סדנה התנסותית
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • לינק

    מרצי החוג לאמנות בסמינר הקיבוצים מציגים מבחר מעבודות התלמידים במסלולים השונים. "מרתק לראות", כותבת ראש החוג, "כיצד הסטודנטים מנסים ליישם תהליכים יצירתיים שהם חווים בתהליכי העשייה האמנותית גם על ההתנסויות השונות שלהם בהוראה". המאמר מציג בחירות של מרצים, המתייחסים לעבודות סטודנטים שנעשו לאחרונה במסגרות הלימוד השונות בחוג (יעל אילת ון־אסן , 2012).

  • לינק

    אחד האירועים החינוכיים המרתקים יותר המתכוננים להתקיים בקיץ 2010 הוא כינוס חינוכי בשם "הבניית ידע מתקדם בחינוך ובלמידה ") “Constructing-Modern-Knowledge”. הכינוס שייערך בעיר מנצ'סטר בארה"ב בין ה12 ל-15 יולי 2010 אינו דומה לכנסים החינוכיים שאנחנו מכירים. מדובר בכינוס חינוכי פעלתני , לא רק הרצאות פרונטאליות של מרצים מכופתרים ומכובדים , אלא על "הפנינג" חינוכי שמפגיש ויוצר אינטראקציה בין מרצים , מומחי חינוך ומורים המפעילים את הקהל בצורה פעלתנית , אם זה באמצעות מחשבים או סדנאות מפעילות ומכלול שלם של דרכי הוראה אלטרנטיביות. הרציונאל של יוזמי הכינוס , ובראשם Dr-Gary-Stager, הוא כי בחינוך ובלמידה יש להפעיל אנשים בצורה דינאמית, ובהתאם לכך מתוכנן ומאורגן כנס Constructing-Modern-Knowledge המתקיים כבר כמה שנים בארה"ב. הכנס מיועד למורים ולאנשי חינוך המאמינים בטיפוח יצירתיות בבתי הספר ובסביבות דינאמיות של פרויקטים ומחשבים . ההמלצה אודות כינוס מרתק זה הגיעה מאיש החינוך המתוקשב הנודע בארה"ב , וויל ריצ'רדסון . אחד המרצים המרכזיים הצפוי לקחת חלק מרכזי בכינוס זה הוא אלפי קון .

  • לינק

    המאמר בוחן את הלימוד הסדנאי המתקיים במכללת אורנים משנות השבעים של המאה העשרים ועד ימינו ואת זיקתו להכשרת מחנכים ברוח הומניסטית, ומתמקד בשאלת מקומו של הגבול בין "תוכן" (לימוד של דיסציפלינארי וטקסטים כתובים) ל"תהליך" (עיסוק בצמיחה אישית ובמערכת היחסים בקבוצת הלומדים). המחקר מבוסס על עיבוד וניתוח של ראיונות עומק עם מנחי הסדנאות. המאמר מתאר את הסדנאות, את האווירה שליוותה את שלבי הקמתן, ואת שני המודלים שנוצרו: סדנאות המתמקדות בתהליך וסדנאות שנעות בין התוכן לתהליך. נמצאה התלבטות מתמדת של המנחים לגבי המודל הסדנאי הראוי, ושינויים במקומו של הגבול בין התוכן לתהליך. למרות שבתקופה הנוכחית המטוטלת נוטה לכיוון התוכן, דבר המשתלב בתהליכי האקדמיזציה במכללת אורנים ובצמצום המשאבים המיועדים לסדנאות, לטענת החוקרות, אין זה סוף פסוק. המסגרת הסדנאית מוסיפה להשתנות, והסוגיה ממשיכה להטריד מחנכים ומכשירי מורים והחוקרות ביניהם. החוקרות סבורות כי יש להכשיר מורים-מחנכים גם להיבטים החינוכיים שבהוראתם, ועבודה סדנאית היא כלי מתאים לכך, שהולם את "רוח אורנים" ( דינה לרון ונעמי דה- מלאך).

  • לינק

    לצורך ההנחיה בנתה דבורה ורדיגר ממכללת תלפיות מודל להעצמת מנחי הסטאג' המתבסס על שילוב בין שני מודלים הלקוחים מתחום ההדרכה בפסיכולוגיה. המודל האחד לקוח מתחום ההדרכה הקלינית – המודל של ת' קרון, המתייחס לממד הדיאלוגי שבתלת-שיח. המודל השני לקוח מתחום הפסיכולוגיה החינוכית – המודל של ז' אוסטרוויל, המתייחס למודל קונסולטציה אינטגרטיבית מובנה (מקא"מ). הכותבת מציגה את עקרונות השיח הקבוצתי, המשלב בין שני המודלים הלקוחים מתחום הפסיכולוגיה: המודל הראשון לקוח מתחום ההדרכה בפסיכולוגיה קלינית – במסגרת ההדרכה מתקיים למעשה תלת-שיח בין שלושה מרכיבי המשולש: מטופל-מטפל-מדריך, כאשר באופן ממשי יש תקשורת בין שני צמדים בזמן נתון: מטופל-מטפל ומטפל-מדריך. לעומתה מתרחשת תקשורת 'מועברת', שאינה צמודה לאירוע המתרחש באופן ממשי בזמן ובמרחב. התקשורת ה'מועברת' קשורה לנושאים כמו: יחס, עמדות, רגשות ומרחב ההתייחסות. התקשורת ה'מועברת' מתבטאת במודע או לא במודע, ומידת ההתייחסות אליה תלויה במשתתפים בהדרכה( דבורה ורדיגר ).

  • לינק

    סדנת ההתמחות למורים מתקיימת בטכניון שנים מספר כהמשך לפרויקט ליווי מורים, ובמקביל נערכת ההשתלמות למורים חונכים. בסדנת סדנת ההתמחות למורים מתקיימת בטכניון שנים מספר כהמשך לפרויקט ליווי מורים, ובמקביל נערכת ההשתלמות למורים חונכים. בסדנת המתמחים, שהיקפה 60 ש"ב, משתתפים בין 18-15 מורים מדי שנה, רובם מורים למדעים ולמתמטיקה, אם כי לפעמים מגיעים גם מורים למקצועות אחרים, למשל, מורים ללשון. המורים המשתתפים בקורס למורים חונכים גם הם רובם מתחום המדעים, אולם לפעמים מגיעים מורים מתחומים נוספים, לדוגמה, מורים לתנ"ך ולאנגלית. להתנהלות של שני הקורסים הללו, במקביל ובנקודות מפגש משותפות, יש ייחודיות ותרומה משמעותית לכל המעורבים. המורים המתמחים נעזרים בחונכים ומצליחים להעלות בפניהם בעיות שונות, שאולי לא הצליחו לפתור בסיוע החונך האישי שלהם. כמו כן מועלות בעיות שהתעוררו בקשר עם החונכים. הטיפול הסדנאי המתקיים במפגשים המשותפים שבמסגרתו יושבים בקבוצות מעורבות של שניים עד שלושה מתמחים ושניים עד שלושה חונכים לדון בסוגיות שונות של המורים הוא דגם מוצלח שנותן תמיכה נוספת למורים בשנת עבודתם הראשונה. בשונה מהטיפול של החונך האישי, המתמחים יכולים לקבל מגוון עצות רחב יותר ממספר גדול יותר של מורים חונכים. מפגש כזה מעצים את המורים מקורס החונכים, שמרגישים שיש להם ניסיון רב ויכולת לתמוך במורים הצעירים ולקדם אותם, והם עושים זאת בצורה נפלאה. הנושאים שנדונו במפגשים המשותפים היו חדשים גם למתמחים וגם לחונכים. לדוגמה, נושא ההערכה – הועלו הנקודות שהמורים המתמחים היו רוצים לשמוע בהערכה, ומנגד המורים הוותיקים התייחסו לנקודות החשובות להם לגבי מהו מורה טוב. נושא נוסף שעלה הוא דרכי התמודדות עם מצבי לחץ בין של המורים ובין של התלמידים . הוצגו מקרים שונים שגם המתמחים וגם החונכים חוו, והתנהל שיח עמיתים מצוין.

  • לינק

    המאמר הנוכחי מדווח על מחקר שנערך בקרב מורי מתמטיקה בארה"ב אשר השתתפו בסדנה לפיתוח מקצועי להכנת מטלות לימודיות מאתגרות לתלמידים. המחקר בדק 18 מורים למתמטיקה אשר למדו במהלך השתלמות מקצועית לתכנן מטלות לימודיות לתלמידי תיכון. קבוצת הביקורת הייתה מורכבת מקבוצה של 10 מורים למתמטיקה אשר לא השתתפו בסדנה דומה. ממצאי המחקר גילו כי המורים שעברו את הסדנה להכנת מטלות במתמטיקה הצליחו הרבה יותר בתכנון, שיפור ובחירת מטלות לימודיות מאתגרות במתמטיקה לכיתה בהשוואה למורים שלא עברו את הסדנה המקצועית. ההבדלים בין שתי הקבוצות מבחינת תכנון ופיתוח מטלות מאתגרות במתמטיקה היו מובהקים (Melissa D Boston, Margaret S Smith ).

  • לינק

    הצעה חדשנית שהועלתה לאחרונה בארה"ב ליצירת סביבת הוראה מתוקשבת לאימון סטודנטים להוראה בתקופת ההתמחות שלהם. הסביבה המתוקשבת המתקדמת תיצור סימולציה ממוחשבת של תהליכי הוראה כיתה ומרחב אימון ממוחשב של המועמדים להוראה. המורים המאמנים יהיו מחוברים למערכת הממוחשבת ולתצפיות באמצעות כלים ממוחשבים ובאמצעות חדרי צ'אט ממוחשבים. חלק מהסטאג' יעבור פרח ההוראה באמצעות המערכת הממוחשבת ובאמצעותה הוא יכין מערכי שיעור, יציגם ויפעילם באמצעות תלמידים וירטואליים שילמדו במערכת הממוחשבת. היתרונות של העברת חלקים מהסטאג' לסיבבה מתוקשבת הם מתן יותר אפשרויות למורה להכיר מצבי הוראה שונים ולהיחשף לקבוצות תלמידים שונות ומגוונות אשר לא תמיד המורה נחשף אליהם בביה"ס הפיזי. הסביבה המתוקשבת המתקדמת להעברת הסטאג' לא נועדה בעקרון להחליף את סביבת הסטאג' הקיימת בבתי הספר המאמנים אלא להשלים אותה. ההצעה החדשנית נכתבה ע"י פרופסור Jiyoon Yoon מביה"ס לחינוך באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב והיא נועדה להקל על ההתמודדות פרחי ההוראה בתוכניות הסטאג' הקיימות בארה"ב. חלק מהקשיים בתוכניות ההתמחות הקיימות נובעים ממחסור בבתי ספר מאמנים המוכנים לקחת חלק פעיל בהכשרה.

  • תקציר

    לאור יתרונותיה המוכרים של הלמידה הפעילה לצורך שימור ידע, הבנתו והפעלתו, תוכננה סדנה שנועדה להדריך את המורים להוראה ברוח זו. המאמר מתאר את מבנה הסדנה ואת התוצאות ארוכות הטווח שלה, שנמדדו בתצפית בשיעוריהם של בוגריה לאורך שנתיים אקדמיות. התוצאות מצביעות על עלייה ניכרת במידת הפעלתם של הלומדים, הן בכיתה הגדולה והן בקבוצות קטנות, תוך העלאת הרמה הקוגניטיבית של השיח בשיעור. יתר על כן, הקצב הפנימי של השיעור בגל גודל קבוצה השתנה כך שפעילות הלומדים היתה מירבית דווקא בתחילת השיעור. (דן בנור, צופיה מלר)

  • סיכום

    נלי גרוסמן מדווחת על שינויים משמעותיים בדרך החונכות שלה בעקבות השתתפות בסדנה להכשרת גננות חונכות במכללת לוינסקי. במהלך הסדנה הוצגו מחקרים רבים שעסקו בשנת ההתמחות והמשתתפות למדו להכיר את הצרכים והקשיים האופייניים לגננות מתחילות. הסדנה התנהלה בדרך של סימולציה ותרגול משחקי תפקידים במהלכה נלמדו: מיומנויות תקשורת יעילות; כישורי הדרכה והנחייה; דרכים להערכת המתמחות; תכנון וניהול תהליך החונכות. כמשתתפת בסדנה למדה המחברת לא רק להפוך את החונכות למתוכננת, ממוקדת במטרות ומקצועית יותר, אלא גם לנצל את עבודתה בחינוך ילדי הגן ולהפכו לחומר הלימוד הבסיסי "בקורס הפרטי" שלה להתפתחות מקצועית.

  • סיכום

    המאמר מתאר תהליך עבודה עם סטודנטים להוראה שהתמקד בבירור תפיסת עולמם החינוכי. במאמר משולבות דוגמאות למטפורות שניתנו על ידי סטודנטים עם מטפורות אישיות ומקצועיות של הכותבת המשקפות את דרך ההנחיה שלה. המחברת (מנחת הסדנה) חווה את המטפורה כיצור חי, שהוא חלק מעולמו הפנימי- ריגושי של האדם, ולאו דווקא ככלי עזר לחשיבה נקודתית. בעבודתה עם סטודנטים להוראה היא מאפשרת ללומדים לערוך מפגש בין העולם המטפורי שלהם לבין עולמם המקצועי המתפתח (מילי אייזנברג).

  • סיכום

    מאמר זה מתאר את המרכיבים הייחודיים של סדנת פרקטיקום בניהול, ובוחן את האפשרויות הגלומות בסדנה זו בכל הנוגע לסטודנטים. המאמר מתבסס על שני מקורות: תכנית החוג למינהל מערכות חינוך ותכנית סדנת פרקטיקום לניהול שנערכה במכללה "אחווה" בשנת הלימודים תשס"ד. ההתנסות בבית הספר והקניית מיומנויות וכלים מתחום הניהול והארגון מאפשרים לסטודנטים ללמוד, להבין ולנתח את הארגון מזוויות ראייה שונות. פרקטיקום בניהול על פי עקרונותיה של התפיסה המערכתית מאיר באור חדש את תפיסתם של הסטודנטים את בית הספר כסביבת עבודה עתידית. לא עוד מורה –כיתה אלא מורה –בית ספר. מורה שתפקידו אינו מצטמצם בהוראה בכיתה, אלא מורה אקטיבי, חלק מארגון, הנוטל חלק פעיל בלחיי בית-הספר, בפיתוחו ובצמיחתו כארגון חינוכי (גלעד, אתי)

  • לינק

    הפורום האינטרנטי המתואר – "שירה וכתיבה יוצרת" – הוא פורום פתוח לכל מי שרוצה לפרסם שירים או סיפורים קצרים בעברית. מתוארים התהליכים המתרחשים בפורום ומבנהו מן ההיבטים הטכניים, החברתיים והלימודיים, כפי שהתרחשו בתקופה שבין יוני 2003 לינואר 2004. השינויים המתרחשים בפורום באים לידי ביטוי בכללים הנהוגים, בתהליך דינאמי שהוא תולדה של החברים בפורום, ושל השיח והפעילויות. שלשה שינויים או אירועים משמעותיים התחוללו בתקופה הנדונה – פתיחת פורום בת – "הפורום החברתי"; קיום של סדנת כתיבה ברשת במפגשים סינכרוניים; קיום מפגש פנים מול פנים. (מירה טנצר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין