פינלנד
מיון:
נמצאו 73 פריטים
פריטים מ- 61 ל-73
  • לינק

    קובעי המדיניות החינוכית ברחבי העולם מסכימים באופן כללי כי הגברת יכולתם של המורים לשפר את איכות הלימוד של תלמידיהם – ושמנהיגי בית הספר צריכים גם הם לסייע במאמץ זה – מהווה את אחד הצעדים החשובים ביותר למען שיפור הישגי התלמידים. בניסיון לאתר את הדרכים הטובות ביותר לשיפור תפקודו של המורה, חברו Alliance (Alliance for Excellent Education) ו- SCOPE (Stanford Center for Opportunity Policy in Education) לפרויקט בו נבחנו מערכות חינוך שונות מרחבי העולם. מערכות החינוך שנבחנו במאמר זה נבחרו בשל היותן מצטיינות בתהליכי הגיוס, הכשרה, פיתוח מקצועי של מורים ופיתוח מנהיגות חינוכית. מטרת הפרויקט הנוכחי איננה איתור מדיניות זו או אחרת אשר יש לייבאה בשלמותה, אלא הפקת לקחים שניתן ליישמם בקונטקסט של מערכת החינוך בארצות הברית ( Rothman, Robert and Linda Darling-Hammond).

  • לינק

    התלמידים של מערכת החינוך בפינלנד הגיעו למקום ראשון בעולם במבחני ההשוואה בינלאומיים . אם אתם רוצים להבין למה לפינלנד יש את מערכת החינוך הטובה בעולם, צפו ב-4 הדקות האלה. ראיון עם מנכ"ל משרד החינוך הפיני PASI SAHLBERG. בניגוד לרושם המצטבר , מתברר כי בפינלנד אין הדגשת יתר של תחומי המתמטיקה והמדעים. ההשקעה בתלמיד נמוכה יותר מאשר בארה"ב ( 40% פחות מאשר ארה"ב). עוד אמר מנכ"ל משרד החינוך הפיני כי נושא משטר בחינות והערכה מקבל עדיפות נמוכה אצלם. אין בונוסים למורים. אז איך בכל זאת מגיעים הפינים להישגים יוצאי דופן ? מתברר כי עיקר המאמץ של מערכת החינוך הפינית הוא לא בהערכת הישגים ובבחינות אלא בשמירת מעמד המורים ובהקפדה על איכות המורים כבר בשלבי הכניסה להכשרת מורים. נבחרים רק הבוגרים המצטיינים באוניברסיטאות בפינלנד.

  • לינק

    סיקור מעניין של אריאלה לונברג בבלוג האיכותי שלה. טרי פרידמן מתייחס לוידאו המוטמע כאן (ששמו "ביה"ס העתיד של פינלנד") ושואל כמה שאלות לגבי שילוב של מחשבים ניידים בכיתה. פרידמן מטיל ספק ב"עתידנותו" של החינוך המוצג בסרטון החביב שלמעלה וכותב: "כיתת העתיד מתחילה עכשיו , בשאילת השאלות, בדיון, בהבנה של מה שמצליח ומה שלא ובחזון הנוגע לשאלה כיצד יכולים הדברים להיות אחרים- תוך מחויבות למסע הזה ואסטרטגיה שמאפשרת לביה"ס לבצע אותו". למרות זאת, נראה כי הסרטון מבטא דוגמא לניצול הטכנולוגיה הניידת ככזו והמאפשר דיון אודות תהליכי הלמידה ושיטות ההוראה שבשימוש בטכנולוגיה.

  • לינק

    מערכת החינוך בפינלנד מנסה, מזה כמה שנים להביא לייצוג יותר מעשי של מיומנויות המאה ה-21 בבתי הספר . הפינים מקדישים לכך מחשבה , בסיוע האוניברסיטאות המקומיות ומומחים לחינוך. היישום בפועל של מיומנויות אלו בבתי הספר בפינלנד עדיין לא בוצע הלכה למעשה. עם זאת, הפינים לא ויתרו על התוכניות שלהם ליישום הדרגתי של מיומנויות אלו. הגישה של המודל הפיני מפורטת בשלושה סעיפים, המדגישים למידה שיתופית ולמידה פעילה הממוקדת בפתרון בעיות: למידה קואופרטיבית – למידה שמטרתה יצירת תוצר משותף ע"י קבוצת לומדים; למידה קולבוראטיבית – למידה מבוססת פתרון בעיות ושיתוף (הדגש על תהליך משותף ולאו דווקא תוצר משותף); אסטרטגיות למידה פעילה – בלמידה הפעילה, תהליך עיבוד המידע ויצירת הידע דורש אוריינטציה של פתרון בעיות חשיבה ביקורתית ויכולת להערכת מידע. היעד המרכזי של עיבוד מידע ויצירת ידע הוא שהלומד יתבסס על יישום של ידע קודם ויבנה ידע חדש בתהליכים קוגניטיביים . הפינים מונים שמונה מיומנויות שיש להקנות לתלמידים במאה ה 21.

  • לינק

    ההישג של מערכת החינוך הפינית מעניין , במיוחד מאחר שהמערכת הזו עובדת הפוך מכפי שמקובל בארה"ב (וגם בישראל). זוהי מערכת שבה אין כמעט ניהול מרכזי; אין כמעט מערכת לימודים מחייבת; אין מדידת הישגים בית ספרית (פרט, כמובן, למבחנים הבינלאומיים); אין השוואות בין בתי ספר; ואין תגמול או ענישה לבתי ספר לפי מידת ההצלחה הלימודית שלהם. בתי הספר מקבלים ממשרד החינוך הפיני רק הדרכות מועטות לגבי תוכנית הלימודים הנדרשת מהם, וכיצד יש להעביר אותה. בתי הספר, והמורים בעצמם, הם שקובעים בסופו של דבר מה תהיה תוכנית הלימודים הבית ספרית שלהם, והם בעיקר קובעים גם כיצד הם ילמדו אותה. בכך, בתי הספר נהפכים לסוג של מעבדה מתמדת של שיטות לימוד חדשניות ( מירב ארלוזורוב).

  • לינק

    סקירה מקיפה משנת 2010 על מערכת הכשרת המורים בפינלנד. באופן עקרוני , ניתן לכל האוניברסיטאות בהן נערכת הכשרת המורים חופש פעולה מלא ויש אמון רב מצד משרד החינוך הפיני בתוכניות הלימודים שלהם. המדיניות הפדגוגית להכשרת מורים נקבעת בראש ובראשונה ע"י ועדה מתאמת של נציגי האוניברסיטאות העוסקות בהכשרת מורים. כמו כן , יזמו האוניברסיטאות בפינלנד העוסקות בהכשרת מורים את ההקמה של רשת ארצית שיתופית למדעי הלמידה והכשרת המורים. מדובר ברשת ארצית שהוקמה באופן וולנטרי, אך יש לה השפעה ומעורבות בכל הנוגע להכשרת מורים בפינלנד. ברשת הארצית מיוצג גם משרד החינוך הפיני. כל תכניות הכשרת המורים בפינלנד הן תכניות של תואר שני. אם בעבר מסלול ההכשרה היה בן שלוש שנים , הרי החל מ2005 יש גם תכניות הסמכה לתואר שני הנמשכות רק שנתיים. החל משנת 2005 כל סטודנט להוראה בפינלנד חייב לגבש לעצמו תכנית מחקר עצמי כבר עם התחלת לימודיו מתוך כוונה שהוא ימשיך בכך בשנים הבאות במסלולי ההכשרה וגם בביה"ס ( Hannele Niemi ,Ritva Jakku-Sihvonen).

  • לינק

    במאמר זה, המחברים דנים בדרך אחת לארגן וליישם את ההכשרה האקדמית של המורים; דהיינו, ב"גישה מבוססת מחקר" שבה נקטו בפינלנד במשך 30 השנים האחרונות. המחברים מפרטים את המסגרת ה תיאורטית להכשרת מורים המבוססת על מחקר ומציגים הוכחה אמפירית לדרכים ליישום תכניות להכשרת מורים, ניסיונות והערכות. בהתבסס על הוכחה זו, המחברים מתייחסים למצב הנוכחי של הכשרת מורים ומציעים קווים מנחים לעתיד. "הכשרת מורים מבוססת מחקר" הקיימת בפינלנד עברה כבר דרך ארוכה דיה כדי שניתן יהיה לבחון את תוצאותיה ואת האפקטיביות שלה בהכשרת המורים כיום. יחד עם ממצאי המחקר הנוכחי נטען כי הביצוע הגבוה של התלמידים הפינים במבחנים הבינלאומיים מציעים שהכשרת המורים בפינלנד נמצאת בכיוון הנכון. המחברים ממליצים שהמחלקות להכשרת מורים צריכות להיות באוניברסיטאות ושהמורים צריכים ללמוד לתואר שני. צעדים כאלה יבטיחו שתאומץ רמה קונספטואלית גבוהה יותר ושהמחקר יהיה חלק מהכשרת המורים ( Auli Toom, Heikki Kyn?slahti, Leena Krokfors,).

  • לינק

    אריאלה לונברג כתבה וסיכמה ממצאים מעניינים מתוך כתבה של Ellen Gamerman על הצלחתם של הילדים הפינים במבחני פיזה. הילדים בפינלנד (והכוונה לגילאי 15 הנבחנים במבחנים אלה) אין תלבושת אחידה, הם אינם מכינים יותר מחצי שעה של שיעורי בית ביום, אין להם כיתות מחוננים ויש להם מעט מאד מבחנים הקשורים בסטנדרטים, הם מבלים שעות רבות מול המחשב, צובעים את שערם מאזינים למוזיקת "heavy metal" וראפ כמו עמיתיהם האמריקאים (והישראלים) ואינם מתחילים את לימודיהם בבית הספר לפני גיל שבע. למרות זאת, בכיתה ט' הילדים הפינים מובילים בין 57 ארצות הנבחנות במבחנים אלה, במתמטיקה במקצועות מדעיים ובקריאה. כל זאת בדרך להפיכתם לחברה שבה העובדים נחשבים בין היצרניים ביותר בעולם. ההסברים להצלחתם, מסתבר, קשורים לכמה גורמים : איכות המורים ואיכות הכשרת המורים בפינלנד, אהבתם של הפינים לקריאה, מתן עצמאות לתלמידים בחייהם, בלמידתם ואפילו באוכל שאותו הם בוחרים במזנון בית הספר. גם למורים יש עצמאות רבה בהוראתם ואפשרות להשמיע את קולם האישי, גם הכשרתם מעמיקה ומקיפה.

  • תקציר

    נוכח ההתעניינות במערכת החינוך בפינלנד והישגיה במבחנים בינלאומיים החלו גורמים שונים בארץ ובעולם להתעניין גם במערכת הכשרת המורים בפינלנד אשר ללא ספק שותפה להצלחות של בתי הספר והתלמידים בפינלנד. המאמר הנוכחי חושף טפח מתפיסות היסוד וערכי היסוד של מערכת הכשרת המורים בפינלנד בעיקר באמצעות בדיקת עמדות הסטודנטים להוראה שם והתייחסותם לתפיסת היסוד המאפיינת את הכשרת המורים מבוססת המחקר בפינלנד (Research-based approach). המאמר מציג סקר מקוון שנערך בקרב סטודנטים להוראה בפינלנד הנחשפים לשיטות הוראה מבוססות מחקר והתנסויות מבוססות מחקר שהן יסוד מאחד של תוכניות רבות שם . הממצאים מלמדים כי הסטודנטים להוראה בפינלנד הלומדים תוך כדי עבודה בפועל מושפעים רבות מהגישות הפדגוגיות מבוססות המחקר להן הם נחשפים במהלך לימודיהם והכשרתם בפועל (, et alJyrhama,-Riitta ).

  • לינק

    סקירה על מערכת החינוך בפילנד. הסקירה כוללת את נושאי המשנה הבאים: נתונים מספריים על מערכת החינוך בפינלנד, מבנה מערכת החינוך, הישגים לימודיים, חינוך יסודי, חינוך תיכון, השכלת מורים, יחס מורה-תלמיד, תשלומים במערכת החינוך ועוד (שני זינדר).

  • סיכום

    המסמך מפרט את המהלכים וההשפעות של הרפורמות החינוכיות שהתרחשו בפינלנד ובניו-זילנד לאורך שנות ה-90. ד"ר אמנון טיל משווה ביניהן ובהמשך מציג שורת לקחים ומסקנות לגבי מערכת החינוך הישראלית ודו"ח דברת. הנקודות המרכזיות אותן מדגיש טיל היא שבשתי המדינות הנ"ל המשיכה המדינה ומשרד החינוך לשאת באחריות אחריות על מערכת החינוך והעובדה שלא היתה פגיעה במורים ותיקים ופעילים במהלך יישום הרפורמות.

  • לינק

    מיזם ללימוד פרויקטים אינטרנטיים באמצעות הפעלתם (Learn Internet Projects by Doing" (LIP)" הנו קרקע נהדרת ליצירת שיתופי פעולה לתלמידים ולמורים המתעניינים בנושאים של פיתוח יוזמות.יוזמת LIP 4 מהווה גם קורס הכשרה למורים בתפקיד וגם פרויקט בין לאומי המאורגן ע"י OPEKO, המרכז הלאומי לפיתוח חינוכי בעיר Tampre, פינלנד החל משנת 2004. זהו קורס LIP הראשון בעל תוכן תימטי. המטרה הנוספת היא יצירת פרויקטים משותפים בינלאומיים עם מורים אחרים בעולם.

  • לינק

    ההצלחה המרשימה של מערכת החינוך הפינית משכה תשומת לב כללית. לא כבר סקרה ליזט אלברז כתבת "ניו יורק טיימס" את המערכת הפינית על רקע הישגיה במבחן PISA 2000 תוך כדי התמקדות בבית ספר בעיר שדה, שבו 500 תלמידים בני 7 (כיתה א') עד 15. חרף השוני ברקע ובתנאים – פינלנד היא חברה הומוגנית, הנהנית מרווחה יחסית – ראוי לשים לב לגורמי ההצלחה (טל אברהם).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין