כבר כתבנו בפורטל מס"ע על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (שלטים תומכי למידה או קליקרים) בהרצאות במכללות ובאוניברסיטאות האמריקאיות. עתה נראה כי היישום של תופעת השלטים האינטראקטיביים באולמות ההרצאה של האוניברסיטאות בארה"ב הולך ומתרחב. קרוב לחצי מיליון סטודנטים כבר עושים שימוש פעיל בשלטים אינטראקטיביים בחדרי הרצאות ובקורסים באוניברסיטאות ובמכללות. עיתון הניו יורק טיימס עצמו מדווח על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (קליקרים) בקורס שמעביר פרופסור בוב וייט באוניברסיטת Northwestern-University בארה"ב. מדובר על קורס לתואר ראשון בנושא "התנהגות ארגונית". לכל אחד מהסטודנטים הלומדים בקורס יש קליקר משלו אשר באמצעות הוא נדרש להגיב לשאלות שונות של המרצה בקורס. המאמר מדגיש כי השינוי שיצרו השלטים האינטראקטיביים הוא בראש ובראשונה תרבותי ( ולא בהכרח טכנולוגי). הסטודנט הטיפוסי שעד כה במשך מאות שנים היה במצב של "חצי נמנום", נדרש עתה להיות הרבה יותר ערני ופעיל שכן הוא חייב להגיב על השאלות המוצגות ע"י המרצה באמצעות הסקר הממוחשב. ממצאי התשובות מוצגים על גבי לוח התצוגה המרכזי באולם ההרצאות. לא ייפלא, אפוא, כי המרצים מתלהבים מהיישום האינטראקטיבי החדש, אך הסטודנטים הרבה פחות.

מטרת המאמר היא להציג ממצאים ממחקר איכותני, שבו המחבר, שהיה מנחה של קורס בהכשרת מורים, ניהל משא ומתן עם הסטודנטים שלו לגבי הגשת חובות הקורס. המחבר ניהל את המשא ומתן הזה תוך תכנון הסכמים אינדיבידואליים לגבי מתן ציונים עם הסטודנטים שלו לתואר ראשון שלמדו בקורס. בהתבסס על יצרת מודל של חפיפה בין האמונות האישיות, הפדגוגיות והמקצועיות שלו, המחבר מפתח מספר היבטים לגבי הפרקטיקה שלו החשובים לאנשים המעוניינים להתנסות בגישות חלופיות למתן ציונים. ההיבט הראשון הוא מסגור מחדש של המוקד במהלך הסמסטר כך שיעבור ממתן ציונים ללמידה; ההיבט השני הוא סידור מחדש של האווירה האינטלקטואלית בכיתה; וההיבט השלישי הוא הבניה מחדש של יחסי העבודה שלנו ( Brubaker Nathan D).

מרצים ומורי מורים המשלבים כתיבת בלוגים ע"י סטודנטים בקורסים שלהם מתלבטים לעתים כיצד להעריך את הבלוגים כחלק מהציון בקורס. הדילמה: סטודנט /ית הכותב/ת בין 5 ל25 פוסטים במסגרת הקורס אינו בהכרח הסטודנט האיכותי. כמות הפוסטים בבלוג אינה בהכרח מדד. ד"ר מרק סמפל , מרצה ומורה במכללה ובאוניברסיטה מציע סולם של 5 דרגות להערכת בלוגים של סטודנטים. בין התבחינים במתווה : הבלוג ממוקד ומעיד על חשיבה מעמיקה, כלומר , מציג נקודות מבט שונות ומעניינות , הבלוג ממוקד ומציג רעיונות בצורה סבירה , הבלוג ממוקד אבל הוא רק מסכם החומר ואינו מציג נקודות מבט אחרות , הבלוג אינו ממוקד ונוטה לחזור על נקודות שסטודנטים אחרים כבר העלו קודם.

במרבית הקורסים הנערכים במכללות ובאוניברסיטאות קיימת מתכונת מסורתית של הגשת תרגילים, פרויקטים וכדומה. בדרך כלל, הידע המופק בקורס מצטבר במגירה של המרצה ולעתים במגירה הפיזית או הקוגניטיבית של הסטודנט. יש מרצים המנסים לשנות מתכונת זו בלמידה ויוצרים בלוג קבוצתי משותף לסטודנטים ולמרצה בו מועלים הפרויקטים ועבודות החקר. הבלוג "עבודת כיתה" הוקם ע"י המרצה ד"ר הדס וינברגר, מרצה וחוקרת במכון הטכנולוגי חולון . הבלוג הזה מציג ומתאר עבודות סטודנטים במחלקה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון. מטרות (התוצרים): 1. פיתוח תכנים בעברית, 2. גיבוש עצמי למידה וסביבות למידה מבוססות טכנולוגיות ווב. 3. המחשת יכולת – כמו גם תיאוריות ומתודולוגיות מהספרות (גם פרסומים של המרצה הפעילה כאן) ראו לדוגמא: מבחר עבודות בנושא ספריות דיגיטליות, מציאות מועצמת, וויקי ועוד ועוד). מעיון וקריאה בבלוג "עבודת כיתה" נראה כי הוא הפך לבסיס ידע שיתופי של הקורס כאשר עבודות החקר הופכות לנחלת הכלל ומעמיקות את הידע של הלומדים.

מאמר בהיר ומעניין על הערכה של למידה אינטגרטיבית שנכתב ע"י פרופסור Lloyd Bond מבכירי המומחים להערכה חינוכית של מכון קרנג'י לחינוך בארה"ב. במאמרו מסכם פרופסור Lloyd Bond את המאפיינים של הערכה רצויה ללמידה אינטגרטיבית החל מלמידה בכיתה הפרטנית וכלה בהתנסויות בלמידה אינטגרטיבית במכללות בארה"ב. במאמרו הבהיר מציין פרופסור Lloyd Bond את מרכזיותה של הכתיבה בתהליך ההערכה של למידה אינטגרטיבית כמדד להערכת יכולות הלומד במצבים שונים. המאמר מונה את כל הרכיבים הנדרשים לביצוע הערכה אינטגרטיבית בלמידה. המאמר דן גם ביישום של הערכה אינטגרטיבית בקורסים אקדמאיים בתחומי דעת שונים , הן מנקודת המבט של הקורס הפרטני במכללה והן ברמת המוסד החינוכי.

המאמר עוסק במושג "עיצוב קורס ממוקד בלמידה". המורים המתכננים קורס מזהים בשלב ראשון את מטרות הלמידה של הקורס. לאחר מכן הם עובדים בשיטת התכנון לאחור, כלומר, שואלים את עצמם מה הסטודנטים צריכים לדעת בסיום הקורס, ורק לאחר מכן מתווים את הדרך שהיא לדעתם הטובה ביותר כדי לעזור לתלמידיהם להשיג את מטרות הלמידה. המאמר מפרט את הצעדים הדרושים לתכנון הקורס באופן מושכל , תוך התחשבות בתוכן הקורס, במטלות , באסטרטגיות ההוראה , בלוח הזמנים , בסילבוס ובהליכים להערכת התלמידים ( דיאמנט, עירית).

יותר ויותר אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב מתקינות מערכות משוב ממוחשבות בכיתות הלימוד ובאולמי ההרצאות. מערכות אינטראקטיביות אלו הידועות בשם student response system -SRS נועדו לאפשר מעורבות רבה יותר של הסטודנטים עם המרצה ועם תכני הקורס. באמצעות הקשה על השלטים הממוחשבים ( קליקרים ) יכולים הסטודנטים להגיב ולענות של שאלונים ממוחשבים , סקרים קצרים ולענות על מבחנים ממוחשבים מהירים שהמורה מפעיל. שלטים תומכי למידה דומים לשלט הרחוק המוכר לנו מהשימוש בטלוויזיה. מדובר במכשיר שניתן לכל תלמיד בכתה המקשר אותו עם כל חברי הכתה האחרים, עם המורה ועם נושא הלימוד ( Blood, E. & Neel, R ).

במאמר נטען שמרבית תהליכי ההערכה הקיימים של קורסים באוניברסיטאות ובמכללות מטבעם צרים וממוקדים מדי ולכן הוא מציע מודל הערכה כוללני יותר לקורסים שיש בו כדי להקנות למרצים ולפקולטות תמונה יותר נאמנה ויותר תקפה מבחינת תהליכי ההערכה. המודל מבוסס על משובים של הסטודנטים, עמדות שלהם לגבי סוגיות שונות וסדרי חשיבותם בקורס וגם מיומנויות על פי מטרות ההוראה הכלליות והמטרות הקונקרטיות של הקורס. כל המשתנים האלו נבדקים לפני הקורס ואחרי הקורס. כלומר, המשובים בזמני הקורס אינם ממצים את ההערכה הנדרשת אלא נדרשים גם משובים לפני שהסטודנטים לקחו את הקורס וגם העמדות שלהם בפרקי זמן שונים ומשתנים לאחר סיום הקורס, כי אז יש לסטודנטים הנחקרים פרספקטיבה יותר רחבה ויותר מהימנה (Kathryn L Combs, Sharon K Gibson, Julie M Hays, Jane Saly, John T Wendt)

המאמר הנוכחי מנסה להשוות בין איכות ההוראה בקורס רגיל פנים-אל פנים ובין קורס מתוקשב. המחקר בדק משובים, זמני תגובה בקורסים השונים לצד התבססות על הערכות של הסטודנטים עצמם. ניתוח סטטיסטי של הערכות הסטודנטים בקורסים המתוקשבים ובקורסים פנים-אל-פנים מצא כי אין הבדלים מובהקים באיכות ההוראה בין קורסים פנים-אל-פנים ובין קורסים מתוקשבים. המסקנה של החוקרים היא שבניגוד להתרשמות הקיימת, הפורמט של הקורס אינו מכתיב בהכרח שינוי באיכות ההוראה אלא אסטרטגיות ההוראה של המרצים הם המעצבות בסופו של דבר את איכות ההוראה ( Andrew Topper ).