רשימה ממוינת יעילה ומועילה של מודלים תיאורטיים לתכנון למידה המייצגים גישות קונסטרוקטיביות, בייהווירסטיות וקוגניטיביות לצד מודלים אחרים ושונים לתכנון למידה. הרשימה המועילה נערכה ע"י הדוקטורנטית הקנדית Donna Feledichuk הלומדת באוניברסיטת קלגרי. הרשימה נאספה ונערכה מתוך הנחת יסוד כי המודלים לתכנון למידה המוצגים יוכלו לסייע ללמידה מקוונת או לתכנון למידה מקוונת אפקטיבית.

תכנית הלימודים עברה ארבע תחנות במסעה מתחילת המאה הקודמת עד ימינו. התחנה הנוכחית – הביקורתית – מציבה לה אתגר רציני . רבים מייחסים למושג "תכנית לימודים" מובן אחד בלבד: מתווה המנוסח במסמך רשמי שמציג למורה את נושאי הלימודים בכיתה ומציע דרכים להוראתם. אך עיון בגלגוליו של המושג מגלה שבמהלך הזמן חלו התפתחויות בהבנתו ושיש לו מובנים אחדים. גם המושג הנלווה "תכנון לימודים" – תהליך יצירתה של תכנית לימודים – עבר התפתחויות. במאמר שלהלן סוקר עודד שרמר ארבע תחנות בדרכם של שני המושגים הללו, העומדים במרכז הגיליון של הד החינוך מפברואר 2010 .

מאמר מעניין של אמנון כרמון המציע למתכנני תכניות לימודים לבטל את המקצוע. כל ידע שנארז במקצוע מאבד את ערכו. אמנון כרמון טוען כי מנקודת הראות של הצרכים והערכים המרכזיים של חברות הידע הדמוקרטיות של המאה העשרים ואחת , המקצוע הוא אפשרות גרועה ביותר לארגון הידע לצורך למידה והוראה. ברגע שהתבנית של המקצוע מוטלת על התכנים השונים היא מעוותת אותם . יש להבין שהמקצוע הומצא במאה התשע עשרה . מדוע בעצם אי-אפשר לאמץ, בהתאמות מסוימות , את המאפיינים המרכזיים של ארגון הידע באמנויות לתחומים העיוניים? מדוע אי-אפשר ליצור ביצוע לימודי מרכזי, אישי או צוותי, שהלומדים יבחרו בו ואשר יכלול חלק כתוב והצגה בעל פה ויחליף את בחינת הבגרות המשמימה? אמנון כרמון חושב שהאמנויות מספקות לנו דגם מצוין למסגרת חדשה לארגון ידע , ועליה להחליף את המקצוע במסגרת הדומיננטית בבית הספר. המסגרת המוצעת , לה קורא אמנון כרמון תחום משמעות , תכיל בתוכה את מאפייני היסוד שתוארו כאן, יחד עם הבחירה הכפולה של הלומד והדגש על הממד הרגשי שמאפיינים את האמנויות.

מטרת המאמר של פרופסור דוד חן היא להביא לפני הקוראים בקליפת אגוז את מכלול הסוגיות הקשור בנושא הקוריקולום ופיתוחו. הוא פתח בתיאור הבעייתיות שבהתייחסות לנושאי התוכן במערכת החינוך, המשיך בהיבטים האיכותיים והכמותיים של הסוגיה האוניברסאלית של הקוריקולום וסיים בהצבת אתגרים ממשיים הן למערכת החינוך והן לאקדמיה. עמידה באתגרים אלו תוכל אולי להוציא את מערכת החינוך מן המבוכה וההזנחה של אחד משני עמודי התווך של מערכת החינוך. התשובה על השאלה הניצבת בראש המאמר חד־משמעית: יש דבר שנקרא תכנית לימודים. יש גם צורך מידי להתעשת ולפעול לשיקומה

למרות שמחקר זה מראה את חשיבות המורה בהדרכה אפקטיבית, קיימת הערכה נמוכה בכל מה שנוגע לייצוג קול המורים בתהליך קבלת ההחלטות בבניית תכנית לימודים. חלק מהתוכניות הרפורמה המקיפות כוללות את השימוש של תכניות מובנות. לפי דעתם של המחברים, תכניות לימודים מובנות המונחתות לעתים קרובות מלמעלה , מגבילות את יכולתם של המורים לפעול באופן עצמאי בתוך הכיתה. באמצעות טקסט ביצועי performative הבנוי כמחזה עם שלוש מערכות, מחברי המאמר חוקרים יחסי כוח, ידע ושליטה פוליטית בעבודה בהקשר של חיי המורים, כמו גם בעלי עניין אחרים.

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו להתפתחות חשובה במערכת החינוך הבריטית. הכוונה לתכנית לימודים חדשה בחינוך היסודי באנגליה. מהכתבה בעיתון ה- Guardian אנחנו קוראים שהתלמידים יצטרכו לדעת למקם מאורעות שונים על רצף היסטורי, אבל כל בית ספר יהיה רשאי לבחור שתי תקופות היסטוריות שנלמדות לעומק. השינוי העיקרי יהיה בתחומי הטכנולוגיה המתוקשבת. תלמידים יידרשו להכיר את אפשרויות הפקת המידע ברוח Web 2.00: להכיר בלוגים , להכיר יכולות של עריכת וויקי ואפילו להכיר טכנולוגיות מתקדמות של מיקרו-בלוגים כגון Twitter . הביקורת כלפי מטרות התכנית החדשה הן לא מעטות . בעיקר כלפי הדגש על כלים טכנולוגיים במקום על מושגים טכנולוגיים . מצד שני העובדה כי "סוף סוף המערכת החינוכית מבינה שיש מציאות טכנולוגית חדשה שילדינו צריכים להכיר היא הישג בפני עצמו ואין להתעלם מכך".

טלטלה צפויה במערכת החינוך הבריטית בעקבות פרסום הדו"ח הרשמי לרפורמה בתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים. הדו"ח של הועדה שבראשה עמד Sir Jim Rose מאנשי החינוך הבכירים בבריטניה קורא לשידוד מערכות בתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים בבריטניה. Sir Jim Rose ממליץ לצמצם את היקף תוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים ולאגד אותם בצורה מאוזנת יותר. המטרה בצמצום היקף תוכניות הלימוד היא לאפשר העמקה רבה יותר בתכנים ובתובנות של התלמידים. עפ"י הדו"ח שהגיש Sir Jim Rose לשר החינוך הבריטי יש לגבש מחדש את תוכניות הלימודים בבתי הספר היסודיים ולקשור ביניהם. המטרה היא ליצור צביר איכותי של תכנים שיאפשרו קישור ומיזוג טוב יותר בין תכנים, ידע ומיומנויות. יש , אמנם חשיבות למקצוע לימוד , אך יש לתת משקל הולם ומשמעותי גם לתהליכי הבנה , הנעה ומיומנויות של התלמידים .

המאמר בודק את התוצרים הנובעים מתכנון הלימודים של בית הספר "נופי ארבל". הבדיקה מתמקדת בתרומת התכנון ותהליכי השינוי שהתכנון הניע להוויית בית הספר. המאמר דן בתכנים ובדרכי ההוראה שהתכנון הכתיב, בדרכי העבודה של הסגל החינוכי שנבעו ממנו ובסטנדרטים להוראה שהציב בפניהם בלי שהכיר מונח זה. המאמר הציג חלק מהסטנדרטים המקצועיים להוראה שהעמיד לעצמו הסגל החינוכי של בית הספר "נופי ארבל" כדי לממש את תכנון הלימודים הייחודי שיצר. המאמר הדגים כי הסטנדרטים שנבעו מחשיבתו הפדגוגית של הסגל החינוכי אינם נופלים משתי קבוצות סטנדרטים ברמה ממלכתית שעיצבו מומחים בתחום החינוך וההערכה והמשמשים אמות-מידה להערכת מורים בארצות הברית ובקוויסלנד שבאוסטרליה (נירית רייכל, עדנה מור)

תכנית לימודים חדשה במתמטיקה לתלמידי חט"ב מדגישה למידה בדרך ההבנה והעומק ולא בדרך השינון. הנושאים בנויים בצורה הדרגתית וספיראלית. התוכנית מורכבת משלושה חלקים – אלגברה, גיאומטריה ומספר. נושא הגיאומטריה יחל להילמד כבר בכיתות ז', כאשר יעסקו בהבנה יסודית של נושא זה. נושאי הסטטיסטיקה וההסתברות יחלו כבר בכיתה ח'. תלמידי החטיבה יפסיקו לשנן נוסחאות וללמוד טכניקות ויתחילו ללמוד את הרעיון שעומד מאחורי הנוסחה. ועדת התכנית במתמטיקה לחטיבת הביניים בראשותו של פרופ' עמוס ארליך, מונתה על ידי מנהלת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך.