מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר שבחן את השאלה הבאה: "כיצד מורים מנוסים מתארים ומבינים את ההתנסויות שלהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות?" המחקר כוון למצוא איך זה להיות מורה בכיתה מקוונת.אחד מהנושאים שעלו מהניתוח –"סיוע בסביבה תובענית" נחקר במאמר זה כדי להעלות תובנות לגבי ההתנסויות של המשתתפים וחלק מהאתגרים שניצבו בפניהם בעת עידוד אינטראקציה בסביבה שבה מוגבל מתן המשוב (Sarah Cornelius, 2014).

בשתיים מהכיתות בהם מלמד המורה אביב צמח מלמד הוא החליט לבדוק עם התלמידים אפשרות של ניהול "מחברת כיתתית מקוונת", " כלומר: התלמידים לא נדרשים להחזיק מחברת אישית, אלא שבכל שיעור מוטל על אחד מן התלמידים לסכם, לשלוח אלי במייל את הסיכום (מוקלד) ואני מעלה אותו לאתר משותף. לתלמיד המסכם ניתנת גם האפשרות שלא לכתוב כלל במהלך השיעור אלא לאתר סיכום איכותי ברשת, לוודא שהוא הולם את שלמדנו בכיתה – ולהשתמש בו" ( אביב צמח) .

מחקר זה בחן מיזם שיתופי עצמאי של כיתה שלמה הלומדת לתואר ב"טכנולוגיות למידה" במכון הטכנולוגי חולון ) 31 סטודנטים(, אשר מתנהל ללא כל התערבות או ידיעה של סגל ההוראה. במהלך הסמסטר הראשון ללימודי שנה א' יזם אחד הסטודנטים שיתוף חומרי למידה באמצעות הדרופבוקס וזאת בנוסף לפעילות המתוקשבת האינטנסיבית המתקיימת ממילא באמצעות אתרי הקורסים. לאחר תקופה קצרה הצטרפו כל הסטודנטיםבכיתה למיזם, והוא ממשיך לפעול בהצלחה עד היום ( בת – אל טולדנו לייבוביץ' ושירי מרדכי).

כל מי שעוסק בהוראה יודע, שככל שרמת השיח והאינטראקציה בכיתה גבוהה יותר כך גם הלמידה משמעותית יותר. בכנס צ'ייס 2014 שנערך ב-11.2, הציגו ד"ר דובי וייס ורינת שחף-ברזילאי מודל חדשני לקידום רמת השיח בכיתה באמצעות מערכת עת-הדעת. המודל נקרא "הצתת-אש" והוא פותח במהלך מחקר פעולה שיתופי שנערך בשיתוף משרד החינוך ופרופסור מנוחה בירנבוים.

מחקר זה עוסק בעמדות תלמידים כלפי קיום קשר מורה-תלמיד ברשתות חברתיות, וכיצד משפיע אופן השימוש ברשת החברתית על קשרים אלו (השפעה על הערכת המורה, מוטיבציה ללמידה וחשיפה אישית של התלמיד כלפי המורה . המחקר כלל סקר בקרב 76 תלמידים בכיתות ז'-יב', בעלי חשבון פעיל ברשת חברתית (פייסבוק), אשר מקיימים יחסי 'חברות' עם מוריהם בפייסבוק ( תאיר כהן , מור צחייק , רונן המר )

בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).

השימוש ברשתות חברתיות חינוכיות ייעודיות בחינוך נחקר במקומות שונים בעולם וברוב המקרים ממצאי המחקר מצביעים על תרומת הרשתות החברתיות ללמידה פעילה והנעה בלמידה . המחקר הנוכחי אשר התפרסם בכתב עת שפיט, נערך לפני שנתיים בנורבגיה בבית ספר תיכון בקרב אוכלוסיית תלמידים מעורבת מבחינה אתנית. ממצאי המחקר מוכיחים שוב כי שילוב רשת חברתית בלמידה בכיתה מאפשר לתלמידים מרחב שיתופי משלהם והנעה מוגברת יותר ללמידה במהלך לימודיהם בביה"ס ( Vלasb?, Kristin Beate ,Silseth, Kenneth ,Erstad, Ola ).

הדוח מתאר מגמות וטכנולוגיות שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים. הדוח משנת 2014 הוא ה-11 בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI והוא עוסק במגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות. על פי הערכות הדוח לשנת 2014 ההתפתחויות הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן….( יפה אהרוני) .

מאמר זה מכוון להבהרת האופי וחשיבות הזרימה של תהליכים התנהגותיים אצל תלמידים בסביבות לימוד וירטואליות/מקוונות. עד עכשיו, הוצע ונבחן, מודל זרימה אינטגרלי בסביבות למידה מקוונות. החלק הנסיוני של המחקר, מתבסס על טכניקות מדידה איכותיות וכמותיות. בראשונות מבוסס על שבעה ראיונות עומק שנערכו על ידי מומחים מתחום סביבות למידה מקוונות, בשתי קבוצות נפרדות ( Esteban-Millat, Irene Mart?nez-L?pez, Francisco J. Huertas-Garc?a, Rub?n ).

התפיסה הבית ספרית ב"איריסים" מבוססת על האמונה שכל אחד מתלמידי בית הספר יכול להצליח! מתוך כך הגישה החינוכית-פדגוגית בבית הספר מאפשרת לכל הלומדים הזדמנות שווה, ומטפחת הצלחות והישגים בקרב התלמידים. תפקיד ביה"ס הוא למצוא את הכלים ואת הדרך אל ליבו של כל תלמיד. תלמידי שכבת ה' עסקו בנושא הגיאוגרפי – צפון הארץ. לאחר שלמדו את אזור מישור החוף באופן ממוקד ויומיומי, בחרה כל קבוצת תלמידים לחקור באופן שיתופי באמצעות כלי גוגל =גוגל דוקס את אחד מאזורי המשנה בצפון הארץ: הגליל העליון, הגליל התחתון, הכרמל והגלבוע, חמשת עמקי הצפון, מישור החוף הצפוני הגולן והחרמון. התלמידים רכשו כלים לחקירת הנושא משלב שאילת השאלות, דרך איסוף המידע, מיזוגו והבנייתו לראשי פרקים ועד שלב הערכת התוצר. בתיווך המורה עבודתם קרמה עור וגידים והפכה לעבודה משמעותית, אותה היו צריכים להפיץ בקרב תלמידי ביה"ס והוריהם. את הפצת הידע עשו באמצעות כלים דיגטאליים מגוונים: ספרים דיגטאליים, מצגות שיתופיות, תמונות אינטראקטיביות פוסטרים דיגטאליים ועוד . לאורך כל הערב הילדים קבלו משוב מידי מהוריהם, משוב שניתן באמצעות הפלאפון כאשר ההורים סרקו ברקוד והגיעו לטופס גוגל דוקס.

במאמר זה, המחברים חוקרים את הרעיון של הקשר הדיאלקטי בין המקום המסורתי של מסגרות ההוראה/למידה לבין האתגרים לתפיסות שלנו שנוצרו על ידי המרחבים החדשים של האינטרנט. המחברים בוחנים נושא זה בהקשר של התפתחות תלת-שלבית של הקשרים של אנשים עם הטכנולוגיות החדשות:(1) החשש מהאופן שבו הטכנולוגיות החדשות ישנו את הפעולות היומיומיות שלנו,(2) הכרה בטכנולוגיות החדשות ככלים המסוגלים להציע אפשרויות חדשות לפעילויות שלנו,ו-(3) שילוב של טכנולוגיות חדשות בפעילויות יומיומיות יצרניות (Glassman, Michael and Burbidge, Jonathan, 2014).

מארק פרנסקי (Marck Prensky), שהוא סמכות לגבי הוראה ולמידה בייחוד לגבי סיוע של טכנולוגיות המידע, מתייחס לילדים של המאה ה-21 שנולדו לאחר שנת 1980 כ"ילידים דיגיטליים". מאמר זה סוקר את הספרות של המנהיגים בתחום כדי לשפוך אור על הפרספקטיבות התיאורטיות לגבי האופן שבו הילידים הדיגיטליים לומדים וכיצד אנחנו יכולים להשתמש בידע זה כדי להקל על הלמידה של הילידים הדיגיטליים (Kivunja Charles, 2014).

מערכת הדרכה מועילה וחשובה למורים שפותחה בינואר 2014 ע"י מדריכי התקשוב במחוז הצפון של משרד החינוך בהנחיית מפקח התקשוב משה חיימוביץ. מטרת האתר: מתן מענה והדרכה לכל המורים בבתי הספר לעבודה באתרים שלהם על מנת לעמוד ביעדי ותפוקות תכנית התקשוב הלאומית.

מאמר ביקורתי לגבי האתיקה של שילוב טכנולוגיות תקשוב בכיתה ולמידה . הכותב סבור כי לבצע הערכה מחקרית ויישומית מוקדמת של הכלים המתוקשבים/יישומי מחשב אותם נדרשים המורים להטמיע בכיתה. ההשוואה העקרונית היא לתעשיית התרופות אשר בודקת בצורה ניסויית כל תרופה בקרב קבוצת בקרה וקבוצת ניסוי ( M. O. Thirunarayanan) .