בשל המחסור החמור במורים בג'ורג'יה, הופעלה תוכנית הכשרה אלטרנטיבית שפנתה בעיקר למחפשי קריירה שנייה ובוגרי תואר ראשון. תוכנית זו מאפשרת להשיג תעודת הוראה לאחר מעבר מבחן קבלה, השלמת מערך קורסים אקדמיים, ביצוע 50 שעות הכשרה מעשית וקבלת משוב הערכה מסכם. על רקע זה, מוצגים שלושה דגשים לתמיכה במורה מתחיל המגיע ממסלול הכשרה אלטרנטיבי אליהם צריכים מנהלי בית הספר להיות מודעים: שיבוץ לפי שכבת גיל, בחירת חונך ולוח זמנים גמיש.

סקירה זו עוסקת במודל תוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה שנוצר כיוזמה מקומית של בתי ספר ומחוזות בארצות הברית בשל מחסור במורים באזורים עירוניים שבהם חיות אוכלוסיות תלמידים מגוונות. מודל זה פותח בהשראת המודל הרפואי, הנשען על התנסות מעשית קלינית של מתמחים לרפואה בשדה בטרם יתחילו לעבוד בפועל. כפי שהדבר נעשה במודל הרפואי, אף בתוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה מציעים הכשרה ייחודית, המעניקה הזדמנות להתנסות מעשית מקיפה בבתי ספר, נוסף להכשרה תאורטית ואקדמית המשולבת בפרקטיקום. לצד תוכניות הכשרת מורים מסורתיות מבוססות אוניברסיטה, שהמיקוד בהן הוא אקדמי ותאורטי בעיקר, והן מציעות הזדמנויות מועטות להתנסות מעשית למתכשרים להוראה בטרם כניסתם לעבודה בפועל כמורים, החלו לצוץ תוכניות הכשרת מורים חלופיות שבהן מודגש הפן הטכני והפן המקצועי של ההכשרה. בתווך, במעין מרחב שלישי, בין שני מרחבי תוכניות הכשרת המורים הללו, פועלות תוכניות מעוגנות שדה.

הכשרת המורים בארה"ב מורכבת הן מתומכים הן ממבקרים של המערכת הנוכחית של הכנת המורים. כמה מהמבקרים של הכשרת המורים מבוססת המכללה או האוניברסיטה, המתארים עצמם כ"רפורמטורים", התייחסו לתכניות לא-אוניברסיטאיות כאל "הכנת מורים 2.0" כדי להדגיש את החדשנות שהם מרגישים שתכניות אלה מייצגות. הם מרמזים על כך שהתכניות הקיימות לפני התכניות הלא-אוניברסיטאיות החדשות הללו הן תכניות להכשרת מורים 1.0, שהם תופסים כמיושנות (Kretchmar, Kerry; Zeichner, Ken, 2016).

במוקד המאמר (שהוא פרק בספר) עומדת תמונת מחקר הכשרת מורים בשנים 2012-2000. תחום מחקרי זה הוא שדה מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות סותרים על מטרות המחקר ועל מטרות החינוך. הכותבים סקרו כ-1,500 מחקרים בניסיון למפות את התחומים והגישות שהם מבטאים במונחים של תכנים, השפעות חברתיות ותהליכים גלובליים על בחירת הפרדיגמות המחקריות ועל פרשנויות החוקרים ומסקנותיהם. הם ממשיגים את "מחקר הכשרת מורים" כ"פרקטיקה חברתית ממוצבת היסטורית" (historically situated social practices), מציגים שלושה כיווני מחקר מרכזיים העולים מן הסקירה ומנתחים אותם על פי תצורות (configuration) רבות של פרקטיקות מחקריות הצומחות מתוך הקשרים חברתיים, היסטוריים ופוליטיים מורכבים. ברוח הגדרתן הכותבות מזהות עצמן כנשים בכירות בקהיליית העוסקים בהכשרה, כחוקרות וכנשות מעשה בעלות מחויבות לשונות ולשוויון המעורבות בבחינה ובביקורת של היבטים מדיניים ופוליטיים מורכבים של הוראה והכשרת מורים (Cochran-Smith, M., & Villegas, A.M).

הרבה מאוד ממה שמורים נדרשים לדעת על מנת להצליח הוא סמוי מן העין למרבית הציבור. ב-1823 נפתחה בקונקורד שבוורמונט תכנית ראשונה להכשרת מורים. מאז נמשך מאבק בין שתי גישות – שבתוכן שונות רבה: א. דוגלי הפרופסיונליות של ההכשרה; ב. דוגלי הדה-רגולציה. הוויכוח הממושך הזה מתנהל מאז ועד היום כאשר המושג "אלטרנטיבי", שהחל את דרכו כמשהו נחות ושלילי, הפך למילת קסם – אפילו במוסדות שמרניים ומכובדים (ציפי ליבמן).

המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. הניתוח הוביל להכללה של שלוש קבוצות של מחקרים (“Research programs”): מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים; מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע; מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון (Cochran-Smith, M. & Villegas, A. M).

הספר עשוי לתרום לדיונים המתקיימים כיום על מדיניות ומעשה בהכשרת מורים ולשאלות כמו האם וכיצד גישות שונות להכשרת מורים משפיעות/ משנות? הכותבים בחנו כיצד שלוש תוכנית הכשרה מסייעות למורים לפתח הבנות מבוססות-תוכן (content specific), מחויבויות, עמדות ופרקטיקות הנדרשות ממורים כדי להיענות לצורכי הלמידה של תלמידיהם (Feiman-Nemser Sharon, Tamir Eran & Hammerness Karen).

בספרו "בשביל(י) ההכשרה להוראה" (הוצאת מכון מופ"ת) מעלה שלמה בק, פרופסור חבר לפילוסופיה במכללה האקדמית לחינוך על שם קיי בבאר שבע, שאלות נוקבות: האם ניתן ליהפך למורה טוב ללא הכשרה? כיצד הכשרת המורים תתאים עצמה לצורכי הדור הבא? האם תוכניות חלופיות להכשרת מורים יתפסו את מקומן של התוכניות המסורתיות? (רווית שרף).

המכללה האקדמית בית ברל הייתה מהראשונות שפיתחו תכניות הכשרה חלופיות לצד תכניות מסורתיות. במאמר זה מתמקדות המחברות בתיאור דגם ההכשרה המעשית של תכנית חותם. חותם היא תכנית השואפת לצמצם פערים חברתיים על ידי הכשרת צעירים איכותיים להיות מורים ומנהיגים בפריפריה החברתית והגאוגרפית במערכת החינוך בישראל. המועמדים המתקבלים לתכנית מתחייבים לשנתיים של הוראה במערכת החינוך ומתוך הנתונים שנאספו עד כה, שיעור הנשארים כמורים במערכת, מעבר לתקופת המחויבות, עומד על כ-80% (אורית אלמוג ואילנה מילשטיין).

כיצד מכשירה אמריקה את מוריה היווה נושא המטיל מורא במשך שנים רבות. ב-2005 ארתור לוין (Arthur Levine), נשיא מכללת המורים באוניברסיטת קולומביה דאז, הדהים את עמיתיו (ואת עצמו, הוא אומר) עם דוח נוקב המסיק שתכניות הכשרת מורים "נעות בטווח שבין תכניות בלתי הולמות למחרידות". בקיץ זה המועצה הלאומית של איכות ההוראה (National Council on Teacher Quality) תיארה את הכשרת המורים כ"תעשיה של בינוניות" ( Bill Keller ).

התכניות האקדמיות להכשרה להוראה בישראל פועלות במסגרת "המתווים המנחים" שהמועצה להשכלה גבוהה החליטה עליהם בשנת 2006 בעקבות המלצות ועדת אריאב, שהוקמה לבחינת עקרונות ההכשרה האקדמית להוראה. המתווים החליפו את "הדגם המנחה", שפורסם בדצמבר 1981, ששימש בסיס לתהליך המכלול של המכללות ולהפיכתן מבתי מדרש (סמינרים) למוסדות אקדמיים. המדיניות הנהוגה בארץ אימצה את דמות המורה הקלינאי, אם כי היא מתחילה לחקות מספר דגמים אמריקניים דוגמת ה-TFA. הדגם הפיני אינו מקובל עליה. על אף שהמתווים ממליצים על התפיסה הפרקטית-רפלקטיבית, אין הם רואים במחקר שעורכים המתכשרים את בסיס ההכשרה. ההוראה אינה נתפסת בהם כמקצוע המחייב לימודי תואר שני מחקרי, על כל המשתמע מכך. ההנחה שהכשרה מבוססת-מחקר היא מודל שלפיו לומד המורה איך ללמד את תלמידיו וכיצד להפוך גם אותם ללומדים אוטונומיים ועצמאיים, אינה נחלת הכול. נוסף על כך, המתווים אינם תומכים באידיאל המורה הכולל, אינם דורשים מהמורה להכיר את הדידקטיקה המאפיינת את ההוראה הכוללת ואינם מדגישים את מרכזיותו של תחום הדעת בבניית אופיו של התלמיד. מחבר המאמר סוקר גם מספר תכניות הכשרה ניסוייות בהקשר הישראלי ( שלמה בק) .

המסלולים החלופיים מספקים בארה"ב כ-200,000 מורים חדשים מיד שנה. התכניות החלופיות בהכשרת מורים פתוחות לקהל בוגר יותר, לבעלי ידע דיסציפלינארי רב, לבעלי ניסיון בעולם העבודה, לבעלי משפחות, ליותר אנשי מיעוטים, ליותר גברים וליותר אנשים המחפשים עמדות בבתי הספר שבוגרי ההכשרה המסורתית אינם מעוניינים להשתלב בהם. כיום בתי הספר לחינוך והמכללות מנסים לשלב קהל לומדים מסוג זה בתכניות הכשרה שיש להן מאפיינים של הכשרה מסורתית ובכך הם יוצרים בלבול רב בהבנת המושג "תכנית חלופית". סקירת המידע סוקרת את כל המכלול של הכשרת מורים חלופית והמסלולים החלופיים בארה"ב אבל גם במדינות נוספות כגון מדינות אירופה ( דזירה פז ועמי סלנט) .

תכנית חותם מציעה לסטודנטים מצטיינים בשנה השלישית או לבעלי תואר ראשון ושני – ואפילו בעלי תואר דוקטור – הצעה מעט מוזרה: לעזוב את המקצוע שלהם ולהירשם לתוכנית הכשרה מזורזת להוראה (בתנאי פנימייה), שבסופה ילמדו בבתי ספר מורכבים, שלא לומר קשים, בפריפריה החברתית או הגיאוגרפית של ישראל. בישראל עושה התוכנית את צעדיה הראשונים, ועד כה הוכשרו בה 143 מורים בשני מחזורים. על מידת היוקרה של התוכנית אפשר ללמוד מהנתונים הבאים: למחזור השני של התוכנית, שהחל בקיץ האחרון, פנו 1,380 מועמדים, ומתוכם התקבלו 87 בלבד – אחד מתוך 16 פונים ( אורן מג'ר ) .

מאמר זה מתמקד במורים מתחילים למתמטיקה מתכניות חלופיות להכשרת מורים ובהשקפות שלהם לגבי מה נדרש כדי להצליח.מטרת המאמר הייתה לבחון את הנושאים הבאים:(1) לזהות כיצד מורים מתחילים למתמטיקה מגדירים הצלחה בכיתה במהלך שנותיהם הראשונות,(2) לזהות מהם הגורמים החשובים, התכונות, או ההתנסויות שסייעו להם להשיג הצלחה זו,ו-(3) לקבוע האם המורים המתחילים הללו למתמטיקה למדו את התכונות הדרושות או את החוויות כדי להצליח בכיתה (Ham, Edward).

במחקר עמדות השוואתי שנערך בארה"ב בשנים 2009-2010 בין בוגרי תכנית אלטרנטיבית להכשרת מורים ובין בוגרי תכנית רגילה להכשרת מורים במכללה נמצא כי עמדותיהם של בוגרי התוכניות האלטרנטיביות לגבי ההכשרה והתכנים שקיבלו היא הרבה יותר ביקורתית. הם ביקשו לקבל יותר הדרכה מעשית ועצות מעשיות בשלבי ההכשרה ומרביתם סברו כי חלקים מרכזיים בהכשרתם המהירה לא היו רלבנטיים כי נעדרו היבטים מעשיים. מתברר כי בוגרי תכניות אלטרנטיביות מבקשים להכין עצמם להוראה באופן מכוון ומרוכז ומחפשים ביטוי לכך בתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות בארה"ב שבמקרים רבים פחות מודעות לשיקולים המעשיים של פרחי ההוראה ובמקרים מסוימים אפילו מתעלמים מכך (CARTER H, AMREIN-BEARDSLEY A, HANSEN C).