מושג "האחר השונה" בראי השילוב וההכלה בחברה ובחינוך בישראל: האומנם "אחר משמעותי"?

המאמר בוחן את המושג "אחר" במשמעות של "אחר שונה" בניגוד ל"אחר – מי שאינו אני" וזאת לאור מודל השילוב והמצע הרעיוני של ההכלה בחברה ובמערכת החינוך בישראל. בחלקו, מאמר זה הינו מאמר עמדה המגובה בניתוח של ספרות מחקרית. לאור סקירת הספרות ניתן לקבוע כי במודל השילוב שבבסיסו רעיון הנורמליזציה, ההתייחסות ל"אחר השונה" כאדם שלם היא מצומצמת, ואילו המצע הרעיוני של ההכלה תואם את הראייה ההוליסטית והפלורליסטית הרואה ב"אחר השונה" את הייחודיות שבו ומעודד אותו לחיים שייתפסו כמשמעותיים אף בעיניו.

ניתוח דוגמאות מייצגות בהקשר של הכלה בחברה בישראל לגבי יישום חקיקה, תעסוקה, והתייחסות ל"אחר השונה" מראה שלא קיימת הכלה על-פי אמות המידה הרעיוניות. במציאות העכשווית, עדיין לא מתקיימת הבניה של מערכת החינוך מחדש על-פי אמות המידה של תנועת ההכלה, אולם עקרונות האיתור המוקדם, הטיפול והמעקב כבר מיושמים. התובנה הכללית העולה מהמאמר היא כי למרות החוקים השוויוניים שכבר קיימים, יש להשקיע מאמצים בשכנוע הציבור כי "אחר שונה" הוא קודם כל בן אדם בזכות ולא בחסד, ומחובתנו כחברה לראות בו "אחר משמעותי" במקום "אחר שונה".

למאמר בכתב העת האקדמי "דברים" , מכללת אורנים ,

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya