-
לינק
חקר המוח עוסק בתחומים רבים המשיקים לשאלות פדגוגיות בסיסיות, אך מפתיע לגלות שעד כה לא נעשה שימוש שיטתי בממצאיו הרלוונטיים בחשיבה ובמעשה החינוכיים, והפער בין התחומים – חקר המוח וחינוך – נותר עמוק ולא מגושר. במאמר זה אנו מבקשים המחברים להתמודד עם אתגר השיח שבין החינוך למדע בכלל ולמדע המוח בפרט ולהמחיש את הרלוונטיות של חקר המוח להתגבשותו של תחום חדש – נוירו־פדגוגיה. הם מדגימים את הרלוונטיות של חקר המוח לחינוך באמצעות התמקדות בבחינת תקפותה המדעית של מטפורת המְכָל – מטפורה המכוונת במידה רבה מאוד את החשיבה והעשייה הפדגוגיות. המאמר בוחן את תקפותה של מטפורה מכוננת זו על בסיס ממצאים מחקר המוח ומצביע על הצורך ליצור שפה חינוכית חדשה התואמת למבנה המוח. לדעתם, הכללת ידע מתחום מדעי המוח במסגרת השיח הפדגוגי יכולה להוות בסיס לקבלת החלטות מושכלת בתחום החינוך ( אהוד נורי , יעל עדיני , אבי קרני) .
-
לינק
סינגפור, אמנם ניצבת כמעט בראש הרשימה של המדינות המשתתפות בבחינות הישגים נורמטיביות בינלאומיות, אך הם מודאגים מכך שהבוגרים שלהם אינם נמנים כלל על מובילי היצירתיות בעולם. המאמץ של הסינגפורים לשנות את שיטות ההוראה שלהם ניכר כיום בהקמת מכונים פדגוגיים שתפקידם לגבש חשיבה חינוכית שתניע את תהליכי שינוי בהוראה ובלמידה שם ובהעסקת מומחים פדגוגיים מאירופה ומארה"ב. כך, למשל כותבתErica-McWilliam (המועסקת באחד ממכוני המחקר הסינגפורים הללו) במאמר חדש אשר התפרסם בשנת 2009: "טיפוח יצירתיות בקרב תלמידי ביה"ס חייבת להשתלב בגישות הפדגוגיות הנוכחיות וזאת על מנת לטפח יכולת יצירתית". במאמרה היא מצביעה על הקשרים שיש לטוות בין ליבת הפדגוגיה וטיפוח היצירתיות בכיתה.
-
לינק
הכתבה של Dian Schaffhauser במגזין התקשוב החינוכי הנודע THE Journal משקפת גם את חילוקי הדעות הקיימים כיום בארה"ב בין גישת ההטמעה ובין הגישה המערכתית. גישת ההטמעה משמעותה שהמורים הותיקים עוברים השתלמויות ממושכות והנחייה שיטתית כיצד לשלב את הטכנולוגיה בכיתות ואילו הגישה המערכתית מציבה כבר מהתחלה רף גבוה או יעד גבוה לנושא התקשוב אשר אותו כולם צריכים וחייבים לעבור. כך לדוגמא, במדינת מישגן בארה"ב נקבע לפני כמה שנים כי כל תלמידי התיכון שם בלי יוצא מן הכלל צריכים לבחור קורס מתוקשב אחד כקורס חובה עד סיום לימודיו בתיכון. חסידי התוכנית המערכתית סבורים כי גישת ההטמעה הפדגוגית היא איטית מדי ואינה מביאה לשינוי גורף בתחומי הלמידה ולכן עדיף לנקוט בגישה המערכתית שתביא שינוי גורף יותר בלמידה המתוקשבת.
-
לינק
כתבה מעודכנת מאוגוסט 2009 על התפתחות המודל הפדגוגי המשולב Technological Pedagogical Content Knowledge. תחום מושגי אינטגרטיבי זה שואב את יסודותיו הרעיוניים מתפיסתו העקרונית של פרופסור לי שולמן, הידועה בשם pedagogical content knowledge (PCK) לה נוסף נדבך של ידע מערכתי בתחומי התקשוב. Mishra and Koehler שני מפתחי המודל של TPACK הסבירו בכינוס באינטרנט ב2008 את ההדגשים העיקריים של המודל ואפשרויות היישום שלו מבחינת המורים בהוראה מתוקשבת. לדעתם, אחד היסודות המעצבים החשובים שיכולים להבטיח אימוץ נכון של TPCK בהוראה מתוקשבת הוא הרחבת השליטה והסמכות של המורים מבחינת תוכניות הלימודים ומבחינת שיקולי הדעת בתכנון ההוראה. מורים הצמודים למערכי שיעור סטאטיים והיצמדות מלאה לתוכניות לימודים וחומרי למידה אינם מתאימים לאימוץ מודל TPACK בהוראה שלהם. מורים גמישים יותר בתכנון ההוראה שלהם יהיו הנהנים העיקריים של מודל TPACK .
-
לינק
החינוך הוא אחד התחומים הציבוריים , שבמהלך העשור האחרון חל שינוי קיצוני בקווי המדיניות המרכזיים , שננקטו ביחס אליו. המדיניות , אשר הדגישה את העצמת בית הספר והמורים , שהתפתחה במחצית הראשונה של שנות ה90 ונמשכה, במידה זו או אחרת, לכל אורך שנות התשעים, עברה מהפך בראשית שנות ה2000 . במהלך חמש השנים הראשונות של העשור הנוכחי הפכה מדיניות החינוך בישראל למדיניות השמה דגש על "סטנדרטים חינוכיים" והישגים לימודיים של התלמידים . במאמר הנוכחי מעמת פרופסור אברהם יוגב את שני קווי המדיניות המרכזיים הללו תוך בחינת הדינאמיקה של התפתחותם ומשמעותם לגבי מדיניות החינוך בישראל: המרכיבים המרכזיים של כל מדיניות , השחקנים שהיו מעורבים בפיתוחם ותוצאות המדיניות לגבי מערכת החינוך. נקודת המוצא לדיון היא , ששני קווי המדיניות מבטאים אידיאולוגיות חברתיות –פוליטיות כלליות. אלו , בתורן , מכתיבות התייחסות פדגוגית מסוג מסוים כלפי מערכת החינוך , בבחינת "מה לא בסדר במערכת החינוך ומה צריך לתקן בה" . התייחסות פדגוגית זו היא העומדת בבסיס קווי המדיניות המרכזי בו נוקטת המערכת, על עירוב השותפים השונים למדיניות, והתוצאות של המדיניות שננקטה.
-
לינק
לפדגוגיה הדמוקרטית יש כלים ייחודיים להוראה פרטנית, שאותם היא יכולה להציע לעולם החינוך הישראלי בתקופת "אופק חדש". הכלים הללו נובעים מתפישת הלמידה הייחודית שלהם, ובשל כך זימון הכלים הללו הוא גם זימונה של תפישת הלמידה הזו, שתזמן שינוי תודעתי של מלמדים ולומדים. זימון הכלים הללו יכול להוות פתח לדיאלוג, רחב יותר מבעבר, של החינוך הדמוקרטי והממלכתי שיפתור את הדיסוננס המובנה בניסיונה של מערכת החינוך הממלכתית לשוחח עם תפישת הלמידה הפרטנית ( רביב רייכרט ).
-
סיכום
ברקע המאמר קיים הצורך המתמשך למקד תשומת לב רבה יותר לחשיבות ההוראה, כשהדגש הוא על שאלת התפיסה של ההוראה והחינוך כדיסציפלינה. המאמר מציג את הדעות החלוקות בעניין זה. באמצעות סקירה של מגוון הדעות על דיסציפלינות ועל חינוך והוראה כדיסציפלינות מנסה המאמר להציג את נסיבות ההמשגה של ההוראה כדיסציפלינה ואת השלכותיה על ההכשרה. המאמר מסכם ואומר שאם הוראה היא אכן דיסציפלינה כי אז על הכשרת מורים להיות למדנית הרבה יותר. המאמר מתמודד עם כמה טיעונים העולים מן החשיבה על הוראה כדיסציפלינה, מאתגרים את קהיליות ההוראה וההכשרה ומעודדים אותן להמשיג את עבודתן בדרכים שיועילו לחיזוק ההערכה למקצוע. (Loughran, J.)
-
לינק
מאמר זה מתאר תפיסת הכשרה הפועלת בסמינר הקיבוצים והמבקשת לטשטש את ההבחנות בין הפורמלי לבלתי-פורמלי בחינוך בדרך לטיפוחם של מורים חברתיים. תפיסת ההכשרה ותרגומה המעשי צמחו בחצר המכללה מתוך ערוגותיהם של מסלולים ייחודיים, יוזמות של מרצים והכוונה של ההנהלה . אלה התלכדו לכדי תכנית ניסויית מקיפה, אשר נערכת זו השנה השלישית בשיתוף גף ניסויים ויזמויות במשרד החינוך. תחילה מציג ד"ר ניר מיכאלי שלוש תמונות מתוך התכנית הניסויית; לאחר מכן הוא סוקר וממפה גישות תאורטיות העוסקות בחינוך הבלתי-פורמלי; מדגיש את הגישות הרואות בבלתי-פורמליוּת תפיסת הוראה-למידה שלמה; לבסוף מציע את הפדגוגיה החברתית כמושג שעשוי לייצג אותה תפיסת הוראה בלתי-פורמלית ונציג את עיקריה ( ניר מיכאלי ) .
-
סיכום
הכשרת מורי מורים והתפתחות הידע שלהם על הכשרה להוראה הוא תחום מחקרי שלא זכה לתשומת לב רבה , אם כי זהו מצב הולך ומשתנה (Murray, 2008). אחת הסיבות לכך היא שהידע של הוראה על הוראה לא נתפש כייחודי באקדמיה, מצב הדומה לתפישת ההוראה עצמה כתחום לא(תת)-תיאורטי (Korthagen et al., 2001). רוב מורי המורים מביאים עמם לתפקידם בהכשרה ידע הוראתי רב שנבנה בהיותם מורים, והמחזק מאוד את אמינותם המקצועית, בעיקר בעיני הסטודנטים. חקר עצמי: כלי לפיתוח הבנה-עצמית – מחקר עצמי מאפשר לפתח הבנות מעמיקות יותר של המעשה החינוכי וההוראתי ולקדם את איכות הלמידה של התלמידים. זיהוי של המסגרות הפרשניות המנחות את העובדה מאפשר לחוקרים לשאוף להבין את עבודתם בדרכים שונות ולהפיק משמעות חדשה מכך, מתוך הישענות על פרשנויות חלופיות ומען להיטיב את איכות ההוראה.המאמר מביא את המחקר-העצמי של הכותבת כהדגמה לתהליכים הנ"ל (Berry, A ).
-
לינק
המאמר של ד"ר יורם הרפז מזמין את הקוראים לבחון מודל חדש ההולך ומתהווה במחשבה ובעשייה החינוכית. הכותב מכנה אותו "המודל השלישי" ובכך הוא מתייחס לשני המודלים שקדמו לו- זה המכונה "חינוך ישן" שבו "תכנית הלימודים במרכז" , וזהו המכונה "חינוך חדש" שבו "הילד במרכז" . המאמר מציע הצגה שיטתית של מודל זה , הדגמה וניתוח שלו ועיון ביקורתי בו . העיקרון המכונן את המודל השלישי הוא עיקרון דיאלקטי ה"מסתנז" את שני המודלים הוותיקים לאחדות חדשה שבה הם מקבלים משמעות שונה מזו שהייתה להם בצורתם המקורית. עדיין על המודל השלישי לבסס ולממש זהותו : עליו להעמיק את התיאוריה שלו , לבסס את המחקר שלו וליצור סביבה חינוכית שבה צומחות קהילות לומדים/חוקרים/חושבים. ספרו של ד"ר יורם הרפז "המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה" ראה אור לאחרונה בהוצאת ספרית פועלים.
-
לינק
המאמר שנכתב על ידי פרופסור עודד שרמר פותח דיון באחד המרכיבים החיוניים ביותר בהוראה, מטרותיו ואפיוניו של הספר לתלמיד. המאמר מצביע על סגולות פדגוגיות האמורות לאפיין את הספר לתלמיד בסוף חטיבת הביניים ובעיקר בבית הספר התיכון. המאמר מצביע על הפוטנציאל הטמון בספר לתלמיד ובהליכים הפדגוגיים שבכוחו להניע, ולא רק לשימושיו כמקור ידע. בתחילת המאמר ישנה התייחסות למעמדו של הספר לתלמיד כיום ולטיב תכניו. בהמשכו מוצגת בהרחבה גישה חלופית שמקורה בכתיבתו של שוואב. בסיכום המאמר מתוארת תרומתה האפשרית של הגישה שתוארה במאמר בהרחבה לבניין אישיותו של התלמיד –כאדם וכאזרח.
-
לינק
מטרות המחקר הנוכחי: א) לבדוק אם תוכנית המנסה להכניס חידוש מפר איזון (קישור תיאוריה ומעשה) בהכשרה מקדמת את יכולת המתכשר והמורה המתחיל ליצור קשר בין תיאוריה למעשה; ב) ללמוד עד כמה מורים מתחילים, שקולם כמעט אינו נשמע, משיגים מטרה זו; ג) להשתמש במסגרת מושגית ידועה בהקשר חדש כדי להפיק ידע נוסף על קישור בין תיאוריה למעשה. שאלות המחקר המרכזיות: (1) מהן ההתנסויות של בוגרי תוכנית ההכשרה ביישום תיאוריה שנלמדה במוסד ההכשרה במעשה בכיתה?, (2) כיצד תהליך "לקיחת תפקיד" (role taking)((Blumer, 1969משפיע על הדרך שבה מתכשרים מבטאים תיאוריה בעבודה בכיתה?( Allen, M. J ).
-
לינק
הענף המתפתח של פדגוגיה מתייחסת ( relational pedagogy ) מוכרת במקומות שונים באירופה גם בשם פדגוגיה הקשרית כוללת גם היבטים של אכפתיות וקשרים מתפתחים בין ילדים וסביבות שונות. "הפדגוגיה המתייחסת" שצמחה באירופה קיבלה תנופה ולגיטימציה בעקבות ההתנסויות של גני ילדים באיטליה במודל ההתנסותי של REGGIO EMILLIA. הפדגוגיה המתייחסת (Relational Pedagogy) מבוססת על שילוב עקרונות קוגניטיביים , רגשיים וחברתיים של התפתחות ילדים בגילאי קדם יסודי. הספר הנוכחי כולל כמה מאמרים חשובים של מומחים הכותבים על ייצוגי "הפדגוגיה המתייחסת" במישורים הבאים : יחסי ילדים תרבות וסביבה , כיצד ילדים צריכים לתקשר באופן חיובי עם תרבות וסביבה , יחסי מבוגרים –ילדים – כיצד המסגרות החינוכיות צריכות לטפח יחסים אלו לכיוון למידה , הוראה וסקרנות. מאמר נוסף עוסק בצרכי ההתפתחות המקצועית של מחנכים בגיל הרך לאור הפדגוגיה המתייחסת.
-
תקציר
ככל שהולך ומתרחב השימוש בעולם במשחקי מחשב לימודיים כחלק מאסטרטגיות הלמידה הפעילה בבתי ספר, מתחילים מומחי חינוך לתת את הדעת לגבי ההיבטים הפדגוגיים של סוגיה זו . המחקר הנוכחי בדק בשיטתיות את היסודות הפדגוגיים של משחקי מחשב המשולבים בלמידה ובהוראה. איסוף הממצאים התבסס על סקירת 50 מאמרים שעסקו בתחומי משחקי המחשב ובדיקת 55 משחקי מחשב חינוכיים על יסוד קריטריונים מובחנים. חקר הנושא נעשה גם באמצעות ראיונות עם המפתחים של משחקי המחשב . מתוך קבוצת משחקי המחשב אשר נחקרו ,רק 22 התבססו באופן מובהק על תיאוריות למידה מזוהות וידועות או אסטרטגיות למידה ברורות . המאמר מציג את הטקסונומיה הפדגוגית שזוהתה ואת משחקי המחשב המתאימים לכך (Mansureh Kebritchi ) .
-
לינק
המחקר הנוכחי בדק את היעילות של הדרכה פדגוגית-דידקטית ע"י מורים מתחילים לעומת מורים מתחילים ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. המחקר נערך בחטיבות ביניים בארה"ב . אוכלוסיית המחקר היו 680 תלמידי חטיבת ביניים אשר חלקם למד אצל פרחי הוראה עם הכשרה פדגוגית-דידקטית ולחלקם למד אצל בוגרי אוניברסיטאות ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. הממצאים מוכיחים כי התלמידים שלמדו אצל פרחי ההוראה בעל ההכשרה הפדגוגית-דידקטית היו משמעותית בעלי הישגים גבוהים יותר בהשוואה לאותם קבוצות תלמידים שלמדו אצל בוגרי אוניברסיטאות ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. המשמעות של מחקר זה היא כי עדיף לבתי ספר לקלוט פרחי הוראה שעברו הכשרה פדגוגית שיטתית מאשר בוגרי אוניברסיטאות המתכשרים תוך כדי הוראה מעשית בביה"ס ( Konold, Tim ).
-
לינק
מכון אבניים לפיתוח ידע מעשי בחינוך עוסק בלמידת מורים מניסיונם ומניסיון מורים אחרים, ובפיתוח ידע הוראה. המכון מפתח, בודק ומיישם מודלים של למידה מניסיון באמצעות תהליכי כתיבה, דיון, עיבוד והמשגה של אירועים וסוגיות מחיי בית הספר. אבניים פועל במסגרות קבוצתיות של מורים-עמיתים, במטרה להטמיע את המודלים במערכות השונות העוסקות בלמידת מורים בישראל ובקרב קהילת המקצוע.השימוש בחקרי-מקרים באופן זה המלווה ביצירת השיח המקצועי הרצוי בין מורים מבתי ספר שונים משקפת אסטרטגיה פדגוגית חדשנית ועדכנית לגיבוש ידע מעשי של מורים בשטח.
-
סיכום
ההתאמה לעברית של כלים מתוקשבים כגון בלוגלי, WORDPRESS וכלי כתיבה דיגיטאליים חדשים הנמצאים בפיתוח יאיצו מגמה זו וייקלו על המרצים והמורים להקים ולהריץ בלוגים בקורסים מתוקשבים או קורסים רגילים. הסקירה שלהלן נועדה לרכז ולהצביע על דגמים שונים של בלוגים בהוראה אקדמית ובמידה מסוימת גם בהוראה בבתי ספר. במסגרת פרויקט חדש זה של פורטל מס"ע נערך איסוף שיטתי של יוזמות מתוקשבות של הוראה אקדמאית באמצעות בלוגים באינטרנט. הסקירה הראשונית מצביעה על כמה וכמה דגמים של ניצול בלוגים בהוראה אקדמית בארץ וברחבי העולם והיא תעודכן בהמשך. הסקירה הביבליוגראפית כוללת גם ריכוז של מחקרים ומאמרים שנכתבו בנושא (עמי סלנט)
-
סיכום
המאמר מדווח על מחקר של הוראת אוריינות בהכשרת מורים במסלול יסודי באונטריו, קנדה. המאמר בוחן את הדעות ואת דרכי העבודה של מכשירי מורים המלמדים אוריינות ושל מדגם של בוגרי התכנית במהלך שלוש שנות עבודתם הראשונות. זהו חלק ממחקר ארוך טווח על מורים מתחילים לאוריינות שלמדו בשלוש אוניברסיטאות, המתייחס רק לבוגרי אוניברסיטת אונטאריו. (Kosnik, C., & Beck, C.)
-
תקציר
המאמר הנוכחי , שנכתב כפרק מסכם בקובץ המאמרים החדש של פרופסור Cheryl , J. Craig , מונה את העקרונות החשובים של התנסות שצריכים להיות בסיס לכל ניסיון לגבש תכנית לימודים משמעותית בהכשרת מורים. מחברי המאמר, מן המובילים בתחומי הכשרת המורים בעולם מציעים עקרונות פדגוגיים לשידוד מערכות בתחומי הכשרת המורים. העקרונות הפדגוגיים המוצעים מבוססים על ניסיונם החיובי והמצטבר של המחברים עם מערכות הכשרת המורים באוסטרליה, הולנד וקנדה. בין העקרונות ניתן למצוא אבחנות משמעותיות כגון : למידת פרחי הוראה מחייבת כיום העתקת הדגש מתוכנית הלימוד למצבי התמודדות של הסטודנט להוראה , למידת פרחי הוראה צריכה להיות מחוזקת על ידי מחקר עצמי שלהם, למידת פרחי הוראה מחייבת קשר שוטף והדדי בין הלומדים לבין עמיתיהם בשטח ( תמיכת עמיתים). למידת פרחי הוראה היא ביסודה מסכת של צבירת ידע והתנסות שיש בה יסודות מתנגשים ומתחרים כל הזמן (Loughran , John . Fred Korthagen,. Tom Russell).
-
תקציר
המאמר מציע לשלב את המודל ללמידה התנסותית בקורס מתוקשב ומדווח על ניסיון מוצלח שנערך באוניברסיטה אמריקאית לפתח פעילויות מתוקשבות בקורס מתוקשב המבוססות על מודל הלמידה ההתנסותית של KOLB. מדובר בפעילויות מתוקשבות שהם מעבר לשגרה של ניתוח מקרים. הקורס המתוקשב המתואר במאמר עסק בתחומי תכנון חינוך הציע לסטודנטים לעבור תוך כדי הלמידה המתוקשבת 4 שלבים קוגניטיביים: התנסות קונקרטית, גיבוש תפיסות תיאורתיות הקשורות להתנסות הראשונית, רפלקציה וניתוח רפלקטיבי, והתנסות ממשית הקשורה הלכה למעשה לעולם האמיתי. הקורס המתוקשב הציע למידה מבוססת פרויקטים בצוותים, הנחייה פעילה, עבודה בצוותים, התנסות מעשית בעולם החינוך, הצגת ההתנסות והפרויקט בקורס המתוקשב, והערכת עמיתים (Correia, A)
פדגוגיה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין