אסתי דורון מתייחסת לשאלת שימוש במחשבים ניידים בזמן השיעור וטוענת כי אין למנוע מהתלמידים גישה מלאה לכל יישומי המחשב הנייד בשיעור . היא מביעה את התנגדותה לרעיון החדש של המורים בביה"ס שלתלמידים יהיו מחשבים ניידים, ביחס של מחשב נייד לכל תלמיד, אך שהניידים לא יהיו שייכים להם, הם לא יבואו עם התלמידים לכיתה ולא יחזרו לבית התלמידים, אלא יהיו סגורים בארונות, או על עגלות, ויכנסו ויצאו מן הכיתה בהתאם לצורך. המסקנה המתבקשת מאליה , סבורה אסתי דורון היא, שאין לחפש פתרונות קלים נוסח מחשבים ניידים על עגלות או סגורים בארונות שנכנסים ויוצאים בהתאם לצורך של המורה. המחשבים הניידים צריכים להיות זמינים ללמידה כל הזמן, והתלמידים צריכים להשתמש בהם לצרכי כתיבה, יצירה ועיבוד מידע משמעותי.

דניאל ליפסון מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון "ניו יורק טיימס" הבוחנת את ההשלכות של האינטרנט ושימושיו על התנהגות התלמידים בבתי ספר תיכוניים . המחבר בילה מספר חודשים בבית ספר התיכון Woodside וחקר את חייהם הדיגיטליים של התלמידים. כמעט כולם שם מבלים את רוב זמנם במדיה דיגיטלית בעיקר משחקי מחשב, Facebook והתכתבות ב SMS. מתברר כי הדבר פוגע לא רק בציוניהם אלא גם בכושר הריכוז ובזכרון שלהם. רבים הולכים לישון בשעות הקטנות של הלילה לאחר ישיבה ממושכת מול מסך המחשב. אפשר כמובן לשכוח משעורי הבית. מנהל בית הספר לא נשמע מודאג. הוא מציע לנווט את התלמידים לכיוונים יצירתיים בהם הם יוכלו לנצל את הפוטנציאל שלהם. תלמידים שרואים ויוצרים הרבה סרטונים ב Youtube למשל, יכולים ללכת למגמת קולנוע. מורים אחרים מתנגדים לגישתו של המנהל ביה"ס שאינו מודאג . "אי אפשר ללמוד קריאה או כתיבה באמצעות הודעות טקסט" אומרת מורה לאנגלית.

מחקרים בתחומי חקר המוח מגלים כי אותם חלקים במוח האחראיים לרגשות ולתגובות רגשיות צריכים להיות במצב רגיעה כאשר מתרחשת למידה או מתחוללים תהליכים קוגניטיביים , לכן ממליצה כותבת המאמר לדאוג לסביבת למידה רגועה יותר בכיתה. הניסיון מלמד כי בכיתות רגועות שאינן נתונות בלחץ, התהליך העברת החומר יעיל יותר. יצירת מבוכה או מתח אצל בני אדם בכלל ואצל תלמידים בפרט משבשים את תהליכי הלמידה הקוגניטיביים הנכונים ופוגמים ביכולת הקליטה הקוגניטיבית של התלמידים, לכן מומלץ למורים להפוך את סביבת הכיתה לרגועה יותר ונינוחה לתלמידים וגם תומכת. יתר מזאת, חוקרים בתחומי חקר המוח ופסיכולוגיים חינוכיים (Mary Helen Immordino-Yang ) טוענים שצריך לאפשר לתלמידים להיכשל באווירה של אמון בכתה ללא חשש לכישלון נוסף ומדי פעם גם לאפשר התנסות תוך שמירה על תחושת הצלחה.

נדב בדריאן, מורה לאנגלית בביה"ס נופי ארבל מנסה לשלב יישום ווב 2.0 בתוכנית הלימודים לכיתות ח' בשפה האנגלית. הכלי המתוקשב שנבחר הוא טוויטר בנוסף לכתיבה שיתופית בסביבת גוגל דוקס. העבודה עם מחשבי בית הספר הוכיחה את עצמה לבלתי אפשרית. ראשית, המחשבים בעלי זכרון RAM נמוך שאינו מאפשר עבודה יעילה ומהירה עם כלי רשת מורכבים. בתחילה גילו התלמידים חוסר הבנה של הממשק בטוויטר, כלומר, תהליך ההטמעה הוא ארוך יותר בכיתה. במסגרת הניסוי הנמשך עתה (2010) נפתחו לתלמידים בנוסף מסמכי גוגל דוקס למשימות כתיבה בזוגות. המטרה הייתה ליצור כתיבה חופשית ויצירתית מתוך כתיבה על נושא חופשי.

סקירת מידע מקיפה של צוות מרכז המידע במכון מופ"ת על שילובם של מחשבים ניידים במערכת החינוך. אנו נוכחים לראות ריבוי בתכניות יזומות המשלבות מחשבים ניידים בבתי הספר. חלק מהן מגובה ביוזמות פרטיות של חברות מסחריות כחלק מן האג'נדה החברתית שלהן וחלק אחר מגובה ביוזמות לאומיות מצד ממשלות, ערים, רשויות ומחוזות חינוך; כולם יחד משתפים פעולה ונרתמים להתאמה ולהסתגלות התקשובית הנדרשת בימינו. במציאות המתפתחת לנגד עינינו, מתגלעים כמה אספקטים מהותיים, המבטאים שינוי אשר דורש התייחסות של 360 מעלות בהיערכות הפדגוגית; למשל, בתי הספר היום הופכים למרכזי יצירה, למידה חדשנות והנאה, שבהם התלמידים מעצבים את עצמם בעזרת מוריהם. קידומן מחייב הטמעה מתקדמת בהכשרת המורים לשימוש יעיל ומפותח בהן ורעיונאיות חדשנית על-מנת לעורר חשיבה והתלהבות של תלמידים בכלים המוצעים דרכן. מורים רבים מדווחים על התלהבות היצירה מצדם ומצד תלמידיהם אך בד בבד מגיעות גם תחושות של עומס יתר בעבודה ודילמות באופן ההבנייה והשילוב, שכן נדרש מהם להיות יצירתיים ולהטמיע את הכלים הטכנולוגיים החדשים במערכי השיעור. בנוסף, מתוארות תכניות לשילוב מחשבים ניידים בישראל ובעולם כשמרביתן כבר צוברות ממצאים מהערכות וניסויים ומגורמים רלבנטיים המעורבים בהן. בין היתר, הובאו "ברוח הנושא" קטעי וידאו עם ראיונות וסקירות קצרות בנושא, לצד ממצאי מחקרים, המלצות, רשמים, היבטים, דילמות, לקחים וביקורות (דזירה פז ועמי סלנט ).

כבר שנים יש ממצאים על ההשפעה החיובית של פרוייקטי חונכות על הישגי תלמידים בבתי הספר , בעיקר בעקבות הצלחתו של פרויקט החונכות פר"ח המופעל כבר שנים רבות ע"י סטודנטים בארץ. לאחרונה פורסמו נתונים על הצלחה של פרויקטי חונכות של המכללות להכשרת מורים , כמו למשל פרויקט החונכות של מכללת אחווה בדרום. עפ"י הדיווח , יש הצלחה משמעותית לפרויקט חונכות באנגלית ומדעים בקריית גת ורהט ע"י מכללת אחווה אשר השתתפה אשתקד בפרויקט חונכות באנגלית ומדעים מטעם משרד המדע.במסגרת הפרויקט שימשו סטודנטים מהמכללה כחונכים באנגלית, מתמטיקה ומדעים לתלמידים בתיכונים; לסטודנטים הוענקו למטרה זו מלגות. בדו"ח המסכם את הישגי הפרויקט בתש"ע, מצוינים הישגי התלמידים באנגלית ובמתמטיקה לפני הפרויקט ואחריו. מהדו"ח עולה, כי במסגרת הפרויקט העניקו 62 סטודנטים 6,693 שעות חונכות באנגלית ומתמטיקה ל 152- תלמידים – מחציתם מרהט ומחציתם מקריית גת. על פי הדו"ח עלה ממוצע הציונים של התלמידים מרהט באנגלית מ 49- לפני הפרויקט ל 69- בסיומו. במתמטיקה עלה ממוצע הציונים של התלמידים מרהט מ 48- לפני הפרויקט ל 66- בסיומו. התלמידים בקריית גת למדו בעיקר מתמטיקה, וממוצע הציונים שלהם במקצוע זה עלה מ 61- לפני הפרויקט ל 75- בסיומו.

טכנולוגיה מתחדשת יכולה להביא עמה שינויים גדולים וברי משמעות בעולם החינוך. ואכן כיום ניתן להבחין כי תלמידים מעודכנים במוצרי הטכנולוגיה השונים כגון האינטרנט, טוויטר, טלפונים סלולאריים מתקדמים, ומשתמשים בהם על בסיס יומיומי. מכאן, על המחנכים להיות ערים להתפתחויות הטכנולוגיות, שכן עליהם להכשיר את התלמיד לקראת הלמידה במאה ה-21, למידה שמבוססת על הטכנולוגיה והבנת אופן השימוש בה. צורה ופונקציה במאה ה- 21 . המודל היעיל ביותר להשגת מטרה זו הינו Gradual Release of Responsibility Model, המציע כי המורה ינוע ממתן תמיכה מלאה לתלמיד, לנקודה בה הוא נעזר גם בחבריו, עד שלבסוף לא ייתמך כלל. בהקשר זה, תפקידו של המורה במתן גישה לטכנולוגיה הינו חיוני, שכן ביכולתם של הכלים הטכנולוגיים לסייע בתהליך העברת האחריות מן המורה אל התלמיד ולהכשיר את הקרקע עבור התלמידים לפתח את כישורי החשיבה שלהם ( Fisher, Douglas and Nancy Frey).

בית הספר "חופי הגליל" בגשר הזיו ידוע כבית ספר יצירתי עתיר ביוזמות חינוכיות מאתגרות מבחינת הלומדים. בשנתיים האחרונות יזם ביה"ס פרויקט למידה מסקרן ומאתגר בשם מילון מקוון "עולם הילד". מילון מקוון "עולם הילד". הקמת מילון המכיל אוסף נכבד של מילים של ילדים- כן, מילים כאלה שרק ילדים משתמשים בהם, ושרובן אינן נהירות למבוגרים. מי יודע מה פירוש המילה "גולולוש" (לא יודעים? שאלו את הילד).בשלב הראשון נאספו המונחים במסגרת שיעורי המחשב- מכיתות ב' – ד'. כל ילד תרם מילים כמיטב הבנתו. הדגש בתהליך הושם על לימוד מיומנות הניסוח של הגדרה טובה למונח- נושא בו מתקשים רוב הילדים. במקום להשתמש במונחי מילון רגילים נעשה שימשו במונחים המתקשרים לילד מבחינה רגשית ומהווים הינע (DRIVE ) ללמידה. נעשה כאן חיבור בין העולם האקדמי-פורמלי הנלמד בבית הספר, ובין "עולם הילד", הלא פורמאלי שאינו זוכה בד"כ להכרה רשמית במסגרת תוכנית הלימודים.

מחקר זה ממשיג את תפיסת הערכים הארגוניים בבית הספר בעיני התלמידים, בוחן את מבנה היחסים הפנימיים בין הערכים הארגוניים ועומד על הקשר שבין הערכים הארגוניים לדפוסיה של התרבות הארגונית. נקודת המוצא של המחקר הייתה מודל תפיסת הערכים הארגוניים על ידי המורים, הכולל שבעה ערכים: אוטונומיה, הישגיות , חדשנות, רווחה, קונפורמיות, מסגרתיות ושמרנות. תורת השטחות שימשה כגישה המתודולוגית למחקר, וקדם לכך תהליך של הגדרת עולם התוכן, שבוצע בשני שלבים: מחקר ראשון , שכלל 150 תלמידים, ומחקר שני שבו השתתפו 577 תלמידים בטווי הכיתות ו-יב. נמצא כי התלמידים זיהו ארבעה ערכים ארגוניים בבית הספר: מסגרתיות, אנושיות, חדשנות ושמרנות. השוואה בין תפיסת הערכים הארגוניים של התלמידים לבין זו של המורים מלמדת שהערכים בהם מבחינים התלמידים צופנים בחובם את מרבית הערכים הארגוניים המובחנים על ידי המורים ( גרניט אלמוג-ברקת, יצחק פרידמן ).

בשנים 2003-2006 נערך בישראל מחקר בו השתתפו תלמידי בית ספר תיכון ממערכת החינוך הממלכתית. במסגרת המחקר רואיינו תלמידים בכיתות י'-י"ב בארבעים קבוצות מיקוד בבתי ספר תיכון ממלכתיים ובבתי ספר "אלטרנטיביים". התלמידים נשאלו: "מהי למידה טובה בעיניך?" המאמר שפורסם ב"הד החינוך" עוסק בשלוש סוגיות עיקריות: יחסם של התלמידים לציונים, יחסם למדדים של הצלחה וכישלון ויחסם לחוויית הלמידה בכלל. מרבית התלמידים סבורים כי ציונים הם הקריטריון המרכזי ללמידה טובה. הייתה התייחסות מועטה של התלמידים להיבטים רגשיים בלמידה כגון הנאה, התלהבות, אתגר, סקרנות, עניין אישי או אהבת מקצוע מסוים.כמו כן התלמידים התייחסו מעט מאד להיבטים של למידה מורכבת כמו חקר, למידה עצמאית ולמידה מתוך רצון לדעת.