מאמר זה חוקר חלק מהסיבות שתלמידים בגיל ההתבגרות בוחרים לקרוא מרצונם או מסרבים לעשות זאת. במחקר זה שנערך על-ידי מורה, המחבר ראיין עשרה מתלמידיו לשעבר שלומדים כעת בכיתות ה, ו ו-ז', את הוריהם, ואת מוריהם הנוכחיים לגבי מה מניע מתבגרים לקרוא או לא לקרוא. הממצאים ממחקר זה מציעה שקריאה באופן עצמאי מקושרת לפרקטיקות חברתיות שונות, למרות ההשקפות הנפוצות שמתארות קריאה עצמאית כפעילות פרטנית ובודדה. פרקטיקות הוראה היעילות יותר לעידוד תלמידים לקרוא חייבות לקחת בחשבון כי יש השפעה חזקה של הנעה מתהליכים של טיפוח הקשרים חברתיים ( Knoester, Matthew D).

המידענית רונית נחמיה השתתפה ביום העיון בנושא קריאה בעידן דיגיטלי שהתקיים ביום רביעי 20 בינואר 2010 בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. היא מסכמת בקצרה את עיקרי הדברים ואת המגמות העיקריות שהעלו המומחים והמרצים ביום עיון חשוב זה : פרופסור יורם עשת, ד"ר רקפת אקרמן, אבי ורשבסקי, פרופ' יואב יאיר, ומר דב אלפון , עורך עיתון "הארץ".

הרצאתה המלאה של ד"ר רקפת אקרמן בכנס צ'ייס של האוניברסיטה הפתוחה ב2010 , שנושאה היה: "ללמוד טקסט ישר מהמסך? הו, לא, אני חייב להדפיס" ניתוח תהליך הלמידה ממסך לעומת למידה מנייר". שם הכינוס : קריאה בעידן דיגיטלית , ינואר 2010 באוניברסיטה הפתוחה. ד"ר רקפת אקרמן הציגה תוצאות מחקר שערכה, ובממצאיה היא התייחסה לכך, שאנשים קוראים יותר מהר מטקסט הרשום על מחשב, אך רמת הבנתם הייתה נמוכה. היא ציינה שרבים עדיין מעדיפים להדפיס מאמרים אותם הם מעוניינים לקרוא.

המחקר הנוכחי בדק האם כתיבת בלוג בקורס לקריאה התפתחותית בקולג' תשפיע על מיומנויות הקריאה של הסטודנטים. בנוסף, המחקר בחן מה עמדותיהם של המנחים בקורס לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראת הקריאה. המחקר נערך באוניברסיטה הנמצאת בצפון-מזרח ארה"ב והשתתפו בו 149 סטודנטים ושני מנחים. במחקר נערכה השוואה בין קבוצת ניסוי, שבה השתמשו הסטודנטים בבלוג להגשת מטלותיהם בקורס לבין קבוצת ביקורת, בה לא נעשה שימוש בבלוג. במחקר נאספו ונותחו נתונים כמותיים ואיכותניים. נמצא כי מיומנות הקריאה של הסטודנטים לא השתפרה בעקבות השימוש בבלוגים. גם ההנעה ללמידה של הסטודנטים לא השתפרה בעקבות כתיבת בלוג בקורס. אולם, הממצאים מראים כי קיימת קורלציה חיובית בין שימוש בבלוג לבין התמדה בלימודים של הסטודנטים מהקולג'. אחת התובנות מן המחקר נוגעת לכך כי מנחי הקורס אינם יודעים כיצד להנחות את הסטודנטים לכתיבה בסביבה מתוקשבת של בלוגים ויש להכשירם לכך. ( Hui-Yin Shu, Shiangkwei Wang).

המורה ורכזת כישורי השפה דורית כץ דרוקר ביצעה לאחרונה הערכה שיטתית של אתר "שטף קריאה. יוצרי האתר הם: מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). האתר עלה לרשת בשנת 2009. מאז הוא עבר מספר עדכונים. העדכון האחרון כלל הוספת כ-40 טקסטים נוספים ברמות 1 ו-2 נערך באוקטובר 2010. התכנים באתר מותאמים למטרות החינוך הלשוני: הלומדים יהיו בעלי יכולת קריאה מושכלת של טקסטים מעולמות שיח שונים, לפי מסמך הסטנדרטים בחינוך הלשוני. הטקסטים באתר מאורגנים לפי רמות קושי מסוגות שונות, בחלקם מנוקדים ולקוחים מעולמם של הלומדים. הטקסטים נבחרו בהתאמה לסטנדרטים הנדרשים בחינוך הלשוני. האתר מומלץ מאוד לתלמידים שקריאתם אינה שוטפת ומדויקת. האתר מזמן להם אפשרויות לשיפור הקריאה. ההתקדמות נעשית על פי הקצב האישי של הלומד.כאשר הלומד נחשף לקריאה מיומנת של הקריין – זה משמש לו כמודל לחיקוי ולמידה של קריאה שוטפת ומוטעמת.

בהמשך למגמת גידול בשימוש בספרים אלקטרונים שאנו רואים בחודשים האחרונים, עליה תוכלו לקרוא גם בכתבה שהתפרסמה ב-NY-Times נשאלת השאלה האם יש הבדל בעיבוד הקוגניטיבי של המידע האלקטרוני לעומת הנייר המודפס ? חמישה מומחים: פרופ' Alan-Liu מאוניברסיטת קליפורניה, Sandra-Aamodt העורכת לשעבר של כתב-העת “Nature-Neuroscience”, פרופ' Maryanne-Wolf מהמכון להתפתחות הילד, פרופ' David-Gelernter מהחוג למדעי המחשב של אוניברסיטת ייל ופרופ' Gloria-Mark מהחוג למידענות של אוניברסיטת קליפורניה ניסו לתת מענה לשאלה מעניינת זו.

גם בגיל 70 פלוס ממשיכה נירה אלטלף להתרוצץ בין בתי ספר ולדאוג שדור העתיד ילמד לקרוא. אלטלף, שזכתה על פועלה בפרס החינוך, הקימה לאחרונה מרכז הוראה שבו היא מיישמת את שיטתה. את שיטת ליט"ף (למידה יחידנית טיפולית פעילה) פיתחה בעקבות התנסות בשטח כיועצת חינוכית ובהמשך כמפקחת ארצית באגף חטיבת הביניים במשרד החינוך. הנחת הבסיס של השיטה היא שפענוח סימני הכתב הוא המפתח להבנת הנקרא. הוראת השיטה, המתאימה גם לילדים עם לקויות למידה, נעשית פרונטלית ובקבוצות קטנות או בצורה אינדיווידואלית, תוך אפשרות להתקדם בקצב אישי. המרכז החדש שפתחה מיועד לשרת ילדים הזקוקים לתמיכה בקריאה ובכתיבה מעבר לתוכנית הלימודים בבית הספר. דגש נוסף יושם על שיתוף ההורים והמשפחה כולה במשימה באמצעות סדנאות וחוגים משותפים להורים ולילדים.

על רקע הקשיים והאילוצים של מורים בכיתות לימוד בארה"ב להטמיע את שגרת הקריאה בספרים , גיבש פרופסור Steve Layne כמה עצות מועילות המופיעות בספרו החדש , Igniting a Passion for Reading. פרופסור Layn מנסה להראות למורים ולמחנכים כיצד לפתח ולטפח תלמיד קורא האוהב לקרוא ספרים מתוך מוטיבציה פנימית ולא רק מתוך מוטיבציה חיצונית היזומה ע"י המורים. הספר החדש זכה לביקורות חיוביות בארה"ב והוא נותן מענה בעיקר לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות שם מתגלים הקשיים העיקריים כיום ( Steve Layne ).

הכותבת עושה במאמר שימוש בגישה האיכותית של סיפור אישי כדי לדון בעבודתה בהוראת קורס קריאה מתקנת בפעם הראשונה בקריירה שלה. המאמר מאיר את השיטות ההוראתיות ואת התרגילים לבניית קהילייה שבהם נעשה שימוש כדי ללמוד באורח ביקורתי קריאה בסיסית לקבוצה שהתאפיינה בשונות תרבותית וחינוכית של תלמידי שנה ראשונה בקולג'. במאמר דנה הכותבת בגישתה לקורס ובאינטראקציות עם סטודנטים תוך שימוש במסגרת של "הוראה הנענית תרבותית". זהו סוג הוראה המזמין את המורה להבין את תחומי העניין של תלמידיו ולארוג אותם לתוך תוכנית ההוראה שלו ) Ferguson-Russell, D ).

הצעה של ציונה, סטודנטית להוראה , לגבי שילוב כתיבת בלוג בנושא קריאה וספרות. התכנית המוצעת על ידה מעודדת קריאה, ומתן ביטויי לתלמידים בנושאים שקראו. קווי המיתאר של התוכנית נועדו לעודד קריאה, ומתן ביטויי לתלמידים בנושאים שקראו. התוכנית המוצעת נועדה לעודד ביקורתיות, יצירתיות, הבעה עצמית והרחבת אופקים בנושא ספרות והכרת סופרים שונים. התלמידים יקבלו תרגילים שעליהם להתייחס אליהם בכתיבת בלוג אישי, וכן יגיבו ויקבלו תגובות מחבריהם. במסגרת ההתנסות המוצעת כל תלמיד יבחר ספר שמעניין אותו ויקרא אותו. תלמיד יוכל לקרוא מספר ספרים, עד שיבחר ספר כלבבו. יחקור התלמיד על מחבר הספר, ויכתוב עליו בבלוג בכתיבה יתאר התלמיד מיהו המחבר? האם הוא ישראלי או סופר מחו"ל? מה הרקע שלו, ומהם ספריו השונים, ועוד… בהמשך מוצע כי התלמיד יתבקש לתאר סיטואציה מהספר, שבה הוא מציע המשך שונה ממה שכתב הסופר. התלמיד יהיה הסופר, שיכתוב בבלוג שלו קטע מקורי בעצמו. למאמרון המלא של ציונה …

מצגת מעניינת של פרופסור יואב יאיר , מנהל שה"ם , האוניברסיטה הפתוחה. ההרצאה "קריאה אקדמית מספרים דיגיטליים ניידים" ניתנה ביום העיון הספר העברי: "מן הקלף עד האינטרנט" . בהרצאה הציג פרופ' יאיר את המגמה הכלל עולמית של שימוש בספרים דיגיטליים- תובנות ממחקרים מובילים, העדפות שימוש, ודוגמאות מרחבי העולם. בין השאר, הוצג פרויקט פא"ר ופרויקט עתידי בהובלת שה"ם – פרויקט סד"ן – ספרים דיגיטליים ניידים.

הבנת הנקרא הוא אחד הכישורים החשובים ביותר שילדים צריכים לרכוש בשנות בית הספר. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את הקשר בין מידת הקריאה של ספרים, מחד גיסא, וקריאת עיתוני נוער וזמן התכתבות בצ'ט, מאידך גיסא לבין רכישת ידע לשוני (מורפולוגי ותחבירי) והבנת הנקרא בקרב ילדים דוברי עברית. נמצא, שככל שהילד קורא יותר ספרים הוא בעל ידע לשוני טוב יותר ומבין טוב יותר את הנקרא. עוד נמצא, שמבחן סטנוביץ תורם תרומה ייחודית מעבר לגיל להסבר השונות בין הקוראים בהבנת טקסטים ובידע לשוני, כלומר, קשר בין מידת הקריאה לבין הבנת הנקרא וידע לשוני. ואולם מצאנו גם מתאם שלילי בין קריאת עיתוני נוער להבנת טקסטים, וכן בין התכתבות בצ'ט לרמת הידע הלשוני ( דפנה קפלן ודורית רביד) .

המאמר מתאר ניסוי מתוקשב לעידוד קריאה שנערך בארה"ב בקרב תלמידי כיתות ה' . הלמידה של התלמידים סביב הטקסטים התבססה על מערכת של קהילות מתוקשבות/פורומים ממוחשבים אשר באמצעותם הם העירו והגיבו לטקסטים שנדרשו לקרוא. השילוב של סביבה מתוקשבת לתגובות התלמידים עור אצלם עניין רב יותר בטקסטים אשר הם נדרשו לקרוא. הערות התלמידים בפורמים המתוקשבים סביב הקריאה היו קוגניטיביות, פרשנויות וגם מעצבות. הפעילות המתוקשבת המשותפת של למידת עמיתים סביב קריאת טקסטים שינתה את מערכת היחסים בין תלמידים ומורים בסביבה האוריינית ויצרה סביבה מעודדת לתלמידים הנוטלים חלק בתהליך הקריאה המתוקשב (Larson, Lotta C ) .

אחרי עשרות שנים של מחקרים רבים בתחומי הקריאה ועידוד הקריאה עדיין נותרו תהיות ושאלות פתוחות לגבי ההשלכות של תגמול חיצוני (extrinsic rewards) לעומת תגמול פנימי. מה שברור יותר מתוך עיון במחקרים שנערכו עד כה היא לא השאלה האם תגמולים/תמריצים מגבירים את ההנעה הפנימית לקריאה אלא באילו תנאים ונסיבות למידה התגמולים פוגעים במוטיבציה של התלמיד. מחקרים שנערכו לאחרונה סבורים כי המענה לעידוד הקריאה נעוץ באותנטיות של התהליך הלימודי סביב הקריאה. המטלות לעידוד הקריאה אסור להן להיות מלאכותיות אלא הן צריכות לזמן לתלמיד הזדמנויות כאלו שימשכו אותו לקרוא את הספר או הטקסט. המפתח הוא יצירת מעורבות פעילה כזו שהתלמיד יירצה לקרוא את הספר כחלק מסביבה אוריינית פתוחה וסקרנית. עידוד הקריאה היא ביסודה פעולה נמשכת המאתגרת את התלמיד ולא כופה עליו מטלות קריאה לא מזמנות ( Barbara A. Marinak & Linda B. Gambrell ).

תהליך התפתחות השפה צפוי להסתיים מתישהו בגילאי בית-ספר, לאחר רכישת קריאה וכתיבה. ואפילו כמבוגרים, אנחנו לומדים מפעם לפעם מילים חדשות שכלל לא הכרנו. ההתפתחות השפתית המאוחרת כוללת הרחבה של אוצר המילים והביטויים של הילד.רעיון טוב למשחק משותף התורם להתפתחות השפתית המאוחרת הזו, הוא יצירת משחק זיכרון של מילים נרדפות. משתמשים בצמדים של כרטיסיות, ורושמים עליהן צמדים של מילים נרדפות – מילה אחת פשוטה ושימושית, והמילה השנייה היא המורכבת והנדירה יותר, אותה רוצים אנו רוצה שהילד יכיר.

בעתיד הלא רחוק רוב הטקסטים שנקרא יהיו בפורמט דיגיטאלי , ורק מיעוטם בפורמט מודפס. המחשב מאפשר נגישות אינסופית לספרים ולמחקרים הנסרקים ומועלים לרשת — אך לנגישות הזאת יש מחיר. מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר ניצה גרי מהאוניברסיטה הפתוחה מצביע על ירידה באיכות הקריאה הביקורתית של חומר שעוצב לדפוס ונסרק לקריאה דיגיטאלית על מסך מחשב.

חינוך לאוריינות הוא תנאי הכרחי להשתלבות בחברה המודרנית. כיום עומד לרשותנו די ידע אודות חינוך לאוריינות בגיל הרך .(UNESCO, 2003) בחלק הראשון של מאמר זה מסבירות המחברות מה צריכים ילדים ללמוד כדי להשתלב בחברה אוריינית. בחלקו השני של המאמר, נראה כיצד הורים וגננות יכולים להקנות לילדים בגיל הרך את הידע שיכין אותם לרכישת הקריאה, ולעודד את הרצון של הילדים לקרוא, לכתוב ולרכוש ידע. בחלק השלישי דן המאמר בחינוך לאוריינות בקרב ילדים מתרבויות שבהן רמת השימוש בטקסטים כתובים היא נמוכה, ובקרב ילדים המתקשים להשתלב בחברה האוריינית ) קתרין סנו, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת הארווארד , עינת גוברמן, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ) .

המאמר מנתח את ההוראה של שמות האותיות בגן . הוא מצביע על הצדדים החיוביים ומזהיר מפני ציפיות שגויות ותופעות לוואי שליליות שעשויות לנבוע מהקדשת זמן מפורזת לפעילות זו , על חשבונן של פעילויות אחרות . נראה שהדגש בהוראת שמות אותיות הרווח היום, הוא על שמות האותיות כרמז לצליל בלבד. יש פיתוי להתמקד בשמות האותיות, משום שקל למדוד את ההישגים בתחום זה. למרות זאת, יש להיזהר משינון שמות האותיות על חשבון פעילויות אחרות המטפחות את האוריינות (עינת גוברמן) .