אפליקציות Web 2.0 אשר משכו את תשומת לב החוקרים כבר מההתחלה, מההיבט של חשיבותם בחינוך, היו הוויקי והבלוג. הפייסבוק נחשב כאתר רשת חברתי ההולך ומושך יותר ויותר את בני העשרה. חוקרים בחנו את תרומת הפייסבוק בחינוך ובהוראה ומצאו שהוא בונה אווירה וסביבה לניהול הוראה. במחקר זה, שאלת המחקר הראשונה היא, מהם התנאים המשפיעים על השימוש החינוכי של מורים ותלמידים ברשתות חברתיות, דוגמת הפייסבוק? והשאלה השנייה, מהן החשיבות וההמלצות למורים ולתלמידים, לשימוש ברשת חברתית, דוגמת הפייסבוק?(Wajeeh Daher).

בעקבות מגמת האימוץ ההמוני של מכשירים ניידים, מחנכים חושבים באופן גובר והולך על אפשרויות לשימוש באייפדים בכיתה. הטכנולוגיה הניידת העדכנית ביותר הופכת ליותר ויותר פופולרית במסגרות שונות ובכלל זה בבתי הספר. אימוץ מכשירים ניידים הופכת את הכיתות המסורתיות למקום המעביר ידע של העולם האמיתי באמצעות משאבים טכנולוגיים יעילים (Jenny Collins).

אחת ההבטחות הגדולות של עידן המידע הייתה להעמיד את מרחבי הידע וההבנה בקצות האצבעות. ההבטחה התממשה במובנים מסוימים; הנגישות למידע עלתה מעבר לכל דמיון. אולם, באופן פרדוקסלי, היכולת שלנו להפוך את המידע הנגיש הזה למשמעותי – להבין וליישם אותו – לא התחזקה, ואולי אף נחלשה . המסקנה יש להקנות לתלמידים תפיסות ביקורתיות של ידע כדי שיתייחסו באופן ביקורתי למידע האינטרנטי ( שרה ברזילי).

על מנת להתאים את עצמן למציאות המשתנה, לעידן המידע ולמאה ה-21 חייבות הספריות למצב את עצמן מחדש ולמצוא את מקומן המשמעותי בתוך הקהילה הבית-ספרית. כיוון חדש המוצע בספרות המחקר הינו להפוך את הספרייה למרכז למידה וללב פעילות הקריאה והחקר בבית-הספר בהלימה לתכניות הלימודים. הצביון החדש הינו של סביבת למידה חיה ותוססת. שינוי מסוג זה אמור להוביל בסופו של דבר את התלמידים להישגים גבוהים יותר לאור ההזדמנויות שיציע המרכז החדש על מגוון מקורות המידע שבו (דיגיטלי ובדפוס, ספרות יפה, עיון ומחקר), והמפגש שמאפשר ללומדים נגישות למידע ( רותי אש ארגייל ) .

ד"ר לאה מזור כותבת על המיזם החדש של גוגל – 42 תערוכות היסטוריות מקוונות, תצוגה דיגיטלית מרשימה על כמה מהאירועים החשובים ביותר של המאה העשרים מתוך נקודות מבט חדשות. המידע נשען, בין השאר, על מסמכים היסטוריים כתובים, מצולמים ומוסרטים וחלקו מתפרסם לראשונה באינטרנט ( לאה מזור)

בכיתה פוסט-תעשייתית מאפייני תהליך הלמידה הם : לימוד הנושא, גלישה ברשת, חיפוש מידע, ניתוח, ושמירת התוכן וזה מוביל אותנו לאוצרות דיגיטלית. ממצאים ראשונים במחקר של פרופסור איליה לוין ורבקה גדות באוניברסיטת תל אביב מצביעים על כך שתרומת הסוציאליזציה על איכות האוצרות הדיגיטלית גבוהה מאשר תרומת הגיוון במקורות המידע. נמצא מתאם גבוה בין רמה גבוהה של פעילות אישית של סטודנטים לתהליך (PIO) – כלומר: רמת התרומה של אישיותם האוצרות הדיגיטלית – לבין רמה גבוהה של שיתוף חברתי ( רבקה גדות ואיליה לוין) .

מטרת המחקר הייתה לבחון את השימוש במאגרי מידע לימודיים כמסייעים למורה ככלי פדגוגי בעבודתו, ולבדוק האם הטמעת מאגר מקומי (לעומת מאגר פתוח ברשת) מגביר את השימוש והתרומה למאגרי מידע. שאלות המחקר: באלו מאגרי מידע משתמשים המורים? איך המורים משתמשים במאגרי מידע לימודיים? מה המורים תורמים למאגרי המידע? מהי תרומת ההשתלמות/ההדרכה שקיבלו על השימוש במאגרי מידע? ( שרון כלימי, ענת כהן, רפי נחמיאס ).

אחד מכיווני הפעילות המתוקשבת של מורים בארץ ובעולם בשנים האחרונות בא לידי ביטוי בהקמת מרכזי משאבים מתוקשבים באינטרנט לטובת הכיתה והתלמידים . המורים נעזרים בכלי עזר שונים על מנת לתכנן ולבנות את מרכזי המשאבים הכיתתיים שלהם באינטרנט. המאמר הנוכחי בדק כיצד המורים תכננו את פעולותיהם המתוקשבות לצורך הקמת מרכז המשאבים והתובנות שהפיקו מכך. איסוף הממצאים התבסס על ראיונות עומק שנערכו עם כמה מורים בחו"ל ( Winnie W.M. So) .

כמה עובדות אותן לא הזכיר גדי להב במאמר שלו : בריטניקה לא הפסידה לוויקיפדיה : עיקר ההשקעה של אנציקלופדיה בריטניקה כיום היא במהדורה החינוכית שלהם וממנה הם מרוויחים הרבה יותר. מרבית בתי הספר בארה"ב ובאנגליה מנויים על הגרסה האלקטרונית של מהדורת החינוך של בריטניקה . לכן, הם ממשיכים להשקיע בעיקר במהדורה החינוכית שלהם ומכך יוצאים נשכרים התלמידים והמורים בבית הספר. הם גם פיתחו מודול מתוקשב של כלי עזר לכתיבת עבודות לתלמיד, באמצעות המודול הזה התלמיד יכול לאסוף ולאגור את התכנים שדלה ולהמשיך לעבוד עליהם בשלבים מאוחרים יותר במחשב שלו בבית ( עמי סלנט).

מכלול השיקולים לארגון נכון ויעיל של חומרי למידה באינטרנט , הן ברמה של לומדים בבתי ספר והן ברמה של הוראה ולמידה במכללות ובאוניברסיטאות. מערך שיעור מתוקשב ללמידה מרחוק באינטרנט . בניגוד ליחידה מודפסת (hard copy) שהיא טקסט "שטוח" – עם התחלה וסוף מוגדרים, הכתיבה האינטרנטית היא הייפרטקסטואלית והייפרמדיאלית בעצם מהותה. היא עשויה מאוסף של יחידות הקשורות ביניהן, ויחידות אלה יכולות להיות כתובות בטקסט, או במדיה אחרים. הקישורים באתר הלימודים יש בהם להגביר את העניין אך הם לא תורמים תמיד גם להתמצאות באתר וביחידת התוכן . לכן בשנתיים האחרונות אנו רואים שימוש בענן תגיות , כלומר מפתח נושאים המופיע בדף הראשי של התוכן ונועד להקל על ההתמצאות בכל מכלול התכנים באתר (עמי סלנט).

האינטרנט ירש את מקומם של אמצעי התקשורת הוותיקים והפך למקור העיקרי לחדשות. סקר עדכני של חברת המחקר Pew מצא שכ־50% מהאמריקאים מקבלים את רוב החדשות שלהם מהאינטרנט. המספר מייצג צמיחה של כמעט 20% מאז 2008, שלוותה בנסיגת שיעורי ההסתמכות על טלוויזיה כמקור לחדשות. המגמה חזקה עוד יותר בקרב צעירים ובקרב משכילים, ונכונה גם בישראל. העידן החדש של העיתונות מתאפיין בפער דיגיטלי הולך ומעמיק. זה אינו עוד הפער בין מי שיש להם גישה לרדיו ולאינטרנט לבין מי שאין להם. הפער הוא בין אלה שיכולים להתמודד עם העושר העצום של המידע הגולמי והלא ממוין באינטרנט, מי שיודעים היכן למצוא את העיקרי, העדכני והאמין וכיצד למיין ולתעדף אותו – לבין אלה שלא יכולים ( שיזף רפאלי) .

מטרתו של מאמר זה היא לבחון כיצד הלומדים משלבים מקורות מידע מקוונים באינטרנט באסטרטגיות שלהם ללמידה עצמית. התהליך של פיתוח אסטרטגיות הלמידה הללו והחשיבות של אסטרטגיות אלה נחקרו בהרחבה, אבל קיים מחקר אמפירי מועט לגבי כיצד הסטודנטים מושפעים (מבחינת ההישגים )מהסביבות המקוונות. מחקר זה התמקד בקשר בין השימוש במקורות מידע מקוונים באינטרנט לתוצאה הכוללת של הסטודנטים. הנתונים נאספו מ-105 סטודנטים שנה ראשונה שלמדו בקמפוס ומ-258 סטודנטים שלמדו בלמידה מרחוק לאחר שהשלימו את חובותיהם בקורס מבוא לשיווק ( Dowell, David John; Small, Felicity A).

Sweet הוא מנוע חיפוש שמחפש רק את באתרים שכבר נבדקה ואושרה על ידי צוות של ספרנים, מורים, מומחים מחקר. מנוע החיפוש Sweet מחפש ב 35,000 אתרי אינטרנט שכבר נבדקה ואושרה על ידי צוות המידענים. האתר כמובן חינמי, לא דורש התקנה ומאוד מומלץ.בנוסף למנוע החיפוש הכללי, Sweet מציע חמישה מנועי החיפוש לתחום ספציפי כגון בתחום מדעי החברה. המלצה של ינאי זגורי בבלוג המועיל מאד שלו . כמו כן , הוספנו , מטעם פורטל מס"ע, רשימה של מנועי חיפוש/מאגרי מידע נוספים שסורקים חומרים אקדמאיים מבוקרים באינטרנט. כל מנועי החיפוש המבוקרים הללו מכסים מקורות מידע אקדמאיים באנגלית.

בעולם יש כמה משתנים או אינדקטורים לבדיקת מידת ההתקדמות המתוקשבת בעבודתם של מורים בבית ספר. האינדקטור הראשון הוא פיתוח דרכי הוראה חדשניות המבוססות על הפעלה מתוקשבת בכיתה. המשתנה השני הוא צריכת מידע דיגיטאלית ע"י המורים בעבודתם. לגבי המשתנה הראשון , מתברר כי מהפיכת התקשוב נעה לאט מאד והיקף השינוי בדרכי הוראה המפעילות בסביבה מתוקשבת לא השתנה במהותו, כלומר אנו לא רואים כאן התפתחות של פדגוגיה חדשנית בקרב המורים. מה שכן החל להשתנות, הוא דפוסי צריכת המידע הדיגיטאלי ע"י המורים. עפ"י דיווחים בארה"ב המורים מקדישים 60% מזמן הכנת מערכי השיעור /תכנון הוראה לחיפוש מייגע של מקורות מידע מתאימים באינטרנט. יותר ויותר מורים מדווחים על עשרות שעות שהם מקדישים בחודש לאיתור מקורות מידע דיגיטאליים באינטרנט ובחירתם לצרכי ההוראה והלמידה בכיתה. אין ספק שינוי זה הוא חיובי ומשמעותי והוא מעיד על ניסיונות לגוון את ההוראה ולהפוך את הלמידה לרלבנטית יותר מבחינת התלמידים בכיתה.

בעולמנו הרווי מידע דיגיטאלי , אין זה מספיק לדלות מידע ממנוע חיפוש כמו גוגל אלא צריך גם לדעת להבנות במהירות את מקורות המידע ולארגנם בצורה משמעותית . לעזרתנו באה חברת סטארט –אפ חדשנית אשר יצרה מנוע חיפוש חדש ושונה במהותו ממנוע חיפוש רגיל כמו גוגל , לדוגמא. האתר הוא מנוע חיפוש "חכם" ומאוד ידידותי לשימוש. זהו למעשה מנוע אנציקלופדי דינאמי היודע ליצור הבנייה של המידע . בפעולת חיפוש בודדת אחת האתר יסדר לכם את החומר מאתרי אינטרנט רבים כגון: מוויקיפדיה, YouTube, Flickr, Twitter, Digg, והאינטרנט בכלל. עיקר החיפוש נעשה במקורות מידע באנגלית בשלב זה .