-
לינק
המאמר בוחן את המושג "אחר" במשמעות של "אחר שונה" בניגוד ל"אחר – מי שאינו אני" וזאת לאור מודל השילוב והמצע הרעיוני של ההכלה בחברה ובמערכת החינוך בישראל. בחלקו, מאמר זה הינו מאמר עמדה המגובה בניתוח של ספרות מחקרית. לאור סקירת הספרות ניתן לקבוע כי במודל השילוב שבבסיסו רעיון הנורמליזציה, ההתייחסות ל"אחר השונה" כאדם שלם היא מצומצמת, ואילו המצע הרעיוני של ההכלה תואם את הראייה ההוליסטית והפלורליסטית הרואה ב"אחר השונה" את הייחודיות שבו ומעודד אותו לחיים שייתפסו כמשמעותיים אף בעיניו ( צפי טימור) .
-
לינק
-
לינק
אם התלמידים יאספו בעצמם את המידע, ותהליך האיסוף עצמו יזכה להתייחסות בכיתה, הרי שמעבר לחומר הנלמד, התלמידים ילמדו לאתר ולמיין מידע. אין חולק על כך שזוהי אחת המיומנויות החשובות ביותר בעידן מהפכת המידע שבו אנו נמצאים. יתכן שבשלב ראשון יש מעט מאד תלמידים שמתאימים למשימה מעין זו, אבל בוודאי זה לא ישתפר באופן ספונטני, ולכן חשוב להכניס שימוש במיומנויות אלו כחלק משגרת הלמידה ללא הבדלי גיל, מקצוע או אוכלוסייה . כדאי גם לקרוא את התגובה למאמר( חובב יחיאלי) .
-
לינק
ממעקב אחר כיווני החשיבה במערכות חינוך בעולם כיום מסתמן כי הנושא של אוצרות דיגיטאלית בחינוך זוכה לאחרונה להתעניינות גוברת. אנשי החינוך וגם אנשי התקשוב החינוכי הגיעו למסקנה כי הלומדים , בין אם הם תלמידים או סטודנטים , צריכים להתמודד עם הבניית הידע באופן פעיל על מנת לחוש את יתרונות הלמידה המשמעותית . תהליך האוצרות הדיגיטאלית מחייב את הלומד לאסוף מידע אך גם לגבש אותו בהקשרים שונים וגם לדעת כיצד להפיצו בערוצי הפצה שונים ומגוונים , כגון רשתות חברתיות .
-
לינק
המורה לאנגלית לארי פרלאזו, המלמד בבית ספר תיכון בארה"ב , בקליפורניה (Sacramento, CA.) מדווח בבלוג שלו על היערכות חדשנית בבית הספר שלו לקראת הפעלת קהילות למידה מתוקשבות עם מספר מצומצם של לומדים (Small Learning Communitie) . ההיערכות היא חלק מתכנית כוללת של ביה"ס לחזק ולהטמיע את הלמידה הרגשית-חברתית של התלמידים בביה"ס התיכון . המורים בביה"ס הם שותפים מלאים ופעילים למהלך זה שיפעל במקביל לכיתות הלימוד הסטנדרטיות ויאפשר תמיכה רגשית וגיבוש של התלמידים בקהילות מתוקשבות לומדות (Larry Ferlazzo).
-
לינק
מי זוכר את הרגשת העונג והגאווה בילדותנו כאשר קיבלנו מדבקת סמיילי מהמורה על הכנת עבודה טובה או תג בקיאות מהמדריך בצופים…? מתברר שמגמת ה"פרצופונים" לא חלפה מהעולם, ואף משתדרגת בימים אלו והופכת לדיגיטלית. בתקופה של שיח על הערכה חלופית והתמקדות באקטיביזם של הלומדים, לאותן "מדבקות הסמיילי" יש ערך רב. בנוסף, מגמת הלמידה מרחוק חוצת הגבולות וקורסי ה-MOOC הצוברים תאוצה מחייבת קרדיטציה דיגיטלית ומנגנוני איסוף דיגיטליים של הישגי הלומדים. תג דיגיטלי הוא ייצוג מקוון של מיומנות שהרווחת במהלך הלמידה. לרוב מדובר בתגים ויזואליים ופומביים. תגים אלה נועדו להגביר את המוטיבציה, לדרבן תחרות בין הלומדים, ולספק מכניקת משחקים המסייעת בהפיכת תהליך הלמידה למאתגר ומרתק ( שיר (בוים) שוורץ) .
-
לינק
הציבור האמריקאי אינו מכיר את מבחני פיזה וטימס כמו הציבור הישראלי, אבל הוא מכיר היטב את המיקום הנמוך של ארצות הברית בדירוגים הללו, וגם הוא מחפש קיצור דרך לצמרת. על רקע זה יצא לאור בימים אלו ספרה של העיתונאית אמנדה ריפליי "הילדים הכי חכמים בעולם".הספר סוקר ברוח ההשוואות של פיזה את מערכות החינוך בגרמניה, בארצות הברית, בדרום קוריאה, בפולין וכמובן בפינלנד. כדי להבין את נקודת המוצא של המחברת כדאי לבחון את האינדקס: בעוד שנושא הפערים החברתיים מוזכר פעמיים, מבחני פיזה מוזכרים יותר משלושים פעם ( יולי תמיר) .
-
לינק
חקר מבדיל – דיפרנציאלי והוראת מדעים כחקר הם שתי גישות פדגוגיות העולות בשיחות של מורי מדעים לעיתים קרובות. מורים מכירים בחשיבות שתי השיטות אך קורה שהם נתקלים בקשיים בתרגומן להוראת המדעים בכיתה. מאמר זה מתאר כיצד להבדיל במחקר המושג צפיפות, עבור שונות בנכונות התלמידים על ידי שינוי רמת החקר תוך שימוש בגישה הניתנת לתרגום בקלות לניסיונות בכל רמה של חקר. ניתן להגדיר את המושג חקר בדרך שימושית ונגישה, כתהליך למידה פעיל שבו תלמידים עונים על שאלות מחקר דרך אנליזת נתונים. גישה ישירה כזאת קלה להבנה אצל המורים ( Whitworth, Brooke A. Maeng, Jennifer L. Bell, Randy L ).
-
מאמר מלא
-
לינק
קבוצה של מורים צעירים מבקשת לעודד הוראה באמצעות משחקים. לכנס שארגנו בחופשת סוכות הגיעו יותר ממאה מורים, ששמחו ללמוד על האפשרות המרתקת. מיכאל גורודין, יו"ר העמותה למשחקי תפקידים בישראל ומורה בתיכון "ליד האוניברסיטה" בירושלים: "משחקים זה לא רק צחוקים". מה מבדיל שיעור טוב משיעור גרוע? יש הרבה גישות שונות למשחק, אבל יש כמה דברים שכדאי שיהיו בו. למשל מטרה, מכשול ואמצעי. אם במשחק אין לדמויות איזושהי מטרה ברורה, מכשול בדרך למטרה ואמצעי לעבור אותו, זו בעיה. או במקרה של הדמויות, אם אין לדמות מוטיבציה ברורה, זה לא יעבוד. המשחק לא יעניין, ובמשחק לא מעניין לא ישחקו, בטח לא תלמידים" ( אמתי מור ).
-
סיכום
תלמידים עשויים לדעת את החומר ולהבין אותו, אך לא להתנסות בחוויית למידה משמעותית . חוויית למידה משמעותית כוללת יותר מ"למידה משמעותית" – יש בה רגש, תשוקה והשתנות .המודל קשב־מפגש־התמרה מבהיר את חוויית הלמידה המשמעותית ומציע פיגום ליישום שלה מסקנה: יש להבין את המשמעות של חוויית הלמידה המשמעותית וליצור תנאים להופעתה בכיתות ( אורית פרנפס ומשה ויינשטוק).
-
לינק
תלמידים לוקים בידיעה כוזבת: חושבים שהם יודעים ומבינים אך אינם יודעים ומבינים , הם מפסיקים ללמוד ולהתכונן לבחינה – ונכשלים הם חושבים שהם יודעים ומבינים בגלל שתי תופעות: היכרות ונגישות חלקית , יש דרכים לעזור להם להתגבר על הידיעה הכוזבת מסקנה: להטיל על התלמידים משימות שיסייעו להם להתגבר על הידיעה הכוזבת ( דניאל ווילינגהם) .
-
לינק
כל צבעי הנפש, ספרה החדש של ד"ר עדנה ניסימוב-נחום (הוצאת מופ"ת, 2013), מביא לפנינו מחקר, תובנות וכלים יישומיים לטיפול באמנות בילדים המתנהגים בתוקפנות. ניסימוב-נחום, ראש התוכנית לתואר שני באמנות במכללה האקדמית דוד ילין בירושלים, מנתחת בשפה בהירה את דגם ההתנהגות הזה ומציעה מודל מקורי לטיפול באמנות בילדים במטרה לצמצם אותו. "מעשה היצירה מתיר לאדם לבטא תוקפנות באופן סימבולי, ובו בזמן ליהנות מתהליך ומהתוצר מבלי לפגוע בזולת, דבר שנורמות החברה אינן מאפשרות בהתנהגות הבינאישית", היא מבהירה ( יעל אפרתי).
-
לינק
קשרו את הידע החדש בשיעור לידע הקודם של התלמידים. אנחנו מבינים את העולם באמצעות מה שכבר קיים בתודעה שלנו. ידע חדש מוטמע במושגים שלנו (סְכֵמות) ונעשה מובן. הלומדים בונים הבנות על בסיס מה שהם כבר יודעים. מורים המבקשים לקדם הבנה חושפים בדרכים שונות את הידע הנמצא בתודעתם של התלמידים ומשלבים בו ידע חדש. הם לא רק חושפים ידע קיים לצורך שילוב ידע חדש, אלא בוחנים תוך כדי כך את טיבו של הידע הקיים ומתקנים אי-הבנות ( אודליה לוי ) .
-
לינק
בדידות היא תחושה בלתי נעימה המלווה בתחושה של ריקנות, ניכור, מצוקה נפשית, דכאון וחרדה. החיים בצל לקות הלמידה כוללים היבטים טרגיים של תחושת שונות וניכור, אך בד בבד עשויים לכלול גם חוויה אותנטית של התמודדות ומציאת משמעות. במאמר הנוכחי, מתמקד הפסיכולוג פלג דור חיים בבדידותם של ילדים בעלי לקות למידה. מספר על נסיונם של אייל וליאור להתמודד עם שייכות וקבלה בזיקה לקשיים ולתסכולים הרגשיים אותם הם חווה עקב לקות הלמידה שלהם. דור חיים משתף בעבודתיו הטיפולית ומרחיב על האופן שבו ביקש לסייע לילדים להתמודד עם תחושת הבדידות ( פלג דור חיים).
-
לינק
מחקר זה בחן כיצד הידע המוקדם משפיע על התגובות של התלמידים לשני סוגים שונים של מערכות למידה המבוססות על משחק, דהיינו, ה- Machinarium ו-. CSI: Web Adventures. המערכת הראשונה מעבירה ידע פרוצדורלי בעוד שהמערכת השנייה מספקת ידע הצהרתי.התוצאות מציינות שלידע המוקדם היו השפעות חיוביות בקבוצה שהשתמשה במערכת ה- CSI בעוד שהיו לו השפעות שליליות בקבוצה שהשתמשה במערכת השנייה (Sherry Y. Chen and Pei-Ren Huang, 2013)
-
לינק
-
לינק
מאמר זה מתאר מודל לעבודה קבוצתית מובנית עם ילדים ובני נוער הסובלים מקשיים חברתיים ומדחייה חברתית בקרב קבוצת השווים. מודל זה פותח על ידי המחברת והוא מונה 12 מפגשים טיפוליים. מוקד העבודה הטיפולית הקבוצתית הוא פיתוח ושיפור המיומנויות החברתיות של חברי וחברות הקבוצה. מודל 12 המפגשים הוא תוצר של הנחיה, ליווי והדרכה של קבוצות רבות ברחבי הארץ אשר פעלו על פי מודל זה. תוצאות ההתערבות הקבוצתית מרשימות באפקטיביות שלהן, כפי שיוצג במדדים להערכת ההתערבות שנבדקו לפני תחילת ההתערבות ובסופה. מדדים אלו מעידים על שינוי משמעותי במעמדם הסוציומטרי של המשתתפים בקבוצה. המודל מתאים לעבודה קבוצתית עם ילדים ובני נוער החל מכיתה ד' ועד לסוף חטיבת הביניים ( יעל אברהם) .
-
לינק
שלוש שנים יושב הסוציולוג ד"ר עידן ירון בבית ספר במרכז הארץ ומתבונן בתלמידים, במורים ובמנהלים . הוא מגלה נוער צמא לאוזן קשבת, מורים שנהפכו למכונות הכתבה, ומסביב אלימות, עדתיות וגזענות. המון גזענות . הצד הנסתר של בית הספר. ד"ר עידן ירון, סוציולוג שמבלה כבר שלוש שנים בתצפית אנתרופולוגית על שגרת חייו של בית ספר שש-שנתי במרכז הארץ. איך בדיוק הצליח אנתרופולוג בן 59 להשתלב בין מאות תלמידים בגיל ההתבגרות בבית הספר? ( דפנה לוצקי, ליאור דטל).
-
לינק
לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, במסגרת תהליך חקר עם תלמידים ולאחר לימוד מוקדם של נושא "הגבלת השלטון בישראל", הגיע המורה והמחנך אביב צמח לשלב גיבוש שאלת המחקר כותב אביב בבלוג שלו : " במסגרת השיעור יצרנו על הלוח תיאור באמצעות תרשים של נושא הלימוד (נושא מרכזי ונושאי משנה), וחילקתי לתלמידים פתקיות צהובות עליהן ביקשתי שירשמו שאלות שמעניינות אותם בנושא.הכלל היחיד לניסוח השאלה היה: "כתבו שאלה שמעניינת אתכם בנושא – ושהתשובה לה לא קיימת בבדיקה פשוטה בויקיפדיה". עודדתי אותם להשתמש בויקיפדיה מהסמרטפונים, על מנת לוודא שלא מדובר במידע קיים ונגיש. בשלב זה אספתי את הפתקים מן התלמידים, הקראנו כל פתקית, דנו בשאלה שהוצגה ואף שיפרנו אותה יחד (ואפילו הזכרנו את הכללים לסיעור מוחות איכותי). הפתקיות הודבקו על הלוח לפי המיקום המתאים ביחס לתרשים שהופיע עליו ( אביב צמח) .
תלמידים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין