צילום
מיון:
נמצאו 17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • לינק

    מאמרון חדש בבלוג "המרפסת של עמי סלנט: תמונת הידע המידעני" מפנה את תשומת לבנו לרשימה עדכנית של מנועי חיפוש ייעודים לאיתור תמונות וצילומים נטולי מגבלת זכויות יוצרים. הרשימה נערכה בידי המידען פיל בראדלי (Phil Bradley) ותהיה לעזר לכותבי בלוגים, מנהלי תוכן ויצרני תוכן. סלנט מעיד על עצמו כי הוא משתמש ברב-המנוע Wylio למטרה זו. לשוחרי הצילום אנו ממליצים לבקר גם בגלריית הצילומים של "הערים הסמויות מן העין" (עמי סלנט).

  • לינק

    המחברת מזמינה אותנו להתנסות ביוזמה נועזת: "בני שלוש מצלמים: תכנית לימודים מבוססת צילום דיגיטלי בגיל הרך". זהו ניסוי דו-שנתי של הפעלת תכנית לימודים בגיל הרך המבוססת על אוריינות חזותית. המחקר בוחן את ההשפעה של התכנית על הילדים ועל המבוגרים בסביבתם וכיצד רוכשים הילדים באמצעות התכנית אוריינות חזותית. במסגרת התכנית כל הנושאים נלמדים בגן באמצעות עבודת צילום בפועל של הילדים במצלמות דיגיטליות ובאמצעות צפייה בתצלומים ממקורות שונים. ממצאי הניסוי מצביעים על מרכזיותו של התיווך החינוכי, ומבין המיומנויות של האוריינות החזותית שנרכשו ניתן להדגיש את המודעות והרגישות החזותית, יצירתיות וחשיבה סמלית. היוזמה הופעלה לגילאי שלוש-ארבע בעיר קטנה בפריפריה בצפון הארץ (אריאל פרידמן).

  • לינק

    הסקירה של לימור ליבוביץ מתמקדת בהרצאתו של עורך הצילומים בנשיונל גיאוגרפיק דיוויד גריפין (How photography connects us – David Griffin): "דיוויד מציג את הרעיון שהתצלום מעורר אצל הצופה רגש, מפני שזהו מנגנון אנושי המתעד מצבים מיוחדים ומשמר בזיכרון את ה'תמונה' שלהם. אם נסתכל על התצלומים שמביא לנו דיוויד בסרטון- נראה שהתצלומים שהוא מביא הם הטובים ביותר בכל הזמנים של הנשיונל גיאוגרפיק. דיוויד הוא מומחה בנושא זה. רוב האוכלוסיה אינה מומחית בצילום, אבל חלקה יודע להעריך איכות צילומית. עד כמה אנחנו במערכת החינוך בוחרים דווקא תצלומי מופת? כדי לדבר על נושאים כמו- הסטוריה, גיאוגרפיה, חברה, כלכלה, מדע ועוד.." (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    מאמר זה מבוסס על יוזמה פדגוגית של מחקר פעולה שחוקרת מה מהווה את "הפדגוגיה החיה" של הכיתה מהפרספקטיבה של התלמידים.במאמר נעשה שימוש בראיונות קבוצתיים ובצילום כדי לאפשר לתלמידים להביע את הפרספקטיבות שלהם. התוצאות מראות שהתלמידים ראו את הסיטואציות כמשמעותיות כאשר הם היו מסוגלים לעבוד, לפתור בעיות וליצור פריטים ביחד (Niemi, Reetta; Kumpulainen, Kristiina; Lipponen, Lasse; Hilppo, Jaakko, 2015).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הכלי השימושי Google Goggles המאפשר לחפש מידע באמצעות צילום תמונה בסמארטפון. מצלמים ציור, ציון דרך מפורסם, ברקוד או קוד QR, מוצר או תמונה מפורסמת, ואם Goggles מוצא אותו בבסיס הנתונים שלו, הוא יספק עבורך מידע מועיל. Goggles יכול לקרוא טקסט בשלל שפות ולבצע תרגום לשפות אחרות (אפרת מעטוף).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת בבלוג שלה פוסט נוסף בנושא אוריינות חזותית: "אני מבקשת לשתף אתכם בשלבי סדנה שקיימתי לפני כחודש בפסג"ה בת-ים יחד עם עם סיגל נעמני לקבוצה של מנהלים וראשי מחלקות מחו"ל שבאו לבקר וללמוד במסגרת 'מרכז עופר' של משרד החוץ. מטרת הסדנה הייתה לקדם תובנות על שימוש מדויק ונכון בייצוגי מידע חזותיים למטרת למידה ותקשורת". הסקירה כוללת גם סרטונים המציגים כיצד המורים והמנהלים שהשתתפו בסדנה מבצעים את המשימות השונות שקיבלו במהלך כל שלבי הסדנה. לדברי ליבוביץ, ניתן ללמד את הסדנה הן בקורסי מורים והן בכיתות התלמידים בבתי הספר (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    צילום הרצאות הוא תיעוד הרצאות באמצעות וידאו לצורך הוראה. מאפייני צילום הרצאה והאופן בו היא מתבצעת מתחילים בהגדרת התוצר הפדגוגי הנדרש. בהתאם לצורך הפדגוגי נבחר הפתרון המתאים על מרכיביו השונים. היתרונות הפדגוגיים ליישום של וידאו בחינוך הם האפשרות ללמידה מכל מקום ובכל זמן, יישום של מודלים פדגוגיים חדשניים, הפעלת הלומדים באמצעות פעילות שבה הלומדים צריכים להשתמש בצילום לצורך למידה, מענה ללומדים עם צרכים מיוחדים, הרחבת קהל היעד של מוסדות חינוך לקהל יעד מרוחק (למידה מרחוק) וכן באמצעות קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Courses או MOOC).

  • לינק

    לעצור ולהתבונן. כמה קשה לעצור לרגע במירוץ המטורף של החיים ולהתבונן באמת. (ולעומת זאת) כמה קל להשתמש במכשיר הטכנולוגי שבכף ידנו ולצלם. הצילום… מקפיא את התמונה שרואה העין, מארגן את הנראה בתוך מסגרת ומגביל את שדה ראייה. הצבעים, הצורות, המרקמים והתנועה- קופאים רק לרגע- ומאפשרים התבוננות. האוספים העצומים והבלתי נתפסים של צילומים שיוצרים ואוגרים אנשים בכל העולם (בעננים וירטואליים) מגיעים למספרים דמיוניים בכל רגע, אבל, 1. עד כמה אנחנו עוצרים להתבונן בצילומים שלנו? 2. מהם הכלים שבהם אנחנו עושים שימוש כדי לפרש, להבין ולהשתמש במידע לתועלתנו? (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    המטרה העיקרית של מחקר זה היא לחקור את היעילות של שימוש בתוכן וידאו משלים בהוראת מולטימדיה. שילוב של קטעי וידאו במצגות של הרצאה במולטימדיה עשוי להגביר את התפיסה של הסטודנטים לגבי המידע החשוב ואת המוטיבציה שלהם ללמידה. מחקר זה הראה שסגמנטציה של חומרי הוראה עם קטעי וידאו משלימים עשויה לשפר את ההצגה ואת הארגון של ההרצאה כדי להשיג הוראה ולמידה אפקטיביות (Milos Ljubojevic, Vojkan Vaskovic, Srecko Stankovic, and Jelena Vaskovic, 2014).

  • לינק

    דיווח מעניין של רותי סלומון בבלוג המרתק שלה . " תכלית המיזם היה ליצור גירוי שיעורר את התלמידים להתעניין בסובב אותם ולחשוף בפניהם מגוון תחומי עניין נוספים וחדשים בסביבתם. מה הם עשו? חילקו את התלמידים לצוותים קטנים ויצאו החוצה עם מצלמה. כל תלמיד התבקש להביט סביבו ולצלם דברים שמעניינים ומסקרנים אותו. בחזרה מהסיור ישבו המורים עם התלמידים, צפו בתמונות, ולאחר שיח משותף בחר כל תלמיד תמונה אחת עליה רצה ללמוד ולהרחיב את הידע. ילד אחד צילם אוכל ויצא מכך לפרויקט בישול, ילד אחר צילם צמחים ובעקבות כך יצא לפרויקט חקר על נביטה וגידול צמח, אחר צילם פסלים ומכך יצא ליצירה של פסל סביבתי.:

  • סיכום

    מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים, 11 בפברואר 2013 . כ־120 אנשים, רובם מורות ומורים, הגיעו כדי לפגוש מקרוב כלי עבודה שאמור לפי הדוברים לשנות את "חוקי המשחק" בהוראה: צילומי וידאו של שיעורים כחלק מפיתוח מקצועי של מורים. במימון קרן טראמפ וביוזמת "היוזמה למחקר יישומי בחינוך" של האקדמיה הישראלית למדעים הובאו לארץ שני מומחים אמריקאים בעלי שם כדי להציג את הכלי החדש־ישן. ישן – משום שצילומי וידאו של מורים היו נפוצים כבר בשנות השמונים; חדש משום שהפעם מדובר בהעלאתם לרשת. "הרעיון הוא", הסביר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, "שמורים יוכלו ללמוד אחד מהשני באמצעות הצילומים וניתוח שלהם" ( אמתי מור).

  • לינק

    מרצי החוג לאמנות בסמינר הקיבוצים מציגים מבחר מעבודות התלמידים במסלולים השונים. "מרתק לראות", כותבת ראש החוג, "כיצד הסטודנטים מנסים ליישם תהליכים יצירתיים שהם חווים בתהליכי העשייה האמנותית גם על ההתנסויות השונות שלהם בהוראה". המאמר מציג בחירות של מרצים, המתייחסים לעבודות סטודנטים שנעשו לאחרונה במסגרות הלימוד השונות בחוג (יעל אילת ון־אסן , 2012).

  • סיכום

    לא רק הורים דואגים לילדם המשתלב בגן: גם הילדים עצמם רגישים לתחושות ההורים. זה רק אחד הממצאים של מחקר ייחודי, שבחן איך ילדים מעוניינים להציג את עולמם לפני הוריהם. מחקר חדש חושף עד כמה רגישים הילדים לתחושות הוריהם. במחקר השתתפו 45 ילדים מתשעה גנים – שלושה יהודיים, שלושה ערביים ושלושה לבעלי צרכים מיוחדים – קיבלו מצלמות והתבקשו לצלם שלוש תמונות שהיו רוצים יותר מכל להראות להוריהם, לבחור אחת מהשלוש ולספר עליה. כל כך הרבה מדברים על חשיבות מעורבותם של ההורים בגן ועל טיפוח הקשר בין הבית לגן, מחקרים שונים נעשו על ההשפעה של מעורבות ההורים על הישגי הילדים – אולם לרוב נשאר העניין בתחומם של המומחים. קולן של הגננות בנושא זה נשמע הרבה פחות, אומרת דיין, עוד פחות מכך נשמע קולם של ההורים, ולילדים עצמם לא ניתן קול כלל.

  • לינק

    ההנחה הבסיסית במחקרים המוצגים בספר התודעה הלומדת היא שניתן לחשוף את המחשבות של המורים על תהליכי למידה באמצעות התבוננות בהוראתם. המחקרים מבוססים לפיכך על צפייה בשיעורים ובמפגשים בפועל. המהלך המשותף לכל החוקרים היה צילומם במצלמת וידאו לשם בחינת מורים והוראתם. הספר מאפשר למתעניינים בחקר ההוראה והלמידה להכיר תהליכים של מחקר פרשני המיוצגים בתחומי דעת מגוונים, כגון היסטוריה, אמנות חזותית, ביולוגיה וחשבון, וכן במפגשי ייעוץ חינוכי ותכניות מניעה. בפרקיו השונים מוצעת הסתכלות פרשנית מרתקת במיומנויות הוראתיות הנותנות ביטוי להבנתו המעמיקה של המורה את האופן שבו מתרחשת הלמידה אצל תלמידיו, ונבדק האם לכל המלמדים הבנות דומות לגבי הלמידה, ומה ייחודי או משותף לכל מי שעוסק בהוראה ( מרים מבורך וגילה רוסו-צימט).

  • לינק

    המחבר מתכוון לתאר במאמר זה את התהליך שבו הוא החל ביחד עם תלמידיו (ב-Orange Class), שבמסגרתו הם כללו את מערכת הרשת החברתית בחיי היומיום של הכיתה כדי לפתח יכולות לגבי אוריינות וטכנולוגיות דיגיטליות בתוך הקשר משמעותי ומעשיר(Martin Waller, 2010).

  • סיכום

    המחברות הן מדעניות מחשב המציגות את מושג האוריינות הויזואלית (visual literacy) אשר לטענתן צריך לתפוס מקום מרכזי ומשמעותי יותר במאה ה-21. לסטודנטים רבים חסרים הכישורים, הדיוק, העומק וההשכלה שיאפשרו להם הן לשלוט במדיה הויזואלית והן היכולת לפענח ולבקר את תוצריה: קריאת מפות או עריכת מיפוי של נתונים, קריאה נכונה של טבלה או סכימה וכיו"ב. גם לאקדמיה אין את הכלים לבקר ולנתח תוצרים ויזואליים של סטודנטים (למשל כאלה המשולבים בפורטפוליו דיגיטלי) כפי שהיא יודעת לעשות לגבי תוצרים מודפסים, ומכאן נפגעים הסטודנטים שאינם זוכים למלוא ההערכה. (Susan E. Metros, Kristina Woosley)

  • סיכום

    המאמר מתאר פרויקט בו עובדים סטודנטים פרטנית עם ילדים בכתה ו' כשלכל צוות חיה. המפגש עם בעלי החיים מרגש ומאפשר העלאת תכנים רגשיים ולמידה הנובעת מהענות לצרכי החיה ומניסיון לתת משמעות להתנהגותה. העזרות בצילום מאפשרת תיעוד שבעזרתו ניתן לחזק חוויות של הצלחה, לשחזר התפתחות, למקד התבוננות ולמידה, לעודד דיון ורפלקציה ולרכוש מיומנויות בצילום. הצילום הדיגיטלי מאפשר תהליך יעיל ומשוכלל של תיעוד והנצחה וויזואלית של מפגשים עם בעלי חיים. הצילום הדיגיטלי מאפשר לצלם ולראות תוצאות מידיות במחיר אפסי כמעט, ולכן יכולה המצלמה לשמש כלי רב עוצמה בפרויקטים מעין אלו שתוארו במאמר. באמצעות הצילום אפשר גם לשכלל מיומנויות והתנהגויות. כמו כן מתאפשרת הזמנה לביטוי אישי ולעשייה יצירתית, שכן הצילום נחשב היום לאחד מהמדיומים האמנותיים רבי העצמה. (מיכל מוטרו, עדה סוידובסקי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין