החל משנת הלימודים הקרובה כל מנהל בית ספר שירצה להפוך את בית הספר שלו לחדשני ומיוחד יוכל לפנות ל"מנטור" – מנהל בית ספר אחר שכבר עשה זאת. דו"ח חדש של משרד החינוך חושף את בתי הספר החדשניים בישראל ולראשונה הופך אותם למרכזי הפצה – שיאפשרו להרחיב את מעגל החדשנות לבתי ספר נוספים. החדשנות נוגעת לתחומים שונים דוגמת מוסיקה, חינוך מדברי, בית ספר שהוא גן משחקים, כיתות תלת־גיליות, שילוב חילונים־דתיים, שיעורים במצלמה ומיקרופון ועוד. בדו"ח כ־40 מרכזי הפצה מתוך כ־150 בתי ספר וגני ילדים ניסויים בכל המגזרים ובכל המחוזות (יעל ברנובסקי).

הספר שנכתב על ידי חילי טרופר מביא את החיבור האישי בין בית ספר התיכון "ברנקו וייס" ברמלה, בית ספר שהפך תוך חמש שנים מתיכון כושל וחסר תלמידים לתיכון עם רשימת המתנה וגאווה מעצם ההשתייכות אליו, בית ספר לנוער בסיכון בדרגות הקיצוניות ביותר שקיימות, צעירים שהתפיידו מכל המסגרות החינוכיות האחרות, תלמידים עניים עם בעיות משפחתיות וסביבתיות ענקיות, בעיות מהסוג שרבים מאתנו אינם מסוגלים בכלל להעלות על הדעת ולהתמודד ברמת המחשבה על קיום תנאי חיים כאלה, לבין מנהלו באותן שנות שינוי-חילי טרופר, צוותו החינוכי המסור וחדור מוטיבציה שפועל בתחושת שליחות, התלמידים שהחיים ניפצו להם את החלומות וכל מי שנקלע מסביב לתהליך ההעצמה החינוכי המדהים הזה ( סתיו מיכאלי ).

מחקר זה ביקש לבחון אם הירידה במוטיבציה ללמוד מדעים היא תופעה בלתי נמנעת, ולחקור את ההשפעה של גורמים שונים בסביבה החינוכית על ירידה זו. הגורמים שנבדקו היו: בית הספר, המורה למדעים, החברים בכיתה וההורים (והמטרות שהם מדגישים). המוטיבציה של התלמידים נבחנה באמצעות שלושה מדדים, שניים שבדקו אל רמת המוטיבציה (מעורבות בשיעור ומוטיבציה מתמשכת) ואחד שבדק את איכות המוטיבציה (מכוונות מטרות ההישג). נתונים כמותיים ואיכותניים נאספו בשנים תשס"ט-תש"ע משלושים בתי ספר "רגילים" ודמוקרטיים, אשר משרתים אוכלוסייה בחתך סוציו-אקונומי בינוני ומעלה; במדגם השתתפו שמונה חטיבות ביניים, שבעה בתי ספר יסודיים, שני בתי ספר שמונה-שנתיים, ו-13 בתי ספר דמוקרטיים (שבהם גם כיתות יסודי וגם חטיבת ביניים). מתוך בתי הספר האלה נדגמו כאלפיים תלמידים מכיתות ה' עד ח', 55 מורים למדעים, וכ-400 הורים. 420 תלמידים השתתפו במחקר שנתיים ברצף ( דנה ודר-וייס) .

אחד החלקים החשובים ברפורמת "אופק חדש" הוא השעות הפרטניות, המאפשרות למורים להקדיש תשומת לב אישית לכל תלמיד, אחד על אחד או בקבוצה קטנה. השעות הללו מאפשרות לבתי הספר להתגבר במעט על העומס הגדול בכיתות, אך גם מעמידות בפניהם אתגר של ממש – כיצד לנצל באופן מיטבי כל שעה ושעה, כך שכל תלמיד יקבל את הדרוש לו ביותר. השעות הפרטניות מנוצלות בראש ובראשונה לתגבור, העמקה והעשרה בנושאים לימודיים, אך גם לטיפוח היבטים חברתיים ורגשיים של התלמידים ( תמירה גלילי) .

בשנתיים האחרונות אנו עדים להתפתחות של מיומנות דיגיטאלית חדשה בשם אוצרות דיגיטאלית , שעיקרה איסוף ומיון מושכל של מקורות מידע טקסטואליים או חזותיים וארגונם לאוסף או מאגר בעל משמעות. הכישורים של אוצרות דיגיטאלית מיושמים בחינוך על פי העקרונות החינוכיים של עבודת אוצר/ת התערוכות והאוספים במוזיאונים . טענת כותבי המאמר היא , שאוצרות דיגיטאלית היכולה לתמוך בלמידה אינה רק איסוף ומיון פריטי מידע לשמם , אלא גם עבודת חקר ותחקיר מעמיקים. פעולת החקר , משמעותה העמקת הרצף הנרטיבי של האוסף אותו מציג הלומד באינטרנט . מדובר על פעולת שכתוב מחדש של חלקי הסיפור המוצג וגיבושו מחדש בעקבות תחקיר ע"י הלומד ( Wolff, Annika and Mulholland, Paul ).

בהזמנת משרד החינוך הקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים העוסקת באתגרים הנובעים מהתמודדות עם שונות בין תלמידים במערכת החינוך. הוועדה, בראשותו של פרופ׳ אברהם הרכבי ממכון ויצמן, הוקמה בשנת 2012 . תפקידה לסייע למקבלי החלטות במשרד החינוך לחשוב על אופני הלמידה וארגונם בכיתה ובבית הספר על מנת שמרב התלמידים יפיקו את מרב התועלת מלימודיהם. בדוח זה מובאים סיכומי ההרצאות והדיונים מיום העיון בנושא ״התמודדות עם שונויות בין תלמידים במערכת החינוך״ שהתקיים בשבט תשע״ג -ינואר 2013- ביזמת הוועדה ״מערכת חינוך לכול – ולכל אחד״ ( נעמי מנדל-לוי).

תכנית ההעשרה של קרן קרב עושה בבתי הספר בישראל חינוך אחר כבר יותר מעשרים שנה ובהיקף עצום, אך היא אינה זוכה להכרה ולהוקרה הראויות. קשה להציב אלטרנטיבה למשרד החינוך ולהיות תלוי בו. לאחר שנים אחדות אימץ משרד החינוך את תכנית קרב וקבע שלושה עקרונות פדגוגיים: הלמידה בתכנית תהיה בקבוצות קטנות, בדרך כלל בחצאי כיתות, כדי לאפשר תקשורת טובה בשיעור. התכנים יבואו מתחומים חדשים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הרשמית – אמנויות, מדעים, טכנולוגיה, תקשורת, טבע ועוד. המדריכים יהיו מומחים בתחומי ההעשרה שהם מלמדים, ולא מורים רגילים ( איתי גודר).

הקשיים שעמם מתמודד עתה בית הספר האנתרופוסופי ביפו מעלים בחריפות את השאלה: האם בתי ספר מעין אלה הם חלופה לגיטימית למערכת החינוך, או אולי מוצא להורים מבוססים שמבקשים למלט את ילדיהם ממנה? מאבק ההישרדות של בית הספר אביב אינו סיפור מקומי בלבד. בתי ספר ביוזמת קבוצות הורים נפתחים בשנים האחרונות כפטריות אחר הגשם, ובחינוך האנתרופוסופי נראה שהקצב אפילו מהיר יותר. מלבד אביב יש כיום עוד שמונה בתי ספר אנתרופוסופיים בשלבים שונים של הקמה בנס ציונה, הוד השרון, מודיעין, שוהם, תעוז, אלוני יצחק, אלישיב וקריית אונו. חינוך אנתרופוסופי, או חינוך ולדורף, מדבר אל לב הורים שיש להם ביקורת על מערכת החינוך הרגילה ובעיקר מאסו בלמידה המכוונת למבחנים ולסטנדרטים האחידים כפי שבאים לידי ביטוי במבחני המיצ”ב. תפישה זו שמה דגש על התפתחות הילד ופועלת להגן עליו מפגעי התחרות והחשיפה המוגזמת לטכנולוגיה, באופן שלמבקריה נראה מנותק לעתים מהחיים הרגילים.ברוב המקרים נגזר על יוזמות החינוך הפרטיות הללו לעבור דרך חתחתים עד להכרה המיוחלת.(תמר רותם ).

קול התלמיד הלומד וקול ההורה אינם קול אחד, ולפעמים במערכת יחסים עם בית הספר הקול של התלמיד הולך לאיבוד. לא אחת מדברים על התלמידים במקום לדבר איתם. כולם רוצים לשמוע את קול המורים וההורים, אבל מה בקשר לתלמידים? האם קולם של התלמידים נשמע מספיק? סוגיה זו חשובה ביותר להטמעה מושכלת של הרפורמה "עוז לתמורה" שבמסגרתה מצופה שיישמע קולו של הלומד בשעות הפרטניות ובהזדמנויות אחרות שהרפורמה מזמנת ( חדוה טרגר ) .

מחקר זה ניסה ליצור סביבות למידה תומכות מבחינה רגשית על ידי הוספת משוב רגשי באמצעות רמזים מהבעת פנים או הבעה קולית. שני מערכים ניסויים למחצה נערכו כדי לחקור את ההשפעה שיש למשוב רגשי שמיעתי וחזותי על ההוראה לילדים בגיל בית הספר היחס לנוכחות החברתית הנתפסת שלהם, ההנעה הפנימית שלהם, והביצוע במהלך תהליך הלמידה (Tung, Fang-Wu, 2013).

חוקרים מאוניברסיטת סלפרוד שבאנגליה ואדריכלים גילו במחקר משותף שעיצוב איכותי של סביבת הלמידה משפר את הישגי התלמידים. בשלב ההרצה של המחקר עקבו החוקרים אחרי 751 תלמידים ב־34 כיתות בשבעה בתי ספר יסודיים במשך שנה. כל כיתה שנבחרה למחקר התאפיינה בקבוצת גיל ובסביבת למידה אחרת. החוקרים התייחסו לשני היבטים עיקריים: יכולות התלמידים לפי גיל ומגדר – במתמטיקה, קריאה וכתיבה – בתחילת שנת הלימודים ובסופה; וסביבת הלמידה על מכלול רכיביה – סידור הכיתה, אור טבעי, רעשים, טמפרטורה ואיכות אוויר, גמישות החלל, הארגון, השימוש בצבע ויכולת ההתמצאות בבניין.

רמת ההישגים הלימודיים והכישורים החברתיים של ילדים המתחנכים בחינוך ביתי בישראל אינה נבדלת בעיקרה מזו של ילדי החינוך הבית-ספרי. עם זאת, קיימים הבדלים בתחום הקריאה ובתחום אוצר המילים. כך עולה ממחקר שערכה אבישג אדרי, דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, בהנחייתה של פרופ' פנינה קליין ( נגה שביט-רז).

הספר " "The Nature of Learning: Using Research to Inspire Practiceמניח את עקרונות המפתח לתכנון סביבות למידה שיסייעו לתלמידים לבנות מיומנויות השימושיות בעולם שבו העבודות מבוססות יותר ויותר על ידע ומידע. מחברי הספר זיהו שבעה עקרונות ללמידה חדשנית(Katrina Schwartz, 2013).