תלמידים
מיון:
נמצאו 1069 פריטים
פריטים מ- 701 ל-720
  • לינק

    אסתי דורון מתייחסת לשאלת שימוש במחשבים ניידים בזמן השיעור וטוענת כי אין למנוע מהתלמידים גישה מלאה לכל יישומי המחשב הנייד בשיעור . היא מביעה את התנגדותה לרעיון החדש של המורים בביה"ס שלתלמידים יהיו מחשבים ניידים, ביחס של מחשב נייד לכל תלמיד, אך שהניידים לא יהיו שייכים להם, הם לא יבואו עם התלמידים לכיתה ולא יחזרו לבית התלמידים, אלא יהיו סגורים בארונות, או על עגלות, ויכנסו ויצאו מן הכיתה בהתאם לצורך. המסקנה המתבקשת מאליה , סבורה אסתי דורון היא, שאין לחפש פתרונות קלים נוסח מחשבים ניידים על עגלות או סגורים בארונות שנכנסים ויוצאים בהתאם לצורך של המורה. המחשבים הניידים צריכים להיות זמינים ללמידה כל הזמן, והתלמידים צריכים להשתמש בהם לצרכי כתיבה, יצירה ועיבוד מידע משמעותי.

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) מתכבדת להביא להלן את תמצית הממצאים ממחקר פיזה 2009. המחקר נוהל ובוצע בישראל על-ידי צוות ראמ"ה (ד"ר ענבל רון-קפלן, ד"ר יואל רפ, וגב' אימאן עואדיה). ממוצע ההישגים באוריינות קריאה בישראל הינו 474 (ממוצע ה- OECD הינו 493). ממוצע זה מדרג את ישראל במקום ה-36 מבין 64 המדינות שהשתתפו במחקר פיזה 2009. מגמות בהישגים לאורך השנים: בין שנת 2006 לשנת 2009 ההישגים של תלמידי ישראל באוריינות קריאה עלו ב-35 נקודות (ובסך הכול ב-22 נקודות משנת 2002). מבין המדינות המשתתפות ישראל נמצאת במקום השלישי במידת השיפור בהישגים. השיפור בין 2006 ל-2009 בא לידי ביטוי גם בהתפלגות התלמידים על-פני רמות הבקיאות: שיעור התלמידים ברמות הבקיאות הגבוהות עלה ב-2% (בנוסף לעלייה ב-1% מ- 2002), ושיעור התלמידים ברמות הבקיאות הנמוכות ירד ב- 12% (לאחר עליה של 6% בין שנת 2002 ל- 2006).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על חוסר ההלימה בין יכולות בני הנוער כיום והתחושה הסובייקטיבית של ירידה באיכותם, כביכול. "מאד אופנתי להיות מודאגים מהשפעות האינטרנט על דרכי החשיבה, ובמיוחד על כושר הריכוז, שלנו. ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבני הנוער. כמעט מידי שבוע אנחנו קוראים שהנוער של היום כבר איננו מסוגל לקרוא ספר מההתחלה עד הסוף. "לא חסרות בעיות חינוכיות שדורשות התייחסות והתמודדות של אנשי חינוך. היו כאלה לפני הדיגיטאליות (וגם לפני הרדיו, ולפני הטלוויזיה) והן בוודאי עוד יהיו איתנו הרבה אחרי שנפסיק להתרגש מהתקשוב. בין הבעיות האלו, בעיית העדר האכפתיות של תלמידים כלפי הנלמד בבית הספר, בעיית ההתגברות של גירויים חוץ-בית-ספריים על השיעורים עצמם, היתה, ותישאר, אחת הגדולות. אבל התייחסות אל התלמידים של היום כאל יצורים מוזרים שנפגעו מחיידק דיגיטאלי וזקוקים לטיפול של דיאטה דלת-תקשוב כדי לרפא אותם איננה הדרך לפתור אותה".

  • לינק

    דניאל ליפסון מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון "ניו יורק טיימס" הבוחנת את ההשלכות של האינטרנט ושימושיו על התנהגות התלמידים בבתי ספר תיכוניים . המחבר בילה מספר חודשים בבית ספר התיכון Woodside וחקר את חייהם הדיגיטליים של התלמידים. כמעט כולם שם מבלים את רוב זמנם במדיה דיגיטלית בעיקר משחקי מחשב, Facebook והתכתבות ב SMS. מתברר כי הדבר פוגע לא רק בציוניהם אלא גם בכושר הריכוז ובזכרון שלהם. רבים הולכים לישון בשעות הקטנות של הלילה לאחר ישיבה ממושכת מול מסך המחשב. אפשר כמובן לשכוח משעורי הבית. מנהל בית הספר לא נשמע מודאג. הוא מציע לנווט את התלמידים לכיוונים יצירתיים בהם הם יוכלו לנצל את הפוטנציאל שלהם. תלמידים שרואים ויוצרים הרבה סרטונים ב Youtube למשל, יכולים ללכת למגמת קולנוע. מורים אחרים מתנגדים לגישתו של המנהל ביה"ס שאינו מודאג . "אי אפשר ללמוד קריאה או כתיבה באמצעות הודעות טקסט" אומרת מורה לאנגלית.

  • לינק

    מחקרים בתחומי חקר המוח מגלים כי אותם חלקים במוח האחראיים לרגשות ולתגובות רגשיות צריכים להיות במצב רגיעה כאשר מתרחשת למידה או מתחוללים תהליכים קוגניטיביים , לכן ממליצה כותבת המאמר לדאוג לסביבת למידה רגועה יותר בכיתה. הניסיון מלמד כי בכיתות רגועות שאינן נתונות בלחץ, התהליך העברת החומר יעיל יותר. יצירת מבוכה או מתח אצל בני אדם בכלל ואצל תלמידים בפרט משבשים את תהליכי הלמידה הקוגניטיביים הנכונים ופוגמים ביכולת הקליטה הקוגניטיבית של התלמידים, לכן מומלץ למורים להפוך את סביבת הכיתה לרגועה יותר ונינוחה לתלמידים וגם תומכת. יתר מזאת, חוקרים בתחומי חקר המוח ופסיכולוגיים חינוכיים (Mary Helen Immordino-Yang ) טוענים שצריך לאפשר לתלמידים להיכשל באווירה של אמון בכתה ללא חשש לכישלון נוסף ומדי פעם גם לאפשר התנסות תוך שמירה על תחושת הצלחה.

  • לינק

    סקירת ביקורת חיובית לגבי ספרה האחרון של פרופסור קרול דואק , פסיכולוגית וחוקרת בתחום החינוך באוניברסיטת סטנפורד. דואק כותבת בספרה על התגבשות הלכי מחשבה ( MINDSET ) או דפוסי מחשבה של אנשים והשפעתם על הצלחה בחינוך ובבתי ספר. לדעתה של פרופסור דואק, הלכי המחשבה של תלמידים מעצבים לעתים את יכולות מימוש הפוטנציאל של תלמידים בבתי הספר וניתן לשפר את היכולות הלימודיות שלהם ע"י שינוי הלכי המחשבה. תלמידים שנכשלו פעם אחת קובעים לעצמם הלך מחשבה מסוים אשר פוגע בפוטנציאל שלהם ומערכת החינוך יכולה לשנות זאת ע"י התמודדות לערעור הלכי מחשבה מוטעים. מורים בכיתה צריכים לבדוק באמצעות שאלונים או ראיונות מה הם הלכי המחשבה של תלמידיהם כנקודת מוצא לשיפור הלמידה בכיתה.

  • לינק

    נעמי פורת כותבת בבלוג שלה על הכנת משימות מתוקשבת במטרה להראות כיצד ניתן לעשות אותן אחרת. היא מניחה כי מורים רבים בונים משימות מתוקשבות לרוב ובכל אתר לימודי ניתן למצוא אוסף אדיר של משימות מתוקשבות, ולא כאן החידוש…במאמרון שלה היא מתייחסת לאופן העבודה עם המשימה המתוקשבת, ועושה זאת דרך דוגמא מעניינת מהשטח. אחד המקצועות הנלמדים בכיתות י' (תלמידים לקוי למידה) אצלה בבית הספר הינו 'תולדות ארץ ישראל' והנושא המרכזי הינו 'ירושלים לאורך התקופות' ( נעמי פורת) .

  • לינק

    על אף ניסיונותיהם של חוקרים רבים לספק היבטים תיאורטיים ולהתחקות אחר הגורמים להתמודדות תקינה או לקויה עם דרישות אקדמיות גבוהות, טרם הצטבר די ידע תיאורטי, או הבנה מספקת של התהליכים הרגשיים שחווים המתבגרים עם לקויות הלמידה. מיעוט המידע בולט במיוחד כאשר מדובר בתקופת מעבר חשובה בחייהם, ובשעה שהם מתמודדים עם למידה אקדמית מורכבת, כדי להשיג את תעודת הבגרות. בולט בהיעדרו קולם של התלמידים, נקודת המבט שלהם ותפיסתם את התהליכים תוך כדי התרחשותם במהלך הלימודים בבית-הספר התיכון. במטרה לתת לתלמידים במה להשמיע את קולם, נערך מחקר לאורך שלוש שנים, שבחן את התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים שמתבגרים עם לקויות למידה חווים בהתמודדותם עם לימודים מורכבים ובחינות הבגרות, תוך הבחנה בין תלמידים עם לקויות למידה מילוליות (verbal learning disabilities) לבין תלמידים עם לקויות למידה שאינן מילוליות ( שרה גבעון).

  • לינק

    נדב בדריאן, מורה לאנגלית בביה"ס נופי ארבל מנסה לשלב יישום ווב 2.0 בתוכנית הלימודים לכיתות ח' בשפה האנגלית. הכלי המתוקשב שנבחר הוא טוויטר בנוסף לכתיבה שיתופית בסביבת גוגל דוקס. העבודה עם מחשבי בית הספר הוכיחה את עצמה לבלתי אפשרית. ראשית, המחשבים בעלי זכרון RAM נמוך שאינו מאפשר עבודה יעילה ומהירה עם כלי רשת מורכבים. בתחילה גילו התלמידים חוסר הבנה של הממשק בטוויטר, כלומר, תהליך ההטמעה הוא ארוך יותר בכיתה. במסגרת הניסוי הנמשך עתה (2010) נפתחו לתלמידים בנוסף מסמכי גוגל דוקס למשימות כתיבה בזוגות. המטרה הייתה ליצור כתיבה חופשית ויצירתית מתוך כתיבה על נושא חופשי.

  • לינק

    סקירת מידע מקיפה של צוות מרכז המידע במכון מופ"ת על שילובם של מחשבים ניידים במערכת החינוך. אנו נוכחים לראות ריבוי בתכניות יזומות המשלבות מחשבים ניידים בבתי הספר. חלק מהן מגובה ביוזמות פרטיות של חברות מסחריות כחלק מן האג'נדה החברתית שלהן וחלק אחר מגובה ביוזמות לאומיות מצד ממשלות, ערים, רשויות ומחוזות חינוך; כולם יחד משתפים פעולה ונרתמים להתאמה ולהסתגלות התקשובית הנדרשת בימינו. במציאות המתפתחת לנגד עינינו, מתגלעים כמה אספקטים מהותיים, המבטאים שינוי אשר דורש התייחסות של 360 מעלות בהיערכות הפדגוגית; למשל, בתי הספר היום הופכים למרכזי יצירה, למידה חדשנות והנאה, שבהם התלמידים מעצבים את עצמם בעזרת מוריהם. קידומן מחייב הטמעה מתקדמת בהכשרת המורים לשימוש יעיל ומפותח בהן ורעיונאיות חדשנית על-מנת לעורר חשיבה והתלהבות של תלמידים בכלים המוצעים דרכן. מורים רבים מדווחים על התלהבות היצירה מצדם ומצד תלמידיהם אך בד בבד מגיעות גם תחושות של עומס יתר בעבודה ודילמות באופן ההבנייה והשילוב, שכן נדרש מהם להיות יצירתיים ולהטמיע את הכלים הטכנולוגיים החדשים במערכי השיעור. בנוסף, מתוארות תכניות לשילוב מחשבים ניידים בישראל ובעולם כשמרביתן כבר צוברות ממצאים מהערכות וניסויים ומגורמים רלבנטיים המעורבים בהן. בין היתר, הובאו "ברוח הנושא" קטעי וידאו עם ראיונות וסקירות קצרות בנושא, לצד ממצאי מחקרים, המלצות, רשמים, היבטים, דילמות, לקחים וביקורות (דזירה פז ועמי סלנט ).

  • לינק

    אורי כהן מציג בספרו "אמת מארץ תצמח", תפיסה שונה ומנוגדת לתפיסה הקיימת כיום בחינוך, וקורא למאבק בעד תפיסה חינוכית הומניסטית, צודקת ושוויונית. הוא, מציע מנסיונו העשיר הצעות ריאליות לשיפור המצב הקיים כיום בחינוך. את "אמת מארץ תצמח" כתב אורי כהן עבור סטודנטים להוראה, מורים צעירים והורים לילדים הלומדים במגמות הטכנולוגיות, ככלי עזר שיסייע להם לקבל החלטות ולהבין כיצד פועל משרד החינוך בנושא המגמות הטכנולוגיות. אורי כהן, בעל תואר שני בפילוסופיה, מורה במגמות הטכנולוגיות מאז 1972 ורכז מגמה טכנולוגית בתיכון מקיף יהוד מזה כ- 15 שנה. בוגר אורט, מדריך חברתי מוסמך. מניסיונו העשיר של אורי כהן, ניתן להבין, כי למרות שלא כל התלמידים הלומדים במגמות הטכנולוגיות מסיימים תיכון עם בגרות מלאה. רובם מצליחים לסיים את התיכון עם תעודת בגרות חלקית או תעודת גמר, ועם הכשרה מקצועית המסייע בשיבוץ בצה"ל ולאחר שיחרורם. עוד טוען המחבר כי למרות המחסור באנשי מקצוע בתעשייה, הממשלה ומשרד החינוך, סוגרים מגמות אלו מאחר והן אינן אטרקטיביות וההוצאה לקיום לימודי הטכנולוגיות גבוהה ביחס ללימודים עיוניים. "אני מתמלא גאווה כשתלמידיי מצליחים לסיים 12 שנות לימוד וחלקם אף ניגש לבחינות הבגרות של המגמה" מציין המחבר ומוסיף, "אילו מגמת הטכנולוגיה לא הייתה קיימת יש להניח, כי רוב תלמידיי היו נפלטים ממערכת החינוך ומחפשים עצמם ברחובות".

  • לינק

    כבר שנים יש ממצאים על ההשפעה החיובית של פרוייקטי חונכות על הישגי תלמידים בבתי הספר , בעיקר בעקבות הצלחתו של פרויקט החונכות פר"ח המופעל כבר שנים רבות ע"י סטודנטים בארץ. לאחרונה פורסמו נתונים על הצלחה של פרויקטי חונכות של המכללות להכשרת מורים , כמו למשל פרויקט החונכות של מכללת אחווה בדרום. עפ"י הדיווח , יש הצלחה משמעותית לפרויקט חונכות באנגלית ומדעים בקריית גת ורהט ע"י מכללת אחווה אשר השתתפה אשתקד בפרויקט חונכות באנגלית ומדעים מטעם משרד המדע.במסגרת הפרויקט שימשו סטודנטים מהמכללה כחונכים באנגלית, מתמטיקה ומדעים לתלמידים בתיכונים; לסטודנטים הוענקו למטרה זו מלגות. בדו"ח המסכם את הישגי הפרויקט בתש"ע, מצוינים הישגי התלמידים באנגלית ובמתמטיקה לפני הפרויקט ואחריו. מהדו"ח עולה, כי במסגרת הפרויקט העניקו 62 סטודנטים 6,693 שעות חונכות באנגלית ומתמטיקה ל 152- תלמידים – מחציתם מרהט ומחציתם מקריית גת. על פי הדו"ח עלה ממוצע הציונים של התלמידים מרהט באנגלית מ 49- לפני הפרויקט ל 69- בסיומו. במתמטיקה עלה ממוצע הציונים של התלמידים מרהט מ 48- לפני הפרויקט ל 66- בסיומו. התלמידים בקריית גת למדו בעיקר מתמטיקה, וממוצע הציונים שלהם במקצוע זה עלה מ 61- לפני הפרויקט ל 75- בסיומו.

  • לינק

    מטרות המחקר ( עבודת דוקטורט) : לבחון את תרומתו של מודל רב מימדי, שכלל גורמי הגנה וגורמי סיכון ותרומתם להסבר תחושת הבדידות של מתבגרים עם ליקויי למידה. נבדקו הקשרים בין המשתנים השונים, בקרב תת הקבוצות של התלמידים עם ליקויי הלמידה, אשר חולקו על-פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. להשוות בין תלמידים עם וללא ליקויי למידה תוך בדיקה של ההבדלים בין קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, בחלוקה על פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. בחלוקה הראשונה התייחס המחקר לשתי קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, על פי סוג בית הספר בו הם למדו. במחקר השתתפו: מתבגרים עם ליקויי למידה אשר עמדו בדרישות הבית ספריות ולמדו בבתי ספר תיכוניים, ומתבגרים עם ליקויי למידה, אשר לא עמדו בדרישות הבית ספריות והמשיכו לימודיהם במרכזי חינוך ונוער ( עדי שרעבי).

  • לינק

    טכנולוגיה מתחדשת יכולה להביא עמה שינויים גדולים וברי משמעות בעולם החינוך. ואכן כיום ניתן להבחין כי תלמידים מעודכנים במוצרי הטכנולוגיה השונים כגון האינטרנט, טוויטר, טלפונים סלולאריים מתקדמים, ומשתמשים בהם על בסיס יומיומי. מכאן, על המחנכים להיות ערים להתפתחויות הטכנולוגיות, שכן עליהם להכשיר את התלמיד לקראת הלמידה במאה ה-21, למידה שמבוססת על הטכנולוגיה והבנת אופן השימוש בה. צורה ופונקציה במאה ה- 21 . המודל היעיל ביותר להשגת מטרה זו הינו Gradual Release of Responsibility Model, המציע כי המורה ינוע ממתן תמיכה מלאה לתלמיד, לנקודה בה הוא נעזר גם בחבריו, עד שלבסוף לא ייתמך כלל. בהקשר זה, תפקידו של המורה במתן גישה לטכנולוגיה הינו חיוני, שכן ביכולתם של הכלים הטכנולוגיים לסייע בתהליך העברת האחריות מן המורה אל התלמיד ולהכשיר את הקרקע עבור התלמידים לפתח את כישורי החשיבה שלהם ( Fisher, Douglas and Nancy Frey).

  • לינק

    להלן עיקרי הריאיון שקיימה רבקה רוזנר עם פרופ' ראובן פוירשטיין. שיטתו של פוירשטיין נולדה בשנת 1956 כאשר עבד עם ילדי מרוקו. הוא מצא שאף אחד מהמבחנים הבינלאומיים והמבחנים תלויי התרבות שבדק לא נתן ביטוי נאות ליכולת הלמידה של הילדים. כתוצאה מכך פותחה שיטת אבחון חדשה אשר הובילה בסופו של דבר לתיאוריה שלימה. העיקרון המרכזי בבסיס התיאוריה הוא שהאדם ניתן לשינוי. במקום לבדוק את הידע הנוכחי של הלומד, שיטת האבחון של פוירשטיין מתמקדת ביכולתו ללמוד ידע חדש. ( רוזנר רבקה) .

  • לינק

    בית הספר "חופי הגליל" בגשר הזיו ידוע כבית ספר יצירתי עתיר ביוזמות חינוכיות מאתגרות מבחינת הלומדים. בשנתיים האחרונות יזם ביה"ס פרויקט למידה מסקרן ומאתגר בשם מילון מקוון "עולם הילד". מילון מקוון "עולם הילד". הקמת מילון המכיל אוסף נכבד של מילים של ילדים- כן, מילים כאלה שרק ילדים משתמשים בהם, ושרובן אינן נהירות למבוגרים. מי יודע מה פירוש המילה "גולולוש" (לא יודעים? שאלו את הילד).בשלב הראשון נאספו המונחים במסגרת שיעורי המחשב- מכיתות ב' – ד'. כל ילד תרם מילים כמיטב הבנתו. הדגש בתהליך הושם על לימוד מיומנות הניסוח של הגדרה טובה למונח- נושא בו מתקשים רוב הילדים. במקום להשתמש במונחי מילון רגילים נעשה שימשו במונחים המתקשרים לילד מבחינה רגשית ומהווים הינע (DRIVE ) ללמידה. נעשה כאן חיבור בין העולם האקדמי-פורמלי הנלמד בבית הספר, ובין "עולם הילד", הלא פורמאלי שאינו זוכה בד"כ להכרה רשמית במסגרת תוכנית הלימודים.

  • לינק

    מחקר זה ממשיג את תפיסת הערכים הארגוניים בבית הספר בעיני התלמידים, בוחן את מבנה היחסים הפנימיים בין הערכים הארגוניים ועומד על הקשר שבין הערכים הארגוניים לדפוסיה של התרבות הארגונית. נקודת המוצא של המחקר הייתה מודל תפיסת הערכים הארגוניים על ידי המורים, הכולל שבעה ערכים: אוטונומיה, הישגיות , חדשנות, רווחה, קונפורמיות, מסגרתיות ושמרנות. תורת השטחות שימשה כגישה המתודולוגית למחקר, וקדם לכך תהליך של הגדרת עולם התוכן, שבוצע בשני שלבים: מחקר ראשון , שכלל 150 תלמידים, ומחקר שני שבו השתתפו 577 תלמידים בטווי הכיתות ו-יב. נמצא כי התלמידים זיהו ארבעה ערכים ארגוניים בבית הספר: מסגרתיות, אנושיות, חדשנות ושמרנות. השוואה בין תפיסת הערכים הארגוניים של התלמידים לבין זו של המורים מלמדת שהערכים בהם מבחינים התלמידים צופנים בחובם את מרבית הערכים הארגוניים המובחנים על ידי המורים ( גרניט אלמוג-ברקת, יצחק פרידמן ).

  • לינק

    ענבל צפרירי, מחנכת כיתה ב' וסטודנטית במכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, מצאה כי מרבית תלמידיה אינם קוראים בשעות הפנאי. במסגרת קורס שהיא לומדת במכללה -"שיטות מחקר איכותניות", החלה המורה במחקר פעולה בכיתתה. במחקר ביקשה צפרירי לבדוק כיצד משתלבת הקריאה בשעות הפנאי של התלמידים ואת תפיסות התלמידים והוריהם לגבי פעילות זאת. במסגרת המחקר ראיינה המורה תלמידים והורים, וערכה תצפיות על פעילויות קריאה בכיתתה. המורה מצאה, כי המסר על חשיבות הקריאה אכן הוטמע אצל התלמידים והוריהם. למרות זאת, דיווחו מרבית התלמידים כי הם קוראים רק כשמכריחים אותם ובשעות שההורים שלהם קובעים. הקריאה נעשתה על מנת לרצות את ההורים. ההורים ראו בקריאה כלי חשוב לקידום היכולות הלימודיות של ילדיהם, ולכן אילצו אותם לקרוא, דבר שהיה כרוך בוויכוחים רבים. ההורים אף ביקשו לגייס את המורה למשימת השכנוע של ילדיהם לקרוא בבית. התברר כי הקריאה נתפסה על ידי התלמידים כמטלה לימודית נוספת ואף כעונש, שרק לאחר שביצעו אותו היו יכולים להתפנות לעיסוקים אטרקטיביים יותר. התוצאה הייתה רתיעה מקריאה כפעילות פנאי.

  • לינק

    מערכת החינוך בפינלנד מנסה, מזה כמה שנים להביא לייצוג יותר מעשי של מיומנויות המאה ה-21 בבתי הספר . הפינים מקדישים לכך מחשבה , בסיוע האוניברסיטאות המקומיות ומומחים לחינוך. היישום בפועל של מיומנויות אלו בבתי הספר בפינלנד עדיין לא בוצע הלכה למעשה. עם זאת, הפינים לא ויתרו על התוכניות שלהם ליישום הדרגתי של מיומנויות אלו. הגישה של המודל הפיני מפורטת בשלושה סעיפים, המדגישים למידה שיתופית ולמידה פעילה הממוקדת בפתרון בעיות: למידה קואופרטיבית – למידה שמטרתה יצירת תוצר משותף ע"י קבוצת לומדים; למידה קולבוראטיבית – למידה מבוססת פתרון בעיות ושיתוף (הדגש על תהליך משותף ולאו דווקא תוצר משותף); אסטרטגיות למידה פעילה – בלמידה הפעילה, תהליך עיבוד המידע ויצירת הידע דורש אוריינטציה של פתרון בעיות חשיבה ביקורתית ויכולת להערכת מידע. היעד המרכזי של עיבוד מידע ויצירת ידע הוא שהלומד יתבסס על יישום של ידע קודם ויבנה ידע חדש בתהליכים קוגניטיביים . הפינים מונים שמונה מיומנויות שיש להקנות לתלמידים במאה ה 21.

  • סיכום

    בשנים 2003-2006 נערך בישראל מחקר בו השתתפו תלמידי בית ספר תיכון ממערכת החינוך הממלכתית. במסגרת המחקר רואיינו תלמידים בכיתות י'-י"ב בארבעים קבוצות מיקוד בבתי ספר תיכון ממלכתיים ובבתי ספר "אלטרנטיביים". התלמידים נשאלו: "מהי למידה טובה בעיניך?" המאמר שפורסם ב"הד החינוך" עוסק בשלוש סוגיות עיקריות: יחסם של התלמידים לציונים, יחסם למדדים של הצלחה וכישלון ויחסם לחוויית הלמידה בכלל. מרבית התלמידים סבורים כי ציונים הם הקריטריון המרכזי ללמידה טובה. הייתה התייחסות מועטה של התלמידים להיבטים רגשיים בלמידה כגון הנאה, התלהבות, אתגר, סקרנות, עניין אישי או אהבת מקצוע מסוים.כמו כן התלמידים התייחסו מעט מאד להיבטים של למידה מורכבת כמו חקר, למידה עצמאית ולמידה מתוך רצון לדעת.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין