מיומנות שאילת שאלות בעקבות הקורס "פדגוגיה עדכנית במציאות משתנה"
מאת: איריס וגנר-גרשגורן
מיומנות שאילת שאלות בעקבות הקורס "פדגוגיה עדכנית במציאות משתנה"
The Skill of Asking Questions in The Course
"Current Pedagogy in a Changing Reality"
הכנס המדעי השנתי ה-11
"מחקר, עיון ויצירה באורנים"– תש"ע
יום ב', ט"ז בתמוז תש"ע, 28 ביוני 2010
"ודרשת וחקרת ושאלת היטב" (דברים י"ג, ט"ו).
בפסוק זה טמונה תמצית הלמידה, הסקרנות, היכולת להבין, לשפר, לשמר, לשנות ולבנות מציאות המתאימה/המותאמת לחיים שבה.
המחקר החינוכי מוצא בתהליך שאילת השאלות אמצעי חשוב לטיפוח ופיתוח חשיבה וכישורי למידה. סוקרטס בתקופת יוון העתיקה כמו גם פיאז'ה בתקופתנו היו ערים לתרומה של שאילת שאלות בתהליך הלמידה. שאילת שאלות הינה אחת ממיומנויות הבסיס הנדרשות ללומד עצמאי ובר-אוריין. בעזרת תהליך של שאילת שאלות לומד עצמאי הופך מֵידע לידע, הוא מָבְנֶה את הידע שלו ומגיע לתובנות חדשות(מנתונים אובייקטיביים ועד לתפיסה סובייקטיבית). מחקרים מצביעים על קשר בין שאילת שאלות להישגים לימודיים, לזכירה, להבנתהנקרא, למיומנויות חשיבה בכלל ולחשיבה יצירתית וביקורתית בפרט.
מהפכת התקשורת והמהפכות הכלכליות והארגוניות המאפיינות את הפוסט-מודרניזם יצרה שינוי בתפיסות הידיעה והלמידה – מתפיסות של למידה פסיבית של ידע סטטי לתפיסות של למידה תוך-פעולה של ידע מעשי משתנה תדיר (אבירם, 2000).
אחת הדרכים להביא ללמידה משמעותית, במיוחד במציאות המשתנה שבה אנו חיים, היא לזמן ולעודד שאילת שאלות. תהליך כזה התרחש כמעט מבלי משים וכחלק אינטגראלי מתהליכי ההוראה-למידה בקורס "פדגוגיה עדכנית במציאות משתנה" שמטרתו הייתה לבחון תהליכי הוראה-למידה-הערכה במציאות משתנה תלוית הקשרים תרבותיים ואינטלקטואליים רחבים ותוך זיקה לרלוונטיות שלהם, ולנתח את השפעת המציאות המשתנה על תהליכים אלה ועל הנגזר מהם, כמו גם להגדיר מהי פדגוגיה במקביל להגדרת המאפיינים של מציאות משתנה ובחינת יחסי הגומלין ביניהן.
ההוראה בקורס הייתה מושתתת על העיקרון הבסיסי הטוען ללמידה על-ידי שאילת שאלות שמעלים הלומדים. מיומנות של שאילת שאלות היא תהליך מטה-קוגניטיבי שהוכח במחקרים כמקדם למידה.
קיימות תיאוריות שונות המסבירות את הקשר שבין שאילת שאלות על-ידי הלומדים לבין פיתוח היכולת הקוגניטיבית שלהם.
התיאוריה הראשונה נקראת תיהלוך פעיל: הקידום הקוגניטיבי של הלומד נעשה בדרך של אימונו בהפקת שאלות רבות ואיכותיות ככל האפשר.
התיאוריה השנייה נקראת תיאורית הסְכֶמה: הידע של הלומד פועל באינטראקציה עם הידע שבטקסט הנקרא או הנלמד ומשפיע על הבנת הלומד. הלומד מארגן ומתאים את שאלותיו על בסיס הידע הקיים אצלו.
התיאוריה השלישית היא מטה-קוגניטיבית: הלומד מפיק שאלות מתוך מודעות עצמית בכך שהוא מפעיל תהליכים קוגניטיביים ופועל בהכוונה עצמית של למידתו באמצעות השאלות שהוא מפיק (Wong,1985).
המשימות בקורס זימנו ללומדים אפשרויות להתנסות וללמוד בעזרת שאילת שאלות על-ידי שילוב בין שלוש התיאוריות הנ"ל. תהליכי ההוראה/למידה ותוצרי הלמידה מעידים על שימוש במיומנויות של שאילת שאלות שהיה בהם כדי להביא לדיונים מעוררי חשיבה ומחשבה, לעורר סקרנות בתחומים נלווים, לעורר ספק, לתהות ולחפש תשובות לשאלות בסיסיות בחינוך, פדגוגיה, תרבות, חברה וערכים.
נשאלו שאלות רבות, וביניהן: מהו תפקיד מערכת החינוך בכלל ובמציאות של ימינו בפרט? חינוך לערכים האם וכיצד? מהן ההשלכות של מעורבות הורים בביה"ס? החינוך הביתי - יתרון או חיסרון ולמי? מהו תפקידו של מנהל ביה"ס בהגדרה, בפועל וביחס למציאות המשתנה? האם מערכת החינוך על מרכיביה השונים יכולה/צריכה לתת מענה לצרכים השונים של הפרט? אם כן כיצד ואם לא מדוע?
בעולם שבו הידע פורץ גבולות והחדש הוא ישן בתוך ימים ספורים, היכולת לשאול ולרכוש ידע חדש כל הזמן היא התכונה שמערכת החינוך צריכה להקנות לבאים בשעריה.
מילות מפתח: מטה-קוגניציה, לומד עצמאי, מנהיגות, שאילת שאלות, דיונים.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya