תיאוריות למידה
מיון:
נמצאו 80 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    קבוצת מורים השתמשה בתיאוריה חדשנית לשם הוראה של רעיון כלכלי סבוך. הפערים בתוצאות הלמידה היו קיצוניים: יותר מ-70% מהתלמידים בקבוצה הראשונה הבינו היטב את המושג הנלמד, לעומת 30% בקבוצת הביקורת, שלא למדה בשיטה החדשנית. הממצאים איששו את ההנחה התיאורטית לפיה כדי ללמוד היטב יש להשתמש בדפוס מתאים של גיוון וחזרה

  • תקציר

    במאמר זה, הסוקר את ההיסטוריה של תיאוריות הלמידה השונות, נטען כי עד 1950 בערך פותחו תיאוריות הלמידה פותחו באופן עצמאי פחות או יותר, בעיקר באמצעות ארבע גישות שנקשרו לשפות ולאזורים גיאוגרפיים מסוימים. אף גישה מבין הארבע אינה מיושמת כיום בצורתה המקורית, אבל ארבע הגישות מעצבות במידה מסוימת את דפוסי ההבנה העכשוויים.

  • תקציר

    מחברי המאמר מבקשים לבחון האם ניתן להרחיב את האפיסטמולוגיה של דיואי לתיאוריות למידה באופן המיידע את הפיכת התנהגות ההוראה לאינטליגנטית יותר. המסקנה היא שניתן לקבץ את הנטיות סביב הרגלים של המוח הקשורים ישירות לתיאוריות למידה חינוכיות ביחס להתחשבות, ולתיאוריות למידה התומכות בקשיבות או בלמידה. נטיות מבוססות כהרגלים של המוח בתיאוריות חינוכיות נבחרות עשויות לתמוך ולהדריך את ההתפתחות המקצועית של נטיות להוראה (Servet Altan, Jennie F. Lane, Erskine Dottin, 2017).

  • לינק

    בעקבות פטירתו המצערת של פרופ' משה כספי, ג'יי הורוויץ מייחד מאמרון מעניין למורשתו רבת הפנים: "כספי נחשב נביא החינוך הפתוח בארץ, אבל על אף הכבוד אשר בהגדרה כזאת, היא מצומצמת מדי כדי להכיל את עושר המחשבה החינוכית שלו. יתכן שרעיונותיו החינוכיים היו רבים ומגוונים מדי, שלא להגיד פורצי דרך ומערערי מוסכמות, כדי שהם ייושמו במערכת החינוך. משה ראה למרחקים, והצביע על הכיוונים שבהם החינוך צריך לצעוד, ונדמה לי שהוא הבין שבמידה רבה בית ספר שיתפקד כמו שהוא דמיין לעצמו כבר לא יהיה בית ספר כפי שאנחנו מכירים אותו היום" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    הבנה היא מטרת ההוראה והלמידה, ובכל זאת רוב התלמידים רוב הזמן אינם מבינים; הם זוכרים (במקרה הטוב), אך לא מבינים. מדוע? משום שהבנה היא מצב שכלי ורגשי מורכב, הישג שלא קל להגיע אליו. האסופה להבין הבנה; ללמד להבין מסבירה מהי הבנה וכיצד אפשר לטפח אותה בבתי הספר ובמסגרות אחרות. חינוך להבנה מאתגר כיום את ההוגים ואת חוקרי החינוך המובילים. מיטב המומחים בעולם ובארץ מציעים מושגים שונים להבנה ודרכים שונות לטפח אותה במערכת החינוך ובמערכות אחרות. האסופה מציגה את הגותם ואת מחקריהם בתחום (יורם הרפז).

  • סיכום

    קיימות עדיין אי-הסכמות רבות לגבי האופן שבו ניתן לשפר את מערכת החינוך כך שילדים יסיימו את לימודיהם עם המיומנויות והנטיות שיזקקו להן כדי להצליח בחיים. הדיונים לגבי רפורמה בחינוך מתרכזים לעתים קרובות באופן שבו יש להתאים את המנגנונים הקיימים, אך מה אם המערכת עצמה יוצרת את הבעיות שהמחנכים וקובעי המדיניות מנסים לפתור? זו התיאוריה המועדפת על המחבר וסנסציית הרצאות הטד, סר קן רובינסון (Katrina Schwartz, 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על פטירתו המצערת של פרופ' סימור פאפרט (Seymour Papert): "קשה לתאר את תחום התקשוב החינוכי מבלי להכיר בתרומה האדירה של פאפרט, גם אם היום, למרבה הצער, התרומה הזאת מופיעה יותר כהערת שוליים מאשר כאחד מעמודי התווך המרכזיים של התחום. אני בטוח שעבור אנשי חינוך כמוני שהחשיפה לשפת ה-Logo לפני שנים רבות הייתה בין הנגיעות הראשונות שלנו בתקשוב החינוכי פאפרט היה, ועוד נשאר, אחד מענקי התחום" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    שניים עשר מורים בחטיבת הביניים במתמטיקה ובמדעים התבקשו ללמד נושא לבחירתם במהלך שיעור שהוקלט בווידיאו. המחברים היו מסוגלים לנתח עשרה מהמקרים ומצאו שכולם היו דומים במובן אחד: המושגים והעקרונות הוצגו כל אחד בנפרד, וכל אחד לווה בדוגמאות של המושג או העיקרון הנידון, ככל הנראה כדי להדגיש את המשמעות הבסיסית שלו. לאחר חקר ופיתוח של שלושת מערכי השיעור להוראה המותאמים, המורים התבקשו ללמד פעם נוספת את אותו הנושא אשר לימדו בשיעורים שהוקלטו לפני החקר והפיתוח של מערכי השיעור להוראה. השיעורים החדשים הוקלטו גם הם והניתוח הראה שהיה דבר אחד משותף לכל המקרים: כל עשרת המורים עסקו במושגים ובעקרונות הרלוונטיים ביחס זה לזה (כלומר, בעת ובעונה אחת) ולא אחד בכל פעם. על ידי כך הובלטו ההבדלים ביניהם, והתלמידים יכלו להבין את המשמעות שלהם (Kullberg, Angelika; Runesson, Ulla; Marton, Ference; Vikstrom, Anna; Nilsson, Pernilla; Martensson, Pernilla; Haggstrom, Johan, 2016).

  • תקציר

    למידה ממוקדת תלמיד (student-centered learning) מזהה את התלמידים כבעלים של הלמידה שלהם. בעוד שלמידה ממוקדת תלמיד נידונה יותר ויותר במסגרת הלימודית מגן החובה ועד כיתה י"ב ובהשכלה הגבוהה, חסרה לחוקרים ולאנשי מקצוע מסגרת מושגית עכשווית ומקיפה לעיצוב, פיתוח ויישום למידה ממוקדת תלמיד. המחברים בוחנים את השלכות התיאוריה והעדויות מבוססת המחקר כדי לתרום לאלה המחפשים קווי הנחיה ברורים על מנת לתמוך במעורבות ובלמידה האוטונומית של תלמידים (Lee, Eunbae; Hannafin, Michael, 2016).

  • לינק

    בספר זה מוצגים רעיונות להוראת מדעים בכיתות הטרוגניות שמשולבים בהן תלמידים עם ליקויי למידה. הספר מציע ללמד מדעים את כלל התלמידים באמצעות גישת "הוראת מדעים מפעילה״ (active learning instruction) התורמת לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות תשתית גופניות. גישת ההוראה מבוססת על תאוריות למידה ועל גישות הנסקרות בהרחבה לאורך פרקי הספר. על פי המודל המוצע בספר, הפעילויות צריכות להיות מכוונת למוכנות התלמידים בכל שלב. מערך מגוון של אמצעי המחשה ציוריים ומילוליים מלווה את הפעלת התכנית על כל שלביה. מרבית הפעילויות המוצגות בספר נוסו והותאמו לעבודה עם תלמידי בית הספר היסודי, והן משמשות בסיס לפיתוח חשיבה מדעית בבית הספר היסודי ואחר כך גם בחטיבת הביניים ובתיכון. בספר משולבות גם דוגמאות מנושאים שיתאימו להוראה בחטיבת הביניים, כדי שיובן הרצף בתהליכי החשיבה והלמידה של כלל התלמידים (עדנה רובין, ורדה בר, היידי פלביאן).

  • תקציר

    מרחק ההבנה ההדדית (transactional distance) היא תיאוריה פדגוגית חשובה בלמידה מרחוק הזקוקה לתמיכה אמפירית רבה יותר. המטרה של מחקר זה הייתה לאשש את התיאוריה באמצעות הגדרה אופרציונלית ובחינת הקשר בין (1) דיאלוג, מבנה ואוטונומיית הלומד למרחק ההבנה ההדדית, ו-(2) הקשר בין גורמים סביבתיים וגורמים דמוגרפיים של לומדים למרחק ההבנה ההדדית בקורסים בלמידה מרחוק מבוססי אינטרנט (Xiaoxia Huang; Chandra, Aruna; DePaolo, Concetta A.; Simmons, Lakisha L.. , 2016).

  • סיכום

    למידה קונסטרוקטיביסטית היא לא טכניקה כלשהי של הוראה. למידה קונסטרוקטיביסטית היא למידה משמעותית, שבמהלכה הילד מעבד את המידע שקלט ונותן משמעות לחוויותיו האישיות. ואל דאגה, אימוץ הקונסטרוקטיביזם איננו מחייב שינוי מהפכני בארגון סביבת הגן. הוא דורש בעיקר שינוי תפיסתי אצל הגננת, וכמובן אצל ילדי הגן (ליאורה לוי).

  • סיכום

    נושא המאמר הוא דרכים לפרוק/חלוקה/פריסה של ההוראה למרכיבה, במיוחד לטובת הכשרה טובה יותר של סטודנטים להוראה. טענת הכותבת היא שהדרך הנכונה לעשות זאת היא לנתח את מרכיבי ההוראה באמצעות הכרה, הבנה וניתוח של האתגרים המתמידים שכל מורה עומד בפניהם: תרגום (portrayal curriculum) תכני תוכנית הלימודים לפעילויות למידה, גיוס השתתפות של תלמידים בלמידה, חשיפת החשיבה של תלמידים, הכלת התנהגויות תלמידים, היענות לסגנונות ולצרכים אישיים של כל מורה (Mary Kennedy).

  • מאמר מלא

    שאלת המפתח המלווה את הספר שלפנינו היא מידת הרלוונטיות של משנת פרנקנשטיין לעבודת המורה כיום. שאלה זו, ולא ההצגה הסדורה והשיטתית של משנתו, מנווטת את מהלך הדיונים בספר ומגבילה אותם לבירור התשובה עליה ולא לעיון תאורטי כללי בגישתו. הספר פונה למתמצאים בכתיבתו של פרנקנשטיין ובמושגים שפיתח. ההתמודדות בשאלת הרלוונטיות מחייבת לזהות את הנושא המרכזי ואת הבעיה המעסיקה את פרנקנשטיין בהקשרו של נושא זה, וכן לזהות את יסודות גישתו שחיוניותם אינה מוגבלת לתנאי זמן ומקום מסוימים. יסוד אחד שכזה הוא השפעת התרבות שבה חיים התלמיד והמורה על תפקודיהם; יסוד שני הוא ההכרה בחלקו של הרגש כגורם המעורב בעצם אקט הלמידה, לא רק בעירור המוטיבציה של הלומד לעסוק בתוכן שלפניו, אלא כגורם המשפיע על אופן חשיבתו ותוכנה; יסוד אחר הוא טיב היחסים שבין המורה לתלמיד כגורם המשפיע על ההוראה ועל הלמידה כאחד (עודד שרמר).

  • סיכום

    תלמידים מצטיינים במתמטיקה לא בהכרח מצטיינים גם בתחומים אחרים; המתמטיקה הנלמדת בבית הספר אינה מסייעת הרבה לחיים מחוץ לבית הספר; תלמידים שאינם מצוידים ביכולות מתמטיות מולדות (והם הרוב הגדול) יתקשו במתמטיקה חרף מוריהם המצוינים. חלק ראשון מתוך שניים (יורם הרפז).

  • סיכום

    מושג האידאולוגיה נדון בהקשר החינוכי על ידי צבי לם. לגישתו, מה שידוע כתיאוריה חינוכית הוא אידאולוגיה בעלת תוכן פדגוגי. הוראת חשיבה היא אידאולוגיה פדגוגית ולכן אינה עולה ישירות ממצב עניינים בעולם אף שהיא תואמת לרוב למצב כזה. במקום, היא צומחת מנטייה מוסרית או מרגש פדגוגי של מי שמציע אותה. חשיבה כזו מונעת מלפחות שלושה דימויים אוטופיים של ה"חושב הטוב", המציעים מצדם שלוש גישות, וליתר דיוק אידאולוגיות אידאליות, להוראת חשיבה – גישת המיומנויות, גישת הנטיות (דיספוזיציות) וגישת ההבנה. עם זאת, פיתוח יכולת החשיבה והמוטיבציה אליה היא עניין ראוי, והיא הולמת את התנאים התרבותיים העכשוויים ואת האתגרים העתידים. הפרספקטיבה האידאולוגית מסייעת לנו להבין את טבע הוראת החשיבה כך שניתן יהיה ליישם אותה בצורה מושכלת יותר (יורם הרפז).

  • לינק

    האם כל למידה יכולה להיות חווייתית? ואם לא, מתי הלמידה עשויה להפוך למשמעותית וחווייתית, והאם ניתן להשפיע על כך שהיא לא תהפוך רק למצוות אנשים מלומדה? האם המחנך או אדם אחר יכול לסייע ללומד להפוך את הלמידה למעניינת ולמשמעותית? אלה מקצת השאלות שהטרידו את המחנכים ואת חוקרי החינוך מאז ומתמיד, והוגי דעות רבים נתנו להם תשובות מגוונות. אין ספק שאחת המטרות של כל מחנך היא שתלמידיו יחוו חוויות חיוביות וייהנו בלימודיהם. אולם לצערנו יש תלמידים רבים שאינם חשים בחוויית הלמידה ולומדים רק מתוך תחושת חובה, וזאת אף על פי שמסתבר שלמורה מוכשר יכולה להיות השפעה מכרעת על תחושות אלה. לא נוכל במאמר קצר זה להצביע על כל הדרכים שעדיין פתוחות בפני המורה כדי להפוך את הלמידה לחווייתית יותר, אך נצביע על כמה מהן (גד אלכסנדר).

  • מאמר מלא

    פרוג'קט זירו (Project Zero) הוא מרכז מחקר בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד בקיימברידג' מסצ'וסטס. כיום פועלים בו 22 מיזמים חינוכיים שונים, העוסקים כולם, בדרך זו או אחרת, בשאלה מהי למידה טובה, או כנהוג אצלנו — למידה משמעותית. נסעתי מניו יורק לקיימברידג' כדי לבלות יום אחד בכור הגרעיני הזה של רעיונות חינוכיים ולשוחח עם מנהלו החדש, ד"ר דניאל גריי ווילסון. כך מציג ווילסון את החזון של "פרוג'קט זירו": "מה שמדריך את החזון שלנו הוא השאלות הגדולות של החינוך — מהי למידה ומהי למידה טובה, מהי חשיבה ומהי חשיבה טובה, מהי יצירתיות ומהי יצירתיות טובה. קידום החינוך פירושו עיסוק בשאלות היסוד הללו ובשאלות דומות ואחר כך תרגום שלהן לעשייה חינוכית. זה עמוד השדרה שלנו" (אמתי מור).

  • לינק

    בחלק זה של מאמרו מאיר העיניים מבקש ד"ר יוסי לב לברר: אילו יישומים (המלצות יישומיות) נובעות מתיאוריית למידה זו ? כלומר כיצד יש ללמד ? יש לספק ללומדים אפשרויות רבות ללמידה ולאינטראקציה רב ערוצית עם המורים ועם הלומדים האחרים. מתוך כל האפשרויות האלה ייצור לעצמו כל לומד את הרשת האישית שלו, האינטראקציה שייצרו המשתתפים: יש צורך שרבים יפתחו בלוגים, יגיבו לאחרים וישתתפו בדיונים ובטוויטר. שכן זהו החומר שמגביר ומעשיר את הידע המועבר בהרצאה, וזהו החומר המזין את היומון שנכתב בכל יום, ומהווה מעין סיכום ביניים של הלמידה שהתרחשה בקורס ( יוסי לב) .

  • לינק

    המאמר מתבונן בתכניה של התנועה להוראת החשיבה מנקודת המבט של המושג "אידיאולוגיה" , כפי שתואר ונותח בידי צבי לם. התבוננות בהוראת החשיבה מנקודת מבט זו מגלה, שהיא עצמה ושלוש הגישות שלה- גישת המיומנויות, גישת הנטיות וגישת ההבנה- הן אידיאולוגיות ולא תיאוריות קוגניטיביות ( שהן מתחזות להן) . המשמעות של תובנה זו היא שהגישות השונות להוראת החשיבה הן תולדה של אוטופיה – דימוי של" האדם המחונך" – ולא של ממצאים קוגניטיביים-אמפיריים. תיאור וניתוח הוראת החשיבה מנקודת מבט אידיאולוגית אינם שוללים אותה, הם מאפשרים הבנה חדשה שלה ויישום נבון שלה ( יורם הרפז) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין