יורם אורעד מפרסם מאמרון שבו הוא מדגיש את היתרונות לשימוש בכלים דיגיטליים בהקשר של הערכה מעצבת: "אחד מהם הוא האפשרות לשפר את מתן המשוב המיידי. עוד יתרון הוא האפשרות של המורה, התלמיד ומשתתפים אחרים, להציג מידע באופן פשוט ונוח. הכלים הדיגיטליים מאפשרים את קידום האפשרות לקבל מגוון נקודות ראיה של תלמידים. אפשר להשתמש בהם כדי לשתף גורמים אחרים (כגון הורים ומורים אחרים) בקלות ובנוחות. הם עשויים גם להוות כלי חשוב בהתמודדות עם החשש של תלמידים מעשיית טעויות. הכלים הדיגיטליים מאפשרים תיעוד נוח. אחד מיתרונות השימוש בהם הוא ששפת התקשורת שלהם מוכרת מאד לתלמידים. יחד עם זאת, קיימות גם בעיות כגון הסחת דעת אפשרית וסכנה של התמקדות מצד המורים, בצד הטכני של לימוד הכלים על חשבון השימוש הפדגוגי בהם" (יורם אורעד).

בשנים האחרונות מספרם של הסטודנטים המגיעים להרצאות עם טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים וטאבלטים (מחשבי לוח) עולה בהתמדה. בעוד שבזכות כלים אלה סגנון הלמידה השתנה לגמרי, שיטות ההוראה נותרו כשהיו כבר עשרות שנים. במצגת המובאת להלן מוצגים כלים טכנולוגיים לשילוב במהלך ההרצאות וביניהן. באמצעות כלים אלו (הן בסביבת מוודל והן ברשת) ניתן ללמוד כיצד להפעיל את הסטודנטים תוך שימוש בציוד הנמצא ברשותם, ובכך לעודד רמות שונות של ידע וחשיבה (מיכל רמות, יוחאי עופרן).

מיזם "מתקוונים לאתיקה" מוקדש לסוגיות העוסקות באתיקה בהקשר של שימוש בטכנולוגית ICST – טכנולוגיות מידע, תקשורת וחברות. מיתוסים ותפיסות מוטעות הן מרכיב חשוב בעיצוב זהות, תפיסות, אמונות ועמדות של קבוצות של אנשים. המיתוסים עשויים להשפיע על התרחשות של סדר חברתי תלוש מהמציאות, ולכן חשוב להעלות אותם למודעות מערערת. קל להבחין במיתוסים של חברות עתיקות וזרות לנו, קשה יותר להבחין בקיומם של מיתוסים בחברה בה אנו חיים, וקשה עוד יותר לערער על נכונותם בתהליך שינוי כה מורכב כמו בחינוך. בעידן בו שילוב הטכנולוגיה בחינוך מהווה מרכיב חשוב בעיצוב תפיסה חינוכית עדכנית ובשינוי תפיסת התפקיד של המורה במאה ה-21, יש חשיבות רבה להתעמת עם מיתוסים ותפיסות שגויות העולות באשר ללמידה בסביבה דיגיטלית (אברום רותם ועידית אבני).

במהלך שני העשורים האחרונים, הבטחת האיכות בלמידה מקוונת התפתחה והבשילה, אך עדיין חלק מעקרונות היסוד אינם מיושמים בקורסי MOOC. חקר מקרה זה של פדגוגיה מקוונת של קורס MOOC מצא כי קורסי ה-MOOC יכולים להימצא בסתירה עם פרקטיקות נבחרות שהתבססו היטב בלמידה מקוונת (Miller, Sandra L. , 2015).

ההתקדמות של גוגל בתחום החינוך הביאה לבתי הספר סביב לגלובוס מכשירים ברי-השגה וגישה ללא מאמץ לתכנים חינוכיים. הפתרון האחרון של גוגל ללמידה נקרא כיתת גוגל (Google Classroom). כיתת גוגל מציגה כמה מהכלים הטובים ביותר שמורים יכולים לעשות בהם שימוש לצורך ניהול והפצת משימות והודעות כיתה. בנוסף, היא מספקת למורים ולתלמידים סביבה בטוחה לתקשורת האחד עם השני ולהחלפת רעיונות והערות לגבי תוכן חינוכי. שלושת היתרונות הבולטים של כיתת גוגל הם: (1) כיתה המשתמשת במחשוב במקום נייר; (2) כלי מצוין לצורך שימוש במודל הכיתה ההפוכה; ו-(3) כלי לצורך פיתוח מקצועי של מורים (Nikolaos Chatzopoulos).

מאמר זה דן בהערות של נשיא אגודת האוניברסיטאות האמריקאיות הממעיטות בערכו של תחום הלימוד מרחוק על כל היבטיו, אשר בודאי משפיעות על קבלת ההחלטות של חברי המועצה העולמית העליונה GLC שחברים בה, נשיאי אוניברסיטאות, נציגי תאגידים וחברות של ספקי תמיכה מסיבית לפתיחת וניהול קורסים מקוונים. למסקנות שלהם יש השפעה על גישת והתייחסות הציבור להתנסות הלימודית החדשה הזאת (Jon Baggaley).

תפיסות שגויות ביישום למידה שיתופית הלכה למעשה, נובעות בין השאר, מהשיח הציבורי השגוי סביב המושג "רשת חברתית", שעסוק יותר במגמה תאורטית וספקולטיבית שאיננה נסמכת על טבע החברה האנושית. השיח מתיימר לגבש מתווה ארגוני אידיאלי של התנהלות חברה אנושית כ"רשת"שוויונית לכאורה, נטולת היררכיה וניהול מלמעלה. נראה כאן שתפיסה זו שגויה, אינה מציאותית, ובעיקר פוגמת ביישום ההולם והמתאים בחינוך, בעצם המושג למידה בכלל, ובלמידה חברתית/ שיתופית בפרט.לאחר ניכוש התאוריות והספקולציות שאינן תורמות, נמצא, שמורה טוב, שמבין את המשמעות האמתית של חברתיות, יכול וחייב לרתום את השפעת החיברות, קודם כל לצרכי חינוך, ולאו דווקא להיגרר או להימנע בגלל ההשפעות השליליות. ביכולתו להשפיע, לשנות עמדות ונורמות שליליות, ולהעצים אישית וחברתית את תלמידיו, באמצעות למידה חברתית מודעת והולמת ( אברום רותם).

מומלץ שתהליך הפיתוח של פעילויות לימודיות מתוקשבות יתבצע בצוותים בני שניים עד שלושה מורים מפתחים. שלבי הפיתוח הם: שלב החשיבה, שלב איסוף והכנת חומרים, בניית משימה , עיצוב פדגוגי, הערך המוסף של התקשוב , הערכת המשימה ושדרוגה (תמר ענבל שמיר)

בכיתה של מורה והמחנכת Shannon Miller בארה"ב יש לכל תלמידי כיתה ב' מחשב נייד. כל תלמיד מפעיל בלוג משלו המשמש אותו ואת המורה כסביבה פעילה לניהול פורטפוליו דיגיטאלי . המורה Shannon משתפת אותנו בשיקולים שלה ליצירת סביבת למידה מתוקשבת זו ובדרכי ההערכה שפיתחה למעקב אחר התקדמות התלמידים. המורה Shannon Miller העדיפה לנקוט בגישת ההערכה המעצבת לצורך מעקב ההתקדמות של התלמידים בלמידה עם מחשב נייד. לא מדובר במדידה מדויקת , אלא במעקב רציף של המורה אחר תהליכי העבודה והעיבוד של התלמידים (Shannon Miller).

כאשר מביטים בעין צופיה והשוואתית בפעילויות מתוקשבות ויוזמות מקוונות של בתי ספר ומחוזות חינוך בארץ בעולם , ניכר מיד לעין מחוז הצפון של משרד החינוך בישראל . דומה כי מרבית בתי הספר במחוז הצפון נרתמו בכל מאודם להגשים את יעדי תכנית התקשוב הלאומית בישראל , לא רק מתוך אמונה בחשיבות התקשוב החינוכי לא גם מתוך גישה גמישה , קונסטרוקטיביסיטית ויצירתית .ביטוי נוסף להתקדמות התקשוב החינוכי במחוז הצפון הוא הפיתוח המושכל של מגוון משימות מעודדות אורינות דיגיטלית ללמידה עצמית. לא ניתן לחתום רשימה קצרה זו ללא ציון לשבח של יום העיון לרכזי תקשוב שנערך ב2 ליולי 2013 במחוז הצפון .

במאמר מוצג האתגר הפדגוגי-ארגוני על מורכבותו של שילוב טאבלט אישי בהוראה-למידה. לצד פרוט הכרחי של הייחודיות הטכנית, מתוארת הייחודיות הפדגוגית שהיא חווית הלמידה האחרת שהשימוש בטאבלט מזמן, ששונה בממדים רבים מלמידה מוכרת, גם זו החדשנית, באמצעות מחשבים בכלל וניידים בפרט, ומכילה למעשה מרכיבים של פדגוגיה מיטבית רצויה שעד כה השימוש בהם היה קטן. בהמשך ניתן למצוא מרכיבי האוריינות הדיגיט לית הייחודית לשימוש בטאבלט אישי, והצעה ל-4 רמות יישום מודולרי, בהתאם ליכולת ההכלה הארגונית-פדגוגית-אישית בכל בית ספר. עם התחלת יישום שילוב טאבלטים בחינוך בקנה מידע גדול יחסית, כמצופה בראשית תשע"ג ואילך, יתווסף גם נסיון ותובנות הבאים רק תוך כדי עשייה בפועל, וניתן יהיה להשלים עם הזמן ולמלא את מרכיבי היישום באתגר חינוכי ראשון במעלה, שיביא את מערכת החינוך למקומות חדשים שחלקם עדיין בלתי צפויים ( אברום רותם, עידית אבני) .

מרי בת' הרץ מורה בארה"ב המתמחה ביישומי מחשב להוראה מתוקשבת כתבה סקירה יעילה וקצרה אודות שימוש בכלים מתוקשבים ליצירת פורטפוליו דיגיטאלי לתלמידים בבתי ספר יסודיים. בין הכלים המתוקשבים שהיא מונה ניתן לציין את Google Sites ואת Wikispaces היכולים לסייע בניהול המיזמים של התלמידים ובתיעודם באינטרנט. חלק מהמורות שהגיבו לסקירה המליצו דווקא על שימוש בבלוגים כאמצעי ידידותי , יעיל ונוח לתיעוד הפרויקטים של התלמידים ( Mary Beth Hertz ) .

מאמר זה מציג כלי לניתוח תצפית – CLI-O ) Class Learning Interactions Observation tool ), שפותח במטרה לבחון ולאפיין את אופי האינטראקציות המתרחשות בין המורה לתלמידים בכיתה הלומדת בסביבה מתוקשבת .מודגם השימוש בכלי ומובאות כמה דוגמאות לממצאים שניתן להפיק מהשימוש בו. CLI-O פותח בכדי לתת מענה לשאלה – האם למידה בסביבה מתוקשבת יכולה להתאפיין בפדגוגיה ייחודית המתבטאת למשל בכך שהתלמיד נמצא במוקד השיעור והמורה משמש כמנחה למידה כאשר הלמידה מתווכת בכלים טכנולוגיים מגוונים. CLI-O מספק תיאור שיטתי של ההתרחשות בשיעור ומאפשר למורים, למורי מורים ולחוקרים לבחון את הטמעת התקשוב בהוראה כתהליך הדרגתי ומתמשך של בניית פדגוגיה חדשה המותאמת לדרישות המאהה 21- ( עידית מני-איקן , טל ברגר-טיקוצ'ינסקי , ציפי בשן ).

במסגרת יישום תוכנית התקשוב "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- שהחלה ב 2010 נמדדה מידת היישום של תפוקות התוכנית, להן נדרשים בתי הספר. במאמר זה מוצגת מידת היישום של תפוקת שילוב ICT בהוראה-למידה-הערכה (הל"ה) , ונבחנו השינויים במידה זו בין שני מחזורי הפעלה של 200 בתי הספר שהחלו ב 2010 (פעימה ראשונה) ו 564- בתי ספר ( פעימה שניה) בשנת 2011- בהתאמה. ממצאי הבדיקה מעלים כי בשנה השנייה לתוכנית אחוז בתי הספר בהם המורים מלמדים שיעור חינוך לשוני, מתמטיקה או מדעים בסביבה מתוקשבת, לפחותפעם בשבוע, גבוה יותר באופן מובהק מאשר בשנה הראשונה לתוכנית ( אברום רותם, נגה מגן נגר , רוני דיין ) .

בית הספר הניסויי מבואות הנגב הוא אחד מבתי הספר החדשניים ביותר בישראל הן מבחינה דרכי ההוראה והן מבחינה היישום החדשני של פדגוגיה דיגיטלית בבית הספר . התכנית לחדשנות חינוכית של ביה"ס מבואות הנגב מופעלת ברציפות כבר משנת 2007 ויוצרת אינטראקציה רבה בין מורים ולומדים וכמובן מגבירה באופן משמעותי את המוטיבציה של התלמידים בביה"ס. ביסוד התוכנית עומדים שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל, וטכנולגיה דיגיטאלית. במסמך המצורף כאן ניתן לראות את דרכי ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת , דרכים בהם המורים בביה"ס מבואות הנגב מעודדים למידת עמיתים.