-
לינק
פתרון בעיה היא מיומנות חשובה בידע כלכלי. המחקר מציין כי התפתחות מיומנויות בפתרון בעיות עובד טוב יותר בהקשר של גישות הדרכה ממוקדות בבעיות בעולם האמיתי. אך תלמידים צריכים מערכת תומכת להצליח בדרך הוראה כזו. במאמר זה מציג החוקר מסגרת מושגית להבנת ההשפעות של מערך התמיכה. בתחילה דן החוקר במטרה הסופית של מערך התמיכה – העברת אחריות, ומתאר דרך אשר נוסחה על ידי החוקרים על מנת לקדם תוצאה זו . בשלב הבא, החוקר מתאר דרך חלופית להמשיג העברת אחריות דרך העדשה של קוגניציה מבוזרת. כמו כן, מבהיר כיצד המיקוד באמצעות עדשה זו מקדם את העברת האחריות ( Brian R. Belland ).
-
סיכום
-
לינק
פרופסור סטיבן ווילר (מומחה לטכנולוגיות למידה באוניברסיטת פליימות באנגליה) ממליץ במאמרון שכתב בשם "Content as Curriculum " על המודל ההוליסטי שמתפתח כיום בביה"ס התיכון אלבני אוקלנד, ניו- זילנד. במידה מסוימת מודל זה מזכיר את מודל הלמידה בבתי הספר הדמוקרטיים בארץ אך יש בו שילוב בינתחומי רב יותר ושילוב רב יותר של אמצעי תקשוב מתקדמים . ביה"ס התיכון מורכב ממרכזי למידה ובו לומדים גילאים שונים בעבודת צוות ופרוייקטים והתלמידים יכולים לעבור בין מרכזי למידה של מקצועות לימוד שונים.
-
סיכום
המחקר מראה שתלמידים בעלי הישגים גבוהים משתמשים הרבה יותר באסטרטגיות ובתהליכי ויסות עצמי לעומת תלמידים בעלי הישגים נמוכים. נמצא גם שתלמידים שהלמידה שלהם מווסתת עצמאית מבינים את החומר טוב יותר מתלמידים שהלמידה שלהם אימפולסיבית, ללא מטרות ברורות וללא פיקוח עצמי. לוויסות עצמי בלמידה השפעה חיובית גם על המוטיבציה של התלמיד. כיוון שהתלמיד שולט בלמידה – מכוון אותה בכוחות עצמו – הוא מפתח תחושה של מסוגלות עצמית, עניין בלמידה וייחוס ערך ללמידה. כדי לקדם תהליכי ויסות עצמי בלמידה והנעה ללמידה יש להקנות לתלמידים אסטרטגיות למידה, ליצור שגרות של ניהול עצמי בכיתה, לאפשר לתלמידים להציב לעצמם מטרות ולפעול להשגתן, לגוון את הלמידה תוך כדי שמירה על רלוונטיות ואותנטיות וליצור אקלים בטוח ושיתופי בכיתה ( ליכטינגר, עינת).
-
סיכום
בעשרות השנים האחרונות הכלכלות של מדינות ה- OECD חוו שינוי מהיר מבסיס תעשייתי מסורתי לחברות מבוססות ידע שבהן למידה, יצירתיות וחדשנות הפכו לערכים מרכזיים. יכולות כאלה חשובות לא רק עבור כלכלה מצליחה, אלא גם עבור מעורבות קהילתית וחברתית, דמוקרטיה וחיים משמעותיים. בו בזמן, רבים מבתי הספר כיום אינם מקנים ידע מעמיק, יצירתיות והבנה; הם אינם מקושרים לידע, לכלכלה ולחברה של המאה ה-21.הרפלקציה העולה מכך הובילה לפרויקט "סביבות למידה חדשניות" שצמח מתוך פרויקט אחר – "בתי הספר/ההשכלה של המחר". המעבר בין שני מיזמים אלה הוא מבתי ספר/השכלה ללמידה, מחשיבה עתידנית לחדשנות, ולקראת התבססות חזקה יותר בממצאי מחקר על למידה ומדעים הקרובים אליה. מטרה נוספת היא להניע רפלקציה על הפוטנציאל של צורות חדשניות של למידה שביטוין בהעשרת הפרקטיקות והרפורמות המקובלות. ההתמקדות בלמידה ובחדשנות חשובה גם בהסתכלות על אופק עתידי ועל מולטי-דיסציפלינריות. יש צורך בהבנה כוללת יותר של הדרך שבה ניתן לקדם, למדוד ולהעריך חידושים ודינמיקות שבבסיס של הכנסת שינויים . דו"ח זה, מביא תוצרים מכנס שהתקיים במקסיקו שהוא חלק מהמיזם העוסק בסביבות למידה חדשניות בשיתוף עם OECD- Mexico. ספר זה מציג ממצאים מרכזיים ממדעי הלמידה, השופכים אור על התהליכים הקוגניטיביים והחברתיים שבהם ניתן להשתמש כדי לעצב מחדש כיתות כסביבות למידה יעילות. הוא מביא דוגמאות ממשיות ממדינות ה- OECD, מבתי-ספר חלופיים המדגימים דגמים ייחודיים במקסיקו , המבקשים לשבור את התבנית ולהכיר בעקרונות הצצים ועולים מהמחקר במדעי הלמידה. השאלה היא כיצד תובנות אלה עשויות להשפיע על רפורמה חינוכית בתחום הידע ועל חיזוק הלמידה.
-
סיכום
מנקודת מבטה של תאוריית ההכוונה העצמית (Ryan & Deci, 2000), שימוש בהתניות חיצוניות לצורך שינוי התנהגות או שיפור תוצאות אינו אפקטיבי בטווח הארוך, והוא כרוך בתוצאות שליליות סמויות רבות. תאוריית ההכוונה העצמית היא תאוריה אמפירית העוסקת בראש ובראשונה בקידום העניין של תלמידים בלמידה, בפיתוח כישוריהם ובשיפור תחושת הרווחה האישית שלהם. תאוריית ההכוונה העצמית מתעניינת במיוחד בהשפעתן של אסטרטגיות בית ספריות וכיתתיות מקובלות – שימוש בציונים, בהערכות, בתגמולים ובלחצים חיצוניים – על הפוטנציאל האנושי ללמוד ולהתפתח. חסידיה של מדיניות המבחנים עתירי הסיכון טוענים שמדיניות התגמול והענישה מייצגת בסך הכול שימוש אפקטיבי בחיזוקים בהתאם לתאוריות התנהגותניות מקובלות, אך כותבי המאמר טוענים כי תאוריות אלה מתנות חיזוקים בהתנהגויות רצויות, ואילו המבחנים מתנים חיזוקים בתוצאות רצויות. הסכנה בהתמקדות בתוצאות נובעת מן העובדה שהיא מחזקת התנהגויות שליליות דוגמת העתקות או הורדת עבודות מהאינטרנט ( ראיין, ריצ'ארד ונטע ויינשטיין).
-
לינק
מורים עתירי מוטיבציה יכולים לשקם את המוטיבציה החבולה שילדים מביאים מהבית. אך גם מורים מצוינים הם תולדה של נסיבות ולא (רק) של כישורים אישיים. כדי שמורים יוכלו לממש את המצוינות החינוכית שלהם ולאפשר לתלמידים לממש את המצוינות שלהם, הם זקוקים להכוונה, לתמיכה, לאתוס חינוכי אחר. פרופסור יוסי יונה מאמין כי מוטיבציה נובעת בראש ובראשונה מסביבתו של הפרט, ופחות מתכונותיו המולדות של היחיד. לפי יונה, הגורם החשוב ביותר בסביבה הוא התא המשפחתי. אהבת אב ואם היא הבסיס להערכה העצמית, שהיא הבסיס למוטיבציה, לדחף וליכולת של האדם להשיג ולממש את האינדיווידואליות שלו. יונה מוסיף וטוען שאין להתעלם גם משאר הזירות בסביבה – בית הספר, מתנ"ס, שכונת מגורים – אשר אף הן בעלות השפעה ניכרת על תחושת הערך העצמי של הילד ועל ההנעה שלו. כמו כן טוען יונה כי למורים תפקיד מכריע בעיצוב וטיפוח המוטיבציה של התלמידים. מורים צריכים ויכולים להיות לפיד שיבער נגעים של קיפוח, גזענות, סקסיזם ותופעות שליליות אחרות. מורה טוב, מסביר יונה, הוא מורה אשר רואה בעצמו אחראי למוטיבציה של תלמידיו ( דקל, נאוה).
-
סיכום
שאלת המוטיבציה בלימודים ובכל תחום אחר היא אכן שאלה שאנשים מרבים לעסוק בה. כאשר מדובר על מוטיבציה בהקשר של חינוך יש להתייחס לעיקרון חשוב: בתחום המחקר של המוטיבציה בחינוך רוב התאוריות אינן מתעמקות רק בכמות המוטיבציה, אלא גם ובעיקר בסוג המוטיבציה. תלמידים בעלי מטרת פיתוח מומחיות עושים יותר שימוש עקיב באסטרטגיות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות ופחות שימוש באסטרטגיות שאינן אדפטיביות. ייתכן שהמעורבות הגדולה שלהם בתהליך הלמידה מסבירה מדוע תלמידים בעלי מטרת פיתוח מומחיות מעבדים את החומר הנלמד בצורה מעמיקה יותר וזוכרים את תוכני הלימוד לתקופה ארוכה יותר בהשוואה לתלמידים בעלי מטרת הפגנת יכולת-גישה או בעלי מטרת הימנעות (מדג'ר, ניר).
-
לינק
נשי החינוך המעורבים בהטמעת התקשוב החינוכי בעשור האחרון חשו בוודאי כי יש פער בין התפתחות התיאוריות הפדגוגיות ובין התפתחות סביבות הלמידה המתוקשבות . לכן , היוזמה של פרופסור Harasim, Linda לנסות להציע ראייה רחבה ומעמיקה יותר של נקודות המפגש בין סביבות הלמידה המתוקשבות ובין התיאוריות של הלמידה זוכה להערכה רבה בקרב כל מי שעוסק בשילוב המחשב והאינטרנט בהוראה. בספרה המעמיק מציגה פרופסור Harasim, Linda היבטים פדגוגיים של למידה מתוקשבת , הערכה של סביבות למידה מתוקשבות ,תיאוריות למידה קוגניטיביות ולמידה מתוקשבות וסוגיות של חדשנות פדגוגית בסביבה מתוקשבת. הספר הוא סינתזה של מחקרים וידע אקדמאי אותם מנסה פרופסור Harasim, Linda לגבש למכלול אחד שיטתי ויסודי ( Harasim, Linda).
-
לינק
המוח בנוי ללמידה עצמאית, על פי כללים בסיסיים ברורים: חזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן, בהקשרים שונים, ובשיתוף עם המערכת הרגשית והגופנית. למידה במוח פרושה בניה והרחבה של רשתות דרכים וחיבורים הקיימים במוח התלמיד ולכן מוח התלמיד אינו יוצר העתק של מוח המורה, אלא מרחיב, מקשר, מפתח ומתפתח מנקודות הנמצאות על המפה המנטאלית של התלמיד. תהליך הלמידה במוח אינו מסתמך על הימצאותו של מורה אלה נעזר בו, ותנאי הקבלה החשוב לשמירה בזיכרון – חזרות – יגרום לכל קלט חוזר – מילולי או לא מילולי (דוגמה אישית) לעצב את המוח ולהישמר בו – ובתנאי שחזר על עצמו מספר מספיק של פעמים. ההכרח הביולוגי בחזרות, בהקשרים שונים, לאורך זמן, לצד משך הזמן המוגבל העומד לרשות המלמדים והלומדים, דורשים הגדרה מראש של מטרות הלמידה, ובחירה מושכלת על מה רוצים לחזור. אחריות וזכות גדולה זו מוטלת על המחנכים והמורים, ושיתוף פעולה נירו-פדגוגי, יכול לסייע במלאכה חשובה זו. ידע, והכרות של חוקי הלמידה במוח הביולוגי, יכולים להתוות את קווי המתאר ללמידה אפקטיבית ויעילה, ובינותם חייבים להישמר האוטונומיה, הידע והיצירתיות של המחנכים לבצע את אומנותם (יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני, ותמי קר).
-
לינק
מחקר זה בוחן את התמיכה בסטודנט, בייחוד בהקשר של קורס מתוקשב , המתמקדת בעיקר בהדרכה הניתנת לסטודנטים במסגרת הקורס המקוון. שלוש קטיגוריות לתמיכה זוהו ושימשו למטרת מחקר זה. 110 סטודנטים השלימו סקר מקוון לגבי תפיסות התלמידים את התמיכה ושביעות רצונם מהקורס המתוקשב במסגרת קורס מקוון שניתן לסטודנטים של תואר ראשון באוניברסיטה גדולה הנמצאת בדרום מזרח ארה"ב. התוצאות הראו שהתמיכה הנתפסת קושרה באופן משמעותי לשביעות הרצון הכוללת של הסטודנטים מהקורס המקוון. הממצאים ש ל מחקר זה מציעים שהמורים /מרצים צריכים לשקול ולבדוק אילו סוגי תמיכה זמינים לסטודנטים ולספק דרך קלה לגישה לתמיכה ולניצולה ( Lee, Sang Joon Srinivasan, Sandhya; Trail, Trudian; Lewis, David; Lopez, Samantha).
-
לינק
הפער בין דוגמה אישית להטפה חינוכית ובין דיבור למעשה הוא אחד הכשלים העמוקים ביותר במערכת החינוך של החברה המערבית. אובדן הסמכות ההורית נובע לעתים קרובות מהפער הזה . שתי מדינות מובילות במבחני פיז"ה העולמיים, המדרגים את רמת ההישגים החינוכיים בעולם. התוצאות מפתיעות. מצד אחד, פינלנד. זו מנצחת באופן עקבי את כל המדינות המשתתפות ומוכיחה, שבמערכת החינוך שלה קיימים מרכיבים המובילים להישגים מפוארים. מצד שני, סין. בפעם הראשונה שהשתתפה במבחנים (בשנת 2009, בינתיים בעיר אחת בלבד) זינקה ישר אל המקום הראשון. ההפתעה נובעת מכך, שאלו שתי מערכות המבוססות על עקרונות הפוכים ( שמואל שם טוב ).
-
לינק
כבר דיווחנו בעבר על מגמה חדשה שמתחילה להתגבש בקנדה להעריך מעורבות לימודית של תלמידים בבתי הספר במקום המציאות הנורמטיבית והסטנדרטית של מבחני הערכה ארציים. עתה מתברר כי גם בקליפורניה מתחילים רשויות החינוך להתעניין בסוגיה של בדיקה ארצית של מעורבות לימודית של תלמידים בבתי הספר. סדרת הסקרים בבתי הספר שהחלו בהם גורמי החינוך בקנדה נועדה לבדוק את המעורבות הלימודית (student engagement) של התלמידים הקנדיים בתהליכי למידה ולא בהכרח את ההישגים הלימודיים הישירים שלהם. גורמי החינוך בקנדה סבורים שהערכת המעורבות הלימודית (student engagement) ואבחונה משמעותיים מאד בתהליך החינוך ועל כן הם ביקשו לערוך סקר שנתי הבודק את המעורבות הלימודית בשני חתכים עיקריים מנקודת הראות של התלמידים והסביבה הלימודית ההוליסטית: א. מעורבות ועניין בפעילות למידה (intellectual engagement) ב. תחושת השתייכות בביה"ס ובכיתה. הסקר נערך ביוזמת ה Canadian Education Association) בשיתוף עם מחוזות החינוך בקנדה. לצורך הסקר גיבשו הקנדים רציונאל תיאורטי המבוסס על תפיסת העניין והאתגר בלמידה של Csikszentmihalyi 1997. תפיסה חינוכית הידועה בשם FLOW הגורסת כי הצבת אתגרי למידה יכולה להגביר את המעורבות הלימודית והעניין של הלומדים.
-
לינק
במצגת של נעמי פורת ניתן לקרוא על הסוגיות הבאות: ייחודיות ההוראה בחינוך המיוחד לעומת החינוך הרגיל כיצד באים לידי ביטוי כלי התקשוב בייחודיות זו . מטרות ומגמות התקשוב בחינוך המיוחד – 3 אספקטים. לסיכום: שלוב התקשוב בהוראה בחינוך המיוחד הינו קריטי חשוב ומחויב המציאות באותה דרגת חשיבות כמו קריאה , כתיבה וחשבון.
-
לינק
סרט וידאו הסמכם בקצרה את המחקר של אורלי מורג בטכניון. המחקר בחן את הלמידה המתרחשת בסביבה הטבעית במהלך טיולים בית ספריים אשר מתוכננים ומודרכים על ידי ארגון חיצוני. נבחנו דפוסי ההדרכה, התפיסות וההשקפות של המדריכים והתלמידים ומאפייני הלמידה הייחודיים לסביבה הטבעית. כתוצר של המחקר פותחה מסגרת עבודה המאפשרת לארגונים המדריכים את הטיולים כמו גם לבתי ספר, לתכנן ולהעריך את הטיולים ( אורלי מורג).
-
לינק
במחקר זה ,שנערך בבתי ספר בשבדיה , החוקר בוחן באיזה היקף יכולת אריתמטית וכישורי לימוד עם בקרה עצמית בתחילת חטיבת הביניים מנבאים את ביצועי התלמידים בסוף חטיבת הביניים. יכולת אריתמטית ומיומנויות לימוד עם בקרה עצמית נבחנו במהלך השבועיים הראשונים והחודשיים האחרונים של הלימודים בחטיבת הביניים. המבדקים בוצעו על ידי מורה בכיתה. המחקר מראה שיכולת אריתמטית היא מנבא חשוב לכל היכולות הנבחנות במבחן הארצי בסיום חטיבת הביניים. משוואת הרגרסיה מדגימה כי פעולות עם מספרים הם מנבא חזק יותר מתפישת מספר לכל היכולות שנמדדו במבחן הארצי פרט לפתרון בעיות מורכבות ( Joakim Samuelsson).
-
סיכום
המאמר הוא סקירת ספרות בנושא גבולות ולמידה דיאלוגית והקשר ביניהם בתחומים שונים. גוף המחקר על חציית גבולות ומושאי גבולות הניע את הכותבים לבחון למידה בין ולאורך עולמות חברתיים שונים וכך להרחיב את המחקר החינוכי אל מעבר לספרות המציגה הבנה של למידה המעוגנת ברעיון של דיאלוגיות בין זוויות ופרקטיקות שונות מבלי לרמוז או לשאוף להומוגניות. מטרת הסוקרים הייתה להשיג תובנות מעמיקות יותר לאור שתי שאלות: 1) מהו האופי/הטבע של גבולות? ו-2) אילו מנגנונים של למידה דיאלוגית מתרחשים בגבולות ( Akkerman, S.F., & Bakker, A) .
-
תקציר
הספר " The All-Day Kindergarten and Pre-K Curriculum", המעוגן בתיאוריה ובמחקר, מתאר תכנית לימודים שהוכחה בכיתה ומבוססת על פעילות עבור מחנכות הגן כדי שישקלו אותה כאשר הן מתכננותויוצרות אינטראקציה עם ילדים בגיל הרך. תוך מתן הזדמנויות לילדים קטנים להפוך לעצמאיים, אכפתיים, בעלי חשיבה ביקורתית החשים בנוח לשאול שאלות ולחקור פתרונות אפשריים, ה- Dynamic Themes Curriculumמציע לילדים את המיומנויות שהם זקוקים להן לאזרחות אחראית והתקדמות אקדמית. ספר זה מתאר תכנית לימודים לגיל הרך הרגישה באופן תרבותי בהקשר של אוריינות, טכנולוגיה, מתמטיקה, מדעי החברה, מדעים, אמנויות, ומשחק (Fromberg, Doris Pronin).
-
לינק
בתי ספר וירטואליים ללמידה מתוקשבת באינטרנט יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. בארה"ב ובקנדה כבר פועלים עשרות בתי ספר תיכוניים וירטואליים שבהם התלמידים לומדים רק מהבית. קיימים גם מאות בתי ספר תיכוניים בקנדה, ארה"ב ואוסטרליה, המאפשרים לתלמידים שלהם ללמוד קורס אחד או שניים מהבית באמצעות התחברות לאינטרנט. בעיר שיקאגו בארה"ב מתכננים לחייב כל ביה"ס תיכון להעביר כמה קורסים מקוונים מהבית. לאחרונה הועלה בישראל הרעיון ליישם את התפיסה של ביה"ס הווירטואלי כחלק מפעילות שוטפת של ביה"ס הקיים ולא כאלטרנטיבה לו. הרעיון הוא לקיים יום לימודים שבועי מהבית, יום לימוד מקוון שבועי (יום קבוע) הכולל מטלות מקוונות במספר מקצועות וגם לימוד סינכרוני מקוון של שיעור אחד או שניים. ההשראה לרעיון שאובה מהצלחתם של התנסות "הימים המקוונים" בבתי הספר שונים בארץ.
-
תקציר
הסוגיה של הקניית המיומנויות הנכונות ללומדים במאה ה21 ממשיכה לעורר עניין במערכות חינוך בעולם ( וגם בישראל). לאחרונה פורסם סקר מומחים יותר שיטתי בארה"ב בו התראיינו מעל 100 מומחי חינוך וניהול לגבי המיומנויות שיש להקנות כיום ללומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות. הסקר נערך ביוזמת .University of Phoenix . הרוב הגדול של מומחי חינוך ומומחי ניהול סבורים שהמיומנות החשובה ביותר שיש להקנות לסטודנטים כיום היא חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות מורכבות ושאילת שאלות ( 67%). במקום שני ניתנה עדיפות למיומנויות של נגישות מידע וידע , לניתוח והסקת מסקנות ולמיזוג ידע ומקורות מידע , כלומר סינתזה של מקורות מידע ( 37% ).
תהליכי למידה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין