-
לינק
מאמר קצר אך עתיר תובנות של יהודית שכתבה בבלוג שלה ברשת שילובים. כותבת יהודית, אשת חינוך, העוסקת גם בחינוך של תלמידים בסיכון :רק "בשלב השני הבנתי שמוטיבציה פרושה אחריות המורה, אני אחראית שהיא תפרוץ החוצה, אם היא פרצה מהנקודה הזאת התלמיד שלי כבר ייקח הלאה, הפריצה היא אחריות שלי", לרגש יש השפעה עצומה על יצירת מוטיבציה אצל תלמידים. "כשרוצים לעורר מוטיבציה אצל תלמידים כדאי לזכור מה משפיע ולבדוק איך אני מתנהלת במקום הזה ולא למה אין להם מוטיבציה?"
-
לינק
מפאת הפופולאריות האקדמית של אקדמיית קאן (Khan), רעיון ההוראה ההפוכה הפך נפוץ ובר-מהימנות במעגלים של אנשי חינוך. רעיון זה ניתן לתמצות באופן הבא: שינוי אופן ההוראה כך שהלומדים (סטודנטים או תלמידים) יהיו קשובים להרצאה, כאשר נעשה שימוש בשיעורי הבית לצורך העברת ההרצאה, כאשר התלמידים מאזינים להרצאה בווידאו בבית ואז הכיתות עצמן הופכות בתהליך זה למעבדות פעילות, מבלי לשנות את תוכן הלימוד המקורי. במהלך הפעילות בכיתה יש התייחסות לבעיות סבוכות, עבודה בקבוצות, מחקר, שיתוף פעולה ויצירה. כל זאת על בסיס ההרצאה שהלומדים צפו בווידאו בבית. היתרון במודל זה הוא שהתוכן הלימודי הופך לנגיש יותר וקל לו ללומד להתמצא בו. ההרצאות הופכות לשיעורי הבית, בעוד זמן השהייה בכיתה מנוצל לטובת עבודה משותפת של הסטודנטים, לרבות עריכת ניסויים, דיון ועבודת מעבדה ( Gerstein, Jackie).
-
לינק
מזה כמה שנים מנסים הבריטים לעודד את השילוב של למידת עמיתים בכיתה באמצעות תלמידים עמיתים המשמשים כחונכים. מטרת המחקר שנערך בבתי ספר תיכוניים באנגליה הייתה לבדוק את האפקטיביות של למידת תלמידים חונכים בכיתה. במסגרת המחקר נבדקו תלמידים חונכים בתחומי הביולוגיה בגילאי 16-17 ותלמידים חונכים במדעים בגילאי 4-15 . הממצאים מלמדים על אפקטיביות גבוהה של שיטת התלמידים החונכים בכיתה של ביה"ס תיכון לאור המוטיבציה הגבוהה שמגלים התלמידים ללמוד את חומרי הלמידה לעומק ולהדגים את מושגי הלמידה בפני עמיתיהם בכיתה. הממצאים מלמדים עוד על תלמידים חונכים שיצרו רפלקציה לתהליכי הלמידה והחונכות שעברו ועל חשיבות ההכנה של תלמידים חונכים לפני השיעורים על מנת לסגלם למודלים המנטליים שהם צריכים לסגל לעצמם במעבר מלמידה לחונכות ( Jonathan Galbraith & Mark Winterbottom).
-
סיכום
בעקבות הניסיון המוצלח של מחוזות החינוך בקנדה התחילו גם במחוזות חינוך שונים באנגליה ליישם את הרעיון של הוראת פילוסופיה לתלמידים בכמה בתי ספר בדרום ווילס . המחקר הנוכחי מסכם את העמדות של מנהלי בתי ספר, מורים וגורמי הרשויות המקומיות באנגליה בעקבות הניסוי לשילוב פילוסופיה לתלמידים בבתי ספר. שיטת המחקר הייתה איכותנית והתבססה על ראיונות עומק ושאלונים. ממצאי המחקר מלמדים על הדרך שבה מנהלי בתי הספר מתכננים לשלב את יחידת הלימוד של פילוסופיה בכיתות מצד אחד ועל הצורך להמשיך ולחזק את השילוב של מקצוע הפילוסופיה לתוך בית הספר הן באמצעות התפתחות מקצועית נמשכת והן באמצעות תכנון לימודים הוליסטי בביה"ס ( Sue Lyle & Junnine Thomas?Williams ) .
-
לינק
המונח "מעורבות הסטודנט" ("Student Engagement") מתייחס למידת המעורבות או העניין אותה מגלים הסטודנטים כלפי לימודיהם, ועד כמה חשים הם "מחוברים" לכיתתם, בית הספר ואיש לרעהו. מידת המעורבות של הסטודנטים בלמידה במוסד האקדמי בו הם לומדים הופכת יותר ויותר לסמן מקובל המעיד על מצוינות המוסד אליו הם משתייכים. מדוע מידת מעורבותם של הסטודנטים מהווה כיום סוגיה כה מרכזית, בייחוד במוסדות אקדמיים? האם ניתן למדוד באופן יעיל ומדויק את אותם משתנים אליהם מתייחס המונח? במאמר זה, עורך הכותב סקירה היסטורית של המונח, מציג סקר לאומי שנערך בארה"ב בדבר מעורבות הסטודנטים, דן בצורות השונות של מעורבות ומגדיר את המונח "מעורבות הסטודנט" (.("Student Engagement" כדי להתמודד עם בעית המעורבות הנמוכה של הסטודנטים פותחו במהלך העשורים האחרונים שיטות הוראה המפעילות את הסטודנטים במהלך השיעורים. חרף הצלחתן, אימוצן מלווה לעתים בהתנגדות של חברי הסגל (Axelson, R. D).
-
לינק
במאמר מאיר עיניים זה מציג עדי אמסטרדם , מורה ללשון, רעיונות לפעילויות ושיעורים שמטרתם לעורר את המודעות המשלבית בקרב התלמידים, שכן אלה, או לפחות מרביתם, עושים שימוש אינטואיטיבי במעבר שבין המשלבים הלשוניים. "נוכחתי כי תלמידיי נרתעים מהשימוש במושג "משלב גבוה", ככל הנראה, משום קיתונות הביקורת על שפתם הרדודה וחוסר התעניינותם בספרים". נוכחתי לגלות כי תלמידיי נרתעים מהשימוש במושג "משלב גבוה", וזאת, ככל הנראה, משום קיתונות הביקורת שניתכים עליהם השכם וערב על שפתם הרדודה וחוסר התעניינותם בספרים. מרביתם סבורים כי אינם יכולים לכתוב או להתבטא במשלב "גבוה", שנתפס עבור רבים מהם כגבוה מדי, ועל כן מעדיפים לדבוק במשלב לשון הדיבור, "הנמוך" בפעילויות השונות בכיתה. לעומת זאת, כאשר התבקשו לכתוב חיבורים בלשון "רשמית", דהיינו, הלשון המשמשת לדיווחי החדשות באמצעי התקשורת השונים, הצליחו מרבית התלמידים להתבטא ברהיטות ולהמעיט בלשון הדיבור, בכתיבתם כמו גם בהתבטאויותיהם בעל פה. אין פה אלא שינוי אדרתה של הגברת, אך "הלשון הרשמית" אינה טעונה, ומרבית התלמידים מבינים אותה היטב, אף אם אינם מתבטאים כך בשגרת יומם."
-
לינק
הספר הזה מציג מגוון של גישות לפיתוח הפוטנציאל האנושי בתחומים שלא זכו להתייחסות באופן קונבנציונאלי. הספר, המאורגן בשני חלקים, הוא אוסף בינלאומי של מאמרים המספק חלופות חינוכיות לאלה של מערכות חינוך הנוטות לנוע לעבר אחריותיות מסוכנת למדי. יחד, הפרקים בחלק הראשון של הספר "Cultivating Curious and Creative Minds" מספקים תובנות לגבי הסוגיה של חשיבות הטיפוח של מוחות יצירתיים וסקרנים בבתי הספר. המחברים מאירים את האופן שבו ניתן להגיע ליצירתיות וסקרנות בתחום ההוראה ודנים ברעיונות מסוימים הנוגעים לאופן שבו זה מתבטא בהקשרים וסיטואציות מסוימים, לרבות בתחומי הכשרת המורים ( Craig and Louise F. Deretchin, Eds).
-
לינק
למידה ארגונית היא אחת המפתחות החשובים בחברת הידע כיום ואולי המפתח החשוב ביותר להתפתחות המקצועית של עובדי הארגון או המוסד. המחקר הנוכחי שנערך בארה"ב ובמדינות נוספות בקרב מוסדות הדרכה/ארגונים רב-לאומיים, (לא מוסדות לימוד של מערכת החינוך) מטיל ספק אם למידה ארגונית אכן מתקיימת בהם בצורה שיטתית אם בכלל. הלמידה הארגונית מחייבת פתיחות אל העולם הגדול ואל מודלים חדשים שאינם מוכרים בארגון. הלמידה הארגונית מחייבת סקרנות של צוותים בארגון. הארגונים שנחקרו, אמנם עוסקים בהחלת ידע והדרכה אך התברר כי אינם פתוחים אל העולם הדינאמי מחוץ להם ובניגוד לתאגידים עסקיים הם פחות סקרנים. מסקנות המחקר הם כי הגורם שמשפיע יותר מכל על היווצרות למידה ארגונית בארגון הוא התרבות הארגונית והוא במקרים רבים גובר על הצורך האסטרטגי של הארגון להתעדכן ולחדש את הידע המעשי שלו, כלומר, להתחדש כל הזמן ( Castro, Claudio de Moura).
-
לינק
בחינת מערכות חינוך על-ידי מדינות רבות הביאו למסקנות על הצורך בשינוי מהותי בתרבות החינוך, במבנה הארגוני של בתי ספר ובמערכת החינוך כולה. המבנה הנוכחי יקר למדי ולא משיג את יעדי החינוך בעידן טכנולוגיות מידע. הגישה המתקיימת של הוראה משמרת את הצרכים שהיו רלוונטיים בעידן התעשייתי ומאופיינת על יד י"גזרה שווה לכולם" (one size for all ) הרואה בבית ספר ארגון הממוקד בהוראה (רובה פרונטאלית) בה מועבר הידע מהמורה לתלמיד. לפי הגישה המבוקשת בעידן טכנולוגיות מידע תפקידה של ההוראה לאפשר למגוון לומדים לעצב את הידע שלהם ולפתח את כישרונותיהם בדרכים אפקטיביות ועוצמתיות. התאמה אישית היא המאמץ מצדו של בית הספר להביא בחשבון את מאפייניהם וצורכיהם האינדיבידואליים של תלמידים ולהסתמך על פרקטיקות הוראה גמישות בארגון סביבת הלמידה. הרצאתן המרתקת של ד"ר ציפי זלקוביץ וד"ר אולז'ן גולדשטיין בכנס "מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים , מכון מופ"ת , אפריל 2011 ) .
-
לינק
מודל הלמידה המאוחד (ULM; Unified Learning Model) מהווה תיאוריה מקיפה המאפשרת מחקר שיטתי של תהליך הלמידה, על האספקטים הרבים והמגוונים שהוא טומן בחובו. בהתבסס על מודל זה, המאמר הנוכחי בוחן את התפיסה הרווחת כי הלמידה בבית הספר איננה משימה קלה. לפי מודל זה, הקצאת זיכרון עבודה לעיתים תכופות דורשת מאמץ, וכל עמל עשוי להצטייר כמטלה קשה ומסובכת. במאמר זה עורך הכותב ניתוח של הלמידה בבית הספר, בהתמקדו בלמידת מדעים. המסקנות על פי מודל הלמידה מאוחד מראות כי למידה בתחומי המדעים בביה"ס טומנת בחובה התמודדות קוגניטיבית לא קלה לתלמיד.
-
לינק
מטרת המאמר היא משולשת. (א) מוצגת הבנה מושגית של וויסות ההנעה המדגישה שלושה היבטים יסודיים. היבטים אלה הם ידע ההנעה, מעקב אחר ההנעה, והשימוש באסטרטגיות כדי לווסת את ההנעה; (ב) נסקרת עבודה אמפירית קודמת המתעדת את ויסות ההנעה על פני הקשרים. עבודה זו מעידה על כך שתלמידים בשלבי התפתחות שונים משתמשים באסטרטגיות לוויסות הנעה ושהשימוש שלהם משתנה בהתאם למטרה האקדמית או ההקשר; (ג) נדונות השפעות חברתיות על ההתפתחות ויסות ההנעה הכוללות דיגום (modeling), יצירת פיגומים (scaffolding), הוראה ישירה, ותהליכים חברתיים-תרבותיים ( Wolters, C.A ) .
-
לינק
הקובץ חינוך ודת: סמכות ואוטונומיה מוקדש למתחים מוכרים בקשרים שבין חינוך ודת, אלה הנטווים בין מסורת לשינוי ובין סמכות לאוטונומיה. המחקרים המובאים בקובץ, והמבנה הדיאלוגי שבו הם ערוכים, מאירים את הסוגיות הנידונות בו מכיוונים חדשים. כך, לדוגמה, נבדקים הקשרים שבין מסורת לשינוי בחברה היהודית ובחברות אחרות, נבחנת הסתירה, לכאורה, בין חינוך דתי לחינוך ביקורתי, ומתבררים המנגנונים המוסדיים והאידאולוגיים שבאמצעותם מתחוללות תמורות באתוסים דתיים. הזיקה שבין סמכות לאוטונומיה נבחנת בתוך מערכות חינוך דתיות. המחקרים מבקשים לבדוק אם יש סתירה מהותית בין אכיפת משמעת לבין הפנמת ערכים, בין סמכותיות חיצונית, המופעלת תדיר על המתחנכים, לבין השאיפה להעמיד אנשים אוטונומיים. סוגיות אלה, המעסיקות את כלל המתעניינים בערכים, זוכות במאמרי הקובץ לתובנות מפתיעות (בעריכת עמנואל אטקס מיכאל הד תמר אלאור ברוך שוורץ).
-
תקציר
לא משנה מה נחליט שהתלמידים צריכים ללמוד, לא הרבה יקרה עד שהם יבינו מה הם אמורים ללמוד במהלך השיעור ויכוונו עצמם לכך. עיצוב מיומן של מטרות הלמידה עבור כל שיעור ושיתוף הלומדים במטרות הם דרך אחת לתת לתלמידים את הכיוון שהם זקוקים לו. המטרות שאומרות לתלמידים מה הם צריכים ללמוד, לא משנה מה נחליט שהתלמידים צריכים ללמוד, לא הרבה יקרה עד שהם יבינו מה הם אמורים ללמוד במהלך השיעור ויכוונו עצמם לכך. עיצוב מיומן של מטרות הלמידה עבור כל שיעור ושיתוף הלומדים במטרות הם דרך אחת לתת לתלמידים את הכיוון שהם זקוקים לו. המטרות שאומרות לתלמידים מה הם צריכים ללמוד, במאמר זה המחברים דנים בחשיבות של מטרות הלמידה ומציעים רעיונות שיסייעו למורים לשלב את מטרות הלמידה בשיעורים שלהם ( Moss, Connie M.; Brookhart, Susan M.; Long, Beverly A).
-
לינק
לא ירחק היום בו יגיע כל תלמיד עם מחשב-לוח ("iPad") לכיתה, והלמידה שלו תתרחש ב"כיתה הדיגיטאלית" בממשק מחשב-הלוח. אמצעי זה יזמן לתלמיד ולמורה לא רק מימוש פרדיגמת הוראה-למידה השונה מהכיתה המסורתית על כל גווניה, אלא חוויית למידה שמעוגנת במציאות תרבותית דיגיטאלית אותנטית, תוך יישום אמצעים, כלים, שפה ונורמות שהם חלק מחיי התלמידים. הכיתה הדיגיטאלית מצויה במחשב-הלוח האישי,נמצאת עם התלמיד בכל מקום וזמן ומנוהלת על ידי מורה המנהיג ומנווט את הלמידה. במאמר זה מראים עידית אבני וד"ר אברום רותם את מאפייני הלמידה במחשב-לוח ומראים בהמשך שאת הזדמנויות ואיכויות ההוראה- למידה בליווי מחשב-לוח בידי כל לומד ומלמד, לא ניתן יהיה לממש משמעותית בכתה דיגיטאלית, ללא ביסוס אמון ואתיקה כתנאי להתנהלות למידה שכזו ( עידית אבני, דר' אברום רותם).
-
לינק
המורה והמחנכת רותי בן-ישי המלמדת בכיתה עם מחשבים ניידים לכל תלמיד מעלה כמה תובנות מנקודת מבט חיצונית למערכת החינוך. המאמרון מבוסס על התובנות של גיא, נווט קרב בחיל האוויר שבא לבקר את הכיתה שבה רותי בן-ישי מלמדת עם מחשבים ניידים. מאחר וגיא אינו "מורה" מן המערכת, דווקא רשמיו ומחשבותיו הן מקור חשוב ללמידה אודות ייחודו של התהליך. כמה תובנות חשובות: זמן שיעור של 45 דקות – הוא בעייתי. למעשה הזמן המוקדש ללמידה הוא מאוד קצר, ומקשה על קיום "תהליך לימודי" מעמיק. עדיף לאפשר לתלמידים חיפוש עצמאי של מקורות מידע על פני הפניה לאתר מסוים , כי אז הסקרנות והמוטיבציה של התלמידים גדלה. חשוב ללמד את הילדים לכתוב אי-מייל, במסגרת פרויקט חקר להיכרות עם פעילותם של גופים וארגונים שונים. התלמידים שיודעים לשלוח SMS קצר אינם יודעים לנסח תכתובות בדואר אלקטרוני.
-
לינק
אחד מכל חמישה ילדים בארה"ב הוא זר או נולד להורים מהגרים, ומספרם של ילדים אלה הולך וגדל. מכאן, ילדים רבים נכנסים למסגרות חינוך לגיל הרך כאשר הם דוברים שפה אחרת שאינה אנגלית. מאחר וילדים ששפת אמם אינה אנגלית מתקשים יותר מאשר קבוצות אחרות להגיע להישגים בבית הספר (Fry, 2007; Regalado Goldenberg, & Appel, 2001). נמצא כי קיים קשר בין הכשרת מורים להישגיהם של ילדים קטנים דו-לשוניים (DLLs) בלימודים, ועל כן להכשרת המורים יש תפקיד חיוני בתמיכה בפיתוח ובלמידה בתלמידים הדוברים שתי שפות. המאמר סוקר בקצרה את הספרות לגבי תוכנה ומהותה של ההכשרה המקצועית למחנכים לגיל הרך העובדים עם ילדים דו-לשוניים ודן בחשיבות של פיתוח מגוון לשוני ותרבותי של העובדים בחינוך וטיפול בגיל הרך. המאמר עשוי להיות רלבנטי גם למערכת החינוך בישראל המתמודדת היום יותר מאשר בעבר עם ילדים דו-לשוניים ( Marlene Zepeda. Dina C. Castro).
-
לינק
למידת צוותים (TBL) היא אסטרטגיה פדגוגית המבוססת על למידה שיתופית של צוותים המתמודדים יחד עם פתרון בעיות, מרביתם בעיות מורכבות מעבר למיומנות של לומד יחידני. למידת צוותים מבוססת הן על יחידות תוכן מורכבות והן על מתודולוגיה לאיסוף מידע והתווית פתרונות. השימוש במתודולוגיית הTBL מקובל בלימודי רפואה ומינהל עסקים , אך משום מה הוא נעדר בדרך כלל בהכשרת מורים בארה"ב. כותב המאמר , מציע להקנות לאסטרטגיית הTBL משקל רב יותר בלימודי הכשרת המורים בארה"ב כאסטרטגיית הוראה פעילה ועדיפה ומתווה כיווני פיתוח עיקריים ליישום השיטה בהכשרת מורים בארה"ב (Steve Whitaker) .
-
לינק
מחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בטייואן ( אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי) במטרה לבדוק את השפעת למידת עמיתים מתוקשבת ותוצאותיה בהשוואה לתלמידים שלמדו בדרך מסורתית, פני-אל-פנים. בחלקו הראשון המאמר מציג את מתדולוגיית למידת העמיתים המתוקשבת של תלמידים בכיתה , מתודולוגיה הידועה בשם EPK. בהמשך מוצגים ממצאי המחקר לגבי אותם תלמידים בבתי הספר יסודיים שלמדו בשיתוף עם עמיתים בסביבה מתוקשבת. מקצוע הלימודים שנבדק במחקר היה הוראה ולמידת לשון (במקרה זה השפה הסינית). ניתוח הממצאים התבסס על זיהוי דפוסי האינטראקציה של הלומדים לצד ביצוע המטלות והכוונת המורה. ממצאי המחקר מראים כי באופן מובהק התלמידים שלמדו בסביבה מתוקשבת עם עמיתיהם עלו בהישגיהם ( קריאה , כתיבה) על אותם תלמידים שלמדו בבדרך הרגילה בכיתה ( Mengping Tsuei).
-
לינק
מחקר זה בחן את השפעת השימוש ברשת חברתית (כגון פייסבוק, אדיולייב) על הזדהות הפרט עם המסגרת החינוכית הבלתי פורמאלית אליה הוא שייך. התיאוריה שנבדקה גורסת כי שימוש ברשת חברתית מגבירה את הזדהות הפרט עם הקבוצה וזאת בעקבות שיפור התקשורת הפנים קבוצתית. תוצאות המחקר מבוססות על שאלון שהועבר ל 607- משתתפים בכיתות י' עד י"ב, חניכים פעילים במסגרת בלתי פורמאלית, המפוזרים ב 18- מרכזים ברחבי הארץ. התוצאות הראו כי שימוש ברשת חברתית מעלה את הזדהות הפרט עם המסגרת החינוכית הבלתי פורמאלית. תוצאות המחקר מצביעות על חשיבות השימוש ברשת חברתית לחיזוק היחסים התוך-קבוצתיים ולמעורבות גדולה יותר בפעילות החברתית של המסגרת( רועי שילו, אבנר כספי) .
-
לינק
במאמר נטען כי מורים המאמינים שהוראה היא העברת חומר הלימוד בלבד מתעלמים מהלומד האינדיבידואלי ותורמים להמשך אי השוויון החברתי. דרך הוראה מעין זו המדכאת את קולות התלמידים בתהליך הלמידה היא טיפוסית. התוצאה של שיטות מעין אלה היא ניכור בין התלמידים לבין החומר הנלמד בכיתה. הוראה כהעברה של חומר הלימודים מותירה מרחב מועט לתלמידים להבנות ידע ולטעון שהוא שלהם ופרקטיקה זו לא מעניקה לתלמידים כוח להפוך לאינטלקטואלים מודעים וחופשיים. טבעה הבלתי אישי של תכנית הלימודים הכללית כיום מרחיק את התלמיד מהשיעור, הופך את המידע שנאסף לבעל ערך מפוקפק. על-ידי השאיפה להשיג יעילות, אנחנו סוחרים באפקטיביות ומפחיתים את התקשורת ואת החלפת הדעות בקהילה הלומדת ( Kim, Youngjoo).
תהליכי למידה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין