במחקר זה, השתתפו 157 סטודנטים להוראה מרחבי ארה"ב שענו על סקר לגבי מקורות ההכשרה שדרכם הם השיגו תוכן, ידע ומיומנויות בניהול הכיתה ועמדותיהם כלפי ההכשרה. המשתתפים דיווחו ששילוב בין אסטרטגיות דידקטיות בניהול הכיתה והכשרה מעשית קושרו עם התחושה הגבוהה ביותר של מוכנות להשתמש באסטרטגיות לניהול הכיתה (Christofferson, Michael; Sullivan, Amanda L. , 2015).

המחקר המוצג במאמר מדווח על התפתחות של ידע מחקרי של מתכשרים בשנת ההכשרה השנייה ושל השינויים באמונות ובעמדות שלהם ביחס למחקר במהלך קורס מבוא שעסק במחקר בעבודת המורה במוסד להכשרת מורים. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה האפשרית של קורס מסוג זה על תחומים אלה (van der Linden, V., Bakx, A., Ros, A., Beijaard, D., & van den Bergh, L).

מאמר זה מביא לידי ביטוי את התפיסות של קהילת למידה (cohort) של סטודנטים להוראה לגבי התנסות בלמידה מקוונת במהלך שיבוץ מתכשרים בבית הספר במוסד סיני על-תיכוני. המאמר חוקר באופן ביקורתי את הגורמים התורמים באופן חיובי ללמידה מקצועית מקוונת ולהתפתחות של הקהילה. לצורך כך אומצה גישת חקר מקרה אתנוגרפית ( Hou, Heng, 2015).

בצוות המרצות לספרות ילדים במכללה שלנו מעורר המשפט "קראתי פעם ספר" חיוך עצוב. מקורו בקורס מבוא לספרות ילדים שבו ביקשה המרצה מהסטודנטיות לעשות סבב היכרות ולהציג את עצמן לצד ספר ילדים שהן אוהבות. סטודנטית אחת — והיא אינה יוצאת דופן — הציגה את עצמה ואמרה: "קראתי פעם ספר, אבל אני לא זוכרת איזה". "קראתי פעם ספר", אנחנו חוזרות על המשפט וצוחקות, צוחקות וכואבות. המשפט הזה מנקז אל תוכו את התסכול שלנו מהסטודנטיות במכללה…אבל השנה החשיבה שלי על "קראתי פעם ספר" נסדקה (נעמי דה־מלאך).

חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך. במכללת אלקאסמי פותח קורס בשם "אחריות, חינוך והוראה". הקורס כולל היבטים עיוניים של אחריות ומתבסס על דיאלוג בין המרצה לבין הסטודנטיות בליווי דוגמאות וניתוח אירועים. לצורך הערכת הקורס נעשה ניתוח של הפורטפוליו ונשאלו שאלות על השפעת הקורס לאחר כמה שנים. הממצאים מראים שהסטודנטיות לקחו את נושא האחריות לתשומת לבן, למדו לבחון את פעולותיהן באופן ביקורתי ועצמאי ולמדו ליישם את המסקנות בחייהן ובעבודתן (סמדר גונן).

במאמר זה אבחן פרדוקסים של ידע, סמכות ותקשורת כפי שהם באים לידי ביטוי במצבי הוראה ולמידה; כפועל יוצא מתהליך זה אציע גישה לעיצוב מחדש של אופי הכשרתם של מורים. ניסיוני העיקרי נצבר בשדה החינוך, ולכן זהו המקור המרכזי לפיתוח הדיון ולדוגמאות. עם זאת, אפשר לזהות אתגרים דומים בעבודות הדרכה בתחומים שונים, בהכשרת בעלי תפקידים בארגון, בהכשרת מטפלים ובתכניות לפיתוח מנהלים. מכאן שאפשר להיעזר ברעיונות המוצגים במאמר זה בתחומי דעת מגוונים המתמודדים עם תהליכי הכשרה והכנה לתפקיד המצריך ידע מקצועי, ועם יישום שלו בשדה פעולה מורכב (מילי אפשטיין־ינאי).

האם ניתן להכניס פוליטיקה לכיתה? האם חשוב לשלב פוליטיקה במסגרת הכשרת המורים לעתיד ולנהל אִתם דיונים פוליטיים במהלך הקורסים כחלק מההכשרה להוראה, או שמא עלינו להתמקד אך ורק בחינוך ובתחומי הידע הרלוונטיים ולהשאיר את הפוליטיקה לפורומים אחרים? מאמר זה יטען שיש חשיבות רבה לדיון הפוליטי בכיתה להבנת המציאות, למטרות חינוכיות, לניהול כיתה ולהקניית ידע. כל עוד מערכת הכשרת המורים איננה עוסקת באינדוקטרינציה פוליטית כמו במשטרים טוטליטריים, מחובתה ללמד את המורים לעתיד להבין סוגיות פוליטיות ולהתמודד עמן בהמשך דרכם במערכת החינוך עת ייכנסו לכיתה (אלון לבקוביץ).

אין זה סוד שתלמידים רבים לא אוהבים ללכת לבית הספר. הם לא אוהבים את בית הספר כי הם מ-ש-ו-ע-מ-מ-י-ם. בית הספר אינו מהווה עבורם אתגר. הוא פשוט משעמם. ואכן, בתי הספר שלנו סובלים ברובם ממחלה כרונית שאפשר לאפיין אותה במילה אחת: "שעמום". אבל שעמום אינו גזרת גורל. אפשר גם אחרת. הדבר תלוי, במידה רבה, באיכותם של המורים. איכות שהיא פועל יוצא של הכשרתם. מאמר זה מבקש אפוא להציע הכשרת מורים שונה לחלוטין מזו הנהוגה כיום; הכשרה שבמרכזה תפיסה פתוחה ויצירתית של דמות המורה הראויה; הכשרה המבוססת על מה שאני מכנה פדגוגיה פרקטית: למידה התנסותית ורכישת נטיות (dispositions) והרגלים (habits); הכשרה שתאפשר למורה לעתיד להפוך את ההוראה למאתגרת ואת הלמידה למרגשת (יוסף אבינון).

מחקר זה מתכוון לבחון את הנטיות של סטודנטים להוראה לבצע גניבה ספרותית תוך שימוש באינטרנט, את הגורמים המשפיעים על הנטיות שלהם ואת הסיבות לגניבה הספרותית. הממצאים חשפו שלסטודנטים להוראה הייתה, במידה מסוימת, נטייה לבצע גניבה ספרותית תוך שימוש באינטרנט על ידי העתקה של חומרים או שימוש באותה עבודה לקורסים שונים (Eret, Esra; Ok, Ahmet. , 2014).

מחקר איכותני זה שואל האם כדאי לערוך מחקר פעולה כבר בשלב הכשרת המורים, או האם האתגרים עולים בהשפעתם על היתרונות.בנוסף, המאמר שואל האם מורה המורים, שכאן הוא מחבר המאמר, יכול להדריך פרויקטים של מחקר פעולה של סטודנטים להוראה (Ulvik, Marit, 2014).

אמונות ועמדות מורים לגיל הרך כלפי מדעים ישפיעו על הצורה שבה הם ילמדו מדעים ויש להן השפעה על המסוגלות העצמית של המורים, כמו גם על עמדות התלמידים שלהם כלפי מדעים. על כן, חשוב לוודא ולאמת את העמדות והאמונות של פרחי ההוראה כלפי תחומי לימוד ספציפיים, הואיל והעמדות והאמונות שלהם עשויות לבוא לידי ביטוי בכיתות בהן ילמדו בעתיד. המחקר הנוכחי בוחן עמדות של פרחי הוראה לחינוך היסודי כלפי אלמנטים מהמדעים הפיזיקליים, תוך שימוש בכלי המדידה (Colorado learning Attitudes about Science Survey – CLASS), והשוואתם עם עמדות של עמיתיהם מתחומי לימוד אחרים (Brown, Todd; Brown, Katrina; Barnot, Vickilyn; Nelson, Dean).

מחקר זה מספק תובנות אודות השינויים האפשריים במניעיהם של 83 סטודנטים להוראה לגבי הפיכתם למורים, לגבי המחויבות המקצועית שלהם ולגבי המסוגלות העצמית שלהם לאחר שסיימו את לימודיהם בתכנית להכשרת מורים. יתר על כן, המחקר פונה למידה שבה שינויים אלה קשורים לתפיסות של הסטודנטים את סביבת הלמידה שלהם – בייחוד, את התפיסות שלהם לגבי איכות ההוראה, המיומנויות הגנריות וההערכה (E.T. Canrinus, M. Fokkens-Bruinsma , 2014).

קיימים גורמים רבים שיש להם השפעה על ביצועים והתקדמות בלימודים. חלק מהגורמים הם ברמת הסטודנט, חלק ברמה המוסדית או של התכנית ואחרים ברמה המבנית. במאמר זה, המחברים דנים באופן שבו סטודנטים הלומדים בשתי תכניות שונות של הכשרת מורים במכללה אוניברסיטאית בנורבגיה מצליחים לתמרן בין לימודיהם לבין הצורך להרוויח כסף והתוצאות שיש לכך על הביצועים שלהם בלימודים (Wikan, Gerd; Bugge, Liv Susanne, 2014).

מאמר זה מתמקד במחקר עצמי (self-study), שבו המטרות היו לתרום להתפתחות המקצועית של המחברת כמורת מורים ולהבין האם ומה יכולים פרחי ההוראה ללמוד מקריאת התוכניות והרפלקציות של המחברת שפורסמו באופן מקוון דרך היומן הפתוח שלה (Helleve, Ingrid, 2014).