-
סיכום
-
תקציר
בשנת 2013, פתח מחוז הלימוד טולדו, אשר באוהיו, ארה"ב, בתוכנית אסטרטגית לניהול הון אנושי. לשם כך, מפקחי המחוז ומנהלי בתי הספר הוכשרו לקבל החלטות על פי מנגנון פיקוח השם דגש על פיתוח הפוטנציאל האינדיבידואלי של המורים, מתן מענה לצרכים אישיים וטיפוח תרבות ארגונית. קובעי מדיניות, מפקחים ומנהלים המבקשים לבצע רפורמה כזו, יכולים לעבוד על פי קווי המנחה המוצגים בפריט.
-
סיכום
בעזרת סקרים שמולאו על ידי 1,501 מנהלי בתי ספר ציבוריים בארה"ב, נמצא כי מנהלים נוטים להיות מרוצים מעבודתם ומחויבים למקצוע כאשר המפקחים מעניקים להם אוטונומיה. בנוסף, התגלה שקבלת אוטונומיה חשובה בעיקר למנהלים בשנים הראשונות בתפקיד, בשל רצונם העז לפתח זהות מקצועית ולהיתפס כדמות מובילה. לבסוף, הסתבר שמפקחים הנתפסים כתומכים, ולא כשתלטנים, ומעניקים למנהלים מרחב בחירה ופעולה, מסוגלים להעצים את המנהלים, לטפח את סביבת העבודה ולהעשיר את התרבות הבית ספרית.
-
סיכום
טלוויזיה במעגל סגור מותקנת בבתי הספר לצורך שמירה על בטיחות התלמידים וביטחונם. מאמר זה עוסק בפרקטיקה של שימוש בטכנולוגיה זו המכוון כלפי מורים. הוא מבוסס על ראיונות עם 28 מורים בישראל שדיווחו על שימוש כזה מצד מנהלי בית ספר. המחקר המובא במאמר חושף את תפיסות המורים בנוגע למעקב באמצעות מצלמות, להשפעותיו של מעקב זה על חייהם ועל תנאי עבודתם ולהצדקות השונות המשמשות בעד ונגד פרקטיקה זו. הטענה היא ששימוש בטכנולוגיה זו כלפי מורים הוא תופעת לוואי של שימוש כלפי תלמידים, הכולל מימדים של זמן ומרחב אשר שונים מאמצעי פיקוח אחרים כנגד מורים. לשימוש כזה אפקט מדכא מבחינה מורלית והוא מביא ליצירת קטגוריות חברתיות שמעצימות את הסטטוס החברתי הנמוך של מורים בישראל.
-
תקציר
ספר זה מציג סיפור מסע; מסע למידה מהותי ועתיר אירועים בן שש שנים של קהילת מפקחות על בתי ספר. המפקחות ביקשו לחשוב מחדש על תפקידן ולעצב מודל חדש ופורץ דרך של תפקיד המפקחת, ובכך להתוות את החזון ואת סדר היום של המחוז שבו עבדו במשרד החינוך. הספר מאפשר לעקוב אחר תהליך התגבשותה של הקהילה המקצועית, תהליך סוער ורווי תהפוכות; אחר תהליכי הלמידה והמחקר העצמי, שנעשו לתרבות רווחת בקרב חברות הקהילה, והתבססו על שזירה מתמדת של התאוריות שהן למדו בעשייתן היום-יומית; וכן אחר תהליכי השינוי שעברו המשתתפות ושהתחוללו בסביבות העבודה שלהן בשדה.
-
לינק
המאמרון של ג'יי הורוויץ בוחן באם הדאגה לשלומם של ילדנו מצדיקה לרגל אחריהם: "לפני שלוש שנים, לקראת חג המולד, אדוורד סנודן [Edward Snowden] שלח מסר לעולם דובר האנגלית ממקום מחבואו ברוסיה. במסר הזה סנודן הזהיר שבני הנוער של היום גדלים בלי שום תחושה של פרטיות […] דבריו של סנודן כוונו ליכולת של השלטונות לעקוב אחרי כל מעשינו, יכולת שגדלה עשרות מונים בעקבות התכונה של הדיגיטאליות לרשום ולתייק כל דבר. אבל על אף העובדה שכל זה מוכר לנו, הוא גם, איכשהו, רחוק מאיתנו. גם אם הפרסומות שמופיעות על הצג שלנו כאשר אנחנו גולשים מאתר לאתר מעוררות תחושה שמישהו יודע עלינו יותר מדי, אנחנו מתייחסים לזה יותר כקוריוז מאשר כמשהו מפחיד. אבל מה עושים כאשר זה נעשה עוד יותר אישי? אתמול, בחדשות ערוץ 2, בכתבה קצרה בת שלוש דקות, ראינו לאן זה מגיע" (ג'יי הורוויץ).
-
לינק
מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מוצא שבשנים האחרונות עלה קצב הגידול של החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, וקצב הצמיחה של החינוך החרדי והחינוך הערבי הואט. למרות זאת, החינוך החרדי עדיין צומח בקצב המהיר ביותר. הסיבה המרכזית לכך היא שינויים בשיעורי הפריון בחלקיה השונים של החברה הישראלית. הסבר אפשרי נוסף הוא שתלמידים נוטים לעבור ממסגרות דתיות יותר לדתיות פחות, אולם היקף המעברים מצומצם ולכן הם מסבירים רק חלק קטן מהשינוי (נחום בלס וחיים בלייך).
-
תקציר
הפופולריות ההולכת וגוברת של האינטרנט ושל המדיה החברתית יוצרת אתגרים חדשים וייחודיים עבור הורים ומתבגרים לגבי הגבולות בין שליטה הורית לבין האוטונומיה של המתבגרים במרחבים הווירטואליים. בהתבסס על פסיכולוגיה התפתחותית ועל תיאוריית ניהול פרטיות התקשורת (communication privacy management), המחברים עורכים מחקר איכותני כדי לבחון את האתגר בין הדאגה של ההורים לגבי הבטיחות המקוונת של המתבגר לבין הרצון של בני הנוער לווסת באופן עצמאי את ההתנסויות המקוונות שלהם (Erickson, Lee B.; Wisniewski, Pamela; Xu, Heng; Carroll, John M.; Rosson, Mary Beth; Perkins, Daniel F. , 2016).
-
תקציר
המטרה של מאמר זה היא לחקור את הנושא של בית ספר בניהול עצמי בבתי ספר יסודיים במערכת החינוך הערבית בישראל, תוך השוואה בין בתי ספר מנוסים בניהול עצמי, בתי ספר המתחילים להפעיל ניהול עצמי ובתי ספר שאינם מפעילים ניהול עצמי. הממצאים הצביעו על כך ששיפורים נתפסים בפדגוגיה, במבנה ארגוני, ובהשתתפות בקבלת החלטות ניכרו היטב בבתי ספר בעלי ניסיון בניהול עצמי, יותר מאשר בשני הסוגים האחרים של בתי הספר. בניגוד לכך, שיפורים נתפסים בניהול תקציבי ניכרו יותר בבתי ספר המתחילים להפעיל ניהול עצמי. נמצא גם שמורים המלמדים בבתי ספר בעלי ניסיון בניהול עצמי דיווחו על הרמות הגבוהות ביותר של שביעות רצון בעוד מורים המלמדים בבתי ספר שאינם מפעילים ניהול עצמי דיווחו על הרמות הנמוכות ביותר של שביעות רצון. הממד המשפיע ביותר של שביעות רצון היה השתתפות המורים בקבלת החלטות (Arar, Khalid; Abu-Romi, Amal, 2016).
-
לינק
אם יש דבר אחד שגורם לפרופ' ציפי ליבמן, נשיאת המכללה לחינוך בסמינר הקיבוצים, להתרעם הרי זה הלחץ וההיסטריה שבהם נתונה מערכת החינוך בישראל. "אני מתנגדת להתכוננות בהיסטריה למבחנים", היא מכריזה. "מצד אחד אי אפשר בלי מיצ"ב, וראמ"ה היא גוף מאוד רציני. אבל ככל שיהיו יותר מיצ"בים חיצוניים, כך המערכת יותר נלחצת. צריך להקטין את הפיקוח של מפקחים ושל משרד החינוך ולתת חופש למנהלים. לשאול אותם מה החלום שלהם, ובשלב מסוים לעשות הערכה, בשקיפות מלאה" (גלי מרקוביץ סלוצקר).
-
תקציר
מחקר זה בחן את הפרספקטיבות של מנהלים חדשים ושל מנהלים שנמצאים בשלהי הקריירה לגבי מנהיגות הוראתית וארגונית במסגרת הערכות הביצוע שלהם. הרכיבים בהערכה לגבי המנהיגות ההוראתית, שהיו חשובים ביותר לכל המנהלים היו: פיקוח על ביצועי המורים בכיתה כדי לשפר את הפרקטיקה ההוראתית, פיקוח על הישגי התלמידים בעזרת ההערכות, ושימוש בנתונים מהערכות לאומיות ומקומיות כדי לשפר את ההוראה בכיתה עבור התלמידים. במהלך תהליך ההערכה, כל המנהלים תפסו כאלמנטים החשובים ביותר של מנהיגות ארגונית את היצירה של אקלים בטוח ומסודר, ושימוש בנתוני התלמידים כדי ליצור שינויים בתכניות (Hvidston, David J ; Range, Bret G ; McKim, Courtney Ann ; Mette, Ian M ., 2015).
-
סיכום
המאמר מתמקד בשאלת התפקיד הגדל והולך של קרנות פילנתרופיות וגופים פרטיים בעיצוב מדיניות ומעשה בהכשרת מורים בארה"ב, זאת תוך הצגת מערכות ההכשרה הקיימות ככושלות ומכשילות. השאלה המרכזית: אם הנטייה ההולכת ומתחזקת להעברת האחריות על הכשרת מורים לגופים מסוג זה היא הפתרון לבעיות האמיתיות הניכרות בהכשרת מורים איכותיים. תשובת הכותבים לכך שלילית, והם פורסים במאמר את מאפייני התופעה ואת הטיעונים של מצדדיה ושל שולליה, ומציגים את עמדתם הם (Zeichner, K., & Pena-Sandoval, C).
-
לינק
יורם אורעד מצביע על דרכים אפשריות לצמצום שחיקתם של מורים: "בתחילת שנת הלימודים הנוכחית קראתי כתבה מטרידה מאד בשם השנה כבר לא אהיה מורה. הכתבה, שנכתבה על ידי מורה בשם דני סטמרי, דנה למעשה בשחיקתם של מורים. היא מתארת את בעיותיו של מורה במערכת החינוך ומספרת על החלטתו לנטוש את החינוך לאחר ארבע שנים ועל סיבותיה. להלן חלק מן הדברים והתייחסותי אליהם".
-
תקציר
-
תקציר
מאמר זה דן בשינויים שעברו על הכשרת המורים בארה"ב במהלך 40 השנים האחרונות. השינויים הסתיימו בשתי אסטרטגיות שונות מאוד לשיפור הכשרת המורים ובאי-שוויון ניכר בפיזור של כוח ההוראה. נידונות החוזקות והמגבלות בקידום רב יותר של תהליכי ההפרטה והסרת הפיקוח הממשלתי לעומת השקעה בחיזוק המערכת הדומיננטית של הכשרת מורים באוניברסיטאות ובמכללות(Zeichner, Ken, 2014).
-
תקציר
המאמר מציג את הממצאים של מחקר פעולה איכותני שחקר כיצד קבוצה אחת של מפקחים מחוזיים המשיגה את תפקידם כאשר הם בנו את קהילת הלמידה שלהם עצמם. ניתוח הנתונים הניב ארבעה אלמנטים שתמכו במאמצי המשתתפים: (א) שימוש בתהליך כנקודת כניסה, (ב) התאמה של בעיות מסוימות של פרקטיקה, (ג) מתן תנאים תומכים, ו-(ד) הבנה עמוקה של העקרונות של קהילת הלמידה (Dickson, John; Mitchell, Coral, 2014).
-
תקציר
מחקר זה בחן מה המפקחים על המחקר והסטודנטים, שהם מורים בפועל ובעלי תארים מתקדמים, תופסים כאלמנטים העיקריים של פיקוח מוצלח על מחקר פעולה. לצורך כך רואיינו ארבעה מפקחים על מחקר פעולה ושמונה סטודנטים לתארים מתקדמים. הממצאים חשפו 24 אלמנטים עיקריים של פיקוח על מחקר פעולה המתייחסים ל: (1) מיומנויות של המפקחים בתמיכה בפיתוח הידע לגבי מחקר פעולה ובאמצעותו, ויצירת סביבה תומכת עבור פיתוח הידע, (2) מומחיות וידע בפיקוח על מחקר פעולה, (3) עמדה לגבי פיקוח על מחקר פעולה, ו-(4) המניעים של פעולות המפקחים בקשר בין המפקח לסטודנט (Cornelissen, Frank; van den Berg, Ellen., 2014).
-
לינק
הרפורמות החברתיות והכלכליות במהלך שני העשורים האחרונים בברזיל ובצ'ילה הובילו לשיפורים ניכרים באיכות החיים בשתי המדינות. מיליונים מאזרחי ברזיל ואזרחי צ'ילה הצטרפו למעמד הביניים, ואחוז האזרחים החיים בעוני צנח. גם איכות החינוך הציבורי השתפרה באופן ניכר בשתי המדינות מאז 1990. אולם מעמד הביניים, שהרוויח מהרפורמות ומההישגים בחינוך ובכלכלה, הוביל את המחאות בשתי המדינות. המאמר מתאר את הרפורמות החינוכיות בשתי המדינות ומסביר את הסיבה למחאת מעמד הביניים בהן (Gregory Elacqua and Fatima Alves, 2014).
-
סיכום
המאמר מתאר מחקר מעקב אחר ניסוי של הערכת מורים באמצעות תלקיט של מטלות ביצוע כפי שהתבצע בקרב קבוצה של מתכשרים להוראה בשיתוף המורים המאמנים והמדריכים הפדגוגיים שלהם. בין הקשיים שנמצאו בניסוי: מורכבות הביצוע, השקעה רבה של זמן ואי-התאמה למציאות העבודה והלימוד של מתכשרים ושל מורים מתחילים (Margolis, J., & Doring, A.).
-
תקציר
מאמר זה יציג יוזמה של מנהלת מחוז דרום והמפקחת המחוזית במשרד החינוך יחד עם מרכז מנדל לפיתוח מנהיגות בנגב, שמטרתה פיתוח מנהיגות חינוכית של מפקחי משרד החינוך בתחום ההערכה. המפקח נדרש להתמודדות עם מורכבות התפקיד ועם הבניית זהותו כמנהיג המוביל את ניהול הביצועים של המסגרות החינוכיות שבאחריותו. לצורך מילוי תפקידו הוא נדרש לפיתוח ידע, כשרים ומיומנויות כדי להתמודד עם קשת התפקודים השונים לניהול ביצועים כ"מנחה", כ"בקר איכות – מעריך", כ"וסת" וכ"מאפשר" המקדם מיקוד במטרות, בתהליכים ובתוצאות מעודדות צמיחה ומצוינות ( סמדר בן אשר).
- 1
- 2