שפה ולשון ערבית
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • תקציר

    גננות פלסטיניות בגני ילדים ערביים בישראל משתמשות לרוב בשילוב של ערבית ספרותית וערבית מדוברת בהוראה, ומשתמשות במידה מועטה במילים עבריות או זרות. הן מבטאות גישה חיובית כלפי תפקידה של השפה הערבית כשפה חשובה בישראל. הן מאמינות כי חיוני לשלוט בערבית הספרותית, אך נתקלות בקשיים כאשר הן דוברות אותה באוזני הילדים.

  • תקציר

    ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת מציע מגוון מחקרים העוסקים בהתפתחות השפה הערבית כשפת אם בקרב דוברי ערבית החיים בישראל. חוקרים מאוניברסיטאות ומכללות שונות בארץ מתארים במאמרי הספר את ממצאי מחקריהם במגוון נושאים הקשורים בהתפתחות בשפה באמצעות מעקב אחר דובריה – החל מילדי גן, דרך תלמידים בבית הספר היסודי ובחטיבות הביניים ובתיכונים ועד לאוכלוסייה בוגרת.

  • סיכום

    מחקר זה בוחן אם קיימת קורלציה בין מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית בקרב תלמידים שלהם ערבית היא שפה ראשונה לבין יכולת הקריאה שלהם בעברית כשפה שנייה. המחקר מצביע על קשרים כאלה ומציע לפתח תוכניות לימודים שידגישו פיתוח מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית כדי לתרום לקריאה מהירה ומדויקת יותר במערכת החינוך היסודי.

  • לינק

    כותבי המאמר טוענים שעל אף היות הערבית שפה רשמית, מעמדה בארץ מוחלש ונתון להתקפות חוזרות ונשנות מצד המערכת הפוליטית החל מִקום המדינה. בהיותה אמצעי תקשורתי המשקף תרבות, משמשת הערבית ככלי נוסף במאבק המתמשך בין יהודים וערבים בישראל. אך בניגוד למחשבה הרווחת, הנמכת מעמדה אינה מחזקת את הזהות היהודית, אלא פוגעת בערכיה הדמוקרטיים של המדינה ומעוררת פילוג, במקום לסייע בבניית גשר בין-תרבותי. לנוכח זאת יוצאים הכותבים בקריאה לחיזוק מעמדה של הערבית. חיזוק זה יקל על הפגת המתחים הפוליטיים, התרבותיים והחברתיים בין יהודים לערבים בארץ ובין ישראל לשכנותיה, ויכבד את זהותם ומורשתם של יהודים יוצאי מדינות ערב (יונתן מנדל, דפנה יצחקי, מיטל פינטו).

  • לינק

    ספר זה מאגד בתוכו מאמרים עיוניים ומחקריים על ילדוּת בחברה הערבית בישראל. כדי שנוכל להבין את הילדות עלינו להעמיק ולחקור סוגיות מגוונות בעולמם של הילדים בחברה שהם גדלים בה. המאמרים בספר בוחנים נקודות מבט היסטוריות ועכשוויות הקשורות בילדים ובילדות באסלאם ובחברה הערבית בישראל, בהתפתחות חברתית ושפתית, במוזיקה בחיי הילדים בגיל הרך, ביחסי הורים וילדים ובהדרכה בגני ילדים (גילה רוסו-צימט, מרגלית זיו, אפנאן מסארוה-סרור).

  • לינק

    לאחרונה עלה לרשת פורטל בין-לאומי בהכשרת מורים והוראה, אשר כולו בשפה הערבית. האתר, פתוח וחופשי לכל גולש בעולם, מהווה מאגר מקוון וייחודי מסוגו של תכנים בנושאי הכשרת מורים, הוראה, פדגוגיה וחינוך, בדגש על תחומי העניין של אנשי חינוך דוברי ערבית. הצוות המקצועי של הפורטל מרכז בו סיכומים וסקירות של חומרים ממקורות מגוונים, כגון כתבי עת, ספרי עיון, אתרי חינוך, כנסים ועוד. החומרים נאספים ממקורות איכותיים, עדכניים ורלבנטיים לקהילת מורי המורים, מנהלי בתי ספר ומוסדות חינוכיים, חוקרי חינוך ואנשי הוראה (מכון מופ"ת).

  • לינק

    הספר עוסק בהיסטוריה המודרנית של לימודי הערבית בבתי הספר היהודיים בארץ ובשינויים שהתחוללו בתחום זה לאורך השנים. הוא עומד על העלייה ההדרגתית בחשיבות השיקולים הביטחוניים והפוליטיים בהוראת הערבית, ועל האופן שבו הדבר גרם ל"יצירת" שפה שאינה מקרבת אלא מרחיקה (יונתן מנדל).

  • לינק

    ההתייחסות הדואלית אל הערבית כאל "שפת השכן" ו"שפת האויב" נתנה את אותותיה באופן הוראת השפה במערכת החינוך. במחקר שנערך לאחרונה אלעזר-הלוי, תשס"ט) נבדקה מידת הלאומיות והמיליטריזם שאפיינה את הוראת הערבית מראשית מערכת החינוך ואילך.לשם כך נבחנו שני סוגים עיקריים של מקורות: האחד, דיונים שהתקיימו בוועדות החינוך בנושא, אמירות שונות של אנשי חינוך מהתחום ותכניות הלימודים; האחר, ספרי הלימוד שפורסמו במרוצת השנים, בניסיון לאתר בהם עמדה שמעידה על קיומם של ערכים לאומיים ומיליטריסטיים.ממצאי המחקר הראו, כי הוראת הערבית נחלקת לשלוש תקופות: בתקופה הראשונה, מימי ראשית מערכת החינוך ועד לימי קום המדינה, התמקדו מטרות הוראת הערבית בצרכים תרבותיים ובצרכים מעשיים, ולא הייתה כל התייחסות לצורך ביטחוני בלימוד השפה ( דנה אלעזר-הלוי ).

  • סיכום

    בשנת 1997 יזם 'יד ביד', המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל (להלן: יד ביד) מודל חדש לחינוך דו-לשוני בנוף הישראלי. מודל זה מבוסס על דו-לשוניות מאוזנת (balanced bilingualism), שבה הן הערבית והן העברית משמשות במידה שווה כשפות ההוראה בשלושה בתי ספר משולבים, שיהודים וערבים לומדים בהם יחד. הרעיון הבסיסי מאחורי היוזמה הוא ליצור סביבה חינוכית דו-לשונית שוויונית במטרה להציע כבוד ושוויון לשתי הקבוצות ( מוחמד אמארה).

  • לינק

    דיווח ממפגש לימודי רב-תחומי שבו דנו בממצאים עדכניים על האתגרים שברכישת הקריאה בערבית ובכלל, ובהשלכות של הידע המחקרי על העשייה החינוכית. המפגש אורגן ע"י צוות היוזמה למחקר יישומי בחינוך. עריכה: אביטל דרמון, מנהלת היזמה איתי פולק, מרכז ועדת שפה ואוריינות .

  • לינק

    המחקר הוא מחקר איכותי המבוסס על נתונים מדיווחי מחקרים של מורים((N=9 )שהשתתפו בהשתלמות להתפתחות מקצועית שנועדה למורים בבתי-ספר דו-לשוניים יהודיים-פלשתינאיים בישראל. זהו מיזם שנוסד בשנת 1997 ע"י המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל במטרה ליצור סביבות חינוך שוויוניות, דו-לשוניות ורב- תרבותיות. הממצאים מצביעים על מודעות המורים להקשר החברתי-פוליטי הישראלי שמרפה את ידיהם בתהליכי ההוראה והלמידה של השפה הערבית כשפה שנייה, מחזק את השלטנות של העברית בחברה הישראלית ומחליש את למידת הערבית בקרב התלמידים. המסקנה העיקרית של המחקר היא שהעברית היא השפה הדומיננטית של הרוב ולדוברי העברית יש יתרון ברור על פני האחרים ( Rajuan, M., & Bekerman, Z ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין