כותבי המאמר מודאגים מהתמונה הלא-ורודה המצטיירת ממצב הלמידה המקוונת במוסדות להשכלה גבוהה. לטענתו, מספר המוסדות שאמצו אסטרטגיה ארוכת טווח מוצהרת להוראה מקוונת ירד בשנים האחרונות. הכותבים טוענים שהאוניברסיטאות הולכות ומאבדות את אחיזתן בחינוך הגבוה, במקביל להפיכת האינטרנט למקור דומיננטי של ידע – הן כמאגר מידע והן כממשק גלובלי לשיתוף ידע בין לומדים. מודל החינוך הגבוה שדורש דור הסטודנטים החדש, שונה מאד מזה המאפיין את ההוראה באוניברסיטאות ועובדה זו מחייבת את המוסדות להשכלה גבוהה לרענן את תהליכי ההוראה והלמידה בהן כך שיתאימו לרוח הזמן. הכותבים מאמינים שיש לאוניברסיטאות סיכוי לשרוד ואפילו לפרוח בכלכלה הגלובלית המרושתת, רק אם הם יפתחו ויאמצו למידה שיתופית ויצירה שיתופית של ידע. במאמר הם מציגים מספר יתרונות של הלמידה השיתופית ומפרט שלבים וכיוונים לקראת בניית רשת גלובלית ללמידה במוסדות להשכלה גבוהה (Don Tapscott and Anthony D. Williams ).

המחקר הנוכחי שנערך באוניברסיטה באוסטריה ביקש לבדוק האם שימוש בטוויטר במהלך קורסים אקדמאיים תורם למוטיבציה של הלומדים. הלומדים, מרביתם מורים שלמדו בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה , שילבו את חילופי המידע הלא פורמאליים באמצעות הטוויטר. במחקר הנוכחי , המורים המשתלמים למדו בקורס ליישומים דידקטיים בהוראה מקוונת. שיטת המחקר הייתה הן כמותית והן איכותנית ונועדה לבדוק האם חילופי המידע הלא פורמאליים בין משתתפי הקורס תרמו למוטיבציה של הלומדים בשלבים שונים של הלמידה בקורס. ממצאי המחקר מוכיחים כי שימוש במערכת טוויטר לחילופי מידע בין קהילת לומדים בקורס מתוקשב תורם לצמיחה אישית של הלומדים ותורם ישירות למוטיבציה שלהם בכל שלבי הקורס ( Jutta Pauschenwein and Anastasia Sfiri).

כבר בשנות ה 90 של המאה הקודמת ראה משרד החינוך הבריטי חשיבות בתקשוב מערכת החינוך והשקיע בכך תקציבי עתק. בין השנים 1998 ו 2002 הכפיל משרד החינוך הבריטי את היקף התקציב שנועד לתקשוב מערכת החינוך מסכום ממוצע של 40 אלף פאונד לביה"ס לסכום של 75 אלף פאונד לכל ביה"ס תיכון. נתונים אלו מהווים 3% מכלל התקציב החינוכי הבריטי שהועבר לתקשוב בחינוך. בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה שיעור ההוצאה לתקשוב נמוך יותר ועמד על 2%, אבל עדיין היה גבוה מאד יחסית למדינות אחרות בעולם. הבריטים השקיעו גם בהכשרת המורים ובהשתלמויות בתחומי התקשוב ואף הגדילו את תקציב ההשתלמויות בשיעור של 57% בהשוואה לשנות ה-90. ההשקעות הללו כמעט ולא תרמו דבר לבתי הספר התיכוניים בבריטניה. תוכנית התקשוב נכשלה כישלון חרוץ בבתי הספר התיכוניים, אשר נותרו איים של שמרנות חינוכית. הכישלון נובע ללא ספק מהעובדה שהתוכנית כמעט ולא הציבה מטרות פדגוגיות. זאת ועוד, ואולי בעיקר, מערכת בחינות הבגרות שחשיבותה והשפעתה גדולות, לא השתנו לא תמכו ולא נתמכו בתהליך התקשוב. הם היוו אבן נגף לתוכנית התקשוב. דווקא בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה השימוש בתקשוב יעיל ומשמעותי יותר.

הכנסת מערכות טכנולוגיות לניהול הלמידה הן סוג של חדשנות בבתי ספר. קיימים שני דפוסים של אימוץ חדשנות בבית הספר : "חדשנות כוללת" ו"איים של חדשנות". דפוסי החדשנות באים לביטוי בתרבות הארגונית המורכבת משלושה מעגלים: תרבות ניהולית, תרבות מקום העבודה ותרבות סובבת הנמצאים באינטראקציה ביניהם. מטרת המחקר לבחון מהם המאפיינים של התרבות הארגונית ברשת בתי הספר בהטמעת טכנולוגיות לניהול הלמידה, וביטוייה בדפוסי השינוי כ"איים של חדשנות" או כ"חדשנות כוללת". נבדקו 7 בתי ספר ברשת בתי הספר. הרשת הטמיעה בשנים האחרונות מערכות טכנולוגיות לניהול הלמידה .המחקר התבצע כחקר מקרה בכל שבעת סניפי הרשת . נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם 24 בעלי תפקידים ונעשה ניתוח תוכן של חזון הרשת. מניתוח איכותי של הממצאים עולה כי ברשת בתי הספר ישנם כוחות המעודדים אימוץ של שיטות הוראה חדשות, המחזקים את האמונה כי טכנולוגיות לניהול הלמידה יכולות לסייע בשיפור מערך ההוראה הקיים ובפיתוח של פדגוגיות חלופיות. עם זאת, כוחות אלה מצליחים ליצור רק איים "ספונטניים" של חדשנות ולא מצליחים להתרחב לכדי "חדשנות כוללת המוטמעת בכל רובדי הארגון. איי החדשנות" שנוצרו משקפים תהליכים של חציצה ( Buffering ). כך גם, הנהלת הרשת מהווה כוח הבולם את התרחבות השינויים הקיימים. בצורה כזאת, מתמודד הארגון עם "ציפיות" הסביבה "למחשב את החינוך", תוך שהוא מפנה זרקור ל"איי החדשנות" אך ממשיך לנהל את שאר ענייניו כפי שעשה זאת מקדמת דנא ( אורית אבידב-אונגר).

המחקר הנוכחי מתמקד בבחינה ואפיון דפוסי אינטראקציה חברתית המתפתחים בתהליך למידה בסביבה שיתופית של מסדי נתונים מקוונים בסביבת הגוגל ( Google Docs ). במחקר השתתפו 44 סטודנטים לתואר שני מקורס "ממידע לידע" באוניברסיטה הפתוחה. דפוסי האינטראקציה נבחנו על-פי מודל לממדי אינטראקציה חברתית בסביבה לימודית מתוקשבת. במסגרת המחקר הנוכחי נבחנו ביטוים לממדי אינטראקציה השונים בסביבה לימודית של מסדי נתונים מקוונים והתפתחות דפוסי אינטראקציה חברתיים במסד נתונים שיתופי מתוקשב. ממצאי המחקר מציגים מספר דפוסים שונים המתפתחים בסביבה אינטראקטיבית של מסד נתונים שיתופי. בדיקת דפוסי האינטראקציה בסביבת המסד המתוקשב הראתה כי הדפוסים שהתפתחו אכן מצביעים על מידת מורכבות שונה של האינטראקציות. נראה כי הסביבה השיתופית של מסדי נתונים מקוונים תורמת להתפתחות דפוסי אינטראקציה מורכבים במהלך פתרון משימה ( כפאיה נאסר, יגאל רוזן, ריקי רימור ).

המחקר הנוכחי השווה בין תפיסת הלמידה של מורים שנערכה בשתי סביבות למידה פורמאליות ואַ-פורמאליות ובאמצעות שני סוגי תקשורת: מקוונת ופנים אל פנים ,פא"פ ובדק כיצד משפיעה האינטראקציה בין סביבת הלמידה וסוג הלמידה על תפיסת הלמידה. מורים המלמדים בבית ספר יסודיים העריכו את תפיסת הלמידה שלהם בסביבה מקוונת (השתלמות מורים מקוונת, פורום מורים) ובסביבת פנים אל פנים (השתלמות מורים או חדר מורים) באמצעות שאלון מקוון או שאלון" נייר ועיפרון" . נמצא אפקט עיקרי לפורמאליות: תפיסת הלמידה בסביבת הלמידה הפורמאלית, בהיבט הקוגניטיבי ובהיבט החברתי גבוהה יותר מאשר בסביבת הלמידה האַ-פורמאלית . כמו כן, נמצא אפקט עיקרי לסוג התקשורת: תקשורת מקוונת הביאה לתפיסת למידה קוגניטיבית גבוהה יותר והביאה לרגשות חיוביים יותר מאשר תקשורת פא"פ . נמצאה השפעה משולבת של שני המשתנים על מרכיבי תפיסת הלמידה במרכיבים הקוגניטיביים, הרגשיים- חיוביים והרגשיים שליליים. בנוסף, נמצאו מתאמים חיוביים גם בין מידת ההשתתפות לבין מרכיבים הקוגניטיביים, הרגשיים- חיוביים והחברתיים של תפיסת הלמידה . בעקבות זאת מציעים המחברים מודל המסביר את אפקט ההשתתפות כמשתנה מתווך מדכא. לפי מודל זה, מעבר להשפעה ישירה של סביבת למידה (פורמאלית לעומת אַ –פורמאלית) וסוג התקשורת (מקוונת לעומת פא"פ ) על תפיסת הלמידה, הן משפיעות גם על מידת ההשתתפות אשר אף היא בתורה משפיעה על תפיסת למידה ( אבנר כספיאריאלה לונברג).

במחקר על התקשוב במכללות להוראה שנערך במסגרת רשות המחקר של מכון מופ"ת השתתפו רכזי תקשוב ב 12- מכללות להכשרת מורים בישראל ממגזרים שונים. מטרות המחקר התמקדו באפיון מצב הטמעת התקשוב במכללה בעיני רכז התקשוב, מאפייני הרכז, דרך עבודתו, החזון שלו, התנהלותו, תכניותיו ותרומת כל אלו להטמעה של טכנולוגיות המידע במכללה להכשרת מורים. מחקר זה נעשה בגישה איכותית. הממצאים מבוססים על ניתוח תוכן של ראיונות עומק וניתוח מחוון ( STaR-Chart ) שניתן לכל אחד מהמשתתפים במחקר. מהממצאים עולה שברוב המקרים המכללה בונה לעצמה תכנית לימודים משלה בתקשוב, ובכל מכללה התפתחו פרויקטים ייחודיים . קיימת הסכמה בין הרכזים לגבי הקשיים בהטמעת התקשוב: קשיים עם מרצים, עם מדריכים פדגוגיים, עם סטודנטים שאינם משתפים פעולה וגם קשיים תקציביים. למרות הקשיים המלווים את הרכז התחלופה בתפקיד נמוכה .כל הרכזים מתייחסים בחיוב לתגמול מורים המשקיעים בהטמעת התקשוב ושילובו בהוראה . לדעת רובם הקשר בין המכללה לבין בית הספר והעבודה המעשית חשוב, משום שהבוגר של העתיד אמור לשלב סביבה מתוקשבת עם תלמידיו; ואולם קשר זה נמצא עדיין בחיתוליו. הממצאים באשר למאפייני הרכז מצביעים על שונות אידיאולוגית: רכזי התקשוב מגלים גישה של יזמות, ארגון פרויקטים, בניית כלים, מודלים ותכניות לימוד הנמצאים בהלימה עם השקפת העולם שלהם . הם מקיימים מערכת קשרים טובה עם הדרגים שמעליהם, עם עמיתיהם ועם הצוות הטכני והמורים. הרכזים, בהתאם להערכתם העצמית, מאופיינים בכישורי ניהול, ארגון, סובלנות והתמדה.

בספרות ובעיתונות מתוארים התלמידים כמשתמשים נלהבים של האינטרנט לצרכי בית הספר. במחקר המתואר כאן נבחנו עמדות תלמידים כלפי שימוש באינטרנט מחוץ לבית הספר לצרכי בית הספר על ידי ראיונות עם 25 תלמידים בבתי ספר על-יסודי . נמצא כי יש אמביוולנטיות בקרב תלמידים כלפי האינטרנט. ספציפית, למרות שכל המרואיינים ענו בחיוב לגבי שימוש באינטרנט לצרכי בית הספר, השימוש הוא בעיקר לצורך שיעורי הבית השוטפים , שהוגדו על-ידי התלמידים כלא חשובות . עם זאת , רוב התלמידים דיווחו שכאשר הם נדרשים להגיש עבודה הם משלבים שימוש באינטרנט עם שימוש בספרים, לא רק כדי להרשים את המורים, אלא כי המרואיינים עצמם סברו כי האינטרנט,למרות ידידותו למשתמש, הוא מקור דל ואילו ספרים נתפסו כמעמיקים אך לא ידידותיים . כמעט ולא נעשה שימוש באינטרנט לצורך לימוד למבחנים. רוב המרואיינים סברו כי ריבוי גרסאות המידע )הקולות שבאינטרנט) עלול לפגום ביכולתם לשחזר את קולו של המורה, מה שיפגום בציונם במבחן. לעומת זאת, בשיעורי הבית, ציון או נכונות המידע לא היוו שיקול רלבנטי, מה שהוביל לשימוש באינטרנט. שיקולים אלו צריכים להדאיג את מקבלי ההחלטות, בפרט בעידן בו בוגר המחר נדרש לחשיבה מקורית "מחוץ לקופסא ( יפעת בן -דוד קוליקנט).

המחקר בחן הטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת במוסדות אקדמיים לחינוך ולהכשרת מורים במסגרת רשת עמיתי מחקר ובתמיכת רשות המחקר של מופ"ת. נבחן היקף השילוב של טכנולוגיות המידע בקרב סגלי ההוראה וחדשנות פדגוגית שהתקשוב קידם. במחקר השתתפו 403 מרצים. הנתונים נאספו באמצעות שאלון לחברי הסגל האקדמי במכללות, בשני אופנים: שאלון מקוון ושאלון מודפס. השאלון בחן את דרכי שילוב התקשוב בהוראה, עמדות של מרצים כלפי שילוב התקשוב בהוראה , מיומנויות שימוש בכלים מתוקשבים, קשיים בשימוש בטכנולוגיות אלו, שימוש בערוצים מתוקשבים להתפתחות מקצועית ונתונים נוספים .לפי הממצאים , שילוב התקשוב במכללות מפותח ומתרחש בהיקף רחב יחסית, אך רוב המרצים משלבים תקשוב בהוראה ברמות שימוש בסיסיות, ומעטים מגייסים את התקשוב ליצירת שינוי בדרכי ההוראה שלהם. מסקנות המחקר והשלכותיו מצביעים על הצורך בהרחבת שימושי התקשוב בקרב המרצים.

מורים המתעניינים בפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות , יכולים להיעזר בכמה מודלים לתכנון והפקת היחידה המתוקשבת ( Instructional-design). אחת ההמלצות היא לבנות את היחידה המתוקשבת על פי שלבי המודל ADDIE, שפותח באוניברסיטת פלורידה בשנת 1975. במודל ADDIE חמישה שלבים, כאשר יש תוצר בסופו של כל שלב ושלב. בשלב ראשון כותבים את מסמך האיפיון , אחרי זה בונים תרשים זרימה , ניווט ופעילויות, אחר כן מגיעים שלבי הפיתוח , היישום וההערכה .

המחקר בחן מרכיבי הכשרה להוראה מתוקשבת בארבע מכללות לחינוך מהמתקדמות בתחום. האסטרטגיה המוצלחת להכשרה להוראה מתוקשבתנשענת על המרכיבים הבאים: רכישת חוויות למידה תוך חשיפה לדגמים מגוונים של הוראה מתוקשבת, מיומנויות בתכנון לימודים והתנסות בהוראהמתוקשבת, מיומנויות השימוש בכלים מתוקשבים ועמדות חיוביות כלפי שילוב התקשוב בהוראה ( ISTE-2002-2008 ). יישום ההכשרה מותנה בנגישות הסטודנטים למחשבים ואינטרנט וזמינות התמיכה הטכנית. במחקר השתתפו 1143 סטודנטים וארבעה רכזי תקשוב. הנתונים נאספובאמצעות שאלון לסטודנטים, ראיונות עם רכזי תקשוב וניתוח תכניות לימודים. נמצא כי התנאים הנחוצים להכשרה להוראה מתוקשבת מתקיימים במכללות: רוב הסטודנטים מגיעים מיומנים בשימוש בכלים בסיסיים; לרובם עמדות חיוביות; מחשבים, אינטרנט ותמיכה טכנית זמינים להם. בהתייחס להיבטים הפדגוגיים של ההכשרה נמצא כי סטודנטים נחשפים ברוב הקורסים לדגמים מסורתיים של שילוב תקשוב (חיפוש באינטרנט, התכתבות בדוא"ל, הצגת עבודות באמצעים דיגיטליים). דגמים מתקדמים המשלבים משימות של למידה שיתופית, חקר, הוראה סינכרונית ולמידה מרחוק נמצאו כנדירים. המשימות של תכנון לימודים בסביבה מתוקשבת משולבות בקורסים בודדים והיקף התנסות הסטודנטים בהוראת שיעורים מתוקשבים מועט מאוד. בתקופה אחרונה מצטמצם היקף הקורסים הנועדים להכשרה להוראה מתוקשבת בעקבות אילוצי המתווה החדש של המועצה להשכלה גבוהה. תמונת המצב הנוכחית של הכשרה להוראה מתוקשבת מעוררת צורך לבחון מחדש את היעדים של הכשרת מורים בעידן טכנולוגיות המידע ודרכי המימוש שלהם (אולז'ן גולדשטיין ועמיתים) .

הפעילות המתוקשבת מבוססת הבלוגים בכיתה ג' אותה מחנכת חניתה חן, ממשיכה להתנהל בצורה מאתגרת וגם יוצרת חווית למידה לילדים. המורה חניתה חן מדווחת " ככל שהכתיבה מתקדמת, הבלוגים פורצים את קירות הכיתה. התלמידים מעוניינים לשתף את העולם בלמידה ובכתיבה שלהם." בדיווח של חניתה אותו היא מציגה בבלוג הכיתתי ניתן למצוא מבחר התבטאויות של הילדים בכיתה ג' המתמודדים עם כתיבת בלוגים. ניתן גם לראות ולהתרשם ממבחר הבלוגים של הילדים בכיתה ג' והתהליך אשר הם עוברים. במקביל יש לכיתה גם גישה למרחב לימודי מתוקשב מבוסס MOODLE , אך פעילות הבלוגים נערכת בצורה נפרדת ושקופה יותר.

כבר כתבנו בעבר על העבודה המתוקשבת הנפלאה של צוות המורים בביה"ס אמיר בפתח תקווה , אשר קידמו בזמנו את הפורומים המקוונים בכל כיתה וכיתה בביה"ס. עתה , ראינו כי הם לא יושבים על זרי הדפנה , וממשיכים לפתח סביבות למידה מקוונות נוספות באמצעות מערכת ה-MOODLE שבתי הספר בפ"ת עובדים איתה. תוך ניצול התכונות המועילות של ניהול תכנים דיגיטאליים במערכת MOODLE , הם הקימו שורה של מרחבי למידה מתוקשבים לשכבות גיל. במרחב כיתתי מתוקשב כזה ניתן למצוא חלוקה ברורה של תת-סיווגים עפ"י שכבות לימוד ( שכבה א' , שכבה ב' , שכבה ג' , שכבה ד' וכדומה ). משאבי תכנים דיגיטאליים ( קבצים, קישורים , סרטוני וידאו וכדומה) המוצגים בחלוקה ברורה לכל שכבה ושכבה ( לדוגמא, היסטוריה- מלכים הלנסטיים שולטים בישראל , חלון למדינות הים התיכון – כיתה ו' ) , שילוב כלי Web 2.0 במרחב הלמידה המתוקשב , ועוד .

המחקר המדווח מבוסס על נתוני השלב השלישי של מחקר SITES2006, שהתנהל בשנים 2007-2005 כסקר של בתי"ס ומורים (Law, Pelgrum & Plomp, 2008). מטרתו לזהות יישומים פדגוגיים משולבי תקשוב במתמטיקה ומדעים בכיתות ח' בחטיבות ביניים. מורים למתמטיקה ולמדעים משתמשים בתקשוב לעיתים רחוקות בשיעוריהם, בהשוואה לעמיתיהם בעולם, במיוחד בהוראת המתמטיקה. המורים אמנם מקבלים עידוד לפתח מיומנויות תקשוב, במיוחד בתחום שילוב האינטרנט בהוראה ופיתוח משימות לימודיות אותנטיות, אולם מיעוטם מקבל עידוד לטיפוח מיומנויות של שיתופיות בלמידה באמצעות התקשוב. בהמשך, מתברר כי השימוש בתקשוב לרוב אינו מקדם פרדיגמות פדגוגיות חדשניות, אלא משמש להנצחת הוראה ומידה מסורתיים. בכך ישנה סתירה מסוימת בין העמדות ובין הפרקטיקה, כאשר התקשוב נתפס כמעצים יכולות הוראה וכמקדם הוראה ומידה אפקטיביים ( אלונה פורקוש-ברוך).

כתב העת Journal of Technology, Learning and Assessment מינואר 2010 מוקדש כולו להשפעות החינוכיות שיש ללמידה באמצעות ניידים לכל תלמיד, "מחשוב 1:1". המאמרים נכתבו על ידי חוקרים מבית הספר לחינוך מבוסטון קולג' והם מצאו שתלמידים בכיתה שבה היה תוכנית מחשוב 1:1 הגיעו לביצועים הרבה יותר טובים מאשר בכיתה המסורתית וציוניהם חרגו בצורה ניכרת מהשוליים מבחינה סטטיסטיות. החוקרים דיווחו בנוסף על ממצאים שמעידים על מוטיבציה ורצון מוגברים ללמוד, כמו גם על שינויים באופן ההוראה של המורים בכיתות בהן הוכנסה תוכנית מחשוב 1:1.