-
תקציר
המחקר הנוכחי בוחן את ההשפעה של ביצוע מספר משימות מדיה בו-זמנית בהקשר של סטודנטים בכיתות עתירות טכנולוגיה וכיצד זה משפיע על למידה ועל ביצועים אקדמיים. סקר שנערך בקרב סטודנטים בקולג' בחן את ההשפעה של ביצוע מספר משימות מבוססות טכנולוגיה המתרחשות בו-זמנית הן על הלמידה בכיתה והן מחוץ לכיתה. הנתונים הראו שלסטודנטים שביצעו מספר משימות בו-זמנית בכיתה יש לעתים קרובות ממוצע ציונים נמוך יותר בקולג' (Bellur, Saraswathi; Nowak, Kristine L.; Hull, Kyle S. , 2015).
-
תקציר
מאמר זה נסמך על ההיסטוריה של Esbrina, קבוצת מחקר מבוססת בספרד בעלת כמעט 20 שנות ניסיון ומסורת מושרשת של למידה ורפלקציה עצמית. המחברים מנתחים את ההקשרים החברתיים והאקדמיים שבהם הקבוצה נוצרה וזכתה להכרה. הם מציגים את הרקע של חברי הקבוצה, נטיות ותפקידים, כדי לספק תובנה לגבי המתחים שהתעוררו בהחלטה על נושאי מחקר, גישות מתודולוגיות ושיטות מחקר. המחברים מתמקדים בשני פרויקטים ספציפיים וחוקרים תהליכי למידה של אלה המעורבים בהם (Hernandez-Hernandez, Fernando; Sancho-Gil, Juana M. , 2015).
-
סיכום
-
סיכום
המאמר עוסק במשולש גוף-תודעה-חינוך. כחיבור בין צלעות אלה הוא מציע את המושג ”סֶפַרת החינוך האישית״, שפירושה יכולתו של האדם להפנות את תשומת לבו פנימה אל מחשבותיו ואל תחושותיו. המחבר מספר על ניסיונו האישי בנעוריו ובבגרותו מתוך שימוש בתורות הטאי-צ׳י והוויפאסאנה, הרואות בגוף את בית הקיבול של התודעה (אורן אְרָגז).
-
לינק
מאמרון מפרי עטו של פרופ' חנן יניב המכוון למנחה פרויקט בסביבת PBL. "הפרויקט אותו אנו יוצרים במשותף מבוסס על תפישת למידה בשם "PBL" – למידה מבוססת בעיות. PBL היא שיטה לפיה ידע משמש כמשאב לפתרון בעיות בהן עסוק הלומד. כאשר הידע משמש כמשאב, בהנחה שהבעיה בה עסוק הלומד אמנם משמעותית עבורו, תהליך הלמידה מגרה יותר, מעניין יותר ורלוונטי יותר לצרכיו של הלומד" (חנן יניב).
-
לינק
ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת ליבנו לכתבה מהוושינגטון פוסט המדווחת על שביתת מורים בעיר סיאטל שבוושינגטון: " לפני כשבוע השביתה הסתיימה, עם הישגים למורים כמו ההעלאה הראשונה במשכורת מזה שש שנים כדי לעדכן ליוקר המחייה. אבל אחד ההישגים אולי נראה טיפה יוצא דופן – המורים דרשו, וקיבלו, שתלמידי בתי הספר היסודיים יקבלו שלושים דקות של הפסקה למשחק כל יום. אכן, על מנת לדחוס כמה שיותר "למידה" לתוך יום הלימודים, בתי ספר רבים במערב מקצצים ב-"מותרות" כמו הפסקות בין השיעורים שבהם התלמידים יכולים לשחק באופן חופשי. הציפיה היא שככל שהתלמיד יושב בכיתה מול המורה הוא יקלוט עוד "ידע", או לפחות את ה-"ידע" החשוב שניתן למדוד במבחנים" (ג'יי הורוויץ).
-
לינק
המאמרון הקודם של ג'יי הורוויץ, בנושא "ואולי זו איננה שאלה של איזה כלי עדיף", ניסה לבחון את הדרכים שבהן סטודנטים מצליחים (או לא מצליחים) לזכור את מה שהם לומדים בשעת שיעור, ומה עליהם לעשות כדי להפוך את המידע הזה למשהו שעליו הם יכולים לבנות בחייהם. במאמרון הנוכחי בוחן הורוויץ את האמצעי שבו המורה מעניק את הידע שהסטודנט אמור לרכוש, קרי ההרצאה (ג'יי הורוויץ).
-
סיכום
-
לינק
מוסדות להשכלה גבוהה רבים מפתחים תכניות לעזור לסטודנטים להשאר ממוקדי תעודה ולא לעזוב את לימודיהם. יש אמנם מוסדות למטרת רווח ששמחים לחלוב את הסטודנט עד טיפת כספו האחרונה, אבל על פי רוב מוסדות שמכבדים את עצמם באמת רוצים להביא את הסטודנטים שלהם לסיום מוצלח ולקבלת תואר. היום, כמו בתחומים רבים אחרים, מגייסים את הנתונים, וניתוחם, כדי לטפל בנושא הזה. יש פרויקטים המיועדים לזיהוי מוקדם של סטודנטים שנמצאים בסכנת נשירה על מנת לעזור להם להתגבר על הקשיים ולא יעזוב את הלימודים. אם נתונים יכולים לאותת לגורמים במוסד להשכלה גבוהה שסטודנט נתקל בקשיים כך שהתערבות מוקדמת וממוקדת תמנע את הנשירה, מדובר בשימוש לגיטימי ואפילו רצוי של נתוני הסטודנט – כל עוד השימוש במידע הזה נעשה בהסכמת הסטודנט, ואיננו מנוצל לצרכים אחרים (ג'יי הורוויץ).
-
לינק
המחקר המתואר נועד לחשוף את הרגשות האקדמיים של סטודנטיות באשר לתהליך למידה בסביבה עתירת דוגמאות, וזאת על מנת לקדם את הידע התאורטי והפרקטי על אודות תפקידיהם של רגשות בלמידה אקדמית באמצעות דוגמאות. לשם כך נבחן בשנים תש"ע-תשע"ג קורס אקדמי המתקיים במכללה לחינוך; במחקר השתתפו 70 סטודנטיות העוסקות במגוון מקצועות החינוך. במהלך הקורס התבקשו הסטודנטיות לסכם טקסט אקדמי על אודות תאוריית למידה ולהציגו באופן מילולי או גרפי אשר ישקף את הבנתן אותו: תחילה היה עליהן להכין גרסה ראשונית, ולאחר מכן לשכלל אותה על בסיס עיון במאגר דוגמאות – תוצרי עבודתן של סטודנטיות בשנים קודמות. ניתוח התוכן והניתוח הלשוני של הממצאים חשפו פסיפס של רגשות אקדמיים באשר ללמידה ממאגר דוגמאות. נמצא שרגשות אלה מעצבים שישה טיפוסים רגשיים אקדמיים של משתמשים במאגר דוגמאות (חוה גרינספלד, אפרת נבו).
-
לינק
האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) פרסמה לאחרונה מסמך מקיף, המונה עקרונות לשיפור ההוראה והלמידה בגן ובבית הספר ואשר מבוססים על מחקר בתחום הפסיכולוגיה (אפריל 2015). הקטגוריות העיקריות בהן עוסקים העקרונות הן: 1. קוגניציה ולמידה; 2. מוטיבציה; 3. הקשר חברתי ורגשי; 4. הקשר ולמידה; 5. הערכה. לגבי כל עיקרון, מופיע הסבר קצר לצד המלצה ליישום על ידי המורה (גילמור קשת).
-
מאמר מלא
השילוב של למידה אסוציאטיבית עם גישת Problem Based Learning) PBL) הוא שילוב כמעט טבעי. החתירה לפתרון הבעיה יכולה להיות המצפן אשר אמור להוביל את הלמידה האסוציאטיבית ליעדה. כפי שמופיע בסקירה הספרותית ניכר כי החיסרון העיקרי בלמידה אסוציאטיבית הוא תהליך של התבדרות ואובדן מיקוד, ולכן חתירה לפתרון של בעיה עשויה להיות ה"תרופה" לכך. מאידך – ללא כלים לפתרון הבעיה (רשת האינטרנט והיותה מארג אינסופי), קשה מאוד ליישם את מודל ה-PBL כך שהשילוב של השניים הוא מנצח (אילן בן שמעון).
-
לינק
-
לינק
-
סיכום
-
סיכום
-
לינק
רותי סלומון מפנה את תשומת ליבנו לחמשת המפתחות ללמידה מבוססת פרויקטים איכותית, כפי שהוגדרו באתר Edutopia: א. על הפרויקט להיות מחובר לעולם האמיתי; ב. על הפרויקט לעסוק בנושא מתוך תוכנית הלימודים הנדרשת והסטנדרטים המחייבים; ג. על המורה להפעיל למידה שיתופית מובנית; ד. על הלמידה להתנהל תוך הכוונה עצמית של התלמידים; ה. על הלמידה להיות מלווה בהערכה לכל אורך התהליך (רותי סלומון).
-
לינק
האם כל למידה יכולה להיות חווייתית? ואם לא, מתי הלמידה עשויה להפוך למשמעותית וחווייתית, והאם ניתן להשפיע על כך שהיא לא תהפוך רק למצוות אנשים מלומדה? האם המחנך או אדם אחר יכול לסייע ללומד להפוך את הלמידה למעניינת ולמשמעותית? אלה מקצת השאלות שהטרידו את המחנכים ואת חוקרי החינוך מאז ומתמיד, והוגי דעות רבים נתנו להם תשובות מגוונות. אין ספק שאחת המטרות של כל מחנך היא שתלמידיו יחוו חוויות חיוביות וייהנו בלימודיהם. אולם לצערנו יש תלמידים רבים שאינם חשים בחוויית הלמידה ולומדים רק מתוך תחושת חובה, וזאת אף על פי שמסתבר שלמורה מוכשר יכולה להיות השפעה מכרעת על תחושות אלה. לא נוכל במאמר קצר זה להצביע על כל הדרכים שעדיין פתוחות בפני המורה כדי להפוך את הלמידה לחווייתית יותר, אך נצביע על כמה מהן (גד אלכסנדר).
-
סיכום
זיהוי הוראה טובה במדעים על סמך תצפיות בכיתה שונה מזיהוי הוראה טובה באנגלית או במדעי החברה. אף על פי כן, מנהלים נוטים לסמוך על מחוונים (אינדיקטורים) כללים של הוראה טובה דוגמת בחירת הנושאים, מעורבות התלמידים ובדיקות מזדמנות של ההבנה. המחברים מציגים סדרת מחוונים הקשורים להוראה איכותית של מדעים. מנהלים יכולים להשתמש במחוונים אלה להנחיה בזמן שהם עורכים תצפיות במורי מדעים, גם אם הם אינם מומחים בתחום המדעים. מובאות שאלות ספציפיות לכל מחוון שיכולות להנחות מנהלים או אנשים אחרים הצופים במורי המדעים בזמן התצפיות בכיתה או אחריהן (Hutner, Todd L., & Sampson, Victor).
-
סיכום
המאמר סוקר את הספר "מוחות מקוונים: הוראה באופן אפקטיבי עם טכנולוגיה" (Minds Online: Teaching Effectively with Technology), שנכתב על ידי מישל מילר (Miller), פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת צפון אריזונה, ומנהלת בשיתוף של "יוזמת הלמידה בשנה הראשונה" (First Year Learning Initiative). הספר "מוחות מקוונים" מכוון בעיקר למורים המלמדים ברמת המכללות והתארים המתקדמים, אך פונה גם לכל מי שמתעניין באופן שבו ההשכלה הגבוהה השתנתה בעידן הדיגיטלי ובמה שהחינוך המקוון יכול ולא יכול להציע (Quinn Burke , 2014).
תהליכי למידה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין