שונים שפורסמו לאחרונה מציינים את עליית משקלם של רשתות חינוכיות בדור הבא של מערכות למידה מרחוק. אחת הפלטפורמות המתוקשבות המצליחות בתחום זה היא הפלטפורמה הפתוחה הידועה בשם Elgg. היא מאפשרת יצירת קהילת ידע שיתופית לצד העלאת תכנית לאתרי משנה באינטרנט. היא מאפשרת יצירת רשת קשרים חברתית , שיתוף תכנים, שיתוף מידע, פרסום בלוגים וגם מערכת הודעות ועדכונים הדומה לטויטר. זו מערכת שקופה, אינטואיטיבית מאד והרבה פחות היררכית מפלפטפורמות אחרות ולכן נראה שיש לה סיכוי להחליף את מערכות הלמידה המתוקשבות כגון Moodle Blackboard . היא לא תוכננה במקור למטרות למידה מתוקשבת , אך הפוטנציאל שלה והעדר המורכבות מושכים , גורמי חינוך שונים להפוך אותה בפועל לפלטפורמה מסייעת ללמידה מתוקשבת. גם התגובות של סטודנטים שהתנסו במערכת ELGG היו נלהבות. עובדה, זה מה שקרה באוניברסיטת ברייטון באנגליה בשנה האחרונה. אוניברסיטת ברייטון באנגליה משלבת בצורה רצינית את הפלטפורמה של ELGG על מנת לצמצם את תלותה בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת של Blackboard.

ד"ר Ruth Reynard סבורה כי הטכנולוגיה משנה את ההגדרה והציפיות מהלומדים בקהילה לומדת. אם הדגש עד כה היה בתחומי המודלים הקונסטרוקטיביזם הנלווים לקהילות לומדות והבניית הידע מהלומדים , הרי הטכנולוגיה של קהילות לומדות מקוונות טומנת בחובה יותר מלמידה קונסטרוקטיביסטית . לצד טיפוח הבניית הידע ע"י הלומדים בקהילה הלומדת יש לצפות ללמידה מעמיקה מסדר חשיבה גבוה יותר. היבט נוסף מנקודת המבט של המורים או המרצים הוא הפעלת הלומדים בצוותי למידה מעבר לגבולות הקורס או הכיתה . קהילה לומדת מקוונת צריכה להמשיך ולטפח פעילות חקר והבנייה מעבר למסגרות הכיתה. מבחינה זו מאפשרות הקהילות המקוונות התאמה משלהן לפעילויות שונות שאינן רק הגלעין הבסיסי של הקהילה הלומדת המקורית. השימוש בכלים מתוקשבים מסוג Web 2.0 tools הוא השינוי הקונספטואלי העיקרי של קהילה לומדת כיום : הלומדים יכולים להמשיך בהבניית הידע באמצעות בלוגים שכתבו או כלים שיתופיים אחרים באינטרנט . קהילה לומדת מקוונת צריכה לאפשר ליחיד להמשיך בהבניית הידע באמצעות כלים פתוחים אותם הלומד או צוות הלומדים כותבים ומפיצים באינטרנט.

פרופסור האוורד ריינגולד , ממגבשי ופורצי הדרך בתחומי הקהילות הוירטואלית במדעי החברה, שוקד בשנה האחרונה על פרויקט חינוכי בשם "כיתת המדיה החברתית" (Social Media Classroom ) באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. הסביבה הממוחשבת השיתופית הקרויה SMC מאחדת ביחד אלמנטים פעילים וקהילתיים של וויקי , בלוגים , תגיות וכלים שיתופיים נוספים. פרופסור הווארד ריינגולד מנסה את התוכנה השיתופית שלו בקרב הסטודנטים על מנת לשפרה ועל מנת להפכה לסביבה מתוקשבת מדגימה ומובילה בחינוך הגבוה בארה"ב ובעולם . בתקציר מובא קישור לסרט וידאו קצר בו הוא מציג את הסביבה המתוקשבת החדשנית שלו .

הרצאתו של פרופ' קראוט (Kraut) באוניברסיטת חיפה. קראוט ידוע בשל מחקריו על פרדוקס האינטרנט ומרצה בכיר וחוקר ב Carnegie Mellon University. נושא ההרצאה התמקד בConversation & Commitment in Online Communities. מעניין היה לשמוע על נושא המחויבות לקבוצות מסוגים שונים (מUsenet ועד קבוצות גוגל או ויקיפדיה). הוא הגדיר את ההצלחה של קהילה מקוונת בכמה מימדים, כגון מימד הקבוצה, מימד השיח ומימד היחסים.

אחת המגמות החזקות בימינו היא המספר הגדל וההולך של אתרי רשתות חברתיות. אתרים אלו מאפשרים שיתוף מידע ומשאבים רלוונטיים בין חברי הרשת לחברים הקרובים להם. הם גם כלי שיווקי מצוין לחברי הרשת, כלי שעוזר להם בקידום הרעיונות שלהם ובמציאת חברים ושיתופי פעולה. יוזמה ברוכה ומרעננת של המורה ישראלית בשם סוזן צעירי הביאה להקמת הרשת החברתית הראשונה בישראל של מורים המתעניינים ביישומי טכנולוגיה בהוראה ובלמידה. סוזן תרגמה בעצמה את מערכת "נינג" לעברית. הרשת וחבריה הפעילים מעוניינים ביצירת אווירה שבה מורים פורצי דרך בהוראה מתוקשבת יכולים לדון על הנושאים שמעסיקים אותם בצורה שמאפשרת גיבוש תובנות שיתרמו לכולם. החברים ברשת יכולים לפתוח בקלות בלוג משלהם, לנהל פורום, ליצור ויקי ולכתוב מאמרונים.

במחקר זה נבחנו מאפיינים של נוכחות הוראה בשלבים שונים של התפתחות קהילה מקוונת של מורי מורים. נעשה שימוש במחקר משולב מתודות: איכותי וכמותי, וניתוח הממצאים נשען בין השאר על 234 הודעות של מנחות הסדנא. הממצאים מלמדים שסמני הארגון בהודעות המנחות בלטו בשלב עיצוב הקבוצה, שלב שדרש קביעת נהלים ונורמות עבודה, תכני פעילות, מסגרות להצגת המשימות ולניהול הדיונים המקוונים. ככל שהקבוצה התקדמה בשלבי התפתחותה כך פחתו סמני הארגון בתוך הודעות המנחות וגברו סמני התוכן, כולל העלאת נושאי דיון חדשים, הצגת שאלות, הפנייה למקורות מידע, הבטחת ההבנה, מיקוד/הרחבה של נושאי הדיון, שיחזור והתייחסות תוכנית לדברי האחר, שיתוף בניסיון האישי של המנחות וסיכומי הדיונים. הסמנים הרגשיים-חברתיים בלטו בכל שלבי הפעילות המקוונת, וביטאו את תפיסת המנחות לגבי החשיבות של יצירת סביבת למידה בטוחה ומזמינה, המעודדת, מאשרת ומחזקת את התרומה של המשתתפים לפעילות הלמידה המשותפת, ומדגישה התייחסות רגשית ומכילה של האחר ותרומתו ללמידה (אולז'ן גולדשטיין, קוזמינסקי לאה)

במסגרת ההתמחות בהוראה נערכות במכללות-להוראה סדנאות, בהן משוחחות מורות-מתחילות על קשיים בעבודתן. מטרה מרכזית בסדנאות-לקדם רפלקציה, המסייעת להבין קשיים בעבודה ולהתמודד איתם בצורה מושכלת. דיונים המתנהלים בסביבה מקוונת שבמרכזה קבוצת-דיון, נתפסים בספרות-המחקר כמעודדים רפלקציה. המחקר הנוכחי בדק האם ימצאו הבדלים בתפיסת מאפייני הסביבה המקוונת, כמקדמים ו/או כמעכבים רפלקציה, בין שתי קבוצות של מורות-מתחילות שהונחו בקבוצת-דיון על-ידי מנחות שונות. הממצאים מראים כי סגנון ההנחיה של המנחות היה שונה. משתתפות שהונחו בסגנון מאציל העריכו את השיחות ביניהן כמקדמות חשיבה רפלקטיבית יותר מאשר משתתפות שהונחו בסגנון מעורב. (צביה לוטן)

מאמר מעניין של Daniel Memmi מנסה לבחון מה הם אכן המאפיינים של קהילות וירטואליות מתוקשבות באינטרנט ובמה הם שונים מהתיאור האידילי במצגות ובדיווחים בכנסים. אין תודעה קבוצתית של המשתתפים בקהילה הוירטואלית, המבנה הקבוצתי של הקהילה הוירטואלית גמיש למדי, אופי הדיון בקהילה הוירטואלית הוא פאסיבי ויבש בדרך כלל. עם זאת, מתברר כי קהילה וירטואלית באינטרנט יכולה לתפקד היטב גם בלי תודעה קבוצתית ברורה כי החברות בקהילה היא בדרך כלל גמישה וזמנית ומיועדת להשגת מטרות קונקרטיות.

ב-2001 אוניברסיטת MIT השיקה את פרויקט OpenCourseWare שמטרתו להעלות לרשת את הקורסים שנלמדים באוניברסיטה באופן חופשי לכולם ובחינם. לדעת הדוקטורנטית עדי פז ההסבר מאחורי השיתוף ברשת הוא אידיאולוגיה כלכלית-פוליטית שיוצאת נגד אינדיבידואליזם קיצוני ומנסה לבנות קהילה המבוססת על סולידריות חברתית ועל אחריות אישית. פז קושרת את הגישה החדשה של פרויקט MIT לאידיאולוגיה הפתוחה ובודקת כיצד הן משתלבות: לטענתה הקורסים הפתוחים מציעים הגדרה חדשה לידע – ידע הוא תהליך. הקורסים הפתוחים מספקים את תכנים הלימודיים שניתנים ב-MIT, אך אינם שווים ללימודים רגילים במוסד, שכן החלק המהותי בתהליך הלמידה ב-MIT הוא האינטראקציה בין הסטודנטים לבין אנשי הסגל ובין הסטודנטים לבין עצמם.

מטרת ההרצאה להציג דוגמא של הפעלת קהילה לימודית מתוקשבת רב מגזרית , הדרכים והעקרונות של הפעלת הקהילה ודרכי ההערכה של הקהילה. אשכולות הפיס מהווים סביבה לימודית משוכללת מהמתקדמות ביותר שידעה מערכת החינוך. בהם מצויות מעבדות חדשנות ומתקדמות, המשמשות ללימודי מדע, טכנולוגיה ואומנויות הפעילות לאורך כל שעות היממה- בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהרים. צוותי "אשכולות הפיס" במחוז הצפון חברו יחד לקהילה לימודית מתוקשבת, רב איזורית ורב מגזרית. הפעילות בקהילה מזמנת דיאלוג בין תלמידי חטיבות הביניים: יהודים, ערבים ודרוזים בהקשר לנושאי הלימוד במדע וטכנולוגיה. שותפים בקהילה: 14 אשכולות פיס מכל רחבי מחוז הצפון. בקהילה פעילים: תלמידים, מנהלי אשכולות פיס, מורים מובילים באשכולות, צוות מפקחים והדרכה, בעלי עניין ממחוזות אחרים אורחים ומומחים (הנריטה אקרמן, חנה אלמוג, תמר שמיר)

עד לפני שנתיים המושג של קהילות מקוונות התייחס ברוב המקרים לפורומים תחומים (שיש בהם חברים קבועים, לומדים בקורס מתוקשב או חברים מוגדרים על ידי סיסמה ). לאחרונה עובר תחום הקהילות המקוונות שינוי תפיסתי עם התפתחות קהילות כותבי הבלוגים שאינם קהילות ליניאריות ואינן בנויות על פורומים מוגדרים כאלו ואחרים. מאמרה החשוב של Nancy White שהתפרסם לאחרונה בארה"ב מצביע על כך כי השילוב בין בלוגים לקהילות עניין מציין שלב חדש בהתפתחות עולם הקהילות המתוקשב. כותבי הבלוגים הם המעניקים לקהילה המקוונת את סימני הזהות שלה, באופן שפריטי התוכן שלהם מעניקים זהות לקהילה וגם יוצרים אינטראקציה בין חברי הקהילה. חשיבותו של המאמר הוא בעובדה שהוא מתווה טקסונומיה משמעותית להיווצרות קהילות מקוונות בהקשר של יצירת תוכן .

מאז שנה"ל תשנ"ט ועד היום פועלת בבתיה"ס בחיפה תוכנית בשם'חיפה-נט". במסגרת התוכנית הוקמו אתרים בית-ספריים ע"י 59 בתי ספר ונבנו כ-150'סביבות למידה מתוקשבות'. המק"מ משמש בתהליך זה כגורם מלכד ומוביל בנושא המחשוב של קהיליית בתיה"ס בחיפה. במקביל לעשייה נערך מחקר על תהליך פיתוח התוצרים בקהילייה החינוכית בונת הידע ועל איכותם של אתרי בתי הספר וסביבות הלמידה. התזה העיקרית של המחקר היא: ניתן להקים קהילייה בונת ידע בהיקף אזורי, המונה עשרות בתי ספר, המפתחת בעבודה שיתופית תוצרי למידה מתוקשבים, תוך שימוש באמצעים זמינים הקיימים בכל בי"ס ובכל אזור. ערכיה הבולטים של הקהילייה הם: בניית ידע, עבודה שיתופית וביזור הידע. ביתר פרוט, מוקדי העשייה העיקריים בקהילייה הם אתרי בתיה"ס, כאשר הפיתוח נעשה תוך שימוש בתוכנות, במשאבים ובאמצעים זמינים אחרים הקיימים בבתיה"ס. ממאגר זה נבחרים חומרי הלמידה הראויים להיכלל במאגר סביבות הלמידה בפורטל החינוכי העירוני. מסתבר שציוני הסביבות, שפותחו בתשס"ד-תשס"ה לאחר מתן משוב לבתי הספר, עלו בממוצע ב- 11% על ציוני סביבות הלמידה שפותחו בתשס"ב-תשס"ג; ציוני אתרי בתי הספר עלו כעבור שנה (תשס"ה) ב- 12%. אנו רואים בכך מרכיב חשוב בתהליך בנייתה של קהילייה בונת-ידע (שמואל ארנון, אורית חזן)

חיבור זה בודק את השיתוף בידע בקבוצות קטנות. העבודה נשענת על מספר תיאוריות בתחומי מערכות המידע ובתחומים חברתיים אשר שולבו למודל אחד מורחב. מודל זה הוא בסיס לסדרת הניסויים אשר יש לעשות כדי להשלים אותו כדי לבחון את המודל בחרנו להשתמש בשתי שיטות מחקר, האחת ניסוי על-ידי משחק הדמיה והשנייה תצפית בלתי מתערבת. בעקבות עבודה זו נמצאו השפעות רבות שיש למבנה על השיתוף במידע: מצאנו אישוש אמפירי לחשיבות של השיתוף בידע בקבוצה המנהלת שרשרת תספוקת; מצאנו שכאשר אין מחלקים תפקידי תקשורת בין חברי הקבוצה, חברי הקבוצה עושים את החלוקה בעצמם ומייעלים מאוד את השרשרת. כאשר כופים על הקבוצה מבנה, משפיעים על אופי התקשורת ועל חלוקת הכוח והריכוזיות בקבוצה. כוח וריכוזיות משפיעים ישירות על מידת השיתוף בידע. נמצא כי המבנה משפיע על דרכי התקשורת ודרכי התקשורת קובעות את המבנה (גלעד רביד)

בעבודה זו נאספו ונותחו המניעים להשתתף או להימנע מלהשתתף במפגשי הלימוד במרכז הלימוד ובפורום שבאתר הקורס כפי שאלו הוצגו על ידי 100 סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. בחינת הסיבות על פני שני צירים תיאורטיים מרכזיים מניע אישי-קוגניטיבי לעומת מניע חברתי-רגשי מראה כי בשתי סביבות הלמידה המניע העיקרי להשתתף או להימנע מכך הוא מניע אישי-קוגניטיבי. יחד עם זאת, בחינת היחס בין כמות הסיבות מכל סוג בכל סביבה ומשקלן, שנמדדו על ידי ייחוס עצמי, לימדו על הבדלים בתפיסה הפסיכולוגית של שתי סביבות אלו. בניגוד לדיווחים בספרות נראה כי הפורום נתפס כסביבה בה משקלם של שיקולים חברתיים-רגשיים נמוך בהשוואה לכיתה המסורתית (אבנר כספי, ערן חיות, קלי ספורטה, אסי שצ'ופק)

המחקר הנוכחי שנערך בשבדיה, ביקש לבדוק האם אכן המגמה של עידוד למידה עצמית, הנחיה מתוקשבת ולמידה יחידנית בסביבות מתוקשבות אכן אפקטיבי בראייה כוללת של תהליכי למידה. המחקר השבדי ביקש לבדוק את המסורת הקיימת שם של חינוך ליברלי המקדם למידה עצמית של לומדים בוגרים (תלמידי תיכון בשנתם האחרונה וסטודנטים מתחילים) נכונה גם במציאות של סביבות למידה מתוקשבות ההולכות ונעשות שכיחות שם בחינוך התיכוני ובחינוך הגבוה. הממצאים גילו כי המורים בקורס המתוקשב, בניגוד להתנהגותם בכיתה, נוטים לגלות עמדות פאסיביות, להגיב להודעות של הלומדים אך לא בהכרח ליזום הודעות. בניגוד לציפיות, אין עדיין ללומדים בקורס מתוקשב דינאמיקה משל עצמם לגיבוש עבודת צוות ונדרשת יותר מעורבות פעילה והכוונה של המורים וזאת על מנת להניע תהליכי למידה וחקר (Agneta Hult, Ethel Dahlgren, David Hamilton and Tor Sderstrm)

הסקירה כוללת את הפרקים הבאים: דירוג קורסים וירטואליים על פי מידת שילוב הסביבה המתוקשבת -Web Integration Continuum המודל של באנק וחובריו (Bonk et al, 1999). המודל של בארון (Barron,1998). המודל ב "מדריך להוראה מקוונת" 2000 ג'ודית' בוטצ'ר מהאיגוד לרשתות חינוך ומחקר (CERN), ודירוג קורסים וירטואליים על פי מידת מעורבות המורה בתהליך הלמידה (Hannum, 2000).

מחקר שנערך על עמדות סטודנטים לגבי למידה מרחוק באוניברסיטה אמריקאית גדולה. מבחינת הלומדים , היחסים בין סטודנט- חומרי למידה והיחסים בין סטודנט-מורה היו קריטיים. לעומת זאת, הופתעו, עורכי המחקר, לגלות כי הסטודנטים נטו לייחס ערך נמוך למדי לאינטראקציות שלהם עם עמיתיהם בקורס המתוקשב. ממצא מחקרי זה עומד בסתירה למרבית הספרות המחקרית המדגישה את חשיבות יצירת קהילת למידה מקוונת (Reisetter , Marcy and Greg Boris)

המאמר בוחן את הסוגים השונים של קהילות קיימות – קהילות עניין, קהילות עניין מכוונות מטרה, קהילות לומדים וקהילות מעשה, לאור תיאורית הלמידה החברתית של Wenger מ-1998, ומנסה לתאר את תהליך המשא ומתן של משמעות (negotiation of meaning) בבסיס הלמידה המתרחשת מסגרתן וכיצד תהליך הלמידה מתקיים בפועל במונחים של המחשה והשתתפות. (Pedulko B, Henri F)