ככל שדועכת ההתרגשות של תחילת השנה ומתגבשת שגרה של עומס עבודה, מתח ולחץ, עלולים מחנכים ומורים רבים לחוש חוסר אנרגיה, צניחת מוטיבציה, אכזבה, תסכול, תשישות ושחיקה. כדי להישאר מחויבים למקצוע ולתלמידים, לבנות חוסן מנטלי ולשמר את מידות הפרודוקטיביות והיעילות לאורך השנה, אפשר להסתמך על שלוש האסטרטגיות המוצגות בפריט זה.

עומסי העבודה הגדולים של מורים, בכיתה ומחוצה לה, עלולים לגרום לבעיות שינה. בעיות אלה נוטות להופיע בתדירות גבוהה יותר אצל נשים בגלל השילוב בין דרישות מקצועיות, המשימות המוטלות עליהן במרחב הביתי והעובדה שנשים זקוקות לשעות שינה רבות יותר ביחס לגברים.

איך מלמדים שנה אחר שנה את אותם נושאים בלי להשתעמם ולחוש תסכול? איך באים לעבודה עם אור בעיניים ושיר חדש בלב, למרות הקשיים של המקצוע? יש מורים שמצליחים, לצד הקשיים, לבוא בחדווה אמיתית לעבודה, בכל בוקר מחדש. כמה מורים ומומחים מצביעים על גורמים שתורמים ליכולת להצליח בעבודה ומציעים שיטות ודרכי הסתכלות שיעזרו לשרוד במקצוע ואפילו ליהנות ממנו (לימור דומב).

מורים נתונים ללחצים חיצוניים רבים של קובעי מדיניות, מדריכים, מפקחים, הורים ומומחים (תיעוד, רישום, אחריותיות ועוד). לחצים אלה גורמים ל"אינטנסיפיקציה" של ההוראה, להרחבת-יתר של תפקיד המורה, לעומס עבודה של מטלות-הוראתיות ושל מטלות לא-הוראתיות ולפגיעה ביצירת קשרים בינאישיים בבית-הספר (Ballet et al., 2006). לחצים אלה גם פוגעים באוטונומיה וביצירתיות של מורים, ויוצרים מצב של "דה-פרופסיונליזציה" של המקצוע. מחקר זה מתמקד בשלושה גורמי שחיקה: (א) איכות היחסים הבינאישיים בתוך בית הספר, (ב) סוגים שונים של עומס עבודה בבית הספר ו-(ג) מידת האוטונומיה של המורים בביה"ס (Van Droogenbroeck, F., Spruyt, B., & Vanroelen, C).

מאמר זה פונה לאסטרטגיות כדי לדון בהשפעה של עומס העבודה על פרקטיקות ההוראה בהשכלה הגבוהה. בייחוד, המאמר מתכוון לגלות את התיאוריות ואת ההנחות הטקטיות השוכנות בבסיס התפיסות של הוראה איכותית במדעי החברה. תוך שימוש בגישה האתנוגרפית, המחקר חשף שהאסטרטגיות שבהן השתמשו אנשי הצוות מקושרות לאופן שבו הם מזהים את עצמם: כחוקרים או כמורים "טובים", ומדגיש את חוסר ההתאמה בין הערך שהאקדמאים מעניקים להוראה איכותית לבין מה שהאוניברסיטאות מתגמלות (Hemer, Susan R., 2014).

התיאוריה שבבסיס המחקר המוצג היא "תזת האינטנסיפיקציה" המסנה להסביר תיאורטית את השתנות תנאי העבודה של מורים. הטעון הוא שלחץ על בתי ספר ועל מורים הולך וגדל כתוצאה מדרישות גבוהות של קובעי מדיניות ומצפיות חברתיות. ארבעת חקרי המקרה שנבדקו הראו שלא כל השינויים מתקבלים באותה מחויבות מצד המורים. המחקר גם הראה שאינטנסיפיקציה אינה רק הוספת שעות עבודה, עיסוק במספר גדול יותר של מטלות שונות, השתתפות בישיבות, עיסוק רב יותר בעבודה מנהלית וכדו'. אינטנסיפיקציה היא גם עומס עבודה במונחים של חשיבות הזהות המקצועית ופגיעה באני המקצועי, ביטחון עצמי ותחושת שליטה במקצוע. (Ballet K., & Kelchtermans, G.)

עד כה המחקרים שעסקו בהשוואה בין מאמץ הוראה והשקעת זמן בהוראה פנים אל פנים בהשוואה להוראה מקוונת היו בלתי עקביים. המחקר הנוכחי שנערך באוניברסיטה אמריקאית ניסה לערוך במהלך השנים 2007-2008 השוואה שיטתית בין השקעת זמן בהוראה פנים-אל-פנים מול הוראה מקוונת. ממצאי המחקר מוכיחים את השערת המחקר של המחברים כי בהוראה מקוונת נדרשת השקעת זמן רבה יותר בהשוואה להוראה פנים-אל-פנים. המחקר שנערך במשך שני סמסטרים הוכיח כי המרצים המלמדים בקורס מקוון משקיעים 20% יותר מאמץ מבחינת הזמן בהשוואה להוראה פנים-אל-פנים. ההבדלים שנמצאו בין הזמן המושקע בהוראה מקוונת לעומת הוראה פנים-אל-פנים היו מובהקים (W L Worley, L S Tesdell).