התייחסות וחשיפת הסיבות שגרמו ליצירתן ( Metz B, Gooding J) .

  • לינק

    לקליטה טובה בכיתה א' יש משמעות רבה, כך גם לבחינות הבגרות בתיכון, אבל לפי מחקר אמריקני דווקא כיתה ג' היא הנקודה הקריטית ביותר בלימודים, ועלולה לגרור קשיים רבים בהמשך. הסיבה: בשלב זה הילדים לא רק מתרגלים את מיומנות הקריאה, אלא מתחילים לדלות מידע מטקסטים. "צריך לתגבר ילדים מתקשים בכיתה זו", אומרת החוקרת. בטור שכתבה עבור מגזין טיים, מסבירה חוקרת וסופרת מוכרת בארה"ב, אנני מרפי פול, שספרה הבא "מבריק – המדע שמאחורי החוכמה" עוסק בנושא זה בדיוק, מדוע דווקא כיתה ג' היא משמעותית כל כך. לפי פול, העניין קשור בעיקר ביכולות קריאה ועיבוד מידע. בכיתה ג', מסתבר, יפסיק הילד לקרוא בטקסט את הסיפור הכללי, ויתחיל לדלות מהמילים אינפורמציה (נטעלי גבירץ) .

  • לינק

    מחקר זה בחן את ההשפעה של גישת הלמידה השיתופית על הביצוע של תלמידי תיכון במתמטיקה . במחקר נמצא כי לגישת הלמידה השיתופית יש השפעה מובהקת על הביצוע של התלמידים במתמטיקה בתיכון (Jebson, Sofeme R., 2012).

  • לינק

    במאמר זה, המחברת תוהה כיצד כתיבת בלוג תורמת לתלמידיה. המחברת מציינת מספר יתרונות של כתיבת בלוג עבור התלמידים(Pernille Ripp, 2012).

  • תקציר

    לפרסום נתוני המיצ"ב עלולות להיות השפעות הרסניות על מערכת החינוך. אך הבעיה האמיתית היא בעצם עריכת המבחנים שנהפכו – לקדושים כתוצאה ממדיניות משרד החינוך שחרגה מזמן מייעודה המקורי וקיבלה חיים משל עצמה, מה שאיננו מדיד – למשל מקצועות שאינם כלולים בבחינות המיצ"ב – הפך ללא נחשב. המבחנים האין-סופיים, והאיום הלא-מרומז הטמון בהם, גם הביאו את בתי הספר להדגיש את המימד הטכני שבהוראת המקצועות שכן נבחנים עליהם, שהרי "חייבים להספיק את כל החומר לפני המבחן". אין זמן לשאלות או לחקירה, ללמידה שבסופו של דבר מעניינת ומהותית יותר מסתם שינון ( אור קשתי) .

  • לינק

    ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו לויכוח מהותי המתנהל בימים אלו בארה"ב : קרלסון-פאיג' מתריעה בנוגע לשעות הרבות שילדים צעירים (וגם מבוגרים יותר) מבלים מול מסכים. לדעתה, השהות מול המסך באה על חשבון המשחק החופשי של הילדים, ובגלל זה היא פוגעת בפיתוח הדמיון והיצירתיות שלהם. האם האשמה באמת נמצאת רק בטכנולוגיה, יכול להיות שטכנולוגיות רבות מסוגלות דווקא לעודד את הדמיון ואת היצירתיות. אולי יותר מאשר האינטרנט מונע את היצירתיות, בתי הספר עושים זאת.

  • לינק

    בשנים האחרונות, ציינו הלומדים של כותבת המאמר בקורס סדרי ממשל, גם בדיונים כיתתיים וגם באופן אנונימי בסקרים, שהם מעדיפים התנסות בלמידה מבוססת פרויקטים (PBL), במסגרת קורסים בדרך של לימוד מסורתי בכתה. כאשר תלמידים או סטודנטים עובדים בצוות שבו הם חשים שהתרומות האישיות שלהם יקבלו את ההכרה והערכה המתאימה, למורים יש את החופש לעבוד יותר כזרז ופחות כמעביר ידע . בתפקיד זה, המורה יכול לעזור לסטודנטים באופן אישי היכן שהם נמצאים בלימודיהם ובעשותם כך הם יכולים לעשות את PBL יותר אפקטיבי ואטרקטיבי לכל סוגי התלמידים או הסטודנטים ( Katie Piper ).

  • לינק

    בשנים האחרונות, רוב התלמידים של כותבת המאמר, בקורסי PBL- Project-Based Learning מתקדמים בלימודי ממשל/אזרחות, ציינו , גם בדיונים בכיתה וגם בסקרים אנונימים, שהם מעדיפים למידה בשיטת PBL על הלימוד המסורתי בכיתה. הם מצאו כי שיטת ה-PBL מהנה יותר ומובילה ללמידה עמוקה יותר. יש שני סוגי תלמידים המתנגדים למודל זה. תלמידים מהסוג הראשון, אינם נהנים בכלל מבית הספר ומחפשים דרך להתנגדות מה שיותר קטנה. בגלל שכיתת ה-PBL מתמקדת בתלמידים ובקריאה ליצור, תלמידים בעלי מוטיבציה נמוכה יותר, ימצאו שזה יותר קשה "להסתתר" וכתוצאה מכך להשאר לבד ( Katie Piper).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין