סקירת מידע על התפתחות קורסים מקוונים מסוג MOOC בארץ ובעולם . הסקירה מבוססת על חיפוש שיטתי במאגרי מידע מקוונים בינלאומיים ועיבוד הממצאים. הביקוש בארץ ובעולם לקורסים מקוונים מסוג MOOC הולך וגדל ולא תמיד יש בהכרח הצדקה לביקורות על קורסים מקוונים מסוג MOOC הנכתבות על ידי חוקרים אשר אינם נמנים עם קהל היעד. בני נוער , סטודנטים ואקדמאים מחוץ למעגלי ההשכלה הגבוהה , מתקשרים ביניהם באמצאות כלים ופלטפורמות דיגיטאליות, ולכן הביקורת הנובעת לעתים מחוסר באינטראקציה אישית ב MOOC אינה רלוונטית לקהל יעד עתידי ( יעל שרצר- גלזר).

המחקר בחן את ההשפעות של החשיפה העצמית של המנחה תוך שימוש בפלטפורמה המקוונת של הרשת החברתית פייסבוק על סוגי ההנעה של הסטודנטים בקורס שפה מקוון. המשתתפים היו 104 סטודנטים מתחילים לצרפתית שנרשמו לקורס מקוון בצרפתית באוניברסיטת מחקר גדולה בדרום מזרח ארה"ב. המשתתפים חולקו לקבוצת פייסבוק, שבה הם יכלו להיכנס לפרופיל הפייסבוק של המנחה במהלך הסמסטר, ולקבוצת ביקורת. התוצאות לאחר הטיפול הניסויי ציינו שהמשתתפים שהוקצו לקבוצת הפייסבוק חוו שינוי משמעותי בסוג ההנעה שהמחקר קבע כמועיל ללמידת שפה. שינוי כזה לא התרחש אצל הסטודנטים שהוקצו לקבוצת הביקורת (Aubry, James, 2013).

אחת הבעיות הגדולות של למידה במסגרת של למידה מרחוק היא בעית הניתוק בין הסטודנטים אשר לומדים בזמנים שונים ומתקבצים מרחוק בקורס אקדמאי אשר במתכונתו המתוקשבת אינו יוצר בהכרח גיבוש בין הלומדים או הכרות וקרבה בין הסטודנטים . מטרת מיזם המחקר (New Geographies of Learning) באוניברסיטת אדינבורו היא לחקור את כל המכלול של ערוצים ליצירת הגיבוש והקרבה בין הסטודנטים ( תואר שני) בקורס המתוקשב המועבר מרחוק ( Ross, Jen ,Gallagher, Michael Sean, Macleod, Hamish).

פורטל מעניין בעברית שעלה לאחרונה לאוויר ביוזמתה של המידענית אביבה גרבורג הוא Toarmkuvan – פורטל ללימודים חופשיים מקוונים ברשת בשפה העברית . מטרותיו יעדיו ותכניו של הפורטל כפי שהוגדרו על ידי אביבה הם: " פורטל המספק מידע לגבי לימודים מקוונים בחינם תוך התמקדות בלימודים המקנים נקודות לתואר אקדמי מאוניברסיטאות מוכרות בארץ ובעולם. אתר שיפרוס בפני הסטודנט את כל האפשרויות העומדות בפניו ללמוד לתואר, דרך האינטרנט ובחינם, לרכז את כל הקישורים לאוניברסיטאות החשובות בארץ ובעולם שמאפשרות לימודים כאלה, אוניברסיטאות ותיקות וחדשות, ארגונים ופלטפורמות המאפשרים לימודים לתואר ( יפה אהרוני) .

במאמר זה מוצג ראיון שנערך עם Supriya Sarnikar, פרופסור חבר במחלקה לכלכלה ולניהול ב- Westfield State University במסצ'וסטס.כאשר היא נשאלת על ההתנסות שלה בחינוך מקוון, היא מסבירה שהיא התרשמה והתאכזבה מהפלטפורמה של קורסרה ( Coursera).

מחקר זה בוחן את ההשפעה של הערכת הדיונים המקוונים של הסטודנטים. מערך המחקר שימש כדי להבין את הביטוי לידע וללמידה של הסטודנטים בהקשרים של "דיונים מקוונים "רגילים" לעומת דיונים מקוונים "במבחן הסופי". הממצאים הציעו שלהערכה הייתה השפעה על האופן שבו הסטודנטים יצרו אינטראקציה באופן מקוון (An-Chih Cheng , Michelle E. Jordan and Diane L. Schallert , 2013).

מטרתו של מחקר זה הייתה להשוות בין קורס מקוון לקורס פנים אל פנים לפי מספר הסטודנטים שסיימו את הקורס והישגיהם האקדמיים (Atchley, Wayne, Wingenbach, Gary and Akers, Cindy, 2013).

האוניברסיטה הפתוחה השיקה ופתחה לציבור בישראל ב1 לאוקטובר 2013 את הפלטפורמה המתוקשבת החדשנית שפיתחה לקורסים מקוונים מסוג MOOC . ההשקה של קורסי הMOCC היא תוצאה של פיתוח טכנולוגי ופדגוגי מושכל וחדשני ע"י צוותים מנוסים באוניברסיטה הפתוחה שעבדו בשנה האחרונה באופן נמרץ ומעמיק לפיתוח הקורסים המתוקשבים המרתקים . הקורס המקוון הראשון מסוג MOCC ייפתח לקהל ב21 בנובמבר 2013 בנושא : המזרח התיכון בימינו.

במחקר הנוכחי, המחברים ביצעו שלושה ניתוחים קשורים היטב זה לזה של נתונים אמפיריים שנאספו באוניברסיטת Linnaeus במטרה להגיע להבנה טובה יותר של שיעורי המסיימים את הקורס. הבדלים בשיעורי המסיימים חשפו שקיים הבדל ניכר בין הפקולטות מאשר בצורות הפיזור. לקורסים בעלי שיעור המסיימים הגבוהים ביותר היו שלושה דברים משותפים: פורומים פעילים לדיון, מדיה משלימה ופעילויות שיתופיות (Alastair Creelman , Linda Reneland-Forsman, 2013).

מחקר זה חוקר את ההשפעה של הערכת הדיונים הכתובים המקוונים של הסטודנטים. מערך שתיים על שתיים שימש כדי להבין את הפגנת הידע של הסטודנטים ואת הלמידה שלהם בהקשרים של דיונים מקוונים "רגילים" לעומת דיונים מקוונים לגבי "המבחן המסכם".הממצאים הציעו שלהערכה הייתה השפעה על האופן שבו הסטודנטים יצרו אינטראקציה באופן מקוון ואת השימוש שלהם בצעדים רטוריים; ושידיעה ולמידה הן קונסטרוקטים קשורים אך מובחנים (Cheng, An-Chih; Jordan, Michelle E.; Schallert, Diane L, 2013).

ספר חדש במהדורה אלקטרונית ( קינדל) על הקמת קורס מקוון רב-משתתפים מסוג MOOC. הספר החדש שנכתב ע"י מומחית התקשוב בחינוך , Inge Ignatia de Waard מציע חלופות שונות להקמת קורס מקוון מסוג MOOC וגם תובנות לתכנון ויישום קורס מקוון יעיל ומאתגר ללומדים. בספר גם פרקים על התפתחות קורסי המקוונים , ההיסטוריה שלהם ועקרונות הלמידה שלהם.

יש , אמנם , תיאורים מפליגים באמצעי התקשורת בעולם לגבי הקורסים המקוונים מסוג MOOC והתפתחותם המהירה, אבל מתחת לפני השטח מתגלים סדקים לא מבוטלים . עיקר ההתנגדות לקורסי הMOOC – הם של חלק מהסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בארה"ב הסבורים שמיזמי הMOOC יגרמו להשטחה את ההוראה והלמידה האקדמאיים. הודעתו של פרופסור Mitchell Duneier מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב על החלטתו להפסיק ללמד בקורסים מקוונים מסוג MOOC חושפת טפח מאי-הנחת הקיים בקרב מרצים וחוקרים בכירים באקדמיה בארה"ב ( (Ki Mae Heussner).

למידה מקוונת בקורסים מקוונים פתוחים מסוג MOOC הפכה נושא חם בחינוך באוניברסיטאות מובילות, כולל MIT, המציע מאות קורסים מקוונים, שבהם סטודנטים יכולים לעבור על החומר בקצב שלהם, אבל לא להיבחן. כעת המגמה היא להציע שיעורים מקוונים שהם סטודנטים יוכלו לקבל תעודות אם הם מוכיחים שהם הצליחו ללמוד את הנושא. התפתחות משמעותית מסתמנת בימים האחרונים ( 10 בספטמבר 2013 ) כאשר EdX הודיעה על פיתוח פלטפורמה עננית לעולם. מדובר ב"מערכת הלמידה" שלהם אשר פועלת מתוך הענן של גוגל. (google app engine). זה לא מהלך של גוגל. אלא של edX.

באוניברסיטה הפתוחה משיקים עתה קורסי MOOC -Massive Open Online Courses פתוחים ברשת בחינם לכל, במספר שפות. בפיתוח הקורסים המקוונים נעשו מאמצים רבים בשני כיווני פעולה עיקריים : פיתוח והתאמת פלטפורמות מתוקשבות יעילות ושיתופיות ללמידה מקוונת פתוחה ופיתוח חומרי למידה מרתקים ומאתגרים עבור הקורסים המקוונים מסוג MOOC . ה"מוקים" (MOOC ) של האוניברסיטה הפתוחה מתבססים על טכנולוגיות המאפשרות לסטודנטים ללמוד באופן עצמאי תוך שיתוף פעולה עם סטודנטים מרחבי העולם.

המאמר בוחן את התכנון של קורס מקוון בניהול לתלמידי התואר הראשון, תוך שימוש במסגרת של קהילת חקירה לצורך הוכחה של נוכחות חברתית, נוכחות קוגניטיבית ונוכחות של הוראה. התכנון של קורס מקוון בניהול לתלמידי התואר הראשון מנותח תוך שימוש במסגרת של קהילת חקירה לצורך הוכחה של נוכחות חברתית, נוכחות קוגניטיבית ונוכחות של הוראה. (Weyant L., 2013) .

לאור החשיבות של למידה-מקוונת מבוססת וידאו ניתן כיום לנצל כלים פתוחים חדשניים שפותחו לאחרונה ע"י חברת גוגל. מוצר מתוקשב של גוגל פלוס שעשוי להשתלב נהדר במסגרת גוגל קהילות – הוא גוגל Hangoouts (או זולות בתרגום העברי). כך תוכלו לקיים שיחות וידאו קבוצתיות במסגרת הקהילה. בעת יצירת קהילה, תוכלו לבחור אם הקהילה הנה ציבורית (שחשופה ופתוחה לעיני כל) או פרטית ואז היא תהיה גלויה רק למי שיקבל הזמנה אליה. כך תוכלו ליצור קבוצת עבודה נהדרת שאף מאפשרת לכם להיפגש אונליין במסגרת הזולות ואף מאפשרת לכם להיפגש אופליין באמצעות ממשק אירועים שהושק אף הוא לאחרונה בגוגל פלוס ( אנידור חקק).

ברשימה זו סוקר ד"ר אלי מירון (מומחה מוביל בישראל בתחומי ניהול ידע ומודיעין עסקי, מרצה באוניברסיטת בן גוריון בנגב) בקצרה שימושים של פייסבוק בלמידה, מתאר את ההתנסות בשימוש בפייסבוק באוניברסיטת בן גוריון , מסביר את השיקולים בבחירת סוג הקבוצה, כולל הדרכה טכנית מפורטת לכל המעוניינים ביישום פייסבוק בלמידה אקדמית.

סמדר אילוטוביץ מציעה לבחון את היתרונות והחסרונות של MOOCs על-פי "מבחן אמילי" – ראשי התיבות של "אז מה יצא לי מזה?" (WIFIM – What's in it for me). זהו מושג בתחום ניהול הידע הבוחן את מידת הכדאיות של תרומת ידע. התגובה האופיינית של פרט הבוחן את התועלת שתצמח לו מביצוע פעולה כלשהי.

המחקר הנוכחי הוא מקרה בוחן אמפירי הבא לבחון האם ובאיזו מידה השימוש בטכנולוגיה השיג את המטרות המוצהרות של פרויקט שבוצע על ידי האוניברסיטה הפתוחה בחבר המדינות העצמאיות (להלן: חמ״ע). בפרויקט זה לקחו חלק 5,075 סטודנטים מ-11 מדינות חמ׳׳ע, בעיקר מרוסיה ומאוקראינה. המחקר בוחן את מאפייני אוכלוסיית המשתתפים בפרויקט, ציפיותיה ומניעיה ללימודים, מידת שביעות רצונה מהלימודים, תרומתו של הפרויקט לה במישור הקוגניטיבי וההתנהגותי (כפי שהדבר בא לידי ביטוי בזיקה ליהדות ולישראל) וכן את נכונותה לעלייה ולרישום ללימודים גבוהים בישראל ( ניצה דוידוביץ'. אלעזר לשם) .