-
תקציר
-
תקציר
תלמידי כיתה ג' עתידים להגיב בהתלהבות רגשית, חברתית ואנרגטית לפעילויות פיזיות במהלך שיעורי מתמטיקה. לא רק שמערך שיעור כזה מסייע במניעת יושבנות, הוא גם מקדם למידה מעמיקה ומטפח שיתופי פעולה. לא מן הנמנע, שיפותחו בעתיד הקרוב מערכי שיעור דומים במקצועות מדעיים נוספים, כגון פיזיקה. לשם כך, חשוב יהיה לגבש ולכתוב מערכי שיעור ותוכניות לימודים פרו-אקטיביים ולצייד מתכשרים להוראה ומורים מכהנים בכלים להטמעת פעילויות פיזיות בשיעורים שאינם חינוך גופני. זאת, ניתן לעשות באמצעות קורסים ייעודיים במעמד ההכשרה וסדנאות פיתוח מקצועי בהמשך הקריירה.
-
תקציר
-
סיכום
מחקרים בקרב מתבגרים (צעירים) הראו כי חברים לספסל הלימודים משפיעים, לרעה ולטובה, על הישגי התלמידים, כלומר מפחיתים או מעודדים את מעורבותם ואת הישגיהם האקדמיים. לחברויות (שאינן מוגבלות רק לשותפות בבית הספר) יש השפעה על המוטיבציה של התלמידים ולמעשה ועל כל מערכת ההתנהגויות והגישות של הצעירים. חברים משמשים כדגם לחיקוי דרך מנגנוני השוואה חברתית ולעתים הם מסייעים גם ברמה הלימודית וכך משפיעים באופן ישיר על ההישגים האקדמיים של חבריהם. גם מורים נוטים לקשור בין תלמידים השייכים לאותה קבוצה חברתית, להעריך אותם באופן דומה ולייחס להם הישגים דומים.
-
לינק
-
תקציר
חשיבותם של ההורים בחינוך ילדיהם תמיד היתה עצומה, אבל בעת הסגר היא גדולה מתמיד. מעורבות ההורים תורמת מאוד לתפיסת המסוגלות והשליטה של ילדיהם, התלמידים.
ככל שההורים מעורבים יותר, כך מורים ממצאיו של מחקר זה, כך גדלה תחושת הביטחון והמחוברות (Connectedness) של התלמידים.
להורים יש תפקיד מרכזי בהפנמה של ערכים חינוכיים, והם גם מתקשרים לילדיהם אסטרטגיות אפקטיביות בהתמודדות עם אתגרי בית הספר והלימודים. -
תקציר
-
סיכום
בדו"ח האחרון על חוק חינוך לאנשים עם מוגבלויות (IDEA) שהוגש לקונגרס האמריקני מטעם משרד החינוך (U.S. Department of Education, 2016) הוצג כי עלה מספר התלמידים בעלי מוגבלויות למידה, שפה וליקויי בריאות אחרים שנכנסו לקטגוריה של בעלי מוגבלויות עם השכלה גבוהה. אחת הסיבות לשיפור זה עשויה להיות נעוצה בעובדה ש-60% מהתלמידים לומדים רוב היום (כ-80% משעות הלימוד) בכיתות כלליות, ומתוקף כך מתאפשרת גישתם למערכת השיעורים הכללית.
-
סיכום
מציאות מדומה מאפשרת למשתמש, ללומד, להיות מעורב באופן סימולטיבי "בזמן אמת" בסיטואציות (מדומות כמובן) הדורשות חקירה ושיתוף פעולה תוך עירוב מגוון חושים והפעלת כישורים רבים. אלא שטעות לחשוב שמערכות של מציאות מדומה מובילות באופן אוטומטי ללמידה פעילה. ההיפך הוא הנכון: יש להביא בחשבון גורמים רבים על מנת שהשימוש הפדגוגי במציאות מדומה יהיה מוצלח. יש לדעת כיצד לשלב את המערכות במסגרת חברתית ופדגוגית רחבה יותר (Gouveia et al., 2017) ולשם כך דרוש ידע מסוים והכרות של המערכות הטכנולוגית כמו גם מחשבה פדגוגית על המשימות המתאימות. אתגרים אלה לא מובאים לעתים בחשבון או נוטים להישאר בצלו של אפקט החדשנות הפתייני.
-
לינק
במאמר דעות זה שהתפרסם בעיתון "הארץ" טוען הכותב, מרצה בכיר לחינוך במכללה האקדמית קיי, כי דו"ח מבקר המדינה ממאי 2018 הראה כי רפורמת הלמידה המשמעותית לא באמת יצרה שינוי. לדבריו, אסור להסיק מכך כי יש לחזור להוראה שמרנית שבמרכזה שינון צייתני של חומר ופליטתו במבחנים סגורים הבודקים את יכולתו של התלמיד לכוון לתשובה נכונה אחת: תשובתו של המורה. במקום זאת, חיוני לשמר את המעורבות האישית של כל התלמידים בלמידה (ולא רק המצטיינים או הצייתנים שבהם), את העניין והסקרנות שלהם בנלמד, את תחושת האוטונומיה לבטא את כישוריהם ויכולותיהם ואת תחושת המסוגלות והחשיבה היצירתית והביקורתית. מטרתה הראויה מערכת החינוך אינה להעביר חומר לתלמידים פסיביים ולהכינם להצטיינות במבחני המיצ"ב או הבגרות.
-
תקציר
מחקר זה נועד להעריך את מידת התאקלמותם האקדמית של תלמידי תיכון מהגרים בעלי השכלה מקוטעת. באמצעות סקר לאומי שהועבר בארה"ב בקרב תלמידי כיתה י', נבחנו מספר היבטים: מהי שכיחותה של השכלה מקוטעת בקרב תלמידים שנולדו מחוץ לארה"ב, מהי רמת הביצועים האקדמיים של תלמידים בעלי השכלה מקוטעת, אילו קשרים קיימים בין השכלה מקוטעת לבין הישגים אקדמיים ומעורבות אקדמית והאם קיים הבדל בהשפעתה של השכלה מקוטעת על תלמידים שהיגרו בגילאי בית ספר יסודי לעומת על-יסודי.
-
תקציר
-
לינק
-
תקציר
בהשכלה הגבוהה נעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות הוראה מבוססות-רשת. שיטה אחת אשר נעשה בה שימוש נרחב היא הקלטה של הרצאות שמועברות במהלך הוראה פנים אל פנים של קורסים בקמפוס. ההקלטות הופכות לאחר מכן לזמינות באופן מקוון לסטודנטים והן מאוזכרות בדרכים שונות כלכידת הרצאה (lecture capture), פודקאסט וידאו (video podcasts) וכמערכת להקלטות הרצאות – לקטופיה (Lectopia). המחברים בחנו את הספרות לגבי הרצאות מוקלטות עבור קורסים בקמפוס מנקודת המבט של הסטודנטים, המרצים והמוסד (O'callaghan, Frances; Neumann, David; Jones, Liz; Creed, Peter, 2017).
-
תקציר
המאמר חוקר את "אפקט ה"וואו" (wow-effect) כתופעה בהכשרת מורים למדעים. באמצעות עבודת שדה אתנוגרפית במכללה למורים בדנמרק, המחברת נתקלת בתופעה המגולמת בדרך מסוימת של הוראה שמעוררת התפעלות בקרב הסטודנטים. הסטודנטים נמצאים בתהליך של הפיכה למורים למדעי הטבע/טכנולוגיה ולביולוגיה. מאמר זה חוקר ומפתח את התיאוריה של אפקט ה"וואו" על ידי בחינת התחומים שבהם נוצר מתח בתוך התופעה בין מעורבות לבין שעמום, בין טכנולוגיות ישנות לבין חדשות, ובין היות פעיל לבין לא-פעיל (Kamstrupp, Anne, 2016).
-
תקציר
מאמר זה מזהה את הדרך שבה ניתן להשתמש בגרסה החינוכית של מיינקראפט (Minecraft Edu) כדי לתרום להוראה וללמידה של תלמידי תיכון באמצעות חקר מקרים מרובים. הגרסה החינוכית של מיינקראפט מזוהה ככלי מִשְׂחוּק המאפשר למשתמשים שלו ליצור ולהעריך פעילויות למידה מבוססות פרויקטים בתוך הֶקְשֵׁר כיתתי (Callaghan, Noelene, 2016).
-
תקציר
מטלות לימודיות הן מאפיינים מרכזיים של פרקטיקת כיתה, אך מעט ידוע על הדרך שבה מרכיבים שונים של מטלות – כגון בחירה או תכנון מטלות לשיעור, חניכה והוצאתן לפועל עם תלמידים – מעצבים את התנאים עבור מעורבות אינטלקטואלית של תלמידים בכיתות המדעים. המחברים עשו שימוש בגישה איכותנית של חקר מקרים מרובים, וניתחו 57 שיעורי מדעים שאותם לימדו 19 מורים בשנת ההוראה הראשונה שלהם. הם בחנו את הפוטנציאל לעבודה אינטלקטואלית של תלמידים המובנה במטלות על פני שלבי הלימוד, ואת האופן שבו הדרישה של המטלה הנחשפת העמיקה (או נכשלה להעמיק) את מעורבותם של התלמידים במדע ( Kang, Hosun; Windschitl, Mark; Stroupe, David; Thompson, Jessica, 2016).
-
תקציר
למידה רגשית כרוכה ברכישה של מיומנויות להכרה ולניהול רגשות, פיתוח אכפתיות ודאגה לאחרים, קבלת החלטות אחראיות, ביסוס קשרים חיוביים, ועמידה במצבים מאתגרים ביעילות. זמן הוא משתנה חשוב בהקשר של למידה ובמיוחד בניתוח תהליכי הוראה-למידה המתרחשים בלמידה שיתופית, בעוד שניהול זמן חיוני ללמידה יעילה. המטרה של עבודה זו היא לנתח את ההשפעות של ניהול רגשות על ניהול זמן ועל ניהול עצמי בלמידה מקוונת ולזהות את היכולות בניהול זמן ובניהול עצמי המושפעות ביותר בעת שתלמידים חותרים להשיג למידה יעילה (Arguedas, Marta; Daradoumis, Thanasis; Xhafa, Fatos, 2016).
-
תקציר
-
תקציר
למידה ממוקדת תלמיד (student-centered learning) מזהה את התלמידים כבעלים של הלמידה שלהם. בעוד שלמידה ממוקדת תלמיד נידונה יותר ויותר במסגרת הלימודית מגן החובה ועד כיתה י"ב ובהשכלה הגבוהה, חסרה לחוקרים ולאנשי מקצוע מסגרת מושגית עכשווית ומקיפה לעיצוב, פיתוח ויישום למידה ממוקדת תלמיד. המחברים בוחנים את השלכות התיאוריה והעדויות מבוססת המחקר כדי לתרום לאלה המחפשים קווי הנחיה ברורים על מנת לתמוך במעורבות ובלמידה האוטונומית של תלמידים (Lee, Eunbae; Hannafin, Michael, 2016).
מעורבות בלמידה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין