-
תקציר
השיח האקדמי סביב מנהיגות בחינוך עוסק בעיקר במנהלים, במנהיגות דרגי ביניים ובמורים. אולם, לפי מחקר זה, יש לפתח את הפוטנציאל המנהיגותי עוד במסלולי ההכשרה להוראה ולהגדיר את ערך המנהיגות כרכיב ליבתי בתוכנית הלימודים. מדיניות כזו עשויה לתרום, בטווח הארוך, לטיפוח האקלים הבית ספרי, להכוונת תלמידים, לפיתוח תוכניות לימודים איכותיות, לסדנאות פיתוח מקצועי, להעצמת עמיתים ותמיכה בהם ולקידום רפורמות.
-
תקציר
ספר זה מציע מסד עיוני ומעשי למנהלים החדשים של בתי הספר. הוא משלב את הידע העולמי בתחום הכניסה לתפקיד ניהולי ומציע מענה יישומי לאתגרים המורכבים של הכניסה לתפקידי ניהול בבית הספר. מורכבותו של התפקיד הניהולי נובעת מהיותו כרוך בהתמודדות מקצועית, ארגונית ופדגוגית מול גורמים רבים בתוך בית הספר ומחוצה לו. התמודדות זו מחייבת חשיבה מערכתית לצד ידע, מיומנויות רבות וכישורים ניהוליים ופדגוגיים. מנהלים חדשים חווים את האתגרים המורכבים בעוצמות גבוהות יותר.
-
סיכום
המחקר בחן את ההשפעה של קורס מנהיגות בגישה הנרטיבית על הלמידה של סטודנטים, זהותם והתפתחותם כמנהיגים. 13 סטודנטים שלמדו בקורס בעבר רואיינו אודות הלמידה שלהם בקורס. ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל הטמון בשימוש בנרטיבים, את התמיכה של גישה זו בתחושת המסוגלות ובהבניית זהותם של מנהיגים צעירים וכן את השימוש שהם עושים בסיפורים כדי לתקשר ולהשפיע על אחרים.
-
תקציר
-
תקציר
מנהיגות של מורים היא התהליך שבו מורים באופן פרטני או באופן קולקטיבי משפיעים על עמיתיהם, על מנהלי בתי ספר ועל חברים אחרים בקהילות בית ספריות, כדי לשפר את ההוראה ואת פרקטיקות הלמידה ובמטרה לקדם את למידת התלמידים ואת הישגיהם.
מיזם I-IMPACT לפיתוח מנהיגות של מורי מדעים כלל בתחילת דרכו שתי קבוצות של מורי כימיה ומורי פיזיקה בארצות הברית, -
תקציר
להצמחת מנהיגות בית ספרית יש חשיבות עליונה. בעוד שמנהלים אמונים על ארגון, הוצאה לפועל של תוכניות, תחזוקת הסדר הקיים ושמירה עליו ועל תכנון עתיד הארגון, מנהיגים צריכים לחולל ארגון מחדש, להציע נקודות מבט חלופיות ולהתניע תהליכים. סקירת מידע זו מתמודדת עם שתי שאלות: 1. מיהם היכולים ו\או הצריכים לעבוד כמנהיגים בבית הספר?
2. מהן הדרכים הטובות ביותר להכשיר מנהיגים בבית הספר? -
תקציר
מנהיגים נתפסים כמומחים, קשוחים ואסרטיביים. לעומת זאת, פגיעות מקושרת לרוב לרפיון וכישלון. עם זאת, הדימוי של מנהיג כל-יודע הוא מופרך ופגיעות היא דווקא מרכיב מנהיגותי חשוב. על רקע זה, מנהל בית ספר שמוכן להיחשף, מקרין אמון ומסוגל לבנות מערכות יחסים מפרות עם תלמידים, מורים, רכזים ואנשי סגל. כשמנהלים מראים שהם קשובים ורגישים, הם מקדמים תרבות ארגונית שבה טעויות, דעות והצעות נידונות בחופשיות. תקציר זה מכיל שישה צעדים שיעזרו לכם להפוך למנהלים מצליחים יותר.
-
לינק
אחד ממנופי השיפור הבית ספרי המשמעותיים ביותר הוא מנהיגות בית ספרית התומכת בתהליכי הוראה ולמידה ומשקיעה משאבים בפיתוח הצוות. נדמה כי היום כבר אין חולק על קביעה זו. מנהיג פדגוגי הוא מי ששם בראש סדר היום הניהולי שלו את ההתפתחות המקצועית של המורים ומבין את תפקידו כמומחה ללמידת מורים. ואולם, כבעניינים רבים אחרים, התאוריה פשוטה ובהירה אך יישומה סבוך ומורכב. מה עושה מנהיג פדגוגי כדי לקדם את הפיתוח המקצועי של מוריו בבית הספר? מאילו פעולות מורכבת שגרת יומו? הספר "עושים בית ספר: ידע מעשי על מנהיגות פדגוגית" הציב לו מטרה – לענות על השאלה הזאת ביציקת תוכן למושג "מנהיגות פדגוגית" בתחילת המאה ה-21 (נעמי מנדל-לוי ומאיה בוזו-שוורץ).
-
סיכום
קבלת החלטות מבוססות-נתונים (להלן מ"נ) עשויה להוביל להעלאת הישגי תלמידים כאשר היא מבוצעת בהצלחה (Lai et al., 2014). נתוני הערכה עשויים לשמש, למשל, מורים ותלמידים לצורך התאמת ההוראה ותוכנית הלימודים על פי פערים שזוהו בתהליכי ההערכה. קבלת החלטות מ"נ ניתנת להגדרה כ"ניתוח שיטתי של נתונים קיימים בבית הספר, החלת תוצרי הניתוח בתהליכי חידוש ההוראה, תוכניות לימוד וביצועי בית-הספר ויישום והערכה של שינויים אלה" (Schildkamp & Kuiper, 2010). ניתן לבצע קבלת החלטות מ"נ בבית הספר, בכיתה וברמת התלמיד. ברמת בית הספר מתאפשרת תובנה לגבי לכידות תוכנית הלמודים למשל, ברמת הכיתה והתלמידים –להערכה מעצבת לצורך סיגול הוראה ופעילויות למידה שיאפשרו טיפול בצורכי התלמידים ומיקסום הלמידה( 2015 van der Kleij, ). מחקר זה מתמקד בקבלת החלטות ברמת הכיתה.
-
תקציר
מחקר זה בוחן כיצד השתתפות במלגת מדיניות של משרד החינוך האמריקני (US Department of Education Teaching Ambassador Fellowship) השפיעה על הנתיבות המקצועיות של מורים מנהיגים. מדגם זה של מורים מנהיגים משמש כהמחשה להתפתחותה של מנהיגות מורים מעבר לכיתה ומציג אתגרים והזדמנויות. בייחוד, 64% מהמשתתפים דיווחו על שינוי תפקידם בעבודה לאחר המלגה (Jonathan Eckert, Jasmine Ulmer, Edit Khachatryan & Patrick Ledesma, 2016).
-
סיכום
בסביבות המשתנות והתזזיתיות של ימינו תהליך של שיתופיות מוכוונת-מטרה מהווה תשובה אחת לקשיים הגדלים והולכים בניסיונות לשיפור בית הספר (Jappinen, 2012a, 2012b, Jappinen & Ciussi, 2015; Jappinen & Maunonen-Eskelinen, 2012). תהליך זה מכונה ע"י הכותבים "colaborativeness". בתהליך זה בתי ספר יעילים מתרגמים חזון ומטרות לתוכניות הוראה ולפעילויות ממשיות. מדובר במאמצים מקצועיים, שיטתיים ומשותפים, ברעיונות ובפעילויות של קהיליות למידה מקצועיות וביצירת סינרגיה בין התרומות של כולם (Surowiecki, 2004). אף שקיימת הסכמה רחבה ששיתופיות היא קריטית לשיפור בית הספר (Donmoyer, et al., 2012, Sebastian & Allensworth, 2012), מרכיבי הליבה של שיתופיות זו עדיין אינם ברורים. מוקד המאמר הוא במרכיבים אלה (Jappinen, A.K., Leclerc, M., & Tubin, D).
-
תקציר
בתחום המנהיגות החינוכית הצטבר גוף מחקרי המסביר כיצד מנהיגים משפיעים על הישגי תלמידים באמצעות גילום של פרקטיקות שונות. אולם, קיימים הבדלים בתוכן המסגרות המושגיות המכריזות על התחומים שהמנהיגים צריכים לטפל בהם. המטרות המפורשות של מאמר זה הן לזהות ולמזג את המחקר האמפירי לגבי האופן שבו מנהיגות משפיעה על הישגי תלמידים ולספק עדויות לגבי האופן שבו על מנהיגי בית ספר לכוון את מאמציהם (Hitt, Dallas Hambrick; Tucker, Pamela D.. , 2016).
-
מאמר מלא
אזהרה: הדברים המובאים להלן הם בחזקת מניפסט. אף על פי שהדברים מבוססים על מספר מאמרים שפרסמתי, אין מדובר בפרסום אקדמי, אלא בהבעת עמדה אישית, שמטרתה לעורר דיון ביקורתי בנושא. בשורות הבאות אגן על הטענה שהמורה-המחנך, מעצם טיבו, אינו אמור להיות מנהיג, ושכל ניסיון להפוך את המורה למנהיג חוטא לתפקידו ועלול להסתיים במפח נפש (שלמה בק).
-
לינק
המטרות של מאמר זה הן להסביר את התהוות המדיניות להערכת ההוראה בנורווגיה ולחקור אילו גורמים מסבירים את התנגדות המורים לתוכניות הערכת ההוראה. ניתוח משוואת מבניות של נתונים מסקר שנערך בקרב המורים מראה אילו גורמים קושרו מבחינה סטטיסטית עם המושג של התנגדות המורים להערכת ההוראה. לחץ (stress) והתנגדות של מורים מקושרים באופן חיובי למטרת הפיקוח הנתפסת של הערכת ההוראה במקום להערכה עצמה. התנגדות המורים מקושרת בבירור באופן שלילי להכרה שלהם במשוב התלמידים ולתפיסה שלהם את התקשורת עם מנהיגות (Elstad, Eyvind; Lejonberg, Eli; Christophersen, Knut-Andreas, 2015).
-
סיכום
-
רפרנס
כן בבית ספרנו הוא ספר שרואה אור בזמן הנכון. הוא עוסק בשאלה כאובה המלווה את מערכת החינוך בישראל ובעולם כולו ונוגעת לשאלת תפקידם של המורים ויכולתם, זכותם וחובתם להביע את עמדותיהם הערכיות בבית הספר. לי עצמי ברור כי אין הוראה הבאה ממקום ניטרלי או ממלכתי. מאחורי כל תהליך של הוראה עומד סדר יום ערכי מסוים, וטוב שהוא מוכר וידוע לתלמידים, ואינו מסתתר מאחורי היומרה לנתק את החינוך מהפוליטיקה (יולי תמיר).
-
תקציר
מחקר זה בחן את הפרספקטיבות של מנהלים חדשים ושל מנהלים שנמצאים בשלהי הקריירה לגבי מנהיגות הוראתית וארגונית במסגרת הערכות הביצוע שלהם. הרכיבים בהערכה לגבי המנהיגות ההוראתית, שהיו חשובים ביותר לכל המנהלים היו: פיקוח על ביצועי המורים בכיתה כדי לשפר את הפרקטיקה ההוראתית, פיקוח על הישגי התלמידים בעזרת ההערכות, ושימוש בנתונים מהערכות לאומיות ומקומיות כדי לשפר את ההוראה בכיתה עבור התלמידים. במהלך תהליך ההערכה, כל המנהלים תפסו כאלמנטים החשובים ביותר של מנהיגות ארגונית את היצירה של אקלים בטוח ומסודר, ושימוש בנתוני התלמידים כדי ליצור שינויים בתכניות (Hvidston, David J ; Range, Bret G ; McKim, Courtney Ann ; Mette, Ian M ., 2015).
-
לינק
מטרת עבודה זו היא להציע מבנה (CONSTRUCT) חדש בתחום התוכן של מנהיגות בארגונים בכלל ובארגוני חינוך בפרט. קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרי מנהיגות שמנהיגים אפקטיביים הם פרטים יוצאי דופן, בעלי השפעה חזקה על מונהגים וארגונים. חוקרי מנהיגות התמקדו בעיקר במנהיגים מעצבים או כריזמטיים, המתאפיינים ביכולת השראה ושימוש באידיאלים, ובייחוס יכולות יוצאות דופן כלפיהם מצד המונהגים. לצד זה, מחקרים שונים, תיאוריות על גופניות במנהיגות, ודוגמאות היסטוריות ובנות זמננו כגון מנהיגותם של מהטמה גנדהי ושל אחרים, מצביעים על כך שגם לנוכחות מנהיג, ובייחוד לממד הפיזי שלה, תפקיד חשוב. למרות חשיבותו של ממד זה הוא נעדר מתיאוריות מובילות של מנהיגות. בעבודה זו המחברת עושה צעד ראשון ראשון לקראת פיתוח תיאוריה של נוכחות מנהיגותית בארגונים תוך ביסוס אמפירי של תוקף המבנה והתוקף האמפירי של מדד של תיאוריה זו (הלה ברגר).
-
תקציר
מאמר זה מנסה לזהות פרקטיקות מנהיגות של מנהלי בתי הספר כאשר הם מעורבים בחקירת האפשרויות והפקת תועלת מהן בהקשר בית-ספרי וסביבה לו כדי לפתח את היכולת של בית הספר לבצע שינוי. בהתבסס על נתונים מראיונות שנערכו עם מנהלי בתי ספר, מאמר זה מראה שהיכולות של מנהיגי בית הספר לתפוס ולהפיק תועלת מאפשרויות מצביות כדי לבנות את היכולת של בית הספר הן אחד מהגורמים העיקריים המבדילים בין רמות שונות של מאמצי יישום (Lai Edith, 2015).
-
לינק
יורם אורעד בוחן בפוסט שלו את הנוהל המסורתי של קידום מורים לעמדות הנהגה: "כולנו או לפחות רבים מאתנו, מעוניינים בשלב מסוים של חיינו המקצועיים, כאשר אנחנו מגיעים לבשלות מספיקה ולרמה מספיקה, להתקדם בתחום בו אנו עוסקים, לעבר תפקידי הנהגה. דבר זה איננו שונה אצל מורים. כיום, דרך מקובלת למימוש שאיפת של מורים לעסוק בתפקיד של הנהגה חינוכית, היא לתת בידיהם תפקיד ניהולי – למשל ניהול בית ספר או ריכוז שכבה. אך האם זו באמת הדרך הנכונה ביותר לכולם? האם זו הדרך שיהיה בה ריצוי אופטימלי של מורים המעוניינים להנהיג ושתענה באופן הטוב ביותר על שאיפתם להענקה ולהפצת הערך שלהם לרבים אחרים? האם זוהי הדרך הטובה ביותר שתעניק להם תחושה של נתינה?" (יורם אורעד).
מנהיגות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין