ביה"ס אינו אי בודד המנותק מסביבתו. זו תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה בהתמודדות שלהם בפיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת . ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס וכיתות הלימוד היא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" ( web coherence learning). המאמר מתאר את מערכת הלמידה המתוקשבת הזו שנועדה להגביר את הקשר וחילופי מידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים , מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה (Peter Karlsudd).

מול התנועה הגדלה באינטרנט של פלטפורמות תקשוב סטנדרטיות לניהול למידה מרחוק ולמידה מתוקשבת מבליחים מדי פעם אורות אחרים בערפל האינטרנט ומגלים לנו כי נעשים גם ניסיונות לפתח למידה מתוקשבת פחות תבניתית ויותר מותאמת לצרכי הלומד והסטודנט. המאמר הנוכחי מציג יוזמה לפיתוח מערכת למידה מתוקשבת מותאמת (PLE ) המאפשרת בצורה דינאמית ליצור לעצמו מרחב למידה עצמי וגמיש לאיסוף מידע , תיעודו והחלפתו עם עמיתיו הסטודנטים. החידוש בתפיסה הוא השימוש בשירות מידע באינטרנט מסוג Web services בהתאמה לצרכי הסטודנט. מרחב הלמידה המתוקשב המותאם מבוסס על ארכיטקטורה טכנולוגית של Web 2.0 ויכולות צבירת מידע והתעדכנות באמצעות RSS וכדומה. נקודת המוצא של מערכות למידה מתוקשבת מתואמות (PLE ) היא חיזוק יכולות השליטה של הלומד וטיפוח הקשר וחילופי המידע שלו עם עמיתים במקום התלות המוחלטת בהנחיות המרצה. (Zubrinic , Krunoslav & kalpic Damir ).

סוזן צעירי מייסדת רשת אדיורשת ורכזת מחשבים בביה"ס פתחה דיון מעניין על הלוח הממוחשב החכם בכיתה . "ללוח החכם יש כמה יתרונות על פני הלוח הרגיל , מוסיף עניין, מאפשר הצגה ואינטראקציה עם נושאי לימוד בצורה אחרת: מולטימדיה, שמירת תוכן הלוח לשימוש אחר כך, הכנת תוכן לפני השיעור, אפשרות אינטראקציה ועבודה מול הלוח בצורה אחרת בעזרת הידיים או "pointer", מקלדת ועכבר במקום טוש. אבל בכל זאת לרוב הלמידה עדיין פרונטאלית יש הגבלה בכמה תלמידים יכולים לעבוד עם הלוח בו זמנית. גם נאמר כי בגלל העלות הגבוהה של לוח כזה, המורים מרגישים "חובה" להשתמש בו, גם כאשר לא תמיד השימוש מוצדק."

מערכת החינוך באוסטריה , בניגוד לישראל, שמה את הדגש על הכנה לעולם העבודה והקניית מיומנויות לחיים המעשיים באקדמיה ובעולם העבודה. על רקע זה יזם משרד החינוך האוסטרי תכנית מקיפה לבתי הספר התיכוניים הנקראת "למידה עתידית" (“Future Learning” ). בתכנית תקשוב זו ניתן מקום מרכזי ללמידה מתוקשבת מבוססת פורטפוליו ממוחשב (electronic Portfolios ). התלמידים בבתי הספר התיכוניים לומדים לתעד את כל העבודות והפרויקטים שהם כותבים בפורטפוליו הממוחשב, כולל הערכת המורים, משובים , גרסאות שונות של הכנת הפרויקטים ואפילו הערכת עמיתים ( דגש על עבודת צוות סביב הפורטפוליו הממוחשב). הלמידה בבתי ספר תיכוניים סביב פורטפוליו ממוחשב יוצרת מרחב למידה אישי של התלמיד, כולל רפלקציה המועדת במערכת הממוחשבת ( (Christian Dorninger, Christian Schrack).

התובנה שלמידה מתוקשבת איננה בהכרח אחידה ויש להתאימה גם לשונות של הלומדים הסתתרה עד כה מבינתם של מרבית מיישמי הלמידה המתוקשבת בעולם בכלל ובארה"ב בפרט . דווקא במדינות האיחוד האירופאי התעוררה בשנים האחרונות תפיסה המכירה בחשיבות בלמידה המתוקשבת המותאמת. בעקבות כך תקצב האיחוד האירופאי שורה של פרויקטי מו"פ שנועדו לפתח פתרונות מתקדמים ומעשיים לסביבת למידה מתוקשבת מותאמת. אחד מפרויקטי המו"פ המו"פ החשובים הללו הוא ELeGI -European Learning Grid Infrastructure המייצג גישה שונה לפיתוח מערכות למידה מתוקשבות. במסגרת פרויקט מו"פ זה ,שמרכזו באיטליה, הם פיתחו רשת למידה מתוקשבת רב-ערוצית היודעת להתאים עצמה באופן מושכל וממוחשב לצרכים השונים של הלומדים ולרמת משאבי הלמידה הנדרשת על ידם. תוכנת ELeGI יודעת ומסוגלת לקבץ תלמידים שיש להם סגנון למידה דומה. התוכנה יודעת גם לזהות קשיים של התלמיד ולהפנות אותו לקורס זוטא מתוקשב לתיקון היכולות ולשיפור המיומנויות בנושא. ההפניה המתוקשבת נעשית עפ"י פרופיל התלמיד. עד כה פותחה מערכת למידה מתואמת ראשונה כזו בתחומי הוראת הכימיה לצד מערכת הנחייה מתוקשבת מתקדמת להוראה בלמידה מתוקשבת.

תובנות חשובות ומעניינות מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון" . בתי ספר רבים מתלבטים כיום כיצד לפתח בצורה מיטבית וייחודית את אתר בית הספר באינטרנט . מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד ( לקראת בית ספר מקוון ) בחרנו כמה היבטים חשובים אשר לדעתנו יש בהם כדי להנחות את בתי הספר בפיתוח האתר שלהם באינטרנט . באמצעות האתר הופך בית הספר למרכז חיוני בחיי הלומד. חשוב שמטרות האתר הבית ספרי תהיינה משוחררות מהתניה של הגברת איכות ההוראה והישגי התלמידים. אתגר זה אינו שייך , וודאי שאינו תנאי , לקיומו של אתר ולשימוש בסביבת למידה מקוונת.

מהפרק העוסק באתר האינטרנט של ביה"ס ודרכי ניצולו הנכונים ניתן להפיק תובנות רבות. הפרק התפרסם במסגרת ספרם החדש והחשוב של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון. אתר נושא לימודי ואתר מקצוע מתנהלים הן בסביבה פתוחה והן במרחבי הלמידה הסגורים לקבוצות למידה ייעודיות . לביצוע כל מרחב ( נושא או מקצוע ) ממליצים ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד על "תבנית בסיס" ( שאותה ניתן ליישם עם הקמת המרחב המקוון) , "תבנית מתקדמת" ( שמתעצבת עם הזמן על פי זמינות המשאבים והעמקת השימוש בה) וסדרת מרכיבים נוספת: "סביבת עזר" לאתר , דף ייחודי לכל מקצוע/נושא ומאגר חומרים.

הרשימה המועילה והשיטתית שהכין זאיד עלי אלזגאוף מציעה דרכי פתרון לסוגי התמודדות שונים בתחומי הלמידה המתוקשבת מבחינת הכלים המתוקשבים החופשיים הנמצאים בשוק. הרשימה מנוסחת עפ"י הצרכים בתחומי הסביבות המתוקשבות ולצידן הכלים המתוקשבים החופשיים הנותנים את הפתרון המרבי לכך. הרשימה המועילה של זאיד עלי אלזגאוף ( איש חינוך ממלזיה) גם מחדשת לנו בכמה וכמה כלים מתוקשבים שלא הכרנו וגם מציגה ביריעה אחת את הכלים המתוקשבים הטובים ביותר באינטרנט. עם זאת, כדאי להשתמש גם ברשימתה המועילה של ג'יין הארט .

ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין הנותן לנו פרספקטיבה של זמן ותפיסה לגבי תהליכי תקשוב בבתי ספר אז והיום. לפני כעשור היה נדמה שידענו כיצד אנחנו רצינו להשתמש בכלים כדי למנף את הלמידה, אבל הכלים שעמדו לרשותנו עדיין לא אפשרו את מה שרצינו. היום מבחר רב מאד של כלים עומד לרשותנו, ועל פי רוב התלמידים שלנו לומדים להשתמש בהם בקלות ובמהירות. אבל בדיוק בגלל זה היום אנחנו חייבים לעמוד במבחן שאז לא חויבנו לעמוד בו. היום אין לנו תירוצים, ועלינו ללמוד ליצור למידה משמעותית בעזרת הכלים האלה.

המחקר הנוכחי בדק את היישום של תוכנית תקשוב חינוכית מתקדמת ללמידה של תלמידים עם מחשבים ניידים ( לכל תלמיד בכיתה יש מחשב נייד משלו) בשלושה בתי ספר שונים בקליפורניה. התכנית המתוקשבת בוצעה בביה"ס שש-שנתי גדול בקליפורניה ( בדגש על חט"ב ) אשר רבים מתלמידיו ממוצא היספאני, בביה"ס תיכון אחר ( בדגש על חט"ב ) אשר תלמידיו היו בחלקם ממוצא אסייתי ובבית ספר יסודי אשר מפעיל מסגרת למידה לילדים מחוננים. שיטת המחקר התבססה על ראיונות , תצפיות , שאלונים וניתוח עבודות התלמידים . ממצאי המחקר מלמדים כי תכנית התקשוב ללמידה באמצעות מחשבים ניידים קידמה משמעותית את תהליכי למידת עיבוד המידע והכתיבה . עם זאת , ניתוח הממצאים בתחומי הוראת האנגלית והמתמטיקה גילו כי התלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים לא עברו בהישגיהם בשנה הראשונה את התלמידים שלמדו ללא מחשבים ניידים. אבל בשנה השנייה היו הישגיהם של תלמידי המחשבים הניידים בכיתות המתוקשבות טובים יותר מאשר התלמידים שלמדו בלי מחשבים ניידים (Grimes, Douglas; Warschauer, Mark ) .

בשנים האחרונות הולכים ומתפתחים כלים ממוחשבים פתוחים (Open Source ) במערכות חינך בעולם והשפעתם על תהליכי למידה הולכת וגדלה מבחינת היצע הכלים והגמישות התפעולית. המאמר הנוכחי בוחן את אפשרויות היישום של פורטפוליו ממוחשב המבוסס על כלי תוכנה פתוחים (Open Source Portfolio (OSP. מטרת המאמר היא להציג את כיווני ההתפתחות והיישום של פורטפוליו ממוחשב מוסס כלים פתוחים באוניברסיטאות בכלל ובאוניברסיטאות האמריקאיות בפרט. חקר המקרים של יישום הפורטפוליו הממוחשב בארבעת האוניברסיטאות המסוימות המוצגות במאמר הסתייע בזכות הארגון הארצי בארה"ב לקידום מחקרי הפורטפוליו הממוחשב.

המורה הקנדי Clarence fisher עושה שימוש רב בבלוגים ככלי כתיבה מתוקשב בכיתות בהם הוא מלמד. הוא הפך את הכתיבה והאינטראקציה של תלמידים בבלוגים בכיתה לאמצעי שגרתי שהחליף במידה מסוימת את הכתיבה במחברות הרגילות ויצר סביבהת כתיבה וחקר פעילה של התלמידים בכיתה. באחד המאמרונים האחרונים שלו הוא מציע מתווה מעניין שיוכל לעזור למורים המטמיעים את הבלוגים בלמידה. מדובר על מתווה עקרוני לחקר פעולה אפשרי. הוא בנה טבלה דו-ממדית ובו אינדיקטורים של כמות המאמרונים של כל תלמיד בבלוגים במהלך השנה והתגובות שהתלמידים הגיבו לאותו פוסט. פישר מציין כי לאחר שקיבלו בכיתה מחשבים ניידים גדל משמעותית היקף כתיבת הבלוגים והפוסטים בכיתה . במאמרון אחר הוא גם ערך רפלקציה שלו לגבי ההתנסות שלו באמצעי תקשוב שונים במהלך שנת הלימוד והגיע למסקנה שכתיבת הבלוגים על ידי התלמידים היא המתאימה ביותר לפעילות המתוקשבת .

בכנס גולשים 7 שנערך במכון מופ"ת הציגו ארז מזרחי וסימה הנדריקסון את ייחודיות התפיסה האינטגרטיבית של ביה"ס הר-וגיא ללמידה והוראה מתוקשבת. סולם היא קמפוס של קמפוסים אוטונומיים שמשתפים פעולה על פלטפורמה של מיקרוסופט כדי לקיים למידה מקוונת ברשת. כל ביה"ס מקבל אתר פתוח באינטרנט לייצוג ואתר סגור ללמידה . המערכת המתוקשבת כוללת מודולים לניהול ההוראה המתוקשבת המאפשרים למורים לנהל בעצמם פריטי תוכן ומערך שיעור ממוחשב באינטרנט לרבות מערכת לניהול למידה סינכרונית לכיתה , ללמידה משותפת , למפגשים מתוקשבים ולדיווח אירועים בכיתה ( דיווח אירועי משמעת וציונים) . במערכת סולם משתתפים כמה עשרות בתי ספר בישראל והיא מתפתחת כל הזמן מבחינה טכנולוגית ופדגוגית.

התכנית המפורטת והתקצירים של הכנס השביעי גולשים באינטרנט -2008 שייערך במכון מופ"ת ב23 ביוני 2008 . בתכנית באתר הכינוס מפורטים עשרות מושבי הכנס , התקצירים והנושאים העיקריים בכינוס , ביניהם: סביבות חדשניות ולמידה אחרת, כיוונים חדשניים בלמידה מרחוק, מאפיינים של קורסים מתוקשבים, רשתות תקשוב בהכשרת מורים, בלוגים והכשרת מורים, הוראה ולמידה באמצעות מאגרי מידע, עולמות חדשים של התרבות הדיגיטאלית , מבעד לקורי רשת האינטרנט, תקשוב בית ספרי ושותפיו ללמידה: קהילות מקוונים ופורטלים חינוכיים , היבטים תרבותיים בהטמעת טכנולוגיות הוראה ולמידה מקוונות ועוד הרצאות של מומחים מהעולם שיועברו בוידאו-קונפרנס במהלך הכינוס במכון מופ"ת .

צוות הפרויקט של פרופסור נגרפונטה מMIT גיבש תפיסה פדגוגית וטכנולוגית שונה לחלוטין למחשב לכל ילד ( פרויקט OLPC project ) . עפ"י התכנון החדש של המחשב הנייד לילדים בבתי ספר ברחבי העולם הוא יפעל בו-זמנית הן כמחשב נישא והן כספר אלקטרוני. יהיו בו מסך מפוצל היכול לשמש מסך מחשב או מסך של ספר אלקטרוני. הילד יוכל להחליט אם להשתמש בו כספר אלקטרוני או מחשב נייד, ולכן גם גודלו של המחשב הנייד הוקטן מעט ויכולת האחסון הדיגיטאלית שלו הוגדלה משמעותית כך שיוכל לאחסן עד 500 ספרים אלקטרוניים. כמו כן , הושג הסכם עם חברת מיקרוסופט שיאפשר להתקין במחשב הנייד שורה של תוכנות יעילות ללא תוספת בעלות הכוללת שתגיע ל100 דולר למחשב.

בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה – מגביר את המוטיבציה של התלמידים יותר משימוש בפורומים מקוונים. לא כל המורים נענים לאתגר, אך ישנם מורים בארץ ובארה"ב המקדמים את הנושא בכיתותיהם ומשמשים דוגמא לעמיתיהם בכל העולם. אחת מהן היא ויקי דיוויס מארה"ב המצליחה לעורר ולשמור רמות סקרנות ועניין גבוהות בקרב תלמידיה. התרצו לגלות מדוע?

יוזמה מעניינת של המורה אורטל קרייתי שהקימה רשת מתוקשבת הדדית של תלמידים למטרות עזרה הדדית בשיעורי בית. לאחרונה היא הקימה על נינג רשת בשם kids4kids.ning.com שמטרתה לקשר בין תלמידים בגילאי 9-18 למטרות עזרה הדדית בשיעורי בית והתכוננות משותפת למבחנים, כאשר מדובר ברישות בינלאומי. המימשק של הרשת הוא באנגלית, אולם את התכנים ניתן להזין בכל שפה. כרגע יש ברשת מספר חברים ראשוניים שהוזמנו כדי להיות מעין "מוניטורים" בשפות שונות" . מה שצריך זה לגייס את הנוער החלוץ – זה שייצטרף לרשת בעודה בחיתוליה וייתן לה את טון ההמשך. הרעיון העומד בבסיס הרשת הוא שניתן לקבל עזרה בשיעורי בית אפילו מילדים הגרים במדינה אחרת. כך למשל בני הלומד בכיתה ד על הרי געש קיבל חומר לימוד על פומפיי מתלמידים הלומדים באיטליה" …