ממצאי מחקר זה מצביעים על קשיים ומתחים אישיים, בינאישיים ומקצועיים בקרב מורים ממוצא אתיופי המלמדים בשלושה בתי ספר בירושלים. הם חשים כמיעוט בחדר המורים וכזרים באקלים התרבותי בבית הספר. יתר על כן, הם מביעים תסכול ואכזבה מכך שהציפיות של תלמידיהם והממונים עליהם נמוכות בהשוואה לעמיתיהם המורים. אך, עם זאת, כנגד האתגרים, המורים מצליחים להשתדרג מבחינה טכנולוגית ולבצע שינויים אישיים, בינאישיים, מקצועיים ומנטליים בעבודתם כמורים וכמחנכים.

מרכיב מרכזי בפיתוח מיומנויות כתיבה הוא היכולת לערוך, לשכתב ולעבד את הטקסט הראשוני. ואולם, תלמידים נוטים לערוך מעט תיקונים בטקסטים שכתבו, ותיקונים אלה הם לרוב שטחיים. מטרת המחקר היתה לבחון תפיסות של תלמידים לגבי תיקון של טקסט כתוב. ממצאי המחקר הראו שההקשר הבית-ספרי, שבתוכו נעשית הכתיבה, משפיע על קבלת החלטות של תלמידים בתהליך התיקון של הכתיבה. המחברים ממליצים להבהיר לתלמידים את ההיבטים בכתיבה שבית-הספר רואה בהם ערך וכן לתת להם משימות כתיבה פחות מגבילות ויותר אותנטיות (בעלות משמעות עבור התלמיד).

ג'ון דיואי (1952-1859) הוא מאנשי החינוך, הפילוסופים והפסיכולוגים הבולטים שהעמידה ארצות הברית, אחד מהוגי החינוך הפרוגרסיבי וממובילי הזרם הפרגמטיסטי בפילוסופיה. דיואי סבר כי תפקיד בית הספר הוא להקנות כישורים ומיומנויות לפתרון בעיות, וכי על התלמיד להתנסות בדברים באופן מעשי ולא לשנן חומר. כך למשל, בבית הספר הניסויי שהפעיל, התלמידים למדו מדעים דרך תהליכים טבעיים כמו בישול – למידה תוך עשייה. בשנת 1897 פרסם דיואי את משנתו החינוכית, תחת הכותרת "My Pedagogic Creed", שם ניסה לשרטט מרחב משותף לחינוך המדגיש את החברה ולחינוך המדגיש את היחיד. כפי שניתן לראות להלן, דיואי חלק על עצם ההבחנה בין יחיד לחברה, ובמידה רבה ראה בה הפשטה מלאכותית.

חניכה היא מתודה המשמשת לחינוך מקצועי ובעת קבלת עובדים חדשים לעבודה. פעולת החניכה מבוססת על החלפת ידע וניסיון בין מנחה ומונחה ומעודדת העמקת מחשבות וידע. מאמר זה מבקש לבחון כיצד חניכה יכולה לשמש ככלי פדגוגי לשילוב תאוריה ופרקטיקה במסגרת ההשכלה הגבוהה ולהראות שחניכה תורמת רבות לסטודנטים המונחים. נמצא שהשפעות החניכה קיימות גם לאחר סיום לימודי המונחים ופנייתם לחיים מקצועיים.

מאמר זה בוחן את מקומו של החינוך הקונטמפלטיבי לצדו של החינוך הציבורי הנוכחי. הטענה היא, שבעוד שחינוך במתכונתו הציבורית מגולם בפדגוגיה, שמפנה את הלומד החוצה ועל-ידי כך יוצר מסר שהפנים זניח, בלתי חשבו וחסר תוקף, החינוך הקונטמפלטיבי מפנה את התלמיד מהחוץ אל הפנים, אל התודעה שבה נוצרים החיים בייחודיותם. המאמר מתאר מהו חינוך קונטמפלטיבי ומציע שתי דוגמאות עיקריות לו. כן נדונים הרכיבים העיקריים של חינוך זה, המשתקפים בדוגמאות אלה. בין היתר, המאמר דן בתרגול מיידפולנס ובכתיבת יומן אישי כפדגוגיות קונטמפלטיביות ועומד על חשיבותם. לבסוף, מוצעות מספר ביקורות לחינוך הקונטמפלטיבי ודרכי התמודדות עם ביקורות אלה.

בניית יכולת בשיטות מחקר במדעי החברה מוצבת על ידי מועצות מחקר כסוגיה מכריעה לתחרותיות גלובלית. אולם, הפדגוגיות המעורבות לא נחקרו דיין והתרבות הפדגוגית לא פותחה דיה. מאמר זה נסמך על סקירות תמטיות עכשוויות של ספרות המחקר כדי לדווח על מחקר חדש אשר משנה את המיקוד מהתנסויות אינדיבידואליות של הוראת שיטות מחקר לעדויות אמפיריות ממחקר החוצה שיטות מחקר, דיסציפלינות ואומות. נעשה שימוש בשיטה של פאנל מומחים דיאלוגי, המערב מומחים בין-לאומיים כדי לבחון פרקטיקות הוראה ולמידה בשיטות מתקדמות של המחקר החברתי (Lewthwaite, Sarah; Nind, Melanie, 2016).

המחברים משתפים ממצאים מחקר מקרה שארך תשעה חודשים המערב חקירה של התפתחות מקצועית בעמיתות בית ספר-אוניברסיטה לגבי האופן שבו מורים מפתחים, מיישמים ומפרשים פדגוגיות מבוססות קהילה (community-based pedagogies), גישה מבוססת נכסים (asset-based approach) לתכנית הלימודים המכירה בסטנדרטים מחייבים אך מתחילה בהכרה ובהערכה של ידע מקומי (Sharkey, Judy; Clavijo Olarte, Amparo; Ramirez, Luz Maribel, 2016).