המורה והמחנך דביר קפלן מסביר ומדגים את התפיסה של תגים דיגיטליים בהערכת תלמידים בביה"ס באמצעות ביאור נושא התגים הדיגיטליים, ההיסטוריה שלו והפריסה שלו בעולם ובארץ כיום. לשם הבהרה הוא מוסיף סרטון קצר שיפזר חלק מהערפל הסובב את הנושא. תג דיגיטלי הוא קובץ של תמונה הקרוי “תג” לרוב קובץ התמונה יהיה קשור באופן ישיר לנושא, לדוגמא, אם תלמיד הוכיח בכיתה שהוא שולט בנושא השברים באמצעות השלמת שלבים שונים לאורך תהליך הלמידה, הוא יקבל בסוף “תג" כלומר תמונה המציגה את ההישג שלו ( דביר קפלן ) .

מטרת המחקר המתואר בפרק זה הייתה להתחקות אחר ההתנסויות של תלמידי כיתה אחת לגבי הכנת שיעורי-בית כדי לחשוף את אמונותיהם ותפיסותיהם בנושא, באמצעות מתודולוגיה איכותית ולהפיק מכך תובנות לגבי בניית שיעורי-הבית והדרך להפיכתם למרכיב המקדם הישגים וחינוך. השאלות העיקריות שנשאלו היו: כיצד תופסים התלמידים את יכולתם להכין שיעורי-בית לפני ההתערבות ולאחריה, ומהן הסיבות לאי הכנת שיעורי-בית ( שרה כ"ץ, יחיאל פריש) .

מקורות המידע הפתוחים בעידן האינטרנט ונגישותם של התלמידים למידע זה הופכים את המורה מאוצר הידע הראשי, שתפקידו להקנות ידע, למנהל הלמידה, שתפקידו לאפשר למידה, לארגן סביבה לימודית העונה על צורכי לומדים שונים, ולפקח על תהליך הלמידה. מטבע הדברים המורים נדרשים לאוריינות טכנולוגית ולהוראה מקוונת, ומכאן הקפיצה לקשר חברתי ברשתות חברתיות נראית אולי טבעית ( צפי טימור).

קיצו של החופש הגדול מבשר על תחילת הלימודים, אך קדמה לו תקופת “החזרה ללימודים” בה רוכשים את הציוד הנדרש לבית הספר, עפרונות, מחברות, קלמרים ו…טאבלטים. בתקופת החזרה ללימודים, יצרניות מחשבי הלוח בארצות הברית הביאו את מחירי הטאבלטים לשפל חסר תקדים, במטרה להתחרות על ליבו של ההורה. HP, אמזון ומיקרוסופט, השילו כולן בין עשרות למאות דולרים ממחירם של הטאבלטים, במטרה להפוך אותם לאפשרות קורצת (ניב ליליאן והראל שטנשטיין ).

רגע לפני הצלילה למעמקי בית הספר, ד"ר עידן ירון מספר על התשוקה, הגישה וההגשה. אפשר לומר שהדבר המשותף לכל העבודות שלי הוא ניסיון להגיע לתובנות על ההתנהגות האנושית ועל החיים החברתיים דרך התבוננות בתופעות שוליות; להבין את המרכז באמצעות שיטוט באזורי סְפר. אני מוצא שאנשים, קבוצות, אירועים ואתרים שוליים הם אוצר בלום למתעניין בבני אדם ובמה שעובר עליהם ( יורם הרפז) .

בשנתיים האחרונות פועלת בחטיבות הביניים ובתיכונים בעיר חולון תוכנית שמטרתה הטמעה של תפיסה פדגוגית בהשראת בתי ספר היי-טק היי (High Tech High, HTH) בסן דייגו. תוכנית הטמעה זו נערכת בהנחיית המכון לחינוך דמוקרטי, מחלקת החינוך של עריית חולון ומשרד החינוך, והיא מיועדת להוביל לשינוי בתהליכים פדגוגיים בבתי הספר בעיר. בשנה האחרונה לוותה העשייה בבתי הספר בתהליך הערכה מעצבת שהתמקד בתהליכי ההטמעה של השינוי הפדגוגי בקרב מנהלים ומורים, וכן הערכה מסכמת של התוכנית בסוף שנת הפעילות, שכללה גם את אוכלוסיית התלמידים. תוכנית ההערכה שליוותה את תהליך ההטמעה נגעה לכלל האוכלוסיות שהיו מעורבות במחקר: הצוות החינוכי המוביל, מנהלי בתי הספר, מנחי המכון לחינוך דמוקרטי, המורים והתלמידים. מסמך זה מתמקד בעמדותיהם של התלמידים בלבד בנוגע לתוכנית ולחוויות הלמידה כלמידה משמעותית ( יעל שטימברג, חגית ששון).

התלמידים בבתי הספר היסודיים בישראל מבלים את רוב שעות היום בכיתות צפופות במיוחד. מבדיקת TheMarker עולה כי המספר הגדול של תלמידים בכיתות בישראל, שחורג מהנהוג בעולם המערבי, הוא רק חלק מהבעיה. התקן שהנהיג משרד החינוך במשך עשרות שנים קבע כי יש לבנות כיתות־אם בגודל של 49 מ"ר, וכיום אלה הכיתות הנפוצות. לפי התקן, ניתן להכניס לכיתות האלה עד 40 תלמידים. המשמעות היא שחלק מהכיתות בבתי הספר היסודיים בישראל הן כל כך צפופות, עד שהשטח המוקצה לכל תלמיד מסתכם ב-1.22 מ"ר – לא כולל השטח למורה ( ליאור דטל).

רגע אחרי היציאה מעומק בית הספר ( תצפיות בביה"ס של הסוציולוג ד"ר עידן ירון) ) : העורך ( ד"ר יורם הרפז) והכותב מחלצים תובנות . מתוך התמונות המתגבשות של התצפיות בולט קיומם של שני עולמות מקבילים: זה של הצעירים המתבגרים וזה של בית הספר. הצעירים עסוקים בחייהם, המוכתבים על ידי מצוקות הגיל, תרבות הנוער ובעיות אישיות, ובית הספר מתאמץ ללמד תכנית לימודים המנותקת מחייהם ולהכין אותם לבחינות. העולמות נפגשים לעתים, אך לרוב כל עולם מסתובב על צירו" (יורם הרפז)

שלוש שנים יושב הסוציולוג ד"ר עידן ירון בבית ספר במרכז הארץ ומתבונן בתלמידים, במורים ובמנהלים . הוא מ גלה נוער צמא לאוזן קשבת, מורים שנהפכו למכונות הכתבה, ומסביב אלימות, עדתיות וגזענות. המון גזענות . הצד הנסתר של בית הספר . ד"ר עידן ירון, סוציולוג שמבלה כבר שלוש שנים בתצפית אנתרופולוגית על שגרת חייו של בית ספר שש-שנתי במרכז הארץ. מבחר קצר של קטעים מייצגים מתוך המאמר המלא כפי שהתפרסם בגיליון "הד החינוך" , אוגוסט 2013

דו"ח עכשווי של תאגיד RAND, בשיתוף עם המחלקה לחינוך, מנסה לספק סקירה אובייקטיבית של למידה מעורבת. Blended learning או שיטת 'הלמידה המעורבת' היא הוראה המשלבת למידה מרחוק ומפגשים פנים אל פנים. הדו"ח מצא שתכנית הלימודים, שכללה הן זמן הוראה על גבי מחשבים והן הוראה פנים אל פנים, שיפרה את הביצוע בבית הספר התיכון (Katrina Schwartz, 2013).