במאמר זה דנה ד"ר מילי אפשטיין-ינאי בנושא של הכשרת המורים כ'פרקטיקה חברתית'. היא מתייחסת לסוגייה לסוגיה באמצעות שני הקשרים משולבים, האחד קשור לראיית ההוראה כמעשה דיאלוגי היכול לייצר 'ידע חדש' עבור עבור הסטודנטים ( בלום-קלוקה ופלד ,1997). האחר קשור לתפיסת ההוראה כמעשה יצירתי המאפשר למעורבים בו 'להתבנות' ) כספי , 1992 ). כדי לאפשר את מיזוגם של שני הקשרים אלו , הסטודנטים מתבקשים לעבור תהליך מורכב של 'שינוי', הנעוץ ב'ליבה' של תהליך הלמידה. מצד אחד הציפייה היא לחולל שינוי בדרך שבה הסטודנטים מתבוננים באופיו של המפגש הלימודי ובתהליכי הלמידה. לשם כך יש לחשוף את החשיבות של דרכי השיח המתאפשרות בכיתה כבסיס לבניית הידע החדש. מהצד האחר, היעד הוא לעודד חשיבה על דרכי ההתערבות החינוכית ובמיוחד על המשא ומתן המתנהל בקבוצה באשר לידע המתהווה. לשם כך חשוב לראות את ההוראה-למידה כתהליך יצירתי היכול לערב את הכוחות הפוריים והאישיים ביותר שבפרט (מילי אפשטיין –ינאי)

מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת הפרויקט "אמנות בקהילה" על הסטודנטים המתנסים באימוני הוראה בארבעה מישורים" אמנותי, קהילתי, קבוצתי ואישי. המחקר נעשה במסגרת המכון לאמנות במכללת אורנים שבו הוכשרו סטודנטים בשנה ב' להנחות פרויקטים אמנותיים בקהילה. המושג "קהילה" מתייחס לקבוצות חוץ בית-ספריות ולקבוצות תלמידים מבתי ספר קהילתיים. כמו כן הופעלה התוכנית גם עם קבוצות מבוגרים גמלאים במתנ"ס שכונתי. מן הממצאים מסתמנת למידה משמעותית בקרב הסטודנטים במסגרת המטרות שהוצבו בארבעת המישורים: בממד האישי הודגשה הלמידה על העצמי ורכישת מיומנויות הוראה בעיקר בתהליך שלניסוי וטעייה ופחות בהדרכה יזומה. במישור הקבוצתי התמודדו הסטודנטים עם קונפליקטים בינאישיים לא מעטים שהקשו לא אחת על עבודתם עם הילדים והציבו בפניהם אתגרים רבים. במישר הקהילתי בלט בעיקר מפגש התרבויות והכרת השונה והאחר דרך הנרטיבים של הילדים ושל המבוגרים ובמישור האמנותי בלטה המוטיבציה להצטיין וליצור תוצר מוגמר ברמה גבוהה ( שושי לשם).

המאמר מתאר מחקר שנערך בניו-ג'רזי ובחן את יכולתם של פרחי הוראה לזהות את גורמי ההנעה ואת יכולות הלמידה המקושרים למשחקי מחשב. במחקר נעשה שימוש בשיטה המשלבת מספר אמצעים כדי לבחון את תגובות הסטודנטים לשימוש במשחקים: עבודה עם מרצה מצוות ההוראה, צפייה במנחה המלמד שימוש במשחק, צפייה בעמיתים המלמדים באמצעות המשחק והשתתפות בקורס בנושא במסגרת הלימודים. הממצאים מראים כי הסטודנטים זיהו את מיומנויות הלמידה שמפותחות באמצעות משחקי מחשב. בנוסף, רוב המשתתפים במחקר ציינו כי הם חשו בנוח לשלב משחקי מחשב בהוראה לאחר צפייה בעמיתיהם ולאחר שהנחו תלמידים כיצד לשחק במשחקים. המחקר ממליץ על קורס הכנה במסגרת לימודי ההוראה, שיתמקד בהתנסות במשחקי מחשב ויבחן אפשרויות לשימוש במשחקים כאלה במסגרת הוראה בכיתה. בנוסף, הכנסת מודול של משחקי מחשב לקורס הכשרה קיים תוך פיקוח על בחירת המשחקים עשוי להניע את פרחי ההוראה ללמוד את הטכנולוגיה הזו ולהתמחות בהוראה ולמידה בעזרת משחקים. לשם כך, חשוב למצוא מרצה מצוות הוראה בעל יכולת טכנולוגית שינחה קורס כזה ויעריך את יכולות הסטודנטים בעת המשחק ואת השימוש שלהם במשחקים במסגרת ההוראה בכיתה. לבסוף, המחקר ממליץ גם לשלב משחקי מחשב במוסדות להכשרת מורים על מנת להשיג אפקטיביות בפיתוח מיומנויות הלמידה של פרחי ההוראה (Sardone Nancy B., Devlin-Scherer Roberta).

הוראה המשלבת מתמטיקה ומדעים הפכה בשנים האחרונות לאחת מהסוגיות המרכזיות במסמכים העוסקים בקידום ההוראה של שני תחומי הדעת, מתוך אמונה שיש בכוחה של הוראה משולבת לסייע לתלמידים להבין טוב יותר מושגים ועקרונות השלובים בשני תחומי התוכן. על מנת שמורים יוכלו ליישם גישה זו, עליהם לקבל הכשרה מתאימה. תפיסה זו עומדת בבסיס המחקר שלהלן. מטרת המחקר: לבחון את התרומה של יצירה שיתופית של יחידות לימוד המשלבות מתמטיקה ומדעים להתפתחות ההבנה והידע התוכני והפדגוגי של סטודנטים הלומדים לתואר שני בתכנית להוראת המדעים לביה"ס העל-יסודי במכללת אורנים. במחקר השתתפו מורים למתמטיקה ומורים למדעים שלמדו קורס סמסטריאלי "תפיסות וגישות עכשוויות בהוראת מדעים ומתמטיקה" ( מיכל קרופניק-גוטליב , עטרה שריקי).

מאמר מעניין שפורסם בשנת 2010 באסופת מאמרים חדשה באוסטרליה מציג את עקרונות שיטת הSBL שנועדה לגשר על פני הפער בין תיאוריות הנלמדות באוניברסיטה לבין המציאות בבתי הספר. במאמר מוצגים השלבים השונים של שיטת תסריטי הפעולה (problem-based-scenarios) להתמודדות פרחי ההוראה עם מצבים מורכבים אפשריים בבתי הספר בהם יעבדו בעתיד. מדובר על מודל ללמידת חקר שנועד "להשליך" את פרח ההוראה לקרקע המציאות באמצעות שלבי ההתמודדות הבאים: זיהוי הבעיה, הבנה, התאמת תגובה, רפלקציה והתאמת הפתרון הנכון. השיטה של SBL פותחה באוסטרליה על מנת לסייע לפרחי ההוראה להתמודד כבר בשלבים ההכשרה עם מצבים מורכבים של ניהול כיתה ( Adam, Raoul ).

התנסויות מעשיות הן מרכיב חיוני בהכשרת מורים (O'Brian et al., 2007, Sears et al., 2004). המחקר הנוכחי, מתייחס במיוחד למתכשרים בתוכנית ההכשרה בחינוך מיוחד בגיל הרך (ECSE,) , בהיבט של הדרך בה תופשים 15 מתכשרים את ההשפעה של התנסויות מעשיות על החשיבה המקצועית שלהם, אילו הזדמנויות למידה ההתנסויות מספקות להם ונושאים אחרים המעניינים או מטרידים אותם. מטרת המחקר הייתה לאתר אירועי התנסות מעשית שנתפסו כמשפיעים ע"י המתכשרים להוראה בחינוך המיוחד לגיל הרך. עיקר הדיווחים של המתכשרים היו בקטגוריה של הוראה ממוקדת-לומד, שכן במוקד ההתנסויות עמדו התערבויות בלמידה של ילדים בודדים. בעבודה משמעותית עם ילדים ומשפחות בהתנסות ובהתמחות(סטאז') מתכשרים להוראה ראו והתנסו בדרכי העבודה הטובות ביותר, שהובילו לתחושת ביטחון ואמון וגם למחויבות לשימוש מתמשך בדרכי הוראה אלה בעתיד ( Hanline, F).

מטרתו של מחקר זה הייתה לעקוב אחרי תהליך צמיחתם של סטודנטים להוראה על ידי בחינת תפיסותיהם בהקשר של שלוש קטגוריות ידע: צמיחה אישית, צמיחת ידע פדגוגי וצמיחת ידע תוכן, מתחילת שנת ההדרכה הפדגוגית וההתנסות ועד לסופה. המחקר התמקד בשאלות הבאות: 1. האם בעקבות ההדרכה הפדגוגית מתקיים תהליך צמיחה המתפרש על פני השנה ובאילו מימדים של קטגוריות הידע? 2. האם תהליך הצמיחה מתרחש בו-זמנית בכל קטגוריות הידע, או רק בחלק מהן? כל זאת, במטרה לבחון את הצורך בשינוי דגשים בתוכנית ההדרכה הפדגוגית. כלי המחקר כללו שאלונים של "מעגל הצמיחה" הלקוחים מתורת הקאוצ'ינג, ניתוח שיח לקביעת המימדים וניתוח סטטיסטי ותיאורי של הממצאים ( צפי טימור).

המאמר מתאר תהליך רפלקטיבי מתוקשב של סטודנטים להוראה בשנה שנייה המשתמשים באופן שוטף במערכת תיעוד מתוקשבת מתקדמת . המערכת המתוקשבת אליה קשורים גם מורי המורים באותה אוניברסיטה מסייעת לפרחי ההוראה להציג מידע ודילמות בתחומי התמודדות וההכשרה שלהם , לתעדם ולקבל משובים מעמיתים ומורי מורים. המערכת המתוקשבת לתיעוד מתוקשב של הסטודנטים להוראה מופעלת במסגרת לימודי התואר השני להוראה ב-The University of Calgary . המערכת המתוקשבת הותאמה לצרכי התיעוד המתוקשב של הסטודנטים להוראה , כולל יכולות ביטוי עצמי וכתיבה בבלוגים המופקים מתוך המערכת המתוקשבת (Ann Sherman , Angela Rokneׂ).

תופעת הנשירה מלימודי הכשרת מורים – ב-2004-5 נמצא שאחוז הלא-מסיימים (כישלון או נשירה) באנגליה היה בין המתכשרים להוראה בעל-יסודי 15%, ומן המתכשרים להוראה ביסודי –12%. זוהי עלייה של 5% – 6% לעומת שנות ה-90 . המאמר הנוכחי מתמקד בממצאים מתוך שני השלבים הראשונים של חקרי המקרים שנעשו בסקר רחב זה הנוגע לנשירת פרחי הוראה מתוכניות הכשרת מורים באנגליה . מובאים במאמר סיפורים של שלוש מתכשרות להוראה. כל משתתפת עברה מסלול הכשרה שונה, וכולן באו מעיסוק במקצועות אחרים. שתים היו בשנות הארבעים שלהן ואחת – בסוף שנות העשרים. היו אלה שלוש סטודנטיות בוגרות שהתאפיינו גם במהלך של שינוי קריירה. הנחת החוקרים היא שההתנסויות שלהן משקפות רבים מהאתגרים העומדים בפני כניסה בגיל מאוחר להכשרת מורים. המאמר מביא את סיפוריהן של שלוש המתכשרות, על השתלבותן בתוכניות ההכשרה ועל ההחלטה לנשור מהן ( Chambers, G.N., Hobson, A.L., & Tracey, L ) .

הכותבת מתמודדת עם הדעה השכיחה שהוראת אזרחות צריכה להיות בעיקר בידי המורים למדעי החברה, ומציעה לראות את מורי כל המקצועות כבעלי תפקיד בהכשרה לאזרחות טובה. היא מביאה במחקרה עמדות של מועמדים להכשרה להוראה בהקשר זה. המאמר מציג מחקר על דעות של סטודנטים להוראה על אזרחות. המבוא העיוני כולל מחקרים שעסקו באזרחות בהקשר של מתכשרים להוראה ומורים בפועל ( Martin, L.A) .

מטרת המחקר הייתה להעריך שיטה משלימה של מתן משוב הדרכתי למתכשרים להוראה. הוערכו ההתערבויות הבאות: א) שימוש במרכיבים הוראתיים, ב) מתן חיזוק להתנהגות ספציפית(BSP),ג) מתן הזדמנויות לתגובה במהלך ההוראה(OTR*). הממצאים מראים שההוראה השתפרה במרכיבים שונים לאחר שהמדריכה צפתה עם הסטודנטים בצילומי השיעורים. שיחות המשוב היו יעילות ותרמו להגברת השימוש במרכיבי שיעור שונים . התנהגות הוראתית שנמצאה כאינידקטור של הוראה יעילה היא זו של מתן חיזוקים להתנהגויות ספציפיות BSP. היועצת הפדגוגית המומחית הזכירה לסטודנטית לתת חיזוקים מילוליים ובלתי מילוליים לתלמידים במהלך ההוראה והפנתה תשומת לב לחיזוקים לא-ספציפיים ולהזדמנויות מוחמצות בהקשר זה. נמצא כי פגישות הייעוץ היו יעילות בהגברת השימוש בהתנהגות זו בשיעורי המתכשרים. המחקר תומך בשילוב של הדרכה והערכה עצמית של שיעורים מצולמים בתוכניות ההדרכה. פגישות בהן המדריך המומחה פוגש את המתכשרים וצופה עמם בשיעור הם פגישות יעילות ומשפרות בהיבטים שונים (Capizzi, A.M., Wehby, J.H., & Sandmel, K.N) .

שאלת המוטיבציה של פרחי הוראה להמשיך ולעבוד כמורים לאורך זמן נחקרת כיום במדינות שונות בעולם לאור הנשירה הגבוהה של מורים מתחילים בשנים הראשונות . המחקר הנוכחי שנערך בכמה מדינות אירופאיות הקיף 198 פרחי הוראה. המחקר ביקש לבדוק את השפעת המניעים הפנימיים (intrinsic and extrinsic motivation) והאקסטריניסטיים או החיצונייים של פרחי ההוראה להישאר בעתיד במקצוע ההוראה. במחקר הנוכחי נבדקו גם הזיקות בין יכולות עצמיות של פרחי ההוראה, איכות תוכניות ההכשרה וההתנסויות בהוראה מבחינת המוטיבציה של פרחי ההוראה לעתיד. עפ"י ממצאי המחקר , אותם פרחי הוראה בעלי יכולות עצמיות גבוהות שאותרו עוד לפני ההכשרה, הם בעלי מוטיבציה פנימית גבוהה יותר להישאר במקצוע ההוראה לאורך זמן , אך גם לאיכות תוכניות הכשרת המורים יש השפעה על המוטיבציה של פרחי ההוראה להישאר לאורך זמן במקצוע ההוראה. עוד נמצא כי לאיכות ההתנסויות בהוראה מעשית יש השפעה לא מבוטלת על המוטיבציה של המורים לעתיד. פרחי הוראה שצברו חוויות שליליות בשלבי ההתנסויות בהוראה היו בעלי מוטיבציה אקסטרניסטית נמוכה מבחינת הרצון להישאר במקצוע בהוראה לאורך זמן (Marjon Bruinsma ; Ellen Jansen ). )

המאמר מתאר יוזמות של שתי אוניברסיטאות אוסטרליות לשילוב לוח ממוחשב חכם (interactive whiteboards ) במסלולי הכשרת המורים שם. האוסטרלים הם בין הראשונים בעולם בניסיונות לחשוף את פרחי ההוראה לפוטנציאל של הלוח הממוחשב החכם בכיתה. לצורך כך, מיקדו שתי האוניברסיטאות האוסטרליות את הלוח הממוחשב החכם כחלק מהפדגוגיה החדשנית שלהם לשילוב המחשב בהוראה מתוקשבת והחלו לדרוש ממורי הקורסים לחייב את פרחי ההוראה להתנסות בהוראה מתוקשבת בכתה באוניברסיטה תוך שימוש בלוח ממוחשב חכם כבר בשלבי הלימודים הראשוניים להוראה באוניברסיטה. המאמר מתאר את היוזמות לפיתוח מודלים פדגוגיים מתוקשבים כחלק מההיערכות החדשה לאמן פרחי הוראה להשתמש בלוח חכם ממוחשב חכם (Chris Campbell . Peter Kent )

במכללות להוראה אנו עדים במשך השנים לתופעה שיש מקום לחקור את מקורותיה ומשמעויותיה. התופעה היא ריבוי פונים להוראה בחינוך מיוחד בהשוואה למסלולי בתיה"ס האחרים, ובהתחשב בכמות האוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים במערכת החינוך. מחקר זה הוא המשך למחקר קודם (הלל לביאן 2003) בו נמצא, כי שונות אישית או משפחתית הייתה אחד המניעים המרכזיים בפנייה ללימודי חינוך מיוחד. נתון זה לא היה כלול בשאלת המחקר אך עלה בבירור מן הממצאים. מחקרים רבים בחינוך דנו במוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך רגיל, אולם בחינוך המיוחד כמעט ולא נחקר נושא זה. מטרת מחקר זה לבחון, באמצעות סיפורי חיים, מה הניע פרחי הוראה (20 משתתפים) לבחור בחינוך המיוחד. כלי המחקר הוא אוטוביוגראפיה. ניתוח החומר בוצע בגישת ההשוואה המתמדת ( רבקה הלל-לביאן) .